3 בנים מהממים שיהיו לי בריאים אמן! מאוד רוצה בת רוצה עוד הריון אחד וכל כך צמאה לתינוקת. אין לי הסבר הגיוני.. מתפללת לנס.. שאצליח להיקלט מהר ושאצליח להגשים חלום! ש אולטרסאונד יגידו לי שיש לי בת ❤ גם בעלי איכשהו עמוק בפנים היה רוצה נסיכה בבית.. למרות שאמרנו שסגרנו את הבסטה איכשהו עמוק בפנים כולי תקווה שאצליח לקבל את הבת המיוחלת... ידיים מלאות לכולם אמן!

כך כך רוצה, ולא משנה בן או בת!!!

זה נכתב בציניות, לא צריך לקחת את זה כמשמעותו... ההודעה הזו נכתבה כביקורת על מי שמאוד חשוב לו מין העובר.

_מה הבעיה ? פשוט תעשי הפלה כל פעם שיצא לך בן, עד שתבוא בת.
בארץ זה לא חוקי אבל אפשר בחו"ל._

מזה??? "כל-הבן היילוד, היאורה תשליכוהו, וכל-הבת, תחייון" בגרסה ההפוכה??
נשמע מזעזע ומתועב...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מה הבעיה ? פשוט תעשי הפלה כל פעם שיצא לך בן, עד שתבוא בת.
בארץ זה לא חוקי אבל אפשר בחו"ל.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מישהי יודעת איך עושים בן אחרי 2 בנות??

וואוו..לא שיערתי לעצמי שההודעה שכתבתי תעורר תגובות כאלה..
אז קודם כל אני מודה לכל התומכות...לגבי הבנות שראו בהודעה שלי משהו גזעני (כבת ישראל)
אז זאת לא הייתה הכוונה...
אני מכבדת את כולן לא משנה מאיפה היא ובאיזה דברים היא מאמינה..
לכל הנשים כאן יש רצון משותף..לזכות בבת ואני שיתפתי אתכן בסיפור שלי ממש לא מתוך ביקורת
פשוט כנשכנסתי לדף המקורי שנקרא "איך עושים בנות" למעשה הייתי כבר בהריון כך שאת כל הדיאטות והתנוחות והתזמונים כבר לא עשיתי
מה שעשיתי זה להתפלל..ובאמת שגם אם היה נולד לי בן בריא הייתי מודה לקב"ה(זאת הסיבה אגב שבחרנו לא לדעת את מין העובר כל ההריון)
..תינוק /ת בריא/ה זה אושר גדול ולעבור לידה זה נס אחד עצום..
אז מאחלת לכל אחת ואחת כאן לחוות הריון ולידה תקינים ולצאת בידים מלאות בשמחה

כתבתי היום אחר הצהרים תגובה ובטעות סגרתי את הדפדפן בלי להוסיף לדף :-/

[u]כותבים, ומתוך איזו ענווה בסיסית, ולא רק כלפי אלוהים[/u]
כתבתי מאוד מתוך עוונה בתחושה שלי, כי רוב גורף של חברות וקרובות משפחה שלי הלכו ללידה מתוך רצון שאיפה ותקוה ללדת טבעי לגמרי, ונפלו על היפוכים, ניתוחים, צלקות שנפתחו, זירוזים, אפידורל וכו...
מקווה שירגישו מתוך הדברים את הענווה הזו, למרות ש[b]אני לא בטוחה[/b] !!
אולי אוסיף הקדמה לדף...

[u]לא נראה לי שתהיה לך שום בעיה...[/u]

[u]מה עושים?[/u]
כותבים, ומתוך איזו ענווה בסיסית, ולא רק כלפי אלוהים :-)
לא נראה לי שתהיה לך שום בעיה...
אלוהים ותפילות רצויים כאן בדיוק כמו אייפק, פרחי באך ושאר הטרלולים שאנחנו עושים כאן בכל מיני מצבים.
<לדעתי, כן? אני אשמח לקרוא את סיפור הלידה שלך>

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תקשיבו, סיפור הלידה שלי כתוב כבר ואני בדרך להעלות אותו אבל אני מתחילה לחשוש...!!
הוא כולו התגשמות של תפילות, ולא בדברים של 50%, אלא של 20 ו-10!!

מה עושים? :-)
[po]אמא צעירה[/po]

[u]היה נחמד אם היו פה חמש דקות של קבלת תמיכה/אושר/השתתפות בשמחה בלי ביקורת[/u]
אני מציעה לך קודם כל לנסות את זה בעצמך :-)
טרם ראיתי אותך מביעה כאן השתתפות בשמחה, ומצד שני יש לך מלא ביקורת.

אני, לעומתך, השתתפתי בכנות בשמחה, וגם אישה במסע, ומה לעשות שמצחיק אותי נורא שמשהו שיש לו חמישים אחוז סיכוי להתרחש בכל מקרה מיוחס לתפילות בלבד...
ואני בעד אמונה ובעד תפילות ובעצמי עשיתי בחיי כמה וכמה דברים סופר מצחיקים בשביל לזכות בבת הנפלאה שיש לי. ומי שזה מצחיק אותו - זכותו.
היה מצחיק אותי באותה מידה אם מישהי היתה מייחסת הולדת בת לאכילה של תזונה מסוימת, לנבואת המטוטלת של ידעוני כלשהו, או לשטיפות של הנרתיק שלה בחומץ תפוחים.

הכותבת כאן לא תמימה לגמרי והיא לא רק מבקשת תמיכה. היא כאן עם מסר לאומה על מה שצריך לעשות כדי לזכות בבת, ומה שלדעתה צריך לעשות, ועד כמה הוא משמעותי יחסית לדברים אחרים שעלו בדף הזה ובאחרים, קצת מצחיק אותי. יש חוק נגד זה?

והגזענות הסמויה לדעתי ממש ראויה להערה שהיא זכתה בה וזה הכי עדין שיכולתי. זה שמישהי חושבת שקבוצת ההשתייכות הפרטית שלה היא שווה במיוחד, ועוד בעיניי אלוהים, זה לא משהו שאני אשאיר בלי התייחסות, ולכל הפחות משועשעת.
לפעמים מפחיד אותי שאנשים חושבים ככה. היום זה בעיקר הצחיק אותי.

מי שרק רוצה תמיכה שתבוא לספר שהיא ילדה בת ואיזה יופי ושהיא מרגישה שתפילותיה לאלוהים נענו. זה לא מצחיק בעיניי בכלל.

[u]לא חושבת שכל דבר צריך להפתח לכל זוויות הפרשנות האפשריות כדי שכולן יוכלו להעלב.[/u]
נראה לי שמי שפתחה זווית פרשנית כדי להיעלב, ועוד בשמה של אחרת, היא בעיקר - את.

ואני חשה שלכתוב על חוזקן של התפילות של בנות ישראל (ולכן על חולשתן המשתמעת של שאר התפילות. זו הבנת הנקרא מינימלית) זה מגעיל וגזעני כלפי כל מי שהיא לא בת ישראל...
בעצם, למה "אני חשה"? בעולם הזה יש דבר שקוראים לו "הבנת הנקרא"...

[u]אז הנה, אני שואלת את [po]מה זה[/po]? אם לדעתה אני לא ראויה לתמיכה. נראה מה היא תענה לי...[/u]
לא חוויתי את ההודעה כגזענית, אלא כאישית. הכותבת התפללה, וחשה שתפילותיה, כבת ישראל, נענו. לא חושבת שכל דבר צריך להפתח לכל זוויות הפרשנות האפשריות כדי שכולן יוכלו להעלב.

אמאץ

אני לא מתפללת בערך אף פעם, ולא ממש מאמינה בלאוהים שעונה לתפילות, ובטח שהוא לא עושה את זה לפי קרטריוני גזע.

העניין הוא שציפייה לתמיכה לא מסוייגת למישהי שכתבה הודעה גזענית, היא בעיניי דבר מפוקפק. צילי בחרה להתמודד עם זה בדרך יפה מאוד בעיניי, ואני ממש לא מסכימה עם הביקורת עליה.

הרעיון של לא להתווכח בשם התמיכה לדעתי גורם לסתירה פנימית - כי תמיכה באחת יכולה לבוא על חשבון האחרות.
אז הנה, אני שואלת את [po]מה זה[/po] אם לדעתה [b]אני[/b] לא ראויה לתמיכה. נראה מה היא תענה לי...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]זה רק מראה כמה התפילה של בנות ישראל היא חזקה..[/u]

[u]ואם אני לא בת ישראל,[/u]

אישה, אני מקווה שזה בסדר מה שאכתוב כאן עכשיו- אני לא יודעת מקור, אבל יש רעיון כזה שדווקא לא יהודים נענים לפעמים יותר מהר מיהודים.
ואגב, אומרים שתפילה היא הרבה פעמים יותר בשבילנו יותר מאשר בשביל מה שנקבל תמורתה.
[po]אמא צעירה[/po]

[u]בלי ביקורת[/u]
ואם אני לא בת ישראל, והגזענות הלא ממש מוסווית הזו מרגישה [b]לי[/b] לא תומכת? או שמא הדף מיועד רק לבנות ישראל, ולכן מותר להיות גזעניות כלפי כל השאר?

כן, כן, והכל השלכה וחוזר אלי, אבל בכל זאת, היה נחמד אם היו פה חמש דקות של קבלת תמיכה/אושר/השתתפות בשמחה בלי ביקורת.

לא כל הומור הוא זלזול.
אני מכבדת את התפילה וגם כתבתי את זה ובאמת התכוונתי לכך.
הדברים העלו בי חיוך, מתוך תפישת עולמי השונה כל כך ובחרתי להניח אותם כאן עם החיוך הזה.
את הזלזול או את זה שהיא חשוכה את הבאת לכאן בעצמך, לא אני. ואני גם לא חושבת ככה.

_ואיכשהו, יש לי הרגשה שבינינו מתהלכות גם כמה שהתפללו ממש חזק לבנות, והן אפילו בנות ישראל, ובכל זאת יצא להן בן.
לתשומת לב כל המנסות._
לא מבינה למה יש נטייה לזלזל במה שנכתב בדף הזה ובכותבות בו. ברור שלא תמיד התפילות שלנו נענות, במקרה הזה זה קרה, והמשתתפת בדף שמחה וחזרה לשתף, מהמקום הפנימי שלה, של אמונה בכח התפילה.


[u]לדעתי האישית התפילה של כולם חזקה באותה מידה בדיוק, גם של בנות ישראל וגם של בנות אחרות וגם של... בנים[/u]
ושוב. הכותבת לא טענה אחרת. היא רק סיפרה על המקרה האישי שלה. לא מבינה למה צריך לצאת מפה להשלכה כזו, כאילו היא איזו חשוכה, וכדאי לצחוק עליה.

מזל טוב מכל הלב. משמח לשמוע שהיתה לך לידה טבעית טובה.

[u]זה רק מראה כמה התפילה של בנות ישראל היא חזקה..[/u]
אני מאוד בעד תפילות בשביל הדברים שאנחנו רוצים. זה מחזק את הכוונה שלנו בעולם. ואיכשהו, יש לי הרגשה שבינינו מתהלכות גם כמה שהתפללו ממש חזק לבנות, והן אפילו בנות ישראל, ובכל זאת יצא להן בן.
לתשומת לב כל המנסות.

ולאלו שלא מנסות אבל קוראות כאן אז עוד משהו קטן - לדעתי האישית התפילה של כולם חזקה באותה מידה בדיוק, גם של בנות ישראל וגם של בנות אחרות וגם של... בנים :-)

מזל טוב!

וואו איזה יופי, שמחה בשבילך. בת זה פשוט תענוג (-:

בשעה טובה ומוצלחת..שמחה לעדכן שילדתי בת מתוקה :)
כל ההריון לא ידעתי את מין העובר ובלידה קיבלתי את המתנה הזאת..
אז מה עשיתי בשביל זה? רק התפללתי...לא דיאטות,לא ערכות ביוץ,לא תיזמונים
אך ורק תפילה לקב"ה!!!!
לפני ההריון הלכתי לטבול במקווה,זה היה ערב שבת..הנסיכים יצאו עם בעלי לבית כנסת
הדלקתי נרות שבת וביקשתי שתהיה לי בת שתישאר להדליק איתי נרות שבת..
בהריון כבר ביקשתי רק בריאות כי זה כבר קיים...
את הצירים קיבלתי יום שישי לפנות בוקר,הגעתי לבית חולים בשעה 12:00 בצהריים וילדתי ב14:00 בלידה טבעית מדהימה..
בזמן הדלקת נרות כבר הייתי בהתאוששות אחרי מקלחת,
הדלקתי את נרות השבת כשלידי נמצאת נסיכה קטנה ומתוקה..
זה רק מראה כמה התפילה של בנות ישראל היא חזקה..
מאחלת לכולכן הצלחה והריונות תקינים בידיים מלאות

אני בשבוע 39 המתח בשיאו.. כולם מחכים, הלילה חלמתי על תינוק בן,מעניין אם זה מה שיהיה,מה שבטוח אשמח ואתאהב בו בטוח, איך אני שמחה שלא יודעת את מין העובר..בשני המקרים אהיה שמחה , רק בריאות!!!

שלום לכולם!!!
אני אמא ל3 בנים מקסימים וכרגע נמצאת בהריון שבוע 32..
לא יודעת את מין העובר..לא עשיתי שום דבר כדי להשפיע על מין העובר,כי אני מאמינה שזה לא משהו שבידיים שלנו
שמחה שאני לא יודעת מה יש בבטן(יש בזה משהו מאוד קסום..)
מאחלת לכולם הריונות תקינים ובידיים מלאות..

אין כמו בנות כשהן גדלות הן חברות הכי טובות של האמא כיף לבלות איתן כיף לאפות איתן והכי כיף לשוחח איתן כי הן הכי מכירות אותנו אבל צריך לפחות בן אחד שיכניס אקשן בביית ושימחה כי צריך את שני המינים

אני תמיד רציתי בת בכורה, ואז כשגיליתי שיש לי בת - רציתי שני בנים, שיוכלו לשחק זה עם זה, ושתהייה לי בת קטנה. לאמי יש אותו הרכב של ילדים: בן בכור, בן שני, ואני הבת הצעירה. אבל כיף שיש לי בת, היא לא מזמן נולדה, לפני חודש.

רוצה מאוד בן .אחריי 2 בנים ובת .הריון לא מתוכנן .ונישאר רק לחכות לנס .אלוקים.אצל בתי לא סבלתי בימיוחד מבחילות והקאות ובבנים כן .ולכן אני מקווה שהשם יזכה אותי בבן זכר בריא ושלם .ויגשים את מישאלתי כמו הנס של חנוכה .אמן.

לכי ללמוד חינוך מיוחד (-:
לא ברצינות, אני וחברות שלי היינו בקורסים של התואר הראשון בחינוך מיוחד בהיריון
וכשאת שומעת על כל המחלות הגנטיות ושאר מרעין בישין, את רוצה רק דבר אחד - שיהיו בריאים

ושיהיה לך בשעה טובה ובשמחה (הבעל גם הגיב כמוך?)

שלום לכולן.
זה ההיריון הראשון שלי ומאז ומעולם רציתי בן בכור.התפללתי לבן.חלמתי עליו. לאחרונה הייתה לי הרגשה שהחלום לא התגשם ואכן אתמול בסקירה ראשונה התבשרנו שזו בת.אמנם בריאה וחמודה ברוך השם אבל בת.אני מאז עצובה ומבולבלת.קשה לי להתרגל לרעיון.כל כך רציתי להתחיל את ההורות עם בן. קשה לי להתמודדנעם האכזבה ושלא נדבר על רגשות האשם שאני מרגישה כלפי בתי החמודה והתמימה שלא קשורה למוזרות שלי ולא צריכה לסבול בגללה. אני פוחדת שלא אצליח להתגבר על האכזבה והדבר יפגע בתינוקת.
אני ממש בוכה כשאני כותבת את זה.
מה עושים...

לי יש בן אחד והוא האושר הכי גדול בעולם, לא יכולתי לבקש טוב ממנו, אנחנו כבר הרבה זמן חושבים על ילד נוסף ואני מתפללת בכל ליבי שתהיה לנו בת, זה החלום שלנו, לא איכפת לי לחכות כמה זמן שצריך העיקר שתהיה לנו בת בריאה, אמן

מבינה לגמריי.
חברה שלי פעם אמרה לי: עדיף שהבת תבוא ראשונה או שנייה, כי אם היא שלישית או רביעית יש הרבה יותר לחץ....

ובשמת, תודה.

[u]גם לי! בן שני![/u]
גם לי.
וגם אני מהמפנטזות על בת עוד לפני ההריון הראשון...
אבל האמת היא שבפעם השנייה זה היה לי הרבה הרבה יותר קל לקבל את זה. והפעם הזאת כולם מסביבי היו בטוחים שזו בת -- רק אני לא כל כך...
למה:
קודם כל, אין כמו הריון לא תקין (במקרה שלי [po]מולה בועית[/po], שלמרבה המזל לא הסתבכה לכדי מה שמתואר בדף הזה) כדי להכניס לפרופורציות לגבי מה חשוב באמת. בגלל אופיו של ההריון הלא תקין, הייתי צריכה לחכות לא מעט זמן עד שאוכל לנסות שוב, ולכן, למרות שהכניסה שלי להריונות ככלל היא קלה ומהירה, חיכיתי להריון הזה ה-מ-ו-ן זמן.
ושנית, אני כבר אמא לבן, ועכשיו אני יודעת שבנים הם לא יצורים מכוכב אחר, או לפחות לא נולדים כך, ושהרבה מהפקים הגבריים בביטוי רגשות ובתקשורת הם תוצאה של חינוך, ושאני ממש לא חייבת לחנך את בני כך (טרי מהלילה: אמא! קראתי לך לבוא לכאן כי אני אוהב אותך!).
ולמרות הכל, אני לא יודעת איך הייתי מגיבה לבן שלישי. לא סגרנו סופית על מספר הילדים שאנחנו מתכננים, אבל יש לי תחושה שאחרי מספר שלוש נגיע לאיזשהו גבול מבחינתנו, שאחריו אולי יהיה קצת יותר קשה להחליט על ילד נוסף, ואני בכל זאת עדיין רוצה מאד גם בת... בלי לגזול דבר ממקסימותו של בני הבכור וממקסימותו המשוערת של בני שבבטן.

_בעצם- כמה סיבות שבגללן קיויתי לבת,
חוייה אימהות שונה, לא בגלל שזה ילד אחר(שזה ברור) אלה כי זה ילד ממין אחר
כי קיויתי (מודה) לתיקון, יש לי/ היו לי יחסים עם אמי קשים מאוד טעונים מאוד וקיויתי להתנסות שונה
כי רציתי משני המינים_

גם אני רציתי, פעמיים (ליתר דיוק, בפעם הראשונה סתם קיוויתי, ובפעם השנייה הייתי בטוחה שזו בת). תודה לאל שפעמיים יצא מה שצריך היה לצאת ולא מה שתכננתי..
גם אני חשבתי שההתמודדות עם גידול בת תהיה איזו חוויה מתקנת. אז חשבתי. כמו שלפעמים עומדים בניסיון שלא הזמנו, כך לפעמים נחסך מאיתנו ניסיון שחשבנו שאנחנו יכולים להזמין לפי מידה.

(())

תודה

איזה כיף לך,
מזל טוב.

גם לי! בן שני!

לא רצינו לדעת, ושכחנו לומר באחת הבדיקות והרופא אמר... לא הייתי מופתעת. ידעתי שזה בן.
חיכיתי לו. אני מחכה לו.

שני בנים זה נפלא, זה חברות טובה, זה רעש ובלגן......

יש גם לי את הפחד שאולי לא תהיה בת?
אבל אי אפשר לחיות בפחדים האלה כל הזמן.

ידעתי שזה בן מרגע ההתעברות.

[u]הקושי שלך מאוד נפוץ. יש לי חברה שמתחילת ההריון פינטזה על בת, לא היתה לה שום מחשבה שזה "עלול" להיות בן[/u]

[u]בסריקת המערכות הראשונה ו... בן!![/u]

רציתי לכתוב,

כבר אתמול, שזה מה שקרה לי, (או שמה קורה לי), ניראה לי שאני כבר מתחילה לעבור את זה,
הריון שני, ילד מדהים בן 3, מרגישה את העוברון ממש משבוע צעיר, ומחוברת אליו כאילו היה בת......
פשוט כי זה מה שרציתי היה לי מאו דמאוד ברור שיהייה לי בן ראשון ובת שנייה, אתמול בסקירה כשהובהר, שזה בן, פרצתי בכי, ופשוט לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מ- בן ולבכות,

אמרתי רגשות אשמה על זה שבכלל אני מעיזה לבכות ?(חשבתי מייד על האנשים שחושקים כל כך בהריון לא משנה מאיזה מין, ואיך יש לי זכות לבכות על דבר כזה, או כמו שבעלי אמר, מה זה חשבו מה זה העיקר שיהיה בריא.)

הרופאה היתה קצת נבוכה, אפילו ניסתה מעט לשעשע, אמרה שאם היתה יודעת שכזו תיהייה התגובה שלי, היתה אומרת לי בשלב מאוחר יותר.. כאילו שהיא יכלה לדעת- אבל החמיאה בסוף- אמרה שאם כזה ילד מה רע בשניים :-)...


בהריון הראשון , רציתי בן מאוד מאוד מאוד, וכולם אמרו שזו בת, והיתה לי כזו אכזבה, שכמובן בסקירה ראשונה הפכה לשימחה עצומה אושר ענק, ושלמות.

עכשיו אני בדרך למצוא את השלמות.

אני מאמינה שאחד הדברים החיובים- חברה ציינה בפני אתמול- שבעצם בגלל שאין שום תיכננונים שום דימיון לגבי מה יהייה- כי הרי לא תיכננתי ילד שני בן!, אז יהייה יותר קל.

בעצם- כמה סיבות שבגללן קיויתי לבת,
חוייה אימהות שונה, לא בגלל שזה ילד אחר(שזה ברור) אלה כי זה ילד ממין אחר
כי קיויתי (מודה) לתיקון, יש לי/ היו לי יחסים עם אמי קשים מאוד טעונים מאוד וקיויתי להתנסות שונה
כי רציתי משני המינים
כי (יודעת שמוקדם מידי לדבר על זה ואי אפשר לדעת מה יהייה)אבל, לא סביר שיהייה עוד ילד, אישי היקר לא רוצה יותר משניים, וההירונות שלי די קשים(בחוייה שלי כמובן) וזה עושה את הכל כאילו סופי יותר.

אבל
כבר אתמול החל תהליך של רכות, קבלה, של התעגלות,

לילד המתוק שלי יהייה אח! ניראה לי שהוא מאוד ישמח- אולי לא בהתחלה אבל כשהם יהיו גדולים....
יהייה לי עוד בן ,זהו סופי, (או כמו שהרופאה אמרה בתגובה לשאלתי אם יש סיכוי לשינוי, אם האשכים האלה והפין יהפכו להיות בת, העובר הזה בבעייה .... :-)
הבעל שלי הוא תותח :-)

זהו, אתמול היו הרבה דמעות ואכזה ענקית מרעיון שהתפוצץ,אבל, עכשיו, זה פשוט מה שיהייה וניראה מה יהיה.

יהיו לי שני בנים. טפו טפו טפו טפו, רק שיהיו בריאים והכל יהיה בסדר.
תודה.

([u]כשקראתי את השם רק-ילדה,[/u] חשבתי שזה דף על [url=http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Severn]סוורן צ'וליס סוזוקי[/url] Cullis[/po]-Suzuki [url=http://www.youtube.com/watch?v=5g8cmWZOX8Q&eurl=http%3A%2F%2Fwww%2Einformationclearinghouse%2Einfo%2Farticle17665%2Ehtmhttp://www.youtube.com/watch?v=5g8cmWZOX8Q&eurl=http%3A%2F%2Fwww%2Einformationclearinghouse%2Einfo%2Farticle17665%2Ehtm)]ונאומה המפורסם[/url]

מסכימה עם בשמת. גם אצלנו כנ"ל.

[u]החיבוקים והאהבה שהוא מרעיף שקולים לכל אלה שהייתי יכולה לקבל מבת[/u]
בלי הכללות.
זה כל כך אישי!
הבת שלי מרעיפה המון חיבוקים ואהבה, נשיקות וחיבוקים. מוזר בעיני לחלק דברים כאלה ל"בנים/בנות".

תלתלים - [u]לתקן את החוויה/ות שלי כתינוקת וכילדה?[/u]
עברתי הרבה תיקונים בזכות הילדים הבנים שלי וגם בזכות הבת המתוקה.

בשמת - [u]לא צריך להתחבר. זה לא מה שהיה לי בראש (בלב) כשרציתי בת.[/u]
זה כנראה מה שזכור לי מהיותי בת. בכיתה כן היו בנות ומצבי היה בכי רע. במושב, רק עם הבנים היה לי טוב מאוד. רק בשנים האחרונות חבריי הטובים ביותר הן בנות...

תודה על התגובות.
העניין שלי הוא לא עם שמלות קוקיות וכו אלא בא ממקום אחר .
כאילו שאני רוצה ליצור יצור דומה לי יותר.
אולי אני רוצה ללדת את עצמי??? לתקן את החוויה/ות שלי כתינוקת וכילדה?
[זו כמובן אמירה מהבטן. כשאני חושבת על זה באופן הגיוני- גם בת תהיה שונה ממני, ואולי אפילו יהיה לי יותר קשה לקבל את השוני שלה].

רציתי רק להוסיף שבימים אלה כשהזאטוט הוא בן שלוש אני מאוד מאוד נהנית להיות אמא לבן- החיבוקים והאהבה שהוא מרעיף שקולים לכל אלה שהייתי יכולה לקבל מבת (אולי אפילו יותר? אמא לשלוש בנות התבוננה
איך הוא נמרח עלי וציינה בקנאה שהבנות שלה לא מתנהגות ככה).

לגבי שיטות לקביעת מין היילוד- אני מניחה שאנסה, אבל בהחלט לא הייתי רוצה להיות במצב שבו הידיעה על בן היא אכזבה.

ודבר אחרון- זה ככל הנראה יהיה ילדי השני והאחרון... אז אולי גם זה מסביר את חשיבות העניין (כאילו, מה- לא תהיה לי בת אף פעם???)

ואולי- אם תרשו לי לשתף אותכן בהגיג אחרון- אולי זו פשוט הדרך שלנו (כלומר שלי) להפוך את הרעיון הערטילאי של ילד נוסף למוחשי יותר- ונתינת מין בהחלט הופכת למוחשי.

תלתלים, הקושי שלך מאוד נפוץ. יש לי חברה שמתחילת ההריון פינטזה על בת, היה לה כבר שם וכל הדמיונות לעתיד היו ממש ריאלים.
לא היתה לה שום מחשבה שזה "עלול" להיות בן.
הייתי איתה בסריקת המערכות הראשונה ו... בן!!
האכזבה שלה היתה ממש גלויה. חודש בערך היא התעסקה רק בזה ודי נתתי לה (ממש לא "תפסיקי, מה זה משנה... העיקר שהוא בריא" וכאלה. האכזבה שלה לגיטימית בעיני).
היום הדרדס בן חצי שנה ובדיוק השבוע היא פתאום אמרה לי "את זוכרת שרציתי רק בת? איזה מטומטמת הייתי!! אני כל כך שמחה שהוא- הוא".

אצלה זה בן בכור, לך כבר יש אחד אבל אני ממש מבינה אותך...
הבנתי שיש היום שיטות טבעיות לנסות לבן או בת... ימים מסויימים שמגבירים את הסיכוי...
אולי כדאי לך לברר.

[u]מעולם לא התחברתי לקוקיות, סרטים, שמלות, מניפולציות של בנות וכו'[/u]
לא צריך להתחבר. זה לא מה שהיה לי בראש (בלב) כשרציתי בת.
והבת שלי אמנם אוהבת שמלות, אבל לא מניפולטיבית (ממי תלמד? ממני???!!).

יש!!!
סוף סוף מישהו כותב על זה.
ובכן, גם אני כמוך, תלתלים, חושבת על הריון נוסף,
ולא יכולה להכיל כל מחשבה על עובר ממין זכר.
לא יכולה לראות את עצמי אם לבן.
מפחדת להתמודד מול בעלי על עניין המילה.
רוצה להעביר את השמלות והברביות של בתי הלאה - לבת נוספת.
כרגע אני חוסמת את רחמי...
כי אם יהיה לי בן אני ......לא יודעת מה.........

גם אני גדלתי עם בנים ולא ידעתי מה זה בנות עד אחרי הטכניון. אבל כשחשבתי על ילד זאת היתה תמיד ילדה. לא הבנתי איך יכול להיוולד לי בן.
עד שהגעתי לזה שהייתי מוכנה גם לבת וגם לבן הבנתי שאני כבר בשלה לעניין.
ואז נולדה לי בת.
איזה מזל... ;-)

אני מעולם לא יכולתי לדמיין בת. גדלתי עם בנים במושב (5 בכיתה, ואני הבת היחידה), הם תמיד היו החברים הכי טובים שלי, ועדיין. לא ידעתי מה עושים עם בת. מעולם לא התחברתי לקוקיות, סרטים, שמלות, מניפולציות של בנות וכו'. ופתאום באה התינוקת הזו, וכל כך פחדתי בהתחלה... לא אשכח איך אמא אחת אמרה לי פעם: "בת מתחברת לנימים הקטנים האלו בתוך הגוף". וזה כל כך נכון (עבורי) שעכשיו אני לא יכולה לדמיין לעצמי בן! רק בנות.
הקושי שלך נשמע אמיתי, אבל לפחות לגביי, גם עם הבנים וגם עם הב(נו)ת. ההבדלים נבעו יותר מהבדלי טמפרמנט ולא מין.

לא מתוך מחקר מדעי, אלא סתם על סמך סקר בין חברותיי - רוב הנשים רוצות בת. זה מאוד טבעי, אני שנים דמיינתי בת, חברה שלי תמיד מדמיינת בת, חברה אחרת הודתה בכך שהיא מאוד התאכזבה בשני הריונותיה לגלות שיש לה בן ברחם...
אין לי עדיין ניסיון בגידול ילדים - אני עוד בשלב של להתמודד עם ההריון :-) אבל נשמע לי שהקשיים שלך בהתמודדות עם הילד היו אותם קשיים גם אם זאת הייתה בת: [u]כאבים, בכי , חברות שנעלמו, קפה שמעולם לא נשתה...ועייפות, עיפות עיפות[/u]

רק את יכולה להגיד האם את מוכנה לילד נוסף, אבל את צריכה לקחת שחשבון שזה יכול להיות בן או בת, וזה כבר לא בשליטתנו.

את יכולה לעיין גם בדף [po]עוד ילד כן או לא[/po] וגם בדף [po]כמה ילדים[/po].

התחלתי לחשוב על הריון נוסף (שני) ואני מסוגלת לדמיין רק תינוקת. יש לי ילד אחד- בן שלוש. אני מאוד רוצה ילדה. מאוד מטריד אותי שאני מסוגלת לדמיין רק תינוקת- ילדה. האם זה אומר שאני לא מוכנה עדיין לילד נוסף- העובדה שאני מסוגלת לדמיין רק משהו מסויים (טוב, לא תינוקת מסויימת אבל ממין מסויים)? או אולי מהצד השני- אולי זה מעיד אל אינטואציה וחיבור לעצמי?

אשמח לשמוע דעות וחוויות של נשים אחרות.

ועוד מילה של רקע: כשנולד בני הבכור אחד הקשיים הגדולים שלי בהתמודדות (והשנה הראשונה הייתה- צר לי מאוד להגיד- נוראית ) היה הפער בין מה שדמיינתי מראש (הרמוניה, תינוק במנשא, שתית קפה עם חברה כשעולל חמוד ברקע) לבין המציאות (כאבים, בכי , חברות שנעלמו, קפה שמעולם לא נשתה...ועייפות, עיפות עיפות). עכשיו 'גדלתי' ואני מצפה מעצמי שלא לשגות בדמיונות. אני חוששת שהפנטזיה על בת (שתהיה שונה מבן) היא שוב יצירה של מצב שיוביל להתמודדות לא טובה עם המציאות.

ראו גם: [po]איך עושים בנות[/po]
דף על מצב קצת הפוך: [po]לצמוח ולהיות אמא של בנות[/po]