על ידי אוהב_מדבר* » 04 דצמבר 2004, 22:33
בשישי אחרי העבודה החלטתי ללכת למסיבה.
אני נוסע לכיוון מיצפה רמון ופתאום בחורה עומדת כמעט באמצע הכביש.אני עוצר כי בטח הם זקוקים לעזרה, בצד עמד טנדר ובפנים גבר שלא ראיתי את פניו.חשבתי לעצמי כל מיני מחשבות רעות שמדובר בהתקף לב או צרה אחרת.
אתה נוסע למיצפה,בטח עניתי,כאילו מי שנוסע בכביש הזה נוסע למקום אחר,היא הסתכלה עלי במבט בוחן כמה פעמים ומסתבר שעברתי את הבדיקה שלה.
את תמיד עוצרת טרמפים בצורה כזאת,לא, אבל היה קר וגם הגבר שנסעתי איתו קצת ניסה להתחיל איתי בצורה מוגזמת.
טוב פה לא יהיה לך הבעיה הזאתי עניתי,צחקנו,סיפרנו קצת אחד לשני את קורות חייו והתידדנו.
מסתבר שגם היא הולכת למסיבה,אבל בוא קודם נקפוץ לחברים שלי,מי החברים שלך?,א ו ב,את ב אני מכיר זה באמת יכול להיות נחמד להגיד לו שלום אמרתי עם הקלה, שעכשיו לא אצתרך להגיע למסיבה לבד.
ב זכר מי אני וישבנו לשתות תה ליד האח.בגלל שב' בחור קצת מתבודד אז נגמרה לו הבטריה אחרי המשפט השלישי ואני החזקתי מעמד עוד שני משפטים.
וככה ישבנו לנו בשקט שהבנות מפטפטות.הנוסעת ישבה לידי והרגשתי מוזר,שחקנית בטלויזיה יושבת לידי כאילו אנחנו זוג.
אבל אנחנו לא,לה יש חבר ואני באתי לצייד.
היא עושה עוד טלפון והאוטו כבר מלא באנשים,רעש והמולה ואני אוהב המדבר.
כשהיא ירדה מהאוטו,נפרדתי ממנה בקצרה,תודה שאירחתי לי חברה אמרתי לה,בפעם הבאה כבר לא תיצטרך את חברתי,היא אמרה עם מבט של עיניים כחולות וגדולות.
שתקתי
למחרת יצאתי לטיול בוקר עם הכלבה שלי,אני רואה שני גברים הולכים מולי,אתה רוצה לשתות איתנו קפה הם שואלים,אני אשמח עניתי,הם קורסים על האדמה,אחד פותח את התיק מוציא גזיה וקפה ותוך שתי דקות אנחנו צוללים לתוך קפה נחלה חזק.אחד מהם דמות דומיננטית ופטפטנית לבוש בגדים אדומים והשני קיבוצניק עם דובון,זקן וקמטי מדבר,השיער שלו פרוע אבל רואים שהוריו באו למדבר ממזרח אירופה.במה אתה עובד,אני שואל,מסוקרן מהבן אדם,אני עובד בפינת החי הוא עונה לי,עוד קורבן של החברה הקיבוצית אני חושב."הטובים" בטח במרכז או באמריקה והוא הפליט עובד בעוד עבודה "יצרנית".לימדו אותי שבשביל לאכול צריך לעבוד הוא אומר את האימרה שמורכבת מפשטות קיבוצית והרבה חומר ירוק ומשובך.נכון,אני חושב,רק היום העולם קצת יותר מתוחכם ודורש עבודה יותר מורכבת שתייצר יותר מרק מזון אני חושב לעצמי.הקיבוץ צריך עזרה אירגונית אני חושב,שתעזור לחברים לצאת מהסגירות של עצמה ותעזור לאנשים שכמותו,בחור צעיר לך לעבוד בחוץ,תיסתפר ותייצר משכורת שתעזור לקיבוץ להיתקיים.
הוא מסתובב עם שקית ניילון פשוטה ובפנים ביגלה כאילו נעצר בילדות.הוא מדבר על טיול בוקר שהוא הולך לעשות כמו שאני מדבר על המיקלחת הקדושה שלי על הבוקר אנחנו נפרדים עם ברכות ארוכות כמו מדובר בערבים או בצברים.
אני מסמן את הבחור עם טוש זוהר,הוא מעניין אותי אני חושב,וממהר לעבודה.
בשישי אחרי העבודה החלטתי ללכת למסיבה.
אני נוסע לכיוון מיצפה רמון ופתאום בחורה עומדת כמעט באמצע הכביש.אני עוצר כי בטח הם זקוקים לעזרה, בצד עמד טנדר ובפנים גבר שלא ראיתי את פניו.חשבתי לעצמי כל מיני מחשבות רעות שמדובר בהתקף לב או צרה אחרת.
אתה נוסע למיצפה,בטח עניתי,כאילו מי שנוסע בכביש הזה נוסע למקום אחר,היא הסתכלה עלי במבט בוחן כמה פעמים ומסתבר שעברתי את הבדיקה שלה.
את תמיד עוצרת טרמפים בצורה כזאת,לא, אבל היה קר וגם הגבר שנסעתי איתו קצת ניסה להתחיל איתי בצורה מוגזמת.
טוב פה לא יהיה לך הבעיה הזאתי עניתי,צחקנו,סיפרנו קצת אחד לשני את קורות חייו והתידדנו.
מסתבר שגם היא הולכת למסיבה,אבל בוא קודם נקפוץ לחברים שלי,מי החברים שלך?,א ו ב,את ב אני מכיר זה באמת יכול להיות נחמד להגיד לו שלום אמרתי עם הקלה, שעכשיו לא אצתרך להגיע למסיבה לבד.
ב זכר מי אני וישבנו לשתות תה ליד האח.בגלל שב' בחור קצת מתבודד אז נגמרה לו הבטריה אחרי המשפט השלישי ואני החזקתי מעמד עוד שני משפטים.
וככה ישבנו לנו בשקט שהבנות מפטפטות.הנוסעת ישבה לידי והרגשתי מוזר,שחקנית בטלויזיה יושבת לידי כאילו אנחנו זוג.
אבל אנחנו לא,לה יש חבר ואני באתי לצייד.
היא עושה עוד טלפון והאוטו כבר מלא באנשים,רעש והמולה ואני אוהב המדבר.
כשהיא ירדה מהאוטו,נפרדתי ממנה בקצרה,תודה שאירחתי לי חברה אמרתי לה,בפעם הבאה כבר לא תיצטרך את חברתי,היא אמרה עם מבט של עיניים כחולות וגדולות.
שתקתי
למחרת יצאתי לטיול בוקר עם הכלבה שלי,אני רואה שני גברים הולכים מולי,אתה רוצה לשתות איתנו קפה הם שואלים,אני אשמח עניתי,הם קורסים על האדמה,אחד פותח את התיק מוציא גזיה וקפה ותוך שתי דקות אנחנו צוללים לתוך קפה נחלה חזק.אחד מהם דמות דומיננטית ופטפטנית לבוש בגדים אדומים והשני קיבוצניק עם דובון,זקן וקמטי מדבר,השיער שלו פרוע אבל רואים שהוריו באו למדבר ממזרח אירופה.במה אתה עובד,אני שואל,מסוקרן מהבן אדם,אני עובד בפינת החי הוא עונה לי,עוד קורבן של החברה הקיבוצית אני חושב."הטובים" בטח במרכז או באמריקה והוא הפליט עובד בעוד עבודה "יצרנית".לימדו אותי שבשביל לאכול צריך לעבוד הוא אומר את האימרה שמורכבת מפשטות קיבוצית והרבה חומר ירוק ומשובך.נכון,אני חושב,רק היום העולם קצת יותר מתוחכם ודורש עבודה יותר מורכבת שתייצר יותר מרק מזון אני חושב לעצמי.הקיבוץ צריך עזרה אירגונית אני חושב,שתעזור לחברים לצאת מהסגירות של עצמה ותעזור לאנשים שכמותו,בחור צעיר לך לעבוד בחוץ,תיסתפר ותייצר משכורת שתעזור לקיבוץ להיתקיים.
הוא מסתובב עם שקית ניילון פשוטה ובפנים ביגלה כאילו נעצר בילדות.הוא מדבר על טיול בוקר שהוא הולך לעשות כמו שאני מדבר על המיקלחת הקדושה שלי על הבוקר אנחנו נפרדים עם ברכות ארוכות כמו מדובר בערבים או בצברים.
אני מסמן את הבחור עם טוש זוהר,הוא מעניין אותי אני חושב,וממהר לעבודה.