על ידי רוני.של.4* » 30 אוגוסט 2012, 14:15
עד איזה גיל ינק הארי פוטר? -או- כיצד נמכרתי בנזיד שרביטים...
מעשה שהיה כך היה: לפני שבועיים בערך, התחלתי לטפטף ליותם (בן שלוש וחצי) שדי נגמר לי מההנקה. הסברתי לו שעוד מעט מעשה מסיבת ציצי, כמו שעשינו לתמר, ושנאפה עוגה ונתלה בלונים ומה שמתחשק לו, ושלאחריה הוא וציציי יפרדו כידידים. בהתחלה הוא די התלהב ורצה להזמין את כל החברים שלנו למסיבה, אבל אחרי זמן קצר פתאום נפל לו האסימון והוא קלט שזה לא מוצא חן בעיניו, העסק הזה. ניסיתי לשחד אותו במכשיר אם-פי-3 שהוא נורא רוצה כי יש לאחיות שלו, אבל הוא אמר שאם זה המצב, הוא מוותר על האמפי
הערת ביניים: בעקבות אחיותיו הגדולות, נתקף יותם בחיידק ההארי פוטר. אנחנו מכינים שרביטים מקושטים, הוא כל היום מסתובב עם שרביט ביד ומשקפיים שחורים עגולים ומטיל קללות ולחשים לכל עבר. הוא מבקש להתחפש להארי פוטר בחג ההולואווין הבא עלינו לטובה.
פאסט פורוורד לאתמול בבוקר: נסענו לאסוף את יובל מחברתה לוסי, אצלה בילתה את הלילה. לכבוד יום הולדתה, קיבלה לוסי מהוריה שרביט "אמיתי" (= קנוי, שלא כמו השרביטים עבודת יד הבזויים שאנחנו מכינים) של לונה לאבגוד (אחת מהדמויות העיקריות בספרים. ופה הזמן לספר כי לכל דמות יש שרביט שונה ומיוחד משלה, וניתן לרכוש שרביטים אלה בחנויות המובחרות או על גלי האינטרנט). ראה יותם את השרביט ומיד דרש שנרכוש אחד גם לא. אממה? בחנות בה ראיתי שרביטים שכאלה, עלה כל שרביט 30 דולרין טבין ותקילין. ואין ידי משגת להוציא סכום כזה על חתיכת פלסטיק. בהתחלה ניסיתי לשכנעו כי נלך הביתה ונכין אחד בדיוק כזה. נסיונות השכנוע לא צלחו, והילד פצח בטנטרום רועש במיוחד על רצפת הסלון בבית הוריה של לוסי. ואז עלתה לי הברקה: הצעתי לו שלכבוד מסיבת הציצי (שהוא, כאמור, מסרב בינתיים בכל תוקף לקיים) יוכל לקבל שרביט במקום אם-פי-3.
בו במקום קם הילד ממקומו והטנטרום הסתיים במפתיע. הוא הסתכל עלי במבט רציני וקבע - אוקי, אני לא רוצה לינוק יותר. בואי נעשה את המסיבה היום בערב ונלך
עכשיו לקנות לי שרביט! אני עוד שאלתי כמה פעמים בפה רפה האם הוא בטוח, והאם הוא זוכר שאחרי מסיבת ציצי לא יונקים עוד בכלל בכלל בכלל בכלל (ועוד כמה בכללים כדי שהעסקה תהיה ברורה לכל הצדדים) והילד בשלו: לא רוצה ציצי, רוצה שרביט אמיתית! (כן, בנקבה. שרביט זה כמו שלל מלים נקביות אחרות, למשל קורקינט, או אינטרנט, או מנשא, או רקיע. תחשבו על זה).
אז עדיין כואב לי להוציא $30 על שרביט, לכן שמנו פעמינו לעבר לינק האיביי החביב עלינו ומצאנו שם שרביות (הרבים הנקבי של שרביט, כמובן) רבות ומעניינות, שמנו ביד על 4 לפי בחירת הילדים (כי אחרי הכל, אם אני משלמת על כל אחת $5 כבר לא אכפת לי לקנות לכולם) ועכשיו אנחנו מחכים לראות האם הצעות המחיר שלנו יתקבלו. ואם לא - יש עוד המון שרביות אחרות שיחכו לנו - יש בשביל כווווללללללם!
ומה עם המסיבה, אתם שואלים? אז אכן, מסיבת הציצי התקיימה אתמול בערב לפי דרישת הנער. אחותו בת ה-11 אפתה עבורו עוגה וקישטה אותה בציור אבסטרקט של ציצי. תלינו בלונים על התקרה סביב גוף התאורה שבפינת האוכל. הגשנו גם חטיפי תירס בגבינה ודובדבנים טריים, ומיץ תפוחים אורגני. אבא חמד לו לצון ותחב שניים מהבלונים אל חולצתו, למען נזכור כולנו את הציצים הטובים שנתנו מחלבם כל כך הרבה שנים לכל כך הרבה ילדים, תמר המציאה כל מיני שירי ציצי, ויותם כיבה את הנרות שעל העוגה (אם יש עוגה, חייבים נרות!) וביקש משאלה בלבו. ואכן, אתמול בערב, לא ביקש הגוזל לינוק בכלל. וגם הבוקר (אלו שני מועדי היניקה הקבועים שלנו) הגיע אל מיטתי בשש בבוקר, ובמקום לבקש לינוק כהרגלו, הוא מיד התחיל לדבר על מתי יגיעו לנו השרביות כבר ומתי אני מואילה בטובי לקום.
תם ו(בינתיים) נשלם סיפור הציצי שלנו
עד איזה גיל ינק הארי פוטר? -או- כיצד נמכרתי בנזיד שרביטים...
מעשה שהיה כך היה: לפני שבועיים בערך, התחלתי לטפטף ליותם (בן שלוש וחצי) שדי נגמר לי מההנקה. הסברתי לו שעוד מעט מעשה מסיבת ציצי, כמו שעשינו לתמר, ושנאפה עוגה ונתלה בלונים ומה שמתחשק לו, ושלאחריה הוא וציציי יפרדו כידידים. בהתחלה הוא די התלהב ורצה להזמין את כל החברים שלנו למסיבה, אבל אחרי זמן קצר פתאום נפל לו האסימון והוא קלט שזה לא מוצא חן בעיניו, העסק הזה. ניסיתי לשחד אותו במכשיר אם-פי-3 שהוא נורא רוצה כי יש לאחיות שלו, אבל הוא אמר שאם זה המצב, הוא מוותר על האמפי :-P
הערת ביניים: בעקבות אחיותיו הגדולות, נתקף יותם בחיידק ההארי פוטר. אנחנו מכינים שרביטים מקושטים, הוא כל היום מסתובב עם שרביט ביד ומשקפיים שחורים עגולים ומטיל קללות ולחשים לכל עבר. הוא מבקש להתחפש להארי פוטר בחג ההולואווין הבא עלינו לטובה.
פאסט פורוורד לאתמול בבוקר: נסענו לאסוף את יובל מחברתה לוסי, אצלה בילתה את הלילה. לכבוד יום הולדתה, קיבלה לוסי מהוריה שרביט "אמיתי" (= קנוי, שלא כמו השרביטים עבודת יד הבזויים שאנחנו מכינים) של לונה לאבגוד (אחת מהדמויות העיקריות בספרים. ופה הזמן לספר כי לכל דמות יש שרביט שונה ומיוחד משלה, וניתן לרכוש שרביטים אלה בחנויות המובחרות או על גלי האינטרנט). ראה יותם את השרביט ומיד דרש שנרכוש אחד גם לא. אממה? בחנות בה ראיתי שרביטים שכאלה, עלה כל שרביט 30 דולרין טבין ותקילין. ואין ידי משגת להוציא סכום כזה על חתיכת פלסטיק. בהתחלה ניסיתי לשכנעו כי נלך הביתה ונכין אחד בדיוק כזה. נסיונות השכנוע לא צלחו, והילד פצח בטנטרום רועש במיוחד על רצפת הסלון בבית הוריה של לוסי. ואז עלתה לי הברקה: הצעתי לו שלכבוד מסיבת הציצי (שהוא, כאמור, מסרב בינתיים בכל תוקף לקיים) יוכל לקבל שרביט במקום אם-פי-3.
בו במקום קם הילד ממקומו והטנטרום הסתיים במפתיע. הוא הסתכל עלי במבט רציני וקבע - אוקי, אני לא רוצה לינוק יותר. בואי נעשה את המסיבה היום בערב ונלך [b]עכשיו[/b] לקנות לי שרביט! אני עוד שאלתי כמה פעמים בפה רפה האם הוא בטוח, והאם הוא זוכר שאחרי מסיבת ציצי לא יונקים עוד בכלל בכלל בכלל בכלל (ועוד כמה בכללים כדי שהעסקה תהיה ברורה לכל הצדדים) והילד בשלו: לא רוצה ציצי, רוצה שרביט אמיתית! (כן, בנקבה. שרביט זה כמו שלל מלים נקביות אחרות, למשל קורקינט, או אינטרנט, או מנשא, או רקיע. תחשבו על זה).
אז עדיין כואב לי להוציא $30 על שרביט, לכן שמנו פעמינו לעבר לינק האיביי החביב עלינו ומצאנו שם שרביות (הרבים הנקבי של שרביט, כמובן) רבות ומעניינות, שמנו ביד על 4 לפי בחירת הילדים (כי אחרי הכל, אם אני משלמת על כל אחת $5 כבר לא אכפת לי לקנות לכולם) ועכשיו אנחנו מחכים לראות האם הצעות המחיר שלנו יתקבלו. ואם לא - יש עוד המון שרביות אחרות שיחכו לנו - יש בשביל כווווללללללם!
ומה עם המסיבה, אתם שואלים? אז אכן, מסיבת הציצי התקיימה אתמול בערב לפי דרישת הנער. אחותו בת ה-11 אפתה עבורו עוגה וקישטה אותה בציור אבסטרקט של ציצי. תלינו בלונים על התקרה סביב גוף התאורה שבפינת האוכל. הגשנו גם חטיפי תירס בגבינה ודובדבנים טריים, ומיץ תפוחים אורגני. אבא חמד לו לצון ותחב שניים מהבלונים אל חולצתו, למען נזכור כולנו את הציצים הטובים שנתנו מחלבם כל כך הרבה שנים לכל כך הרבה ילדים, תמר המציאה כל מיני שירי ציצי, ויותם כיבה את הנרות שעל העוגה (אם יש עוגה, חייבים נרות!) וביקש משאלה בלבו. ואכן, אתמול בערב, לא ביקש הגוזל לינוק בכלל. וגם הבוקר (אלו שני מועדי היניקה הקבועים שלנו) הגיע אל מיטתי בשש בבוקר, ובמקום לבקש לינוק כהרגלו, הוא מיד התחיל לדבר על מתי יגיעו לנו השרביות כבר ומתי אני מואילה בטובי לקום.
תם ו(בינתיים) נשלם סיפור הציצי שלנו :-)