רוני של 4 בבית

שליחת תגובה

כאשר חוסר מתמלא, נוצר חוסר בחוסר עצמו.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: רוני של 4 בבית

רוני של 4 בבית

על ידי tamar_bar* » 05 אוגוסט 2015, 08:23

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

פתאום כל כך התגעגעתי שהיה לי צורך לקרוא שוב הכל מההתחלה.
גם מהפייסבוק נעלמת לי..

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 24 אוקטובר 2012, 13:48

אמא שלי שמסתכלת בי בעיניים מאשימות כי חוץ מלרבוץ ולקרוא ולהיות על המחשב אין לי כוחות לכלום. מחפשת פרצה לשכנע אותי לשלוח ילדים למסגרות כי "אני לא במצב".

כל מי שמתמצאת מבינה, שהתוצאה של המוגלובין 6 משקפת למעשה מצב קודם, ובפועל ההמוגלובין שרוני הגיעה אליו אחרי הניתוח היה בעצם 5.
כל מי שמתמצא מבין, שעירוי דם לא באמת מחליף את אובדן הדם אלא נותן קביים לזמן קצר מאוד (הכדוריות האלה גם מתות מהר מאוד, לא כמו דם רגיל).
שזה אומר שרוני במצב של חולשה קיצונית ביותר, וברור שלא יכולים להיות לה כוחות יותר מאשר לשכב.
המקסימום זה "לרבוץ ולהיות על המחשב" וגם זה מעייף.

במצב הקיצוני הזה, החמור, שלא היה באשמתה של רוני בשום אופן (כי היא גילתה אחריות מלאה) אבל לגמרי היה באשמת בית החולים והטיפול הרשלני והלקוי שלו - אמא שלה מאשימה אותה שאין לה כוחות?
מנסה לנצל את החולשה של רוני במצבה הקשה כדי לבטא (בוודאי לא בפעם הראשונה) את הסתייגותה מהחינוך הביתי ולגרום לילדים להישלח למסגרות?
זה רעל.
וזו המלה הכי עדינה שיש לי לומר על זה.
האמת שיש לי מלים הרבה יותר חריפות.

אני לא כועסת על אמא של רוני: זה ברור לי, שמדובר באדם מבוגר, מקובע בדיעותיו עד חוסר יכולת לכבד או לקבל את הזולת (כמה שנים ייקח לה להשלים עם עובדת החיים שנכדיה בחינוך ביתי?), ועוד כמה מאפיינים שלצערנו נפוצים מאוד בקרב הורים רבים.

אני כן באה לתמוך ברוני מצד אחד - בכך שאני אומרת לה בגלוי שאין מקום לרגשי אשמה ושאין מקום לצפות מעצמה לקום. להיפך, היא חייבת להפנים שמצבה מאוד חמור ועליה לשכב ולהיות מטופלת באהבה ובמסירות.
ואני כן באה לקרוא לילד בשמו ולהגיד לרוני - זה רעל. הוא נובע משריטות של ההורים, כי רעל כזה מבטא ההיפך מאהבה כלפי הבת שלהם.
וחשוב לי להגיד לרוני שזה רעל ושאסור היה שיופנה נגדה, כי במצבה מתערער לה הביטחון. היא אמנם מרגישה שזה לא היחס שהיתה צריכה לקבל, אבל חלק מהרעל כבר פעפע פנימה והיא מתחילה להרגיש שהיא "לא בסדר". בזמן שהיחידים שלא בסדר הם אלה שמרעילים.
והסיבה השלישית שחשוב לי לקרוא לילד בשמו ולהגדיר את ההתנהגות המרעילה והלא אוהבת ככזאת, הוא מפני שיש פה מצב מבלבל בצורה בולטת:
בסך הכל, ההורים שלה אוהבים אותה עד כדי כך, ומבינים את חומרת ההפלה עד כדי כך, שהם תיכף ומייד עזבו הכל והתייצבו לעזור. יתרה מכך, הם באמת עוזרים, פיזית!
אבל באותו זמן, מרעילים נפשית )-:
זה כל כך עצוב, וכל כך מתסכל, וכל כך אין מה לעשות בעניין, שלדעתי הדבר היחיד החשוב הוא שרוני תראה נכוחה ותבין לעומק, שההתגייסות שלהם והעזרה הפיזית מבטאים אהבה מעשית של הורים אוהבים. אבל שהדיעות והמלים שלהם, לא מבטאים אהבה. ממש לא. מבטאים חוסר קבלה שלה, חוסר כבוד כלפיה כאדם בוגר וכאמא לילדים, והמון רעל.

רוני של 4 בבית

על ידי חוט_השני* » 24 אוקטובר 2012, 09:21

נעלם לי חיבוק מאתמול :-0
קבלי אחד טרי מהיום (())

לי נשמע מוזר אבל יש לי חברה שנשבעת במי תמרים (6 תמרים מושרים בכוס מים חמים ללילה לאורך תקופה) להעלאת ההמוגלובין.
גם תה עלי פטל (שוב, שווה בירור אם איזו מומחית)
מקווה שאת לוקחת לעצמך כמה מנוחה שאת רוצה וצריכה.

רוני של 4 בבית

על ידי נדנד3* » 24 אוקטובר 2012, 08:04

הי רוני
אני מקווה שאת מתאוששת ומחלימה....אני לא יודעת אם את אוהבת אבל טחינה משומשום מלא עשתהנפלאות לכמה מחברותי שהיו זקוקות להעלות את ההומגלובין.
שולחת לך חיבוק

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 24 אוקטובר 2012, 00:53

(())
מקווה שהיום יותר טוב.
מצטרפת לכל מילה של בשמת. תני לעצמך להתחזק.
נשיקות!

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 22 אוקטובר 2012, 16:45

מה זה? 24 שעות שאני לא נכנסת ואני מוצאת פה מהומה? תודה, ריש גלית , על שמחקת. ותודה שוב על כל התמיכה, זה חשוב לעין ערוך! אוהבת את כולכן.

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 21 אוקטובר 2012, 13:54

אבל ההאשמה הזאת "הילדים משועממים מסתובבים בחוסר מעש ואת כל היום על המחשב" עשתה לי רע
אוי רוני.
באמת קשה לכעוס על הורים שמתגייסים ככה לבוא ולעזור - אבל איזו מין עזרה זאת אם היא באה לעזור במצב חירום כל כך קשה, ושנייה אחרי שהיא נוחתת היא כבר שכחה מה עברת?
לפחות תביני שזו שריטה במוח שלה.
אל תעני אפילו.
תגידי לה, אמא, כמעט מתתי עכשיו. אין לי מספיק דם לקום. אני אענה לך אחרי שאחלים (בעוד שנה).

רוני, אל תאשימי את עצמך. בחייך! את אפילו לא קולטת כמה את חלשה. איבדת המון דם. את קולטת מה זה המוגלובין 7? את צריכה לנוח. לשכב. אפילו לא לשבת. לאכול טוב ולשכב.
להשתדל לא לדבר, זה מעייף וגוזל המון כוחות.
לא לענות על שום רעל ששולחים לעברך - לחשוב בלב "מסכנים, שרוטים והזויים" ולשתוק. זה לא קשור אלייך. זה לא נוגע לך.
הלוואי שאפשר היה לקבל עזרה אך ורק מאנשים תומכים, מכבדים ומפרגנים.

אמהות כמונו יכולות רק להתנחם בדבר אחד: אנחנו לא כמו אמא שלנו.
אם לילד שלנו תהיה תאונת דרכים והוא ישכב עם שתי רגליים מגובסות בבית, לא נבוא לעזור לו בעזרת הנזיפה "למה אתה לא ממשיך את ריצות הבוקר שלך? אתה יודע כמה חשוב לעשות פעילות גופנית!"

רוני של 4 בבית

על ידי זו_ששמה_כשל_בעלה_של_ההיא* » 21 אוקטובר 2012, 12:21

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מה שהיא לא תשלח , אני יכולה לשלוח עליו את אמא שלי שתאכל אותו בלי פלפל ומלח. . עירקיות לוקח פולניות. שמרי על עצמך יבדלכ.

רוני של 4 בבית

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 21 אוקטובר 2012, 12:16

רוני הכוחות יחזרו לך...זה יותר טבעי לילדים מאשר לנו כל השינויים האלו ולפעמים הם גם צומחים
מחוסר האונים לנו כהורים...מאוד מזדהה כי הייתי השמירת הריון חצי שנה ואחרי זה מושבתת מלא זמן בגלל התאומים...
אולי שאמא שלך תצא איתם לטיולים ארוכים? לפחות עם הקטנים...

רוני של 4 בבית

על ידי טלי_מא* » 21 אוקטובר 2012, 09:11

ותודה לכן על החידות.
אומרים שזה מפתח את הקוגניציה ומונע אלצהיימר.
המוח של מודה לכן.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 21 אוקטובר 2012, 08:06

תגידי לה שחברה שלך אחרי דלקת במוח והתקפת גב מהגהנום
ככה את באה לי בפלוני? ובדאבל אתרים? :-D תקשיבי, לא בטוח שכדאי שאני אגיד לה את זה. את שוכחת שזו אמא שלי. תשאלי את זאת שהשם של בעלה זהה לשלך... היא כבר תספר לך עליה. בולדוזר פולני במיטבו - היא עוד עלולה לשלוח עלייך את הרשויות.

רוני של 4 בבית

על ידי פלוני_אלמונית* » 21 אוקטובר 2012, 08:00

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תגידי לה שחברה שלך אחרי דלקת במוח והתקפת גב מהגהנום, גם עושה את זה למשך שבועות וחדשים והילדים יוצאים בסדר :-P

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 21 אוקטובר 2012, 07:36

אמצע הלילה. לא מצליחה לישון. מסתובבת במיטה, קוראת, מפסיקה, מסתובבת. לא מצליחה לישון. קשה לי עם האין אונים הזה. קשה לי עם חוסר הכוחות לעשות שום דבר עם הילדים. עם אמא שלי שמסתכלת בי בעיניים מאשימות כי חוץ מלרבוץ ולקרוא ולהיות על המחשב אין לי כוחות לכלום. מחפשת פרצה לשכנע אותי לשלוח ילדים למסגרות כי "אני לא במצב". דיברתי איתה על זה הערב, הסברתי לה שזה לא מצב נורמלי, שברגיל אנחנו כל הזמן עסוקים, ועכשיו בגלל המצב שלי הילדים קצת מחורפנים. באת לעזור, לא? אז תעזרי! ותכל'ס, היא עוזרת כל כך... אני לא יכולה לכעוס עליה. אבל ההאשמה הזאת "הילדים משועממים מסתובבים בחוסר מעש ואת כל היום על המחשב" עשתה לי רע. זה באמת מה שעשיתי חצי מהיום... והיום עוד היה יום טוב! הייתי לא מעט על הרגליים! אבל האשמה אוכלת אותי. בגלל זה זה נוגע בי כל כך. האשמה על כך שאני לא יכולה להיות איתם באמת, שאין לי סבלנות, שאני לי כוחות לכלום. שכל הכוחות שלי מתמצים בלשבת איתם ולקרוא סיפורים על הספה, או לבנות איזה פאזל, אבל אין לי כוחות באמת באמת להיות איתם. אוף. שיחזרו הכוחות כבר.

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 21 אוקטובר 2012, 00:22

חיבוקים גם פה יקירתי. טוב שאת כותבת על זה, זה צעד ראשון בדרך להתמודדות.

רוני של 4 בבית

על ידי שמחת_ציון* » 20 אוקטובר 2012, 23:33

שולחת לך ים של חיבוקים.
בזמנו לי עזר מאוד התמיכה בפורום אובדן הריון בתפוז.

מאחל לך התאוששות קלה פיזית וגם נפשית

רוני של 4 בבית

על ידי ה_עוגיה* » 20 אוקטובר 2012, 18:15

אוי רוני... חיבוקיםחיבוקיםחיבוקים.

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 20 אוקטובר 2012, 09:48

נשמע נהדר כל מה שאת אוכלת עכשיו, ומאוד משמח אותי לשמוע על כל התמיכה והאהבה המקיפות אותך (())

הדבר היחיד שאצטרך לטפל בו בהמשך זה הפוסט טראומה, ההלם, ההתמודדות עם האבדן שבכלל עוד לא התחלתי לעכל מרוב כל הבלגן הזה, והכעס הגדול שיש בי על כל כך הרבה דברים
כן )-: לי זה היה מאוד קשה, ואולי משום כך לא הזכרתי את זה בכלל... במקרה שלי (הפלה טבעית בסוף חודש שלישי, דימום מטורף שלא נפסק, ניתוח חירום) זה גם אמר, לא יהיו עוד ילדים נקודה. ולוותר על החלום הזה, דרש התמודדות. מעניין שאני קיבלתי את כל מה שקרה באופן רציונאלי לגמרי. ההתמודדות שלי האמיתית היתה דרך יצירה בידיונית, דרך מותה של דמות בדיונית לחלוטין. אולי קל יותר להתאבל על גיבורים ספרותיים מאשר על חלומות אמיתיים.

רוני של 4 בבית

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 20 אוקטובר 2012, 08:02

יקרה,

שולחת חיבוק חזק. שמחה על כל התמיכה שאת מקבלת.
את יודעת, כשתרצי לטפל בכל השאריות הריגשיות של החווייה הקשה הזו - אני פה !!!

רוני של 4 בבית

על ידי אל_פקה* » 20 אוקטובר 2012, 07:57

((-))

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 20 אוקטובר 2012, 03:15

בשמת, זכור לי במעורפל אבל אולי אני מתבלבלת עם שמירת ההריון?

בכל אופן:
נחה המון. מתחזקת מיום ליום, היום סוף סוף ראיתי התחלה של צבע לשפתיים שלי כשהבטתי בראי!
גבי מכין לי כבד וגם קרפצ'יו מבשר אדום, בטח שאורגני אוכל עשב, לשמחתי קל יחסית להשיג פה. יש לי גם כמוסות כבד שקיבלתי מחברה (אוכל עשב, כמובן) ואני נוטלת מנה יפה מהכמוסות הללו מידי יום. כרגע אין לי פלורדיקס, אבל בתכנון להביא. אני בטוחה שיש בהול-פודס. ביצים יש לנו, ואפילו טריות מהתרנגולות של השכנה! שותה המון חליטת סרפד, שייקים ירוקים, כל עלה ירוק אפשרי בכל קונסטלציה אפשרית. חברה נוספת שלי הביאה לי משלוחה של מיץ רימונים אורגני טבעי. אני מטופלת כאן יפה, מכל הכיוונים, וזה מחמם את הלב לראות את ההתגייסות בין החברים, וכמובן הורי המדהימים שעזבו הכל ובאו בלי להניד עפעף (בלי שביקשתי, אמא שלי פשוט אמרה שהם באים וזהו).

הדבר היחיד שאצטרך לטפל בו בהמשך זה הפוסט טראומה, ההלם, ההתמודדות עם האבדן שבכלל עוד לא התחלתי לעכל מרוב כל הבלגן הזה, והכעס הגדול שיש בי על כל כך הרבה דברים: על הצוות במיון שנטל החלטות שגויות, על רופא הנשים בבית החולים שהתנהג בצורה כל כך לא מכבדת ודיבר אלי לא יפה וזלזל ברצון שלי להבין ולדעת מה עושים ולמה במקום לשתוק ולפעות בשקט, על המיילדות שלי שידעו שאני הולכת לבית חולים בפעם השניה ולא טרחו אפילו פעם אחת להתקשר אלי ולשאול לשלומי ואיך הכל נגמר. כאן הטיפול הנשי אצל מיילדת הוא מאוד נפוץ ושגור - כל עוד מדובר בלווי נשי בריא לא צריך ללכת לרופא והמיילדת יכולה הכל, כולל מרשמים כולל אמצעי מניעה, בדיקות פאפ, הכל... ככה שהיתה לי ציפיה מהן בתור אלה שמלוות ומכירות אותי ונכחו אפילו בלידה של תמר. ואני מאוד מאוד מאוכזבת. עבר שבוע שלם ואף אחת לא טרחה להרים טלפון. אז אני כועסת ומלאה ברעל הזה ומזה יקח לי עוד הרבה זמן להתנקות.

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 20 אוקטובר 2012, 00:43

אוי, רוני ((-))
כיוון שקרה לי משהו דומה (לא זוכרת אם אי פעם דיברנו על זה), אז מזכירה לך:
לנוח.
לוקח המון זמן לבנות מחדש את הדם.
מי יכול להכין לך המון כבד קצוץ אורגני? איברים פנימיים (אורגניים בלבד, רצוי מאוכלי עשב, אחרת את אוכלת רעל צרוף)? הודו אדום? יש שם פלורדיקס? ביצים?
כל הכבוד להורייך, איזה יופי.
שולחת עוד חיבוקים מרחוק {@

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 19 אוקטובר 2012, 23:07

עכשיו כשקצת התאוששתי ואני יכולה לפרט קצת יותר, אז הנה פרטי הסיוט שעבר עלי בסופ"ש שעבר:
  • בחמישי שעבר, ערב יומולדתי (11 באוקט.), התחלתי לדמם בכמויות מטורפות כתוצאה מההפלה. המיילדת שלי ביקשה לגשת למיון. ניגשתי, הם נלחצו קצת, אבל הדימום עצר לאחר זמן מה ושוחררתי הביתה בחצות. הדימום נעצר לחלוטין למשך יומיים.
  • פאסט פורוורד 48 שעות: מוצ"ש, אני מתחילה לדמם שוב בכמויות היסטריות. התחושה היא כאילו מישהו פתח את הברז ושכח לסגור. שוב טלפון למיילדת, שוב מבקשת שאגיע בדחיפות למיון.
  • במיון אני לא מפסיקה לדמם כמויות מטורפות, וללדת קרישי דם בגודל של אשכולית. בטוחה שכל רגע לוקחים אותי לגרידה וגומרים עם הסיוט הזה. במקום זה, הם מנסים לעצור את הדימום בכל מיני דרכים אחרות, מנסים להמנע מגרידה בכל מחיר. אני ממשיכה לדמם כל הלילה - מ-9 בערב ועד 6 בבוקר, שאז הם קולטים שמצבי ממש לא טוב ועושים שני דברים: בודקים שוב את הדם כדי לראות את מצב ההמוגלובין, ולוקחים אותי לאולטרסאונד סוף כל סוף.
  • באולטרסאונד מגלים המון המון קרישים ושאריות של ההריון :-/ בדיקת הדם מגלה המוגלובין 6. תענוג צרוף.
  • בשלב הזה מריצים אותי לחדר ניתוח לגרידה סוף סוף. אני סופר בעד לתת לגוף לעשות את שלו, זו היתה התכנית שלי, להפיל בביתי בדיוק כפי שאני יולדת את ילדי בביתי, אבל לא חשבתי שכשהגוף לא עושה את שלו אז נותנים לו להגיע לכאלה מצבים :-(
  • לקינוח אני מקבלת מנת דם, שמעלה את ההמוגלובין שלי לשיא עולמי - 7.
  • כמה שעות אח"כ אני נשלחת הביתה אחר כבוד. עם המוגלובין 7 ול"ד ברצפה.
כל זה קרה בלילה שבין שבת לראשון. בראשון חזרתי הביתה, תשושה וחלשה כמו שבחיים שלי לא הייתי. אני בסוג של פוסט טראומה כרגע, מהאופן בו העניינים (לא) טופלו. אני בלחץ פן הדימום ישוב, למרות הגרידה (כי הרחם שלי לא ממש התכווצה לא לפני ולא אחרי). אני מתחזקת ומתאוששת מיום ליום, בעיקר הודות להורים שלי שתוך 24 שעות עלו על מטוס והתייצבו כאן ומטפלים בי ובילדים.

עמכם הסליחה על היעדרותי הבלתי מוסברת (ולא שלא נעדרתי כבר בעבר,,, אבל הפעם באמת יש לי סיבה מספיק טובה :-D).
נשיקות ואהבה.
רוני

רוני של 4 בבית

על ידי נדנד3* » 12 אוקטובר 2012, 06:30

תודה רבה (-:

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 11 אוקטובר 2012, 14:22

אדוה, תודה רבה! אני צריכה באמת שוב לקרוא את עצמי מההתחלה ועד הסוף... כמה שונה הייתי אז, זה יכול להיות מרענן להזכר בעצמי של פעם, כשהכל רק התחיל, ולהשוות לעכשיו ;-) בהצלחה רבה לך בהתלבטויותייך ובהחלטותייך! אם אני יכולה לעזור באיזה אופן אשמח מאוד (פה, או בספר הפרצופים הנודע לשמצה שם אני נוטה להסתובב לי...)

רוני של 4 בבית

על ידי נדנד3* » 11 אוקטובר 2012, 07:39

הי רוני
אני לא מכירה אותך ובמקרה הגעתי לדף שלך....קראתי אותו מתחילתו ועד סופו ללא הפסקה בשעה מאוחרת של הלילה ופשוט נהנתי נפעמתי ושקעתי בסיפור שלך
אני אמא בהתלבטות לגבי חינוך בנותיי ונהדר לקרוא אותך כאמא שעשתה שינוי וכ"כ פתוחה!!! כמה אומץ....הלוואי עלי!

למרות שאיננו מכירות אני שולחת לך חיבוק חם...
כמי שכמעט איבדה בשבוע 8 ושפכה נהרות של דמעות....ואיבדה סופית בשבוע 34 אני יודעת ומבינה לליבך שאין קשר לשבוע וקשה לנחם
מאחלת לך הרבה טוב ואושר...לך ולכל המשפחה
אדוה

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 11 אוקטובר 2012, 03:00

טוב, ואם אני כבר פה אז הבה אעדכנה שנטשנו את תכנית המפגש של ימי שני, ונשארנו עם המפגש הקבוע של יום שלישי, והקואופ של שישי. השארתי את שני וחמישי לתכניות של רגע אחרון ולמען שפיות הנפש האמהית.

ויש לנו פרוייקט משפחתי חדש - קיבלנו ספר היסטוריה שנקרא A Child's History of the World שנותן סקירה כללית החל מהווצרות כדור הארץ ועד ימינו (פחות או יותר). אחת האמהות בקבוצת החנ"ב שלנו קיבלה תרומה מהספריה שלהם של 30 (!!!) ספרים שכולם אותו הדבר, ותרמה ברוב טובה את הספרים לחברי הקבוצה, וכך נתגלגל הספר הנחמד הזה לידינו. אנחנו נהנים לקרוא בו ביחד ולשוחח ולהתפלפל ולגלוש הלאה והלאה בשיחות על הנושאים שהספר מעלה. איזה כיף לקרוא ביחד כמשפחה :-) הקטנים חצי מאזינים, חצי משתתפים בשיחה, חצי הולכים לענייניהם (יא ווארדי, כמה חצאים... מזל שאין בניו ג'רזי מפקחת, היו לוקחים לי את תעודת ההוראה בחשבון), הגדולות לגמרי בעניין (למרות שזה לא הארי פוטר, עם כל הכבוד), ולי ממש כיף :-)

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 11 אוקטובר 2012, 02:51

שלא לדבר על חבר הפרלמנט שפעל ועשה דבר-זה-או-אחר למען קידום הנקה, וקיבל עוגת-ציצים ורודה ועסיסית לאות הוקרה.
:-D

אני מודה לכן על החיבוקים והמחשבות, לחברות המוכרות והפחות מוכרות... כל חיבוק כזה עוזר. עוזר לדעת שיש לי שחושב, שמבין, שלא יפרצף על זה ש"כולה שבוע 10 אין על מה להתאבל עדיין" (אבא שלי, ברגישותו כי רבה) או יגיד ברגישות פילית של גבר "אל תהיי עצובה, נעשה עוד אחד" משל היה סופלה שלא עלה יפה ואפשר פשוט להכין אחד (בעלי יקירי האהוב, ברגע של נסיון לנחמני, מתוך הכוונות הכי טובות, ובכל זאת יצא עקום משהו). בקיצור - גברים לא מבינים. אז תודה על היותכן (())

רוני של 4 בבית

על ידי תפילה_לאם » 11 אוקטובר 2012, 00:22

מאחלת לך רק טוב. המשפחה שלך נשמעת נפלאה, אהובה ואוהבת.

רק אתמול התיישבתי לקרוא את הדף המרתק שלך, וכך קראתי ברצף את הבשורה המשמחת ואת הבשורה המעציבה.
אמנם אינני מחברותייך המוכרות, ובכל זאת ((-)) .

רוני של 4 בבית

על ידי תמרוש_רוש » 10 אוקטובר 2012, 07:55

((-))
מאחלת לך רק טוב. המשפחה שלך נשמעת נפלאה, אהובה ואוהבת.

מסיבת ציצי
איזה סיפור נפלא!
מזכיר לי שכל פעם שאנחנו עושות מסיבת פרידה למתנדבת של אגודת המיניקות האוסטרלית, מישהי אופה לה עוגת-ציצים. כיוון שערבי הפרידה האלה מתקיימים בד"כ באיזו מסעדה מקומית, יש לזה אפקט ציבורי משעשע.
שלא לדבר על חבר הפרלמנט שפעל ועשה דבר-זה-או-אחר למען קידום הנקה, וקיבל עוגת-ציצים ורודה ועסיסית לאות הוקרה.

רוני של 4 בבית

על ידי ה_עוגיה* » 08 אוקטובר 2012, 23:04

((-))

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 08 אוקטובר 2012, 22:26

((-)) חשבתי עלייך בימים האחרונים. כנראה שהיתה סיבה.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 08 אוקטובר 2012, 21:49

הבנתן נכון. תודה על החיבוקים. אני קצת בהתכנסות עם עצמי, בהמשך אפרט.

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 08 אוקטובר 2012, 10:54

((-))
בזמנים כאלה, הביטוי "הכל לטובה" מעודד אותי. אולי יעזור.

רוני של 4 בבית

על ידי אישה_במסע* » 08 אוקטובר 2012, 10:05

(())

גם אני מקווה שאולי לא הבנתי נכון

רוני של 4 בבית

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 08 אוקטובר 2012, 09:46

כמו גלית גם אני , שולחת חיבוק (())

רוני של 4 בבית

על ידי ריש_גלית* » 07 אוקטובר 2012, 22:48

((-)). (מקווה שאולי לא הבנתי נכון).

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 07 אוקטובר 2012, 20:49

היה ואיננו :-(

רוני של 4 בבית

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 אוקטובר 2012, 19:24

רוני יקרה,בהזדמנות הציצי ב-G מייל שלך.
וגם אנחנו באים/ות!!!!

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 22 ספטמבר 2012, 00:09

זהו - שכנעת אותי: אני קונה share
:-D

רוני של 4 בבית

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 21 ספטמבר 2012, 07:26

כל הסיפורים שלך ממש עושים חשק לעבור ולהיות שכנים שלכם!
גם לי! זהו - שכנעת אותי: אני קונה share

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 20 ספטמבר 2012, 17:45

תענוג @}

רוני של 4 בבית

על ידי אל_פקה* » 20 ספטמבר 2012, 10:52

וואו, רוני, רק עכשיו אני מגלה את הדף שלך -- כל כך מרתק באמריקע שלכם! בביקור הבא אפנה יותר זמן ואני כבר מזמינה ממך סיור מודרך :-)
וכיף לקרוא את הווידוי קורע הלב, שיהיה קל ועם המון נחת!
שנה טובה @}

רוני של 4 בבית

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 20 ספטמבר 2012, 10:36

יאללה, שיכנעת אותי, גם אוהבת את ההוגנות האמריקאית וגם עשית לי תיאבון עם כל המלא ירקות :-) תני את הכתובת , אנחנו באים !!! :-)

רוני של 4 בבית

על ידי עולם_חדש_מופלא* » 20 ספטמבר 2012, 08:56

כל הסיפורים שלך ממש עושים חשק לעבור ולהיות שכנים שלכם!
(אבל אין לנו כסף או אזרחות, ואני לא יודעת אנגלית ושונאת כשקר... בקיצור- מקווה שנבקר מתישהו :-) )

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 19 ספטמבר 2012, 21:50

וברוקולי! היום היה גם ברוקולי, ושום טרי :-)

היתה שם היום גם אמא אחת עם 3 ילדים גדולים שהיה ברור לחלוטין שהם בחינוך ביתי, אחרת למה הם שם בבוקר יום רביעי באמצע שבוע הלימודים? אבל התפדחתי לשאול אותה... היא הסתכלה עלי ועל ילדי המלקטים שעועית ירוקה, אני הסתכלתי עליה ועל ילדיה המלקטים שעועית ירוקה, שתינו התפדחנו, חייכנו, ושתקנו. אולי בשבוע הבא...

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 19 ספטמבר 2012, 21:48

מסודרים והוגנים וסומכים על ההגינות שלך כלקוח
לגמרי. אף אחד לא יעלה על דעתו לקחת יותר ממה שאמורים, או לבוא לאסוף בחווה בלי ששילמת על חלקך מראש (החווה פתוחה, אף אחד לא בודק אותך. את עושה הכל לבד - חותמת בספר ליד שמך, בודקת את הכמויות, אוספת בעצמך).

אחלה סידור לירקות אורגניים במחיר סביר
מה זה סביר - מצחיק אפילו! המחיר יוצא לא יותר מ 20-25 דולר לשבוע, ל-SHARE משפחתי. שזה המון ירקות בשביל כלום כסף. אני שילמתי לסו $100 על כחודשיים של איסוף (מאמינה שיצא לי 7-8 שבועות, לא כולל השבועות שקיבלתי במתנה מסו ומישל כשלא יכלו לאסוף או כשרצו רק חלק מהמנה שלהן). אם קונים SHARE לכל העונה, המשפחתי צריך לעלות סביב ה-$600 שזה בוכטה גדולה לשלם בבת אחת, אבל משתלם לטווח הרחוק.

היום אספנו בשמחה מהדוכן כ-3 קילו עגבניות, 4 חצילים יפהפיים, דלעת אחת ענקית, 2 ראשי חסה, 2 ראשי קייל, 2 צרורות פטרוזיליה, כרוב סיני גדול, מלאמלאמלא עגבניות שרי, כמעט קילו ארוגולה (רוקט), צרור צנוניות, 6 פלפלים אדומים גדולים. מהשדה ליקטנו ואספנו עוד כמה קילוגרמים טובים של עגבניות שמיועדות לרטבים (פחות מתוקות), 2 קופסאות של שעועית ירוקה, מלא תבלינים טריים (כולל נפית החתולים, לוטם מרווני תהיה גאה בנו!!), עוד קצת עגבניות שרי כי הילדים היו רעבים והתחשק להם לנשנש והיה מותר לאסוף עוד קופסה אחת גדולה, ומין פרי מצחיק וחמוד כזה שקוראים לו HUSK CHERRY שגדל על שיחים כמו עגבניות שרי קטנות מכוסות במין כיסוי עלים עדין, שמלקטים מהאדמה כי רק כשהם נושרים יודעים שהם בשלים. פסחנו על איסוף אדממה (הבאנו בשבוע שעבר 3 קופסאות מלאות באדממה מתוקה וטריה, אין דברים כאלה! השבוע היה לי פחות זמן אז ויתרנו בצער רב)ופלפל חריף ובזיליקום ופרחים לרוב ובמיה שאנחנו לא אוהבים. ככה שבנוסף למה שקיבלנו, יכולנו לקחת הרבה יותר :-)

רוני של 4 בבית

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 19 ספטמבר 2012, 17:35

כל כך כיף לקרוא איך האמריקאים מסודרים והוגנים וסומכים על ההגינות שלך כלקוח.
הלוואי שבארץ אפשר היה לעשות כזה סידור ברור ומאורגן !

ובכלל נשמע אחלה סידור לירקות אורגניים במחיר סביר .

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 19 ספטמבר 2012, 15:14

החווה

עוד מעט נצא לחווה, לאסוף ולקטוף ירקות לשבוע החדש. חברתי מישל הכירה לי את החווה כאשר הזמינה אותנו יום אחד לבוא איתם לקטיף. הרעיון של החווה הזאת הוא כדלקמן:
  • ראשית כל, זו חווה אורגנית מקומית. כבר מתחיל טוב.
  • מי שרוצה את הפריווילגיה לקבל ירקות טריים פעם בשבוע מהחווה, צריך לרכוש SHARE מראש. אפשר לרכוש אחד אישי, או משפחתי, העלות בהתאם.
  • ברגע שרכשת SHARE לעונה של אותה שנה (זה נע בערך ממאי עד תחילת נובמבר, שאלה החודשים שניתן לגדל פה משהו, בניו ג'רזי הזאת. בחורף קפוא מידי, שום דבר לא צומח חוץ מהחוב לבנק, עקב עלויות חימום), את רשאית לבוא ולאסוף את החלק היחסי שלך מתנובת החווה, אחת לשבוע.
  • התנובה מחולקת בשני אופנים: האחד הוא דוכן הירקות שנראה קצת כמו זה מנייבערס (טייק דה וואן מלון אנד פוט איט און דה שלף, להלהלהלהלה...), בו הירקות והשורשים וכל מה שצמח באותו שבוע מסודרים יפה בארגזים מתחת למשקלים. עליך לשקול את החלק שלך (יש שלט קטן שמסביר כמה מותר לקחת) ולקחת לפי גודל המנה שלך. הכמויות בד"כ אדירות - בשבוע שעבר קיבלנו כמעט 20 קילו עגבניות! הכנו המון רטבים ושקשוקות השבוע... ושמרנו לעיתות מצוא.
  • האופן השני הוא קטיף בשדה. ישנה רשימה בדוכן בה מצויין מה ניתן לקטוף השבוע, ובאילו כמויות. הקוטפת נוטלת את שלל ילדיה ושולחת אותם לעבודת כפיים בשדה. שלחו עלינו את יצחק קדמן, למה לא?
  • בכל שבוע התנובה משתנה - לפי השבוע והחודש המתאים. בכל פעם גדל משהו אחר ובכמויות אחרות. אפשר להכנס לאתר ולבדוק מה יש השבוע וכמה, ואפשר פשוט להגיע ולהיות מופתעים! זה הכי כיף, בעיני.
בקיצור ולעניין, מסתבר שלמישל יש חברה שרכשה במיטב כספה SHARE משפחתי לעונה שלמה, אך באמצע העונה הסתבר להם שהם הולכים לעשות רילוקיישן לקליפורניה. מה לעשות וזה קצת רחוק להגיע לחווה המקומית הקטנה שלנו מקליפורניה... אז החברה (להלן - סו) חיפשה קונה לחודשיים האחרונים של העונה. מישל הציעה לי, אני הסכמתי, והעסקה התבצעה. בינתיים, עד שסו תעבור לארץ השמש ואני אקבל את חלקי מידי שבוע, קיבלתי מגדנות ממישל וסו שלא הצליחו להשתמש בכל הכמויות שקיבלו מהחווה, וכשהן לא יכלו ללכת כי היו בחופש, נתנו לי ברוב טובן את כל המנה (שאני בתורי, חלקתי ברוב טובי עם אום אל קיצקיצ ובני ביתה).

אז מהשבוע הזה, החווה בידינו! היום אנחנו יוצאים בפעם הראשונה לאסוף ולקטוף את כל הירקות המעולים, האורגניים, המקומיים, הטריים!! שהם בבעלותנו הבלעדית והיחידה :-)

רוני של 4 בבית

על ידי עולם_חדש_מופלא* » 18 ספטמבר 2012, 16:48

כותבת לך גם כאן, שאני ממש שמחה ומתרגשת בשבילכם על ההריון, ומקווה שכל הפעילויות יזרמו עם הבחילות.
(אנחנו כרגע יוצאים למפגש אחד בשבוע, ובלי להיות בהריון זה כ"כ מתיש אותי...)
(())

רוני של 4 בבית

על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* » 18 ספטמבר 2012, 16:20

הי מתוקה,
שנה טובה ונהדרת עם החדשות החדשות :-)
תרגישי טוב וכל הכבוד לך על הכל !!!
חיבוקים

רוני של 4 בבית

על ידי ריש_גלית* » 18 ספטמבר 2012, 15:24

ככה שזה לא כזה נורא
לא התכוונתי שזה נורא (-: בשבילי זה אולי נשמע עמוס, אבל זאת אני.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 18 ספטמבר 2012, 15:07

הפעילויות המרובות - זה כי הילדים רוצים או כי את רוצה
זה כי יש לי ילדים מאוד מאוד חברתיים. אם אנחנו לא "פוגשים מישהו" במשך יומיים רצופים, הם מתחילים לטפס על הקירות ולבכות שהם אומללים ומסכנים ואין להם עם מי לשחק (אהמממ.... מה עם לשחק עם אחותך? בשביל מה עשיתי כל כך הרבה מכם?). תכל'ס, מספיק להם שתהיה להם חברה אחת או שתיים וכולם מסודרים, אבל במיוחד עם הגדולות, אם זה לא יהיה באיזה מפגש, יהיה מאוד קשה לארגן להן חברות כל יום (גם כי הן רחוקות, אין להן בקרבת מקום חוץ מחברה אחת שהן מתראות איתה המון, וגם כי לחלק מהחברות יש כזה לו"ז צפוף שהלו"ז שלנו נראה הכי מרווח וזורם שאפשר - 2 חוגי העשרה מידי יום, לימודים מסודרים שלוש שעות כל בוקר, ואמהות פוצות שצריכות שיקבעו איתן חודשיים מראש וגם אז כבר אין מקום אז בואי נראה מה אנחנו עושות במאי 2013?). במפגשים אנחנו פוגשים גם ילדים גדולים.

האמת שתכל'ס, יוצא שיש לנו שני מפגשים (שאחד מהם קטן ואינטימי מאוד, והשני גדול והמוני ומאורגן יותר) וקו אופ. שאר הזמן יחסית רגוע וסביב הבית, ככה שזה לא כזה נורא :-)

הם תמיד היו כחולים. כוכבים ורודים זה בתפוז
אה! חחח טוב. יצאתי פיתה.

רוני של 4 בבית

על ידי ריש_גלית* » 18 ספטמבר 2012, 14:58

תגידי, הפעילויות המרובות - זה כי הילדים רוצים או כי את רוצה לצאת ולפגוש חברות או כי... מה? או שפשוט ככה זה במשפחות מרובעות-ילדים (שלא לדבר על מחומשות)?

רוני של 4 בבית

על ידי ירוק_כחול_אפור* » 18 ספטמבר 2012, 08:40

הם תמיד היו כחולים. כוכבים ורודים זה בתפוז אני חושבת.

בשעה טובה (())

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 18 ספטמבר 2012, 01:30

יו! הכוכבים היו ורודים פעם! מה נשתנה? (אני יודעת, זה לחג אחר)

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 18 ספטמבר 2012, 01:29

ועכשיו לפינתנו - האם המג'נונה בחינוך ביתי. השנה התחדשנו לנו בשבוע לימודים עמוס וארוך. כמעט בכל יום יש לנו איזו פעילות/מפגש/חוג... כל כך הרבה דברים להספיק, כל כך הרבה דברים לעשות, וכל כך מעט ימים בשבוע (במיוחד בשבוע האמריקאי הקצר, המסתיים עוד לפני שמתחיל). אני חושבת שבכל שנה אנחנו מתחילים ככה - רוצים להספיק, רוצים לעשות הכל, מדלגים מפעילות אחת למשנה, נרשמים לכל הסיורים... ואחרי כמה שבועות אנחנו מבינים ששוב קפצנו מעל הפופיק, והגיע הזמן להרגיע קצת.

אז מה יש לנו בינתיים? להלן רשימת הפעילויות לשבוע העמוס שלנו:
|*| ביום שני (תפוחי אדמה...) - יש מפגש חדש שהצטרפנו אליו, שאנחנו עוד לא יודעים עד כמה נתמיד, אבל בינתיים נראה נחמד. זה במרחק חצי שעה נסיעה, בבית של מישהי. מאוד רגוע וזורם, נחמד, קטן ואינטימי.
|*| ביום שלישי (תפוחי אדמה...) - מתחיל מחדש מפגש החנ"ב רב המשתתפים שאנחנו אוהבים וקבועים בו. חצי שעה, שלושתרבעי שעה נסיעה ככה... רחוק אבל שווה.
|*| ביום רביעי (תפוחי אדמה...) - או! זה היום שלי. בימי רביעי יש מפגש אמהות (שרובן כבר שולחות את הילדים לביה"ס) לקפה בוקר נחמד. מפגש קבוע עם חברות ותיקות משנים שנימה. לא מוותרת! הילדים רשאים להצטרף או להשאר בבית או אצל חברה, כאוות נפשם. אחה"צ יש לשתי הגדולות שעורי מוזיקה (הבכורה לומדת פיתוח קול, השניה פסנתר) שלאחריו המורה למוזיקה שהיא חברתי האם המחנ"בת דון (DAWN... באנגלית זה נראה ונשמע קצת יותר טוב, לא?) משאירה את שני בניה אצלי ויוצאת לעבודת כפיה. ברטר נחמד שכזה - שעורים תמורת שמרטפות. הבנים נשארים אצלנו עד רדת הליל, בד"כ בין 9-10, כשאמם מסיימת את עבודתה.
|*| ביום חמישי (הפתעה נעימה - שק מלא תפוחי אדמה!) - זה אכן יום ההפתעות שלנו. אין לנו שום דבר קבוע ביום הזה. יש איזה מפגש שאפשר ללכת אליו אבל לא לחוץ לנו, חשבתי לעשות מהיום הזה פעם בחודש יום מנהטן ולנסוע לתור את העיר הגדולה על מוזיאוניה וגלריותיה ורחובותיה המעניינים, אבל בינתיים עם הבחילות והעייפות אני אחכה עם זה. אני זוממת להפוך את יום חמישי ליום בית ולגרור אלינו חברים במקום לצאת שובפעם מהבית...
|*| ביום שישי (די, נמאס לנו מתפוחי אדמה. נבשל קינואה) - קואופ! אשר עליו הרחבתי רבות פה למעלה. שזה אומר אופס! בימי חמישי אני ודאי אצטרך לעשות קצת הכנות לחוג העברית שלי שאני מלמדת בסמסטר הזה.
|*| שבת ראשון - כבר נגמר הכוח... מנסים לפגוש חברים, לטייל קצת, להיות עם אבא. ושוב מתחיל לו השבוע מהתחלה לה לה...

דברו איתי בעוד חודש - נראה מה יהיה מצב הבחילות שלי, והעייפות, והכוחות באופן כללי... נראה אם אצליח לשרוד את השבוע הנ"ל.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 18 ספטמבר 2012, 01:15

וואו, כמה מרגש! מרגישה כמו דודה שמצפה
בשעה טובה
התרגשתי מהסיפור וגם מהווידוי
:-) נהדרות אתן! תודה!

אפשר לעבור לשיטה שבה כל אחד מביא מנה
אה, בטח. האורחים מביאים מנות, בוודאי, רק שאנחנו תמיד מרגישים שזה לא יהיה מספיק ומכינים בעצמנו לפחות 6 מנות נוספות אם לא יותר (וכשחצי מהאורחים טבעונים וצמחונים, מי יביא את הכבש??) אז יוצא שאנחנו מכינים וטורחים הרבה יותר ממה שצריך. כאלה אנחנו. את יום האירוח, אגב, סיימתי שדודה. עזרתי לגבי קצת לסדר ולנקות, ואז הודעתי לו שאני נופלת למיטה. וכך היה. בשבע וחצי בערב כבר נחרתי... חררררררר

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 17 ספטמבר 2012, 23:16

מרגישה כמו דודה שמצפה
בדיוק ככה @} איזה יופי רוני!

ומסכימה פעם שניה עם בשמת, לגבי האירוח. אנחנו אירחנו שתי משפחות חברים. כל משפחה הביאה משהו והחלטנו שלא משתוללים עם יותר מדי מנות וכמויות של אוכל. יצא שהכנתי דג (פילה. לא מתעסקת עם ראשים), אורז, פשטידה (שהחלטתי עליה בדקה התשעים) ועוגה. באמת כלום לאירוח של 14 איש (היה שמח. ששה מבוגרים ושמונה מתרוצצים).

רוני של 4 בבית

על ידי ריש_גלית* » 17 ספטמבר 2012, 14:34

התרגשתי מהסיפור וגם מהווידוי (איפה, איפה האמוטיקון של החיוך+דמעה כשצריך אותו?!)
ואני גם כל כך שמחה שחזרת לבאופן, ולו למעט.
שנה טוב מאוד! @}

רוני של 4 בבית

על ידי סאלי_תדמור* » 17 ספטמבר 2012, 14:04

מסיבת הציצי התקיימה אתמול בערב
צחקתי המון! תודה! איזה כיף לילדים שלך/שלנו שגדלים עם כזה קשר חם ופתוח עם "הציצי" :-)

רוני של 4 בבית

על ידי אישה_במסע* » 17 ספטמבר 2012, 12:36

יו, אז עכשיו תהיי רוני של החמישה?

בשעה טובה!

רוני של 4 בבית

על ידי אום_אל_קיצקיצ* » 17 ספטמבר 2012, 08:13

בעעעעעעע.... רק להקליד את המילה כבש מעלה בי גועל
או! זה הסימן המובהק לכך שאת בעיצומו של השלב הקשה מכל. כשנגעלים מלהקליד את המילה.
מקווה שעבר בנעימים.
שנה טובה!

רוני של 4 בבית

על ידי ה_עוגיה* » 16 ספטמבר 2012, 19:37

בשעה טובה! :-)

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 16 ספטמבר 2012, 16:57

וואו, כמה מרגש! מרגישה כמו דודה שמצפה (-:

לגבי האירוח: אפשר לעבור לשיטה שבה כל אחד מביא מנה. הרבה יותר נעים, גם למתארחים. אני יודעת שאני מרגישה הרבה יותר טוב כשאני מגיעה לארוחת החג עם מנה שהכנתי/נו. אחותי ואני מסדרות כך את ליל הסדר המשפחתי. כל אחד מביא משהו, העבודה וההוצאות מתחלקים בין כולם.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 16 ספטמבר 2012, 16:25

חגים. מצד אחד - נחמד, משפחתי, חמים, חברתי. מצד שני - למה תמיד אנחנו המארחים?? זה יקר, לארח. זה גם הרבה עבודה. לפחות האיש מכין את רוב הדברים, ואני לא צריכה לגעת בשום בשר (בעעעע.... שונאת להכין בשר. גם לא משתגעת על לאכול יותר מידי ממנו).

ועכשיו, עוד יותר קשה לי סביב המטבח, בגלל הריחות. וזה הרגע לווידוע קורע הלב: צאצא מס. 5 שלנו בדרך :-) כן, כן. אולי אני צריכה להכנס לכל הדפים של שיטת המודעות הטבעית לפוריות ולרענן את הידע שלי קצת, כי מסתבר שגם כאשר בטוחים ומקפידים, יש הפתעות. בקיצור - בחילות. וחוש ריח מחודד במיוחד, שמקשה עלי את ההסתובבות סביב המטבח ואת הסיוע לאישי היקר לבשל לכבוד החג. אז אני משתדלת לעשות את כל המטלות שלי לפני שהוא מתחיל להתעסק עם הכבש (בעעעעעעע.... רק להקליד את המילה כבש מעלה בי גועל).

חג שמח ושנה טובה! לשנה הבאה עם עוד גור בידיים!

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 31 אוגוסט 2012, 05:57

הו, זה היה כבר מזמן. רציתי להתחיל מחדש אבל נראה לי שיש סיכוי שאחזור לסלט. צריכה לישון על זה.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 31 אוגוסט 2012, 00:41

סלט פירות עד שקלטתי מי את :-D למה החלפת??

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 31 אוגוסט 2012, 00:41

אז את לא מניקה. קטע, אה?
לגמרי לגמרי. כבר שכחתי מי אני בלי להיניק... היום עקצה אותו צרעה בגבה ליד העין ודבר ראשון רציתי לשלוף... אבל אז נזכרתי ושמתי לו משחת קלנדולה במקום זה :-P

רוני של 4 בבית

על ידי סלט_פירות* » 30 אוגוסט 2012, 19:14

_איזה סיפור מהמם!
אז את לא מניקה. קטע, אה?_
מה שתמר אמרה. קטע לגמרי! נשיקה ענקית לגברבר הצעיר.

רוני של 4 בבית

על ידי תמר_ס* » 30 אוגוסט 2012, 15:57

איזה סיפור מהמם!
אז את לא מניקה. קטע, אה?

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 30 אוגוסט 2012, 15:26

(-:
כן, זה אותו המייל. גם אני צריכה לשלוח תמונות... פשוט לא מגיעה אפילו להעתיק למחשב, שלא לדבר על לארגן....

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 30 אוגוסט 2012, 15:14

מה! יווווו. בלי התלתלים? ממש קשה לי לדמיין!
אני צריכה לשלוח לך למייל, הוא מתוק בטירוף.

אני לא פה בכלל. אני אמורה לארוז עכשיו לפארק הירדן. ביי. הלכתי
אחחחח.... הקנאה. תהנו!

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 30 אוגוסט 2012, 15:09

מה! יווווו. בלי התלתלים? ממש קשה לי לדמיין! 0-:

(אני לא פה בכלל. אני אמורה לארוז עכשיו לפארק הירדן. ביי. הלכתי)

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 30 אוגוסט 2012, 14:59

ואפרופו תמונות - את יודעת שהוא הסתפר?

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 30 אוגוסט 2012, 14:58

רק חסרה תמונה של המתוקי במשקפי הארי פוטר ושרבית
או של עוגת הציצי :-D אילו רק הייתי מצליחה להוסיף לכאן תמונות... זו מיומנות שמעולם לא הצלחתי לרכוש :-)

רוני של 4 בבית

על ידי בשמת_א* » 30 אוגוסט 2012, 14:54

מדהים!
(רק חסרה תמונה של המתוקי במשקפי הארי פוטר ושרבית)

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 30 אוגוסט 2012, 14:15

עד איזה גיל ינק הארי פוטר? -או- כיצד נמכרתי בנזיד שרביטים...

מעשה שהיה כך היה: לפני שבועיים בערך, התחלתי לטפטף ליותם (בן שלוש וחצי) שדי נגמר לי מההנקה. הסברתי לו שעוד מעט מעשה מסיבת ציצי, כמו שעשינו לתמר, ושנאפה עוגה ונתלה בלונים ומה שמתחשק לו, ושלאחריה הוא וציציי יפרדו כידידים. בהתחלה הוא די התלהב ורצה להזמין את כל החברים שלנו למסיבה, אבל אחרי זמן קצר פתאום נפל לו האסימון והוא קלט שזה לא מוצא חן בעיניו, העסק הזה. ניסיתי לשחד אותו במכשיר אם-פי-3 שהוא נורא רוצה כי יש לאחיות שלו, אבל הוא אמר שאם זה המצב, הוא מוותר על האמפי :-P

הערת ביניים: בעקבות אחיותיו הגדולות, נתקף יותם בחיידק ההארי פוטר. אנחנו מכינים שרביטים מקושטים, הוא כל היום מסתובב עם שרביט ביד ומשקפיים שחורים עגולים ומטיל קללות ולחשים לכל עבר. הוא מבקש להתחפש להארי פוטר בחג ההולואווין הבא עלינו לטובה.

פאסט פורוורד לאתמול בבוקר: נסענו לאסוף את יובל מחברתה לוסי, אצלה בילתה את הלילה. לכבוד יום הולדתה, קיבלה לוסי מהוריה שרביט "אמיתי" (= קנוי, שלא כמו השרביטים עבודת יד הבזויים שאנחנו מכינים) של לונה לאבגוד (אחת מהדמויות העיקריות בספרים. ופה הזמן לספר כי לכל דמות יש שרביט שונה ומיוחד משלה, וניתן לרכוש שרביטים אלה בחנויות המובחרות או על גלי האינטרנט). ראה יותם את השרביט ומיד דרש שנרכוש אחד גם לא. אממה? בחנות בה ראיתי שרביטים שכאלה, עלה כל שרביט 30 דולרין טבין ותקילין. ואין ידי משגת להוציא סכום כזה על חתיכת פלסטיק. בהתחלה ניסיתי לשכנעו כי נלך הביתה ונכין אחד בדיוק כזה. נסיונות השכנוע לא צלחו, והילד פצח בטנטרום רועש במיוחד על רצפת הסלון בבית הוריה של לוסי. ואז עלתה לי הברקה: הצעתי לו שלכבוד מסיבת הציצי (שהוא, כאמור, מסרב בינתיים בכל תוקף לקיים) יוכל לקבל שרביט במקום אם-פי-3.

בו במקום קם הילד ממקומו והטנטרום הסתיים במפתיע. הוא הסתכל עלי במבט רציני וקבע - אוקי, אני לא רוצה לינוק יותר. בואי נעשה את המסיבה היום בערב ונלך עכשיו לקנות לי שרביט! אני עוד שאלתי כמה פעמים בפה רפה האם הוא בטוח, והאם הוא זוכר שאחרי מסיבת ציצי לא יונקים עוד בכלל בכלל בכלל בכלל (ועוד כמה בכללים כדי שהעסקה תהיה ברורה לכל הצדדים) והילד בשלו: לא רוצה ציצי, רוצה שרביט אמיתית! (כן, בנקבה. שרביט זה כמו שלל מלים נקביות אחרות, למשל קורקינט, או אינטרנט, או מנשא, או רקיע. תחשבו על זה).

אז עדיין כואב לי להוציא $30 על שרביט, לכן שמנו פעמינו לעבר לינק האיביי החביב עלינו ומצאנו שם שרביות (הרבים הנקבי של שרביט, כמובן) רבות ומעניינות, שמנו ביד על 4 לפי בחירת הילדים (כי אחרי הכל, אם אני משלמת על כל אחת $5 כבר לא אכפת לי לקנות לכולם) ועכשיו אנחנו מחכים לראות האם הצעות המחיר שלנו יתקבלו. ואם לא - יש עוד המון שרביות אחרות שיחכו לנו - יש בשביל כווווללללללם!

ומה עם המסיבה, אתם שואלים? אז אכן, מסיבת הציצי התקיימה אתמול בערב לפי דרישת הנער. אחותו בת ה-11 אפתה עבורו עוגה וקישטה אותה בציור אבסטרקט של ציצי. תלינו בלונים על התקרה סביב גוף התאורה שבפינת האוכל. הגשנו גם חטיפי תירס בגבינה ודובדבנים טריים, ומיץ תפוחים אורגני. אבא חמד לו לצון ותחב שניים מהבלונים אל חולצתו, למען נזכור כולנו את הציצים הטובים שנתנו מחלבם כל כך הרבה שנים לכל כך הרבה ילדים, תמר המציאה כל מיני שירי ציצי, ויותם כיבה את הנרות שעל העוגה (אם יש עוגה, חייבים נרות!) וביקש משאלה בלבו. ואכן, אתמול בערב, לא ביקש הגוזל לינוק בכלל. וגם הבוקר (אלו שני מועדי היניקה הקבועים שלנו) הגיע אל מיטתי בשש בבוקר, ובמקום לבקש לינוק כהרגלו, הוא מיד התחיל לדבר על מתי יגיעו לנו השרביות כבר ומתי אני מואילה בטובי לקום.

תם ו(בינתיים) נשלם סיפור הציצי שלנו :-)

רוני של 4 בבית

על ידי חלוקית_נחל* » 27 אוגוסט 2012, 07:27

אפשר לדבר עם אירית לן. במשך שנתיים הופעל יום חוגים שכזה ברחובות.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 27 אוגוסט 2012, 03:10

עשית לי חשק להתחיל פה גם!
בהצלחה! אשמח לעזור עם כל שאלה!

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 27 אוגוסט 2012, 03:10

הילדים נרשמים לחוג ומתחייבים לכל התקופה או שבכל יום מגיעים וממלאים רשימה?
נרשמים למשך השליש (10-12 שבועות) וזה יום אחד מרוכז בשבוע, לא כל יום. מכיוון שההתחייבות היא לא רק של הילדים, אלא בעיקר של ההורים, זה לא לעניין להבריז הרבה (כי כל אחד ממלא איזשהוא תפקיד וכשלא מגיעים אז התפקיד שלך נופל על אחרים). אבל כמובן שאם חולים או יש חופשה או משהו, אפשר ליידע וזה בסדר. הילדים לא חייבים להיות בחוג שבחרו, הם יכולים גם לשחק בינתיים במשחקיה או בחצר - לא מכריחים את הילדים להכנס. אבל מבקשים שלא יכנסו כל פעם לחוג אחר כי זה משגע את מי שמעביר את החוג, ויוצר בלגן בקרב הילדים, וגם יש המשכיות בד"כ לחוג (למשל בחוג העברית שלי, סביר להניח שמפעם אחת לא יזכרו או יבינו כלום אבל מי שמגיע כל שבוע כבר יידע מילים שחוזרתו על עצמן, שירים ומשחקים קבועים, וכד')

רוני של 4 בבית

על ידי ה_עוגיה* » 27 אוגוסט 2012, 02:28

ותודה על הפירוט עד כה @}

רוני של 4 בבית

על ידי ה_עוגיה* » 27 אוגוסט 2012, 02:27

מה שכתבת מספק אותי לעת עתה. אם יהיה רצון להקים אחד פה ויעלו שאלות - ארים טלפון.

רק עוד שאלה: הילדים נרשמים לחוג ומתחייבים לכל התקופה או שבכל יום מגיעים וממלאים רשימה?

רוני של 4 בבית

על ידי גלילית* » 27 אוגוסט 2012, 01:03

תודה עשית לי חשק להתחיל פה גם! ייבדק אחרי פארק הירדן.

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 26 אוגוסט 2012, 23:40

נשמע לי ראוי לדף משלו.
וואלה, רעיון יפה.
רוני, כיף לראותך.
תודה :-) כיף להיות פה.


אפשר ברשותך להעביר לדף חדש?
אין שום בעיה, אפשר להעביר בכיף (אשמח אם זה ישאר גם כאן, אז אם את פותחת דף חדש, אל תמחקי מפה).

רוני של 4 בבית

על ידי עורכת_כרגע* » 26 אוגוסט 2012, 21:54

קואופ חוגים
רעיון מקסים. נשמע לי ראוי לדף משלו.
רוני, כיף לראותך. אפשר ברשותך להעביר לדף חדש?

רוני של 4 בבית

על ידי רוני.של.4* » 26 אוגוסט 2012, 21:33

שיש לך 5 נקודות זה נותן לך זכות ל...

זה לא בדיוק זכות, זה פשוט סידור כזה שמאפשר לכמת פחות או יותר את התרומה של כל הורה לקואופ. נניח, אם יש אמא אחת שמלמדת שני חוגים, זה לא יהיה הוגן שאותה האמא תצטרך גם לנקות ולסדר ולקחת על עצמה עוד תפקידים... אז מצאנו את השיטה הזאת של הנקודות וזה מסתדר לא רע.

לכל הילדים בקואופ הזכות להירשם ל-4 חוגים (אחד בכל פרק זמן או "שיעור") וכמובן הזכות לא להיות בחוגים ופשוט לשחק ולהיות ביחד עם הילדים והמבוגרים האחרים. הבחירה היא חופשית, כמובן בהתאם לגיל (אבל זה לא שרירותי, נניח אם יש ילד שיכולותיו מתאימות לקבוצת גיל אחרת והחוג המדובר אינו מלא). אם ילדים רבים מידי בחרו בחוג מסויים, והחוג כבר מלא עד אפס מקום, ההחלטה היא שעושים הגרלה. בינתיים לא היה צורך בכך וכל הילדים בשנה האחרונה קיבלו את החוגים שרצו. הילדים שלי כעת רשומים כל אחת ואחד ל-4 חוגים, חוץ ממאיה (בת 9) שבחרה מרצונה להיות רק בשלושה, ושתהיה לה שעה חופשית אחת. הצפי שלי הוא שגם שני קטניי (6 ו-3 וחצי) יהיו ב"שעה חופשית" יותר מאשר בחוגים, כמו שהיה עד כה - הם בחרו חוגים אבל כמעט ולא השתתפו, ואני יכולה להבין את זה, הם עוד קטנים... והבכורה (בת 11) תמיד הולכת לכל החוגים בהנאה ובשמחה.

מידי פעם אנחנו גם מארגנים סיורים, טיולים משותפים, טיולי קמפינג קבוצתי בסופ"ש, הצגות וכד'. זה ממש נחמד, תחושה של קהילה אמיתית ולא רק מפגש חד שבועי שלאחריו לא שומעים ולא רואים אחד את השני.

עוד דבר שלא ציינתי זה, שכל כמה שבועות (חודשיים ככה, אבל זה לא מדוייק) אנחנו עושות אסיפת הורים בערב (מי שלא מצליחה למצוא סידור, מביאה את הילדים איתה והם משחקים במשחקיה או בחצר בינתיים) ואז אנחנו מעלות כל מיני נושאים שונים - אופרציוניים, אדמיניסטרטיביים, וכד' - וכולם רשאים להביע דיעה ולהציע רעיונות ולהגיד את אשר על לבם. הכוונה היא שהקבוצה תפעל בשיטה קואופרטיבית, כמובן עם חלוקת תפקידים כי אי אפשר שיהיה בלגן שלם אבל עדיין שלא רק קומץ יחליטו עבור כולם, אלא שלכל אחד תהיה הזכות להשמיע את קולו. זה עובד נפלא לפי דעתי, בעיקר בגלל הקבוצה הנהדרת שמורכבת ממשפחות עם ראש די דומה מבחינה חינוכית ומבחינת אורח חיים.

ה עוגיה, מה עוד את רוצה לדעת? אשמח לפרט, אבל אני צריכה הכוונה קצת יותר ספציפית :-P

איזה נחמד שזה מעניין אתכם!

חזרה למעלה