על ידי אם_פי_3* » 17 מאי 2004, 09:35
נראה לי שכדאי להעביר את הדיון לאחד הדפים האחרים שעוסקים בברית מילה.
בכל מקרה - נתחיל מכך, שגם אם הוא לא נימול, הוא בהחלט יהודי - אם אמא שלו יהודיה. באותה מידה שהוא עשוי לחזור בתשובה (כשהוא שלם) הוא עשוי להצטער על כך שבוצעה בו מילה (כשהוא נימול). המקרה הראשון הפיך, השני לא. ולעבור ניתוח מילה בגיל 30.... זה יותר קל, ופחות כואב מאשר בגיל 8 ימים. כמו שבדיקת דם (שהיא הרבה פחות כואבת) קל יותר לעבור כבוגרים שיודעים למה, מאשר כתינוקות, וגם - אחרי גיל 3 (בערך) לא צריך לבצע פריעה, שהיא הפרדת העורלה מהעטרה (קריעה שלו) והיא החלק הכואב ביותר במילה (הסיבה היא שבערך בגיל 3 העורלה נפרדת מעצמה מהעטרה).
לגבי כל תסריטי האימה החברתיים, כבר דובר רבות. בקיצור אומר, שזה בעיקר מיתוס, שלא מתממש במציאות. אני לא יכולה להבטיח לבני שלא יצחקו עליו אף פעם על שלמותו, כפי שאני לא יכולה להבטיח לו שלא יצחקו על דברים אחרים, אולי בולטים יותר (גובה, חכמה, שיער, משקפיים) - אבל אם הוא יהיה בעל בטחון עצמי (כפי שאני מנסה לעזור לו להיות), זה יעבור לידו, ואם לא יהיה בעל בטחון עצמי, ימצאו על מה "לרדת" עליו, גם אם יהיה נימול. מסתובבים היום בארץ, לא מעט ילדים, נערים ובוגרים שלמים (יותר ילדים, כי הנושא הופך לנפוץ יותר ויותר). בודדים הסיפורים האמיתיים ששמעתי שכללו פגיעה חברתית משמעותית, אצל ילידי הארץ (עולים חדשים זה קצת סיפור אחר, כי אצלם כל נושא ההתערות בחברה הוא בעייתי, והשלמות לפעמים מהווה סמל לכך. הם גם הרבה פעמים במצב נחות מבחינת בטחון עצמי, כתוצאה מההגירה, כך שהם פגיעים יותר).
בני אמנם רק בן שנה וקצת, אבל לא נתקלנו בשום תגובה תוקפנית (כמו ש(נדמה לי ש)כתבתי למעלה, לאחרונה, בעקבות בעיה רפואית קלה, אנחנו מקבלים הרבה הצעות "לשקול מילה" (שאינן מוצדקות, אגב, מבחינה רפואית, למרות שהן באות מפי רופאים) - אבל הכל באופן עניני ורגוע. סביבתו מודעת לעובדת היותו שלם, אך אף אחד לא מתייחס לכך.
אני שמחה לשמוע שיש לדעתך פוטנציאל השתנות. מעבר להכל - חשוב לדעתי, להגיע להחלטה מושכלת, מתוך ידע ומחשבה, ולא מתוך אינרציה, כמו רובנו (כמוני, כשמלתי את בכורי). כל החלטה שהיא (ועדיף המנעות (-; ).
נראה לי שכדאי להעביר את הדיון לאחד הדפים האחרים שעוסקים בברית מילה.
בכל מקרה - נתחיל מכך, שגם אם הוא לא נימול, הוא בהחלט יהודי - אם אמא שלו יהודיה. באותה מידה שהוא עשוי לחזור בתשובה (כשהוא שלם) הוא עשוי להצטער על כך שבוצעה בו מילה (כשהוא נימול). המקרה הראשון הפיך, השני לא. ולעבור ניתוח מילה בגיל 30.... זה יותר קל, ופחות כואב מאשר בגיל 8 ימים. כמו שבדיקת דם (שהיא הרבה פחות כואבת) קל יותר לעבור כבוגרים שיודעים למה, מאשר כתינוקות, וגם - אחרי גיל 3 (בערך) לא צריך לבצע פריעה, שהיא הפרדת העורלה מהעטרה (קריעה שלו) והיא החלק הכואב ביותר במילה (הסיבה היא שבערך בגיל 3 העורלה נפרדת מעצמה מהעטרה).
לגבי כל תסריטי האימה החברתיים, כבר דובר רבות. בקיצור אומר, שזה בעיקר מיתוס, שלא מתממש במציאות. אני לא יכולה להבטיח לבני שלא יצחקו עליו אף פעם על שלמותו, כפי שאני לא יכולה להבטיח לו שלא יצחקו על דברים אחרים, אולי בולטים יותר (גובה, חכמה, שיער, משקפיים) - אבל אם הוא יהיה בעל בטחון עצמי (כפי שאני מנסה לעזור לו להיות), זה יעבור לידו, ואם לא יהיה בעל בטחון עצמי, ימצאו על מה "לרדת" עליו, גם אם יהיה נימול. מסתובבים היום בארץ, לא מעט ילדים, נערים ובוגרים שלמים (יותר ילדים, כי הנושא הופך לנפוץ יותר ויותר). בודדים הסיפורים האמיתיים ששמעתי שכללו פגיעה חברתית משמעותית, אצל ילידי הארץ (עולים חדשים זה קצת סיפור אחר, כי אצלם כל נושא ההתערות בחברה הוא בעייתי, והשלמות לפעמים מהווה סמל לכך. הם גם הרבה פעמים במצב נחות מבחינת בטחון עצמי, כתוצאה מההגירה, כך שהם פגיעים יותר).
בני אמנם רק בן שנה וקצת, אבל לא נתקלנו בשום תגובה תוקפנית (כמו ש(נדמה לי ש)כתבתי למעלה, לאחרונה, בעקבות בעיה רפואית קלה, אנחנו מקבלים הרבה הצעות "לשקול מילה" (שאינן מוצדקות, אגב, מבחינה רפואית, למרות שהן באות מפי רופאים) - אבל הכל באופן עניני ורגוע. סביבתו מודעת לעובדת היותו שלם, אך אף אחד לא מתייחס לכך.
אני שמחה לשמוע שיש לדעתך פוטנציאל השתנות. מעבר להכל - חשוב לדעתי, להגיע להחלטה מושכלת, מתוך ידע ומחשבה, ולא מתוך אינרציה, כמו רובנו (כמוני, כשמלתי את בכורי). כל החלטה שהיא (ועדיף המנעות (-; ).