על ידי מקשיבה_לעצמי* » 30 מאי 2010, 21:46
מה המטרה שלך? כליל מקסימה, אבל תגדירי לעצמך מה הסיבה שאת רוצה לעבור בית , האם את טיפוס מתבודד או שמא מתחברת בקלות?האם את צריכה הרבה שקט כדי להקשיב לעצמך? או שלא טוב לך שקט מידי? האם את לומדת משהו? עובדת? או שאת מחפשת את מזלך?
תודה ששאלת. זאת הזדמנות לענות לעצמי ואולי לאלו שישמחו לייעץ לי. יש די הרבה סיבות שאני רוצה לגור בצפון, ובמיוחד בכליל. ודי הרבה סיבות לעזוב את הבית הנוכחי שלי:
כרגע אני גרה ביישוב קטן במרכז ומאוד אוהבת את הבית שלי. אני גרה בו כבר שש שנים. למרות שאני אוהבת אותו מאוד, היום כבר פחות טוב לי בו - על שדה פתוח שגבל בבית שלי בנו בית פרטי מאוד מאוד גדול עם בריכה שחסם לי את האוויר והמרחב. הבית והמשפחה שעברה לגור בו והאופן שבו היא מתנהלת, עושים לי התכווצות כל יום. אני מרגישה מחנק. הבית שאני גרה בו הוא מאוד קטן (2 ח' - כ-35 מ"ר) וגם הוא נעשה קצת קטן לי במשך השנים. אני נמצאת בתהליך של להיות אמא ומרגישה שרוצה ליצור לעצמי מרחב חדש למשפחה הקטנה שאקים.
אני רוצה לעבור לצפון בגלל המרחבים ובעיקר בגלל השקט. מאוד סובלת מהרעש של המרכז. למרות שאני גרה ביישוב קטן ושקט לכאורה, יש כל הזמן זמזום קבוע של מכוניות מרחוק, ורעש אינסופי של מזגנים, טרקטורים, מכוניות יוצאות ונכנסות. אפילו כשאני יוצאת לטייל בשדות אני שומעת את הרעש הזה. אני מאוד רוצה שקט. להרגיש שקט באוזניים והגעתי למסקנה שרק ביישוב קצה, שלא קרוב לכביש 6 או לעיר או לכביש סואן כלשהו, אוכל למצוא את השקט הזה. אני כותבת, יוצרת, זקוקה לטבע, לטיולים בטבע, לקרבה לטבע בשביל ליצור. משהו שאין לי כאן כל-כך, למרות שלכאורה אני מאוד קרובה לשמורת טבע, אבל הלכלוך התמידי שאנשים משאירים בה (בגלל שזאת שמורה במרכז יש בה הרבה מנגלים ומטיילים), הרעש כאמור למעלה, הזיהום, הריסוס שמרססים את כל השדות והעצים ונורא קשה לי לראות את זה - מרגישה שרוצה ללכת מפה למקום לגמרי אחר. ושאין לי הרבה לאן ללכת בארץ הקטנה שלנו, פרט למקום שהוא ממש מרוחק.
אני אוהבת שקט וטבע, אני עובדת מהבית חלק מהזמן ואוהבת להיות לבד. אני גם מאוד אוהבת חברת אנשים, חלק מהעבודה שלי היא עם אנשים (אני מנחה ומטפלת) וזאת עבודה מאוד לא פשוטה להיות בהקשבה ובהעברת ידע לא פשוט לעיכול בשבילם. למרות אהבתי לאנשים, לצערי (או לשמחתי אולי) לא מתחברת בקלות לכל אחד בחיים הפרטיים שלי. אני מתחברת לאנשים שיש להם כישורי הקשבה, שחיים מודעות, שיש להם אהבה לטבע ולסביבה. אני מתחברת לכליל בגלל שבכל מקום שאני קוראת עליו, מדובר בכפר אקולוגי שנבנה מאוד דומה להשקפת העולם שלי ושיש בו מערכת חינוך דיאלוגית. אני מדמיינת לעצמי שאנשים גרים שם מאותן סיבות שאני מחפשת לעבור לצפון, ושאוכל למצוא שם אנשים שאני מתחברת אליהם ושלא יסתכלו עליי כמוזרה, על זה שאני טבעונית, שאני חיה חיים איטיים ומאוד בסיסיים (אין לי טלוויזיה ורדיו בבית, אין לי מכשירים חשמליים פרט לטוסטר אובן ומחשב לצורך עבודה), שאכפת לי מהסביבה ואני שומרת עליה די בקנאות, שאני מאכילה חתולים בחצר, שאני זקוקה לשקט מוחלט. בעיקר בשבת. וכן, זה כולל מזגנים, מכסחות דשא ומפוחי אוויר. ושאני מאוד רגישה לאיך שאנשים מדברים אחד לשני.
אני גם חושבת על הילד/ה/ים שיהיו לי וידוע לי עוד לפני שנולדו שלא ארצה לגדל אותם במסגרת חינוכית רגילה. אני לא יודעת כרגע לחשוב על איך להצליח גם לפרנס משפחה לבד וגם להיות בחינוך ביתי ולכן הפתרון שאני כרגע חושבת עליו להכין לי לעתיד, זה למצוא מסגרות שיהיו מתאימות לי ולתפישת העולם שלי. (תפישה מקרבת / דיאלוגית). אני יודעת שבכליל יש גן ובי"ס דיאלוגי ואני כל-כך מקווה שהם אכן יענו לי על הצרכים.
טוב, כתבתי ארוך. יש עוד סיבות בשבילי לעבור לצפון, אבל כרגע אסתפק באלו.
המטרה שלי: למצוא מקום שיהיה לי כיף לגור בו, להביא אליו ילדים ולגדל אותם לפי תפישת עולמי, למצוא קהילה ואנשים שאני נהנית בחברתם ושיש לנו תחומי עניין משותפים, ושהמקום הזה יאפשר לי להרגיש חופשיה לחיות את אורח החיים שבחרתי לעצמי בלי שיפוטים עליי.
[u]מה המטרה שלך? כליל מקסימה, אבל תגדירי לעצמך מה הסיבה שאת רוצה לעבור בית , האם את טיפוס מתבודד או שמא מתחברת בקלות?האם את צריכה הרבה שקט כדי להקשיב לעצמך? או שלא טוב לך שקט מידי? האם את לומדת משהו? עובדת? או שאת מחפשת את מזלך?[/u]
תודה ששאלת. זאת הזדמנות לענות לעצמי ואולי לאלו שישמחו לייעץ לי. יש די הרבה סיבות שאני רוצה לגור בצפון, ובמיוחד בכליל. ודי הרבה סיבות לעזוב את הבית הנוכחי שלי:
כרגע אני גרה ביישוב קטן במרכז ומאוד אוהבת את הבית שלי. אני גרה בו כבר שש שנים. למרות שאני אוהבת אותו מאוד, היום כבר פחות טוב לי בו - על שדה פתוח שגבל בבית שלי בנו בית פרטי מאוד מאוד גדול עם בריכה שחסם לי את האוויר והמרחב. הבית והמשפחה שעברה לגור בו והאופן שבו היא מתנהלת, עושים לי התכווצות כל יום. אני מרגישה מחנק. הבית שאני גרה בו הוא מאוד קטן (2 ח' - כ-35 מ"ר) וגם הוא נעשה קצת קטן לי במשך השנים. אני נמצאת בתהליך של להיות אמא ומרגישה שרוצה ליצור לעצמי מרחב חדש למשפחה הקטנה שאקים.
אני רוצה לעבור לצפון בגלל המרחבים ובעיקר בגלל השקט. מאוד סובלת מהרעש של המרכז. למרות שאני גרה ביישוב קטן ושקט לכאורה, יש כל הזמן זמזום קבוע של מכוניות מרחוק, ורעש אינסופי של מזגנים, טרקטורים, מכוניות יוצאות ונכנסות. אפילו כשאני יוצאת לטייל בשדות אני שומעת את הרעש הזה. אני מאוד רוצה שקט. להרגיש שקט באוזניים והגעתי למסקנה שרק ביישוב קצה, שלא קרוב לכביש 6 או לעיר או לכביש סואן כלשהו, אוכל למצוא את השקט הזה. אני כותבת, יוצרת, זקוקה לטבע, לטיולים בטבע, לקרבה לטבע בשביל ליצור. משהו שאין לי כאן כל-כך, למרות שלכאורה אני מאוד קרובה לשמורת טבע, אבל הלכלוך התמידי שאנשים משאירים בה (בגלל שזאת שמורה במרכז יש בה הרבה מנגלים ומטיילים), הרעש כאמור למעלה, הזיהום, הריסוס שמרססים את כל השדות והעצים ונורא קשה לי לראות את זה - מרגישה שרוצה ללכת מפה למקום לגמרי אחר. ושאין לי הרבה לאן ללכת בארץ הקטנה שלנו, פרט למקום שהוא ממש מרוחק.
אני אוהבת שקט וטבע, אני עובדת מהבית חלק מהזמן ואוהבת להיות לבד. אני גם מאוד אוהבת חברת אנשים, חלק מהעבודה שלי היא עם אנשים (אני מנחה ומטפלת) וזאת עבודה מאוד לא פשוטה להיות בהקשבה ובהעברת ידע לא פשוט לעיכול בשבילם. למרות אהבתי לאנשים, לצערי (או לשמחתי אולי) לא מתחברת בקלות לכל אחד בחיים הפרטיים שלי. אני מתחברת לאנשים שיש להם כישורי הקשבה, שחיים מודעות, שיש להם אהבה לטבע ולסביבה. אני מתחברת לכליל בגלל שבכל מקום שאני קוראת עליו, מדובר בכפר אקולוגי שנבנה מאוד דומה להשקפת העולם שלי ושיש בו מערכת חינוך דיאלוגית. אני מדמיינת לעצמי שאנשים גרים שם מאותן סיבות שאני מחפשת לעבור לצפון, ושאוכל למצוא שם אנשים שאני מתחברת אליהם ושלא יסתכלו עליי כמוזרה, על זה שאני טבעונית, שאני חיה חיים איטיים ומאוד בסיסיים (אין לי טלוויזיה ורדיו בבית, אין לי מכשירים חשמליים פרט לטוסטר אובן ומחשב לצורך עבודה), שאכפת לי מהסביבה ואני שומרת עליה די בקנאות, שאני מאכילה חתולים בחצר, שאני זקוקה לשקט מוחלט. בעיקר בשבת. וכן, זה כולל מזגנים, מכסחות דשא ומפוחי אוויר. ושאני מאוד רגישה לאיך שאנשים מדברים אחד לשני.
אני גם חושבת על הילד/ה/ים שיהיו לי וידוע לי עוד לפני שנולדו שלא ארצה לגדל אותם במסגרת חינוכית רגילה. אני לא יודעת כרגע לחשוב על איך להצליח גם לפרנס משפחה לבד וגם להיות בחינוך ביתי ולכן הפתרון שאני כרגע חושבת עליו להכין לי לעתיד, זה למצוא מסגרות שיהיו מתאימות לי ולתפישת העולם שלי. (תפישה מקרבת / דיאלוגית). אני יודעת שבכליל יש גן ובי"ס דיאלוגי ואני כל-כך מקווה שהם אכן יענו לי על הצרכים.
טוב, כתבתי ארוך. יש עוד סיבות בשבילי לעבור לצפון, אבל כרגע אסתפק באלו.
המטרה שלי: למצוא מקום שיהיה לי כיף לגור בו, להביא אליו ילדים ולגדל אותם לפי תפישת עולמי, למצוא קהילה ואנשים שאני נהנית בחברתם ושיש לנו תחומי עניין משותפים, ושהמקום הזה יאפשר לי להרגיש חופשיה לחיות את אורח החיים שבחרתי לעצמי בלי שיפוטים עליי.