http://www.youtube.com/watch?feature=[po]player embedded[/po]&v=XwoloGj4kx0

תכלס לא השיר הכי מדהים בעולם ובכל זאת...[כתוב לי למעלה "הכל בעיני המתבונן..."]

האמת היא שרק אחרי שנטלתי ריטלין הבנתי שאכן יש לי ADD המיוחדות שאני לא אוהבת לקרא לה הפרעת קשב,למה לא קשב מחונן?או קשב אבסולוטי...
http://noa-photographer.blogspot.com/20 ... g-[po]post 26[/po].html
אז יש אנשים שאם הם יקחו זה לא יעשה להם כלום??נשמע לי כלכך מוזר לאור מה שזה עשה לי ,חייבת להגיד לך שאחרי שלקחתי יומיים הייתי קצת עצובה על ילדים שלוקחים את זה כל הזמן זה כלכך חזק , כמובן יש עניין של מינונים ובכל זאת יש לי תחושה שאחוז מזערי של הילדים באמת חייבים את הריטלין ,אולי אם היתה גישה הוליסטית שמקבלת את היתרונות של הקשב המיוחד ולא רק חסרונותיו היה יותר קל להורים למורות ולסביבה לקבל ואז לילדים יותר קל לקבל את עצמם .

נעה- אני מסכימה עם הרעיון של לנסות לפני שנותנים, אבל ריטלין משפיע אחרת על בעלי הפרעת קשב ועל אלו שאינם בעלי ההפרעה.
מנסיוני (כבוגרת) - מאד קשה להסביר לאנשים שאין להם הפרעת קשב איך אתה מרגיש, ואיזה השפעה (מבורכת) יש לריטלין.
לכן אני לא יודעת עד כמה יעזור הנסיון להורה.
מה שכן - מאד כדאי לדבר עם הנוטל עצמו (בעיקר עם ילד) כדי להבין מה הכדור עושה לו. הרבה ילדים מתארים שיפור ניכר בהרגשה שלהם. כדאי גם לדעת מהן תופעות הלוואי הצפויות ולגשש האם הן מופיעות, ואם כן, איך אפשר לעזור (למשל חוסר תיאבון).

לתחושתי - מי ששוקלת לתת ריטלין שווה שתנסה לקחת כמה ימים,כמו לטעום את האוכל לפני שמגישים ..לדעת לאן את שולחת את הילד שעומד לקבל את הכדור .

שירי, תודה על התשובות המפורטות.

מה זה אומר 'בדלפק'? היית רוקחת?

• _האם לוקח זמן עד שהתרופה מתחילה להשפיע? כמה בערך?

האם ייתכן שאני צריכה מינון יותר גדול? (אני שוקלת כ77 ק"ג)._
לא, לא לוקח זמן יותר מזה הדרוש לתרופה להגיע אל מחזור הדם 30-60 דקות).
כן, יתכן שאת זקוקה למינון גבוה יותר, אבל במשקלךאת אמורה לחוש בהבדל גם עם 20 מ"ג בשחרור מושהה (SR). קחי בחשבון שהחומר הפעיל מוגדר בישראל כסם ונמצא בפקודת הסמים המסוכנים, כך שאם תסיימי את החבילה הרבה לפני מה שהרופא רשם תהיה בעיה לרשום לך מרשם חדש. כמו כן, מינון מעל 60 מ"ג ליום דורש אישור מיוחד ממשרד הבריאות אשר מחייב אותך לרכוש את התרופה רק בבית המרקחת לו האישור ניתן.

• העלאת מינון נעשית בהדרגה - 10 מ"ג כל שבוע עד למינון הרצוי.
• RITALIN SR (sr = suspend release הוא טבליה שהציפוי שלה מאפשר שחרור הדרגתי של התרופה ולכן אסור לחצות אותה. במידה ויש צורך במינון אחר ישנם תכשירי methylphenidate אחרים המאפשרים להגיע למינון מתאים (כמו קונצרטה וריטלין LA)
• RITALIN SR אמור להשפיע כ 8 שעות. אמור, לא בהכרח משפיע (-:
• למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז ריטלין מרגיע את החושים ועושה ושקט בראש. את מי שאינו ADD/ADHD הריטלין ממריץ ומעורר מאוד!!! לכן גם תלמידים/סטודנטים שאינם בעלי ADD/ADHD אוהבים לקחת ריטלין בתקופת בחינות. אחת הסיבות העיקריות להיותו מוגדר סם מסוכן ברוב העולם המערבי הוא חיבתם של נרקומנים לצרוך אותו במקביל להרואין (שגורם לדאון ואז הריטלין מרים אותם). כלומר יש סיכוי טוב שתהני מהשימוש בו בכל מקרה.
• אני כבר 3 שנים אמא בחנ"ב ולא בדלפק, אבל למיטב ידיעתי הסל לא השתנה בשנים אלו ואכן בסל רק הריטלין 10 מ"ג והריטלין 20 מ"ג SR של CIBA.
• מינונים מוכרים? רוב המבוגרים בהם נתקלתי קיבלו CONCERTA 54 MG או RITALIN LA 60 MG, אבל היו גם לא מעט שקיבלו הרבה יותר או הרבה פחות.

אוף כתבתי הרבה....כנראה שבכ"ז מתגעגעת קצת לעבודה. מקווה שעזרתי. רק בריאות.

ממה שאני יודעת בוודאות שאסור לחצות כדורים כדי לקחת נגיד אחד וחצי.
במיוחד בSR. כי החומרים משתחררים בדרך מסוימת וכשחוצים אותם, אין ודאות איזה חומר נמצא איפה...

יש הסבר באתר של כללית

תודהעל הקישור. זה נתן לי תמונה קצת יותר ברורה.
(אם כי עדיין תוהה מה אני אמורה לעשות כרגע)

בכל זאת עדיין לא לגמרי הבנתי מה אני יכולה לעשות כרגע, עוד לפני שאני הולכת שוב לרופא.

בשום אופן אין להגדיל מינונים מבלי לדבר עם איש מקצוע
לא הבנתי - מה יכול לקרות אם אני אקח כדור וחצי או שני כדורים ביחד לניסיון?

***********

האם יש אנשים שלוקחים את אותה תרופה ב-30 או 40 מ"ג? או שלוקחים מאותה תרופה כדור וחצי או שניים?

בקיצור, מה המינונים המקובלים?
20 מ"ג זה הכי מעט? איזה מינונים נוספים מוּכָּרים בתרופה הזו?

תודה רבה על התשובות !

**********

אמורים להרגיש מיד תחושות פנימיות שונות (כך לפי עדותה של בת השבע שלי....).
אולי בגלל שאני שוקלת הרבה יותר ממנה - אז 20 מ"ג משפיעים עליי הרבה פחות מעליה?

**********

חוץ מזה אני ממש לא לוקחת כל יום, רק כשממש חייבים, לכתוב עבודה או להתרכז

הבעיה שלי היא ממש לא בלימודים.
אני בד"כ די מרוכזת בלימודים. במיוחד שאני מסכמת הכל. (או זו שיטת התמודדות שפיתחתי לי? בכל מקרה, אף פעם לא הייתה לי בעיה בלימודים עיוניים או קונקרטיים).
השיעור שכתבתי שהייתי בו יותר מרוכזת זה יותר שיעור רוחני כזה, שבסוג כזה של שיעורים באמת קשה לי לשמור על ריכוז, כי זה כל מיני מילים 'מרחפות' כאלה כמו 'תשימו לב לנשימה', ו'תשימו לב לאחדות'. ובדברים כאלה (וגם בשיעורי יוגה למשל) אני כל הזמן מאבדת את המורה.
אבל באותו יום שלקחתי את הכדור (עם קשר או בלי) פתאום ממש שמתי לב לכל מילה שהוא אמר, וגם פעם ראשונה שהרגשתי שיש למילים האלו משמעות, והייתי מספיק מרוכזת כדי להישאר במודעות לזה במשך השיעור. אז אולי זה קשור?
בכל אופן מלבד אותה פעם לא ראיתי שום שיפור בכלום.

אבל מה שרציתי לומר - שלא דברים כמו לימודים או עבודה זה מה שיש לי איתו בעיה.
אלא יש לי קושי לארגן את עצמי ביומיום, במשימות יומיומיות.
זה לא משהו שצריך בו עזרה מדי פעם, אלא כמעט כל הזמן. (אם באמת זה נובע מהפרעת קשב וריכוז זו שאלה אחרת).
ככה שבמצב כזה לא יעזור לקחת כדור 'רק כשצריך'.

**********

אני לקחתי את הLA זו השפעה מידית מאוד חזקה, 20 מ"ג ומעוררת, של ריכוז מאוד חזק, אולי תנסי אותו, הוא הרבה יותר יקר [נדמה לי 6 לכדור]אבל בלי תופעות לוואי

את מתכוונת 6 ש"ח לכדור?
והוא לא נמצא בסל התרופות?
רק הריטלין שאני קניתי נמצא בסל?

***********

אני יכולה להמליץ לך על נירוולוגית טובה בקרית אונו אם זה מתאים לך

כן, אני אשמח.
(נוירולוגים מטפלים בקשב וריכוז?)

**********

כמה שאני זוכרת זה צד אחד ככה ואחד ככה

אה, תודה. רק עכשיו ראיתי את זה.

לא עשית מבחן שבדק את זה בצורה רצינית לפני שנתנו לך מרשם ?
עשיתי. אבל אני לא בטוחה שאני מאמינה להם.
וגם אם כן, לדעתי זאת רק בעיה נלווית למשהו אחר.

אדע שכנראה באמת יש לי הפרעת קשב וריכוז
לא עשית מבחן שבדק את זה בצורה רצינית לפני שנתנו לך מרשם ?

ריטלין SR זה slow release, יש הסבר Ritalin]באתר של כללית therapy faq[/po].htm

_על הכדורים עצמם בחפיסה כתובה הספרה 16 כמעט על כולם, ועל שניים מתוך כל חפיסה של 10 כתוב CIBA.
האם יש לזה משמעות? האם אלו כדורים שונים? צריך לקחת אותם לפי סדר מסוים?_
כמה שאני זוכרת זה צד אחד ככה ואחד ככה, אם את מסתכלת דרך החפיסה, יכול להיות שחלקם הפוכים בחפיסה, אם הוצאת את כולם וזה ככה אז אין לי תשובה...

אני אמנם לא אשת מקצוע אבל SR הוא ללא ספק קיצור של slow release
LA זה קיצור של long acting

_אני לוקחת כבר שבוע וחצי ולא מרגישה שום השפעה (היה יום אחד שהיה נדמה לי שאני יותר מרוכזת בדברי המורה, אך לא יודעת בוודאות שזה בגלל התרופה).
האם לוקח זמן עד שהתרופה מתחילה להשפיע? כמה בערך?_
הי, המשך אם את לוקחת SR בבוקר עד הערב הוא כבר לא ישפיע , נהוג לקחת בבוקר כי אז לומדים ונדרש ריכוז, אם את לומדת בערב נסי לקחת חצי שעה לפי השיעור כניסיון
לראות אם זה משפיע אולי יהיה לך קשה להירדם ערב אחד אבל תראי אם בכלל יש לך צורך בכדור, כאמור ההשפעה היא מיידית ולטווח לא ארוך LA 7-8 שעות SR עד 6 שעות ויש קונצרטה שמשפיעה 12 שעות , הכי טוב וחכם להוועץ עם איש מקצוע, בהצלחה @}

http://www.youtube.com/watch?v=WtU91iIx ... [po]player embedded[/po]
הרצאה מעניינת על ריטאלין ומערכת החינוך, אולי תעזור קצת

קחי בחשבון שהתשובות שלי אינן מוסמכות כלל,

שכתובים על הכדור שלך משמעם slow release
הי, זה לא נכון SR [השפעה קצרה SHORT RELEASE]
LA השפעה ארוכה LONG RELEASE
אני לקחתי את הLA זו השפעה מידית מאוד חזקה, 20 מ"ג ומעוררת, של ריכוז מאוד חזק, אולי תנסי אותו, הוא הרבה יותר יקר [נדמה לי 6 לכדור]אבל בלי תופעות לוואי
חוץ מזה אני ממש לא לוקחת כל יום, רק כשממש חייבים, לכתוב עבודה או להתרכז
כדאי לך להיות בקשר צמוד עם איש מקצוע, רטלין זו משפחה גדולה עם הרבה סוגים, אני יכולה להמליץ לך על נירוולוגית טובה בקרית אונו אם זה מתאים לך

הי אהבת,
קחי בחשבון שהתשובות שלי אינן מוסמכות כלל, למעט תשובה אחת חד-משמעית - מדובר בתרופות פוטנטיות מאוד ואין לשחק עם זה. חשוב חשוב חשוב להיוועץ ברופא בכל צעד שאת עושה (כלומר, בשום אופן אין להגדיל מינונים מבלי לדבר עם איש מקצוע).
אבל, having said that, יכול להיות שעשרים מ"ג זה מעט, ויכול להיות שאין לך באמת ADHD אם את לא מרגישה כלל השפעה של הכדור. אמורים להרגיש מיד תחושות פנימיות שונות (כך לפי עדותה של בת השבע שלי....).
ה-SR שכתובים על הכדור שלך משמעם slow release, מה שאומר שהשפעתו של הכדור ממושכת ואמורה להחזיק כ-7-8 שעות. אם את צריכה להיות מרוכזת בשעות הערב המאוחרות, משמע שאינך הולכת לישון מוקדם, משמע- מה זה משנה? אם ממילא את הולכת לישון, נגיד, בחצות, מה הבעיה לקחת את הכדור נגיד בשתיים-שלוש בצהריים?
חוץ מזה יש תרופה בשם קונצרטה שהשפעתה נמשכת 10-12 שעות, אז אולי היא מתאימה לך יותר?
שוב מפצירה בך להיוועץ ברופא ולא לקבל החלטות על מינונים בעצמך.

אין לי זמן לקרוא את הדף, אך רציתי לשאול כמה שאלות.
לאחרונה אובחנתי כבעלת הפרעת קשב וריכוז. (אין לי מושג אם זה נכון. אני עוד בודקת).

נתנו לי לקחת ריטלין (כתוב על הקופסא ritalin SR, 20 mg, methylphenidate HC).
לא התלהבתי לקחת תרופות, אך החלטתי לנסות נניח חודש ולראות אם זה ישפיע עליי לטובה - ואם כן אז:
א) אדע שכנראה באמת יש לי הפרעת קשב וריכוז
ב) אראה איזה שיפור זה עושה - ואח"כ אולי אחפש שיטה טבעית שתביא אותי לאותו שיפור

בכל מקרה, מסיבות שונות שאיני יכולה לפרט, אני לא יכולה להמשיך בטיפול אצל הרופא שנתן לי את התרופה, ובינתיים עלו לי כמה שאלות שאין לי את מי לשאול,
אז אני מקווה שלמישהו כאן יהיו תשובות בשבילי:

1. אני לוקחת כבר שבוע וחצי ולא מרגישה שום השפעה (היה יום אחד שהיה נדמה לי שאני יותר מרוכזת בדברי המורה, אך לא יודעת בוודאות שזה בגלל התרופה).

האם לוקח זמן עד שהתרופה מתחילה להשפיע? כמה בערך?

1. האם ייתכן שאני צריכה מינון יותר גדול? (אני שוקלת כ77 ק"ג).

אם כן - האם צריך תרופה אחרת של יותר מ"ג, או שאפשר לקחת מאותה אחת נגיד 2 כדורים או כדור וחצי?
(נאמר לי שיש תרופות שאפשר לקחת כדור וחצי, ויש כאלו שאסור לחצות אותן משום מה. האם את התרופה שהזכרתי מותר לחצות?)

1. על הכדורים עצמם בחפיסה כתובה הספרה 16 כמעט על כולם, ועל שניים מתוך כל חפיסה של 10 כתוב CIBA.

האם יש לזה משמעות? האם אלו כדורים שונים? צריך לקחת אותם לפי סדר מסוים?

1. לכמה שעות מספיק כל כדור? (מישהו אמר לי 5-6, ואחר אמר 7)

1. הבנתי שלא טוב לקחת אחרי 2 בצהריים כי עלול לפגוע בשינה, אבל מה אם אני צריכה להיות מרוכזת דווקא בשעות הערב המאוחרות? (בהנחה שזה באמת היה עוזר, כי בינתיים לא מרגישה... )

תודה רבה על התשובות....

עברה שנה ושוב אנחנו בחופש הגדול.
פתאום נזכרתי בדף הזה.
כמה שהוא נראה רחוק עכשיו!! הזוי כמעט!

הילד קורא שוטף, גם ספרים גדולים ובלי ניקוד לבני נוער. זה כבר קרה מזמן, לפני כמה חודשים. הקריאה השוטפת, הנעימה, הגיעה כאילו מעצמה. התאמצנו התאמצנו, ופתאום היא כאילו נולדה לה, הקריאה שלא מתוך כורח, והילד התחיל לקרוא בהנאה, ולבחור רק מה שבא לו, וכל הענין הזה של לקרוא הפך לעונג עבורו.

עם חשבון היה הרבה יותר קשה, אבל גם זה קרה. ממש בשבועות האחרונים, כשכבר חופש. היה קשה, בתחילת כיתה ג' הוא היה ברמה של סוף א'. אבל הנה נגמרה השנה, ובחודש האחרון חל מפנה גדול, ופתאום כל לוח הכפל זורם לו בראש, ובכלל, כאילו הענין נתפס יש מאין, והוא אומר תכתבי לי תרגילים ואני כותבת והוא פותר מעצמו, בהנאת נצחון כזו.

אגב, עם המורה הפרטית להוראה מתקנת היינו מעט, בסך הכל כ- 20 שיעורים כל השנה (רובם בחופש הגדול שעבר). פשוט הילד התנגד לעשות שיעורים והתנגד להרבה דברים, אז הנחתי לו. בין השאר כי היתה כזו קפיצה בקריאה, למי היה לב להטריד על חשבון. ובשבועות האחרונים חזרתי לזה, וישבתי אתו די חזק וכנראה שהוא היה בשל, וככה נהיה.

בקיצור מה שרציתי לספר זה שלא נתנו יותר ריטלין אף פעם, בכלל שכחנו מזה, ואני מאד שמחה. הילד כאילו עשה איזה פיצוי עם עצמו, אני לא יודעת להסביר, אבל הצליח. בטח יש לזה הסבר נוירולוגי מסובך, בטח איזה קישור במוח נוצר יש מאין, לא יודעת. העיקר שהצליח. טפו טפו טפו

(נ.ב. הוא בחינוך אלטרנטיבי ולא נדרש על ידי מוריו ליישר קו, גם זה בטח תרם לאוירת חוסר הלחץ שהצלחנו, איכשהו, לקיים עד שזה הגיע)
(נ.ב.ב. זה לא שהוא הפך לילד רגוע שיכול לשבת שעות על כסא או משהו כזה עדין קפיץ-קפוץ מלא חיים, אותו דבר )

וידוי של מנכ"ל לשעבר של חברת תרופות :
http://www.youtube.com/watch?v=-5uVrbH9 ... [po]player embedded[/po]

אהבת - תודה על חיבור הדפים

בהצלחה!(-:

לא המשכתי עם התרופה בחופש. כן התחלתי עם הוראה מתקנת בחשבון. מורה מדהימה. קצת לפני כן שיניתי מאד את הגישה שלי לקריאה - במקום להכריח לקרוא ולקנות חוברות מפה ועד הודעה חדשה, לקחתי אותו לשיחה ואמרתי - אמא לא מכריחה יותר כלום. הסברתי כמה עולמות ייפתחו בפניו כשיידע לקרוא, הבאתי ספרים שחשבתי שיאהב, אבל אמרתי - נגמר להכריח. עכשיו זו בחירה שלך. אחרי כמה ימים התאפסנו על נוהל חדש - שני שיעורים בשבוע בחשבון, כולל שיעורי בית עם עזרה צמודה שלי, ובכל ערב קוראים קצת ביחד לפני השינה: אם יש לו כוח קורא אתי, אם אין לו כוח אני קוראת לו לבד. חוץ מזה כל השאר זה פאן מוחלט של החופש הגדול - כראוי.

בקיצור בקיצור אני נרגשת לספר שהילד שלי, בשלושת השבועות האחרונים ובהרבה מאמץ והתכוונות, יודע גם לקרוא וגם חשבון. לקרוא התקדם המון, חשבון התקדם מאפס לגמרי! והוא אוהב את זה!!!

הוא מאד נרגש לקראת תחילת השנה, להראות כל מה שכבר יודע. אני אישית מתה מפחד, אולי הוא חי באשליות, נע לו בחלום של איך הוא הכי חכם מכולם עכשיו, ואו טו טו הכל יתנפץ מול עיניו. איך יתמודד עם התחרות, איך יתמודד עם זה שלאחרים הדברים שהוא עבד עליהם כל כך קשה בחודש הזה - באים בקלות. מה יקרה כשילמדו חומר חדש, איך בכלל יתרגל לקלוט חומר באופן כיתתי, ולא בשיעור פרטי. המורה לחשבון דוחפת מאד קדימה, אני קטנת אמונה אבל היא בשלה, רוצה שהוא יידע מראש חלק מהדברים של השנה הבאה. השיעור אצלה לא פשוט בכלל - רוב הזמן הוא קופץ, מפטפט, מקפיץ כדור, יוצא ובא מהחדר. בטיפונת הזמן שנשאר הוא מואיל להתייחס גם למספרים שמולו, ויותר פעמים מאשר לא הוא מערבב אותיות, כותב הפוך, מדלג וכו'. ובכל אופן, בדרך נס, רוב התשובות שלו נכונות, ורמת השיעורים עולה כל הזמן!

והכי כיף בעולם זה להתכתב אתו. עכשיו כשהוא גם כותב וגם קורא, גם בדפוס וגם בכתב, אנחנו משאירים זה לזו לזה פתקים כמה פעמים ביום, בכל מיני נושאים. פתקי אהבה על המדרגות, פתקי הוראות על השולחן, פתקי סיפורים על המקרר. אמנם לי קשה יותר לקרוא את שלו מאשר להפך, אבל איזה כיף זה שאפשר בכלל!

בקיצור נעה בין רגש לרגש, חרדה באופן אובססיבי כמעט ללימודיו (רגע כועסת על עצמי, רגע מבינה וסולחת), עוצרת את עצמי ללא הרף מלדחוף יותר, מעט מעט מרשה לעצמי לשמוח. אולי נצליח בלי תרופות ומטפלים, אולי פשוט נצליח ככה, הוא ואני, אני והוא, ומורה אחת יקרה להוראה מתקנת. בינתיים.

סליחה על השיפוטיות שנשמעה במה שכתבתי.
הדוגמא עם דלקת הגרון הכרונית אינה סתם. אדם שסובל מדלקת כרונית בגרון יותר מכל אדם אחר זקוק לשיחות .
הרי אי אפשר להפריד בין גוף ונפש. יש סיבה שלאחדם יש מחלה כרונית מסויימת ולא אחרת.
אנשים עם הפרעת קשב הם אינטיליגנטים מאד פעמים רבות אבל לא מצליחים לממש את עצמם. היום אין בעל מקצוע אחד שמטפל בזה, והטיפול הוא אינטרדיסיפלינרי.
ריטלין צריך להיות מלווה בשיחות-כך חושבים רב בעלי המקצוע היום.
אני אתן לך דוגמא. נניח פתאום מישהו נותן לך כנפים ואת מסוגלת לעוף. היכולות הפיזיות שלך השתפרו ללא הכר.
אבל מה זה אומר עליך?איך אפשר להשתמש ביכולות האלו?איך החיים שלך משתנים? מה הגדרת ה"אני" החדשה שלך? מה עם כל הדברים שויתרת לעצמך כי כאבו לך הרגליים? מה עם הדברים שאת לא אוהבת?
צריך לדבר עם מישהו שמבין את המצבים האלו.
זה לא אומר שאת לא נותנת ה-מ-ו-ן לילד. בכלל לא סותר. אבל חשובה מאד ההתמחות והנסיון .

מה שעוד עוזר:אומנויות לחימה , טיפול בבעלי חיים והוראה מתקנת. ברור שאי אפשר הכל ואי אפשר באותו הזמן, אבל אולי זה עוזר להתכוונן.

המסר שלי שחשוב שהטיפול יהיה רב מערכתי. חשוב מאד שיחות וחשוב טיפול תרופתי. מדובר בבעיה פזיולוגית של חוסר איזון. יש כאלו שמאמינים בנוירופידבק אבל ממה שהבנתי אין מחקרים בנושא וצריך להיות בטיפול זמן ארוך.
טוב לעשות פעילות גופנית , גם כדי להוריד מתחים וגם כי פזיולוגי זה עוזר לאיזון.

אגב הורים לילדים בעלי הפרעת קשב זכאים להפחתה במס או משהו כזה-תבררי.

האם עשו לו אבחון דידקטי? חלק גדול מהפרעות הקשב מלוות בליקויי למידה. יכול להיות שיש לו איזשהו ליקוי.
הבן שלי עולה השנה לכתה א', אז כשלונות ממש הוא עוד לא חווה אבל תסכולים- מכאן ועד הודעה חדשה...
והבעיה העיקרית היא הדימוי העצמי שלו והדימוי שלו בחברה שמאז שהתחיל עם התרופה- השתפר מאוד, כי ילד שכל הזמן מעירים לו וכועסים עליו- חווה את העולם בצורה שלילית ובשלב מסויים מפסיק גם לנסות ולהצליח ולהשתפר.
בכל מקרה- הוא צריך המון חיזוקים חיוביים. לא רק בבית, אלא גם בבית הספר.

טיפול בADD חייב להיות רב תחומי. לא צריך לקחת רק ריטלין. זה חייב לבוא עם טיפול בשיחות והוראה מתקנת.

אם לילד היתה בעית דלקת גרון כרונית? היו לוקחים אותו למומחה אאג , לדיקור למיליון פתרונות.

תודה על שכתבתם. באשר ללמעלה - האם היית לוקחת אותו לשיחות בגלל בעית דלקת גרון כרונית? למה מתן ריטלין צריך להיות מלווה בטיפול בשיחות?
אני עם הילד בבית ה-מון, מקדישה לו גם הרבה תשומת לב וגם הרבה עזרה בלימודים. יש גם משפחה ו"חבר גדול" שבא מדי פעם. לא בטוחה (גם לא לא) שלכל דבר צריך מענה של אנשי מקצוע מבחוץ. בקרוב אתחיל עם הוראה מתקנת, כפי שציינתי, כדי להכיר את התחום. איזה עוד דברים היית ממליצה, ולמה?

ואפרופו לצבור כשלונות - הוא אמנם יודע שהוא מפגר אחרי השאר בעברית ובחשבון, אבל יש לו בהחלט תחומים חזקים משל אחרים בני גילו - למשל מוזיקה, אמנות, זכרון, אוריינטציה, נגרות, ידע כללי בנושאים רבים ואינטליגנציה רגשית מדהימה. אני מקוה שהוא לא מרגיש כאוסף כשלונות מהלך, מקוה.

תשמעי יונת
טיפול בADD חייב להיות רב תחומי. לא צריך לקחת רק ריטלין. זה חייב לבוא עם טיפול בשיחות והוראה מתקנת.

אנשים לא מבינים שזה עניין כרוני. לכל החיים.
את יודעת מה זה לצבור כשלונות מגילאים כאלו? סיוט, פשוט סיוט.
אם לילד היתה בעית דלקת גרון כרונית? היו לוקחים אותו למומחה אאג , לדיקור למיליון פתרונות.

זו בעיה כרונית שדורשת טיפול מערכתי.

שיתפנו את המורה והתחלנו לתת. על הבוקר הראשון המורה מתקשרת בעצב, העיניים שלו כבויות, קשה לי. נפגשנו והיא אמרה לי רדי מזה, עזבי תרופות
הורדנו מינון לשליש והמשכנו לתת כל יום. הילד התקדם בלימודים, אבל האמת - לא באופן מרשים כל כך. אבל מה שכן ראינו היה דבר אחר - בימים שהוא לא קיבל תרופה, בכל הימים האלו, קרה סביבו משהו בבית הספר
נראה כי יש לך לבטים גדולים והמורה שיקפה אותם אבל הדבר הכי רע שאת יכולה לעשות לך ולו זה באמצע, לתת-אבל קצת, את נותנת ללבטים להרוס את הטיפול,זה מסוג הדברים שאי אפשר לעשות קצת או באמצע, כי זה יוביל לכישלון.לרטלין יש אכן תופעת לווי של פצויי- גם באוכל גם בהתנהגות, ולכן אם במשך כל היום לא תרגישי רעב, בערב תיהיה התקפת אכילה,ואותו דבר עם התנהגות.
נראה שכשהמורה ידעה שהוא לוקח ריטלין השיפוט המוקדם שלה והסטיגמה פעלה זה הבעיה הכי קשה עם רטלין, כי הילד יכול לחוש מימוש עצמי והצלחה אבל הסביבה קובעת עינים מזוגגות ושזה לא הוא

גם לי הרטלין עשה רע מאוד. היום אני מבינה שלADHD אין מנוס מהמון כח רצון ועבודה קשה
עדין מנסה לשפר לאט, קצת בדיקור וקצת בתמציות צמחיות.


מנסה אופטימיות, זה חשוב
אבל יודעת שהדבר היחיד שבאמת עזר לי זו התמיכה המטורפת של המשפחה
וכח הרצון וההתמדה שלי



אני בדף הבית אם תרצי לשמוע מהזווית של ADHD בוגרת

ניסית אולי קונצרטה? אנחנו כבר למעלה מחצי שנה עם קונצרטה. איפשהו באמצע ניסינו את הריטלין הרגיל והיה קטסטרופה.
מה שהוא הספיק לעשות בשבועיים האלו...
לפעמים נראה לי שהוא בדכאון, אבל ברגע שאני מוציאה אותו החוצה- זה עובר. במיוחד אם הואו ליד ילדים אחרים.

תודה על ההסבר, עדין מבולבל לי אבל אני מבינה שיש מי שקורא

מאד חזק, הריטלין הזה. חזק באופן שמפחיד אותי. עשינו מבחן טובה, הלכנו לאבחון מסודר (אדד מובהק כמובן) ואחר כך להתיעצות מומחה עם מישהו שנחשב למומחה במיוחד. כמעט חצי שנה חיכינו בתור. כשהגענו הוא הזדעק, איזה ילד מקסים, איזה כאב לב, שאל אותו שאלות ידע כללי והילד ענה לענין בהתלהבות, נתן לו לקרוא דברים או לעשות חישובים פשוטים והילד קפץ והתפזר לכל הכיוונים. הרופא רשם לי בגדול ובעיניים מוכיחות - לתת ריטלין כל יום ולנצל את החופש להוראה מתקנת - פעמיים שלוש בשבוע - ואמר שאמנם הילד צעיר, אבל הצורך צועק לשמים. שאלתי על טיפולים אלטרנטיביים ואמר שבדרך כלל הוא תומך בהם (ואמנם המרפאה שלו מלאה בפרסומים רלוונטיים) אבל במקרה שלנו נראה לו שאין מנוס מהתרופה.

אז שיתפנו את המורה והתחלנו לתת. על הבוקר הראשון המורה מתקשרת בעצב, העיניים שלו כבויות, קשה לי. נפגשנו והיא אמרה לי רדי מזה, עזבי תרופות, הילד עוד ישלים פערים. אבל זה ילד שכבר נשאר שנה אחת כיתה, כזכור. כמה זמן לחכות עד שישלים פערים? ומה עם הנפש העדינה שלו, מה קורה אתה בינתיים?

הורדנו מינון לשליש והמשכנו לתת כל יום. הילד התקדם בלימודים, אבל האמת - לא באופן מרשים כל כך. כלומר, אחרי הקפיצה הקטנה הראשונית, לא ממש הצלחתי לראות הבדל בקליטת החומר בין מתי שהוא עם ומתי שהוא בלי. אבל מה שכן ראינו היה דבר אחר - בימים שהוא לא קיבל תרופה, בכל הימים האלו, קרה סביבו משהו בבית הספר: מעורבות בקטטה, הפרעה בשיעור וכן הלאה. נשאלת השאלה הקריטית - האם המורים התרגלו שהוא ילד "טוב" יותר ולכן המצב ה"רגיל" שלו, בלי התרופה, הופך להיות בולט יותר, או שהוא באמת נהיה פרוע יותר.

התחבטתי עם השאלה הזו כמה חודשים, במהלכם תקופות קיבל תרופה ותקופות לא, והחלטתי שיש מצב שהוא באמת נהיה פרוע יותר. כלומר, מצד אחד התרופה מרגיעה אותו לשעות הפעילות שלה, ומצד שני בשאר הזמן הילד נהיה פרוע יותר ממה שהיה לפני שהכל התחיל. זה מאד הבהיל אותי והפסקתי עם התרופה לגמרי. כבר כמה חודשים לא נתתי.

עכשיו חופש, עוד מעט תתחיל שנה חדשה. הילד בפיגור לימודי עצום. מצב הרוח שלו פחות או יותר יציב, מתואם. כלומר - אם הוא כך ואם הוא אחרת זה בגלל דברים סביבתיים, דברים שאפשר לעקוב אחריהם ולהקל בהם, ולא בגלל תרופות בדם. קשה להסביר - מאד מטריד אותי שכשהילד שלי נראה לי סוער, למשל, אני עשויה להגיע למצב שבמקום לנסות להבין אותו, אחשוב על לתת לו תרופה. אני לא חושבת שזה קרה לי בינתיים, אבל המאבק בזה הוא לא פשוט (מי שלא ראה ילד סוער לא יבין זאת, גם אני הייתי צדקנית פעם).

החופש עושה עמו חסד. גם אתי. ולמרות זאת, אני חושבת שבשבוע הבא אנסה לקבוע לו פגישה עם איזו מורה להוראה מתקנת, ולו בשביל להבין מה זה התחום הזה ואולי יש לו משהו לתרום לי בינתיים. עולה גם מחשבה על מעבר לבית ספר דמוקרטי, שם יוכל, אם אנחנו מבינים נכון, לבחור לו קבוצות לימוד על פי רמתו ורצונו, ולא ייאלץ להתמודד עם רמת הכיתה המצופה כמו היום. עדין בשלבים ראשוניים של מחשבות על זה, יש אומרים שזה סיכון, יש שהצלה.

זהו עד כאן. אשמח לתובנות ושיתופים, ובכלל!
המשך חופש נעים

אנא עדכני

התחלת הדף הא יומיים-שלושה בהם את השתתפת בשמך.
אח"כ הדביקו הנה דיון אחר שעסק באותו נושא.

בזמנו, כל מה שכתבת הוא על ניסוי אחד טוב עם ריטלין, וגם אחריו ראית כמה מתסכל לנסות למד את בנך (בלי ריטלין).
אז...
תעדכני?

יונת, אנא המשיכי לעדכן....

הי, חזרתי כדי לעדכן בדף שפתחתי אבל הסתחררתי
הדף התחיל ב- 13 בנובמבר 2008 ומסתיים לכאורה יומיים אחר כך, אבל יש פה המון תאריכים באמצע ודברים תלושים או לא
הלכתי לאיבוד...

ואם כבר, הדיון ש אני פתחתי נקרא "האם טבעי ליטול רטלין ותרופות פסיכיאטריות".

סורי, אבל הפיתרון לא מתאים לי. אני לא רונית. אני לא נותנת רשות להחזיר את מילותיי, בטח לא ככה. ואם מישהי רוצה לשחזר את הדברים שאני בחרתי לכתוב ואני בחרתי למחוק - שתואיל ותתכבד ותטרח לכתוב לי למייל שפתחתי לצורך האתר הזה.
[email protected]

<שוכנת אבל לא כאן>

אם יש כאן מידע חשוב עבור אנשים נוספים - אז חבל למחוק.

מיץ פטל, אולי את יכולה לשתף בניק לא מוכר?

אצלינו זה היה פשוט. מבחן TOVA + איבחון פסיכולוגי ורופא המשפחה התחיל לתת מירשמים. עובד מעולה אצל ילדינו כמעט ללא תופעות לוואי.

יש ילדים שריטלין לא עוזר או שתופעות הלוואי קשות מידי. בכול מקרה שווה לנסות כי אין התמכרות (בד"כ הילד לא לוקח בסופי שבוע ובחופשות) ותמיד אפשר להפסיק.

מכירה כמה ילדים שלא רק שאין מאבקים הם ממש שמחים לקחת את הכדור כי הם זוכרים איך הם הרגישו ותיפקדו לפניו ומאושרים לזכות בהצלחות חברים ותשבוחות זה המקרה שלנו

מצד אחד לטובת הקהל זה חשוב שאשתף ואספר ... מצד שני בזמן האחרון לא נוח לי עם זה.(יש פה ושם התיחסיות שלי בדפים שונים באתר לנושט הרטלין או קשיי קשה וריכוז)
את מוזמנת לדף האישי שלי יש שם אימייל (רק להוסיף שטורדל). נוכל לשוחח או להיפגש....

נ.ב. קראתי את הדף של תחליפי הריטלין. חלק גדול ממנו לא רלוונטי אלינו כלל, כי הדיון שב ונסוב סביב אשמת בתי הספר הרגילים, והילד שלי כמעט כולו חופשי. חוץ מזה לא מצאתי שם אף המלצה מנסיון אישי על תחליפים לילדים (חוץ מהודעה תלושה אחת על משהו הומיאופתי). זה לא אומר שאין, רק שלא מצאתי. אשמח מאד לקרוא אם אתם כן מכירים סיפורים כאלו.

ניסיתי לקרוא אתו, הרי הספקנו חצי מהאותיות ביום ההוא, וכלום. אני מראה מילה, הוא העיניים שלו נודדות מסביב. ואני אומרת ילד, ונו כבר, ותביט כאן, וכל מיני מילים, אבל הקול שלי סדוק. והוא כל כך מתאמץ, לעזאזל. ופתאום הכל נראה כזו איוולת, זה שהוא לא מצליח, זה שנשאר שנה, זה שכך וזה שההוא. מבולבלת.

שלחתי

אני מכירה ילד בן 9, כמעט 10, שלוקח כבר כמעט שנה ויש סביב זה מאבקים. אבל זה ילד שכל הגידול והחינוך שלו מלווה במאבקים ובמקרה שלו הייתי נותנת טיפול להורים לפני הילד (ולא שהם לא היו בטיפול משפחתי, פשוט לא עזר), במקרה שלו זה עוד משהו שהוא מנסה לעשות לגביו שרירים, כמו כל נושא אחר שרק אפשר.

אני מכירה כמה ילדים שלא רק שאין מאבקים הם ממש שמחים לקחת את הכדור כי הם זוכרים איך הם הרגישו ותיפקדו לפניו ומאושרים לזכות בהצלחות חברים ותשבוחות

מה נסיונכם לגבי לקיחת הריטלין ע"י ילדים בגיל 8-9? האם קשה לבלוע את הכדור? האם יש מאבקים סביב זה? (די ברור לי שזאת שאלה של זמן, עד שנגיע...)

תגידי לי אם הייתי לוקחת לו את זה בשביל השקטת המצפון ומסתכנת בילד שתולה את האושר שלו בכימיקלים
(סלחי לי על הקיצור והישירות)
מה שאת מספרת - ניסית ריטלין, התוצאות המידיות מצוינות.
כמו שאני רואה את זה -
את מתיחסת לאושר הנוכחי של הילד. אושר זהקשור לריטלין. למה שהילד לא יקשר בין הדברים?
את מסוגלת, במקביל, לדעת שהאושר שלו לא תלוי בכימיקלים, אלא זו רק דרך אחת? מעולה. ספרי לו.

תודה לכל התגובות והעצות! מיץ פטל, אולי תסכימי לספר שלא בתמצות? מאד מאד מענין אותי.

אשלח לך מסר.

ואת כמובן יודעת איך להשיג אותי.

והספקתי לשכוח איך עושים פרח. נו, הבנת את הכוונה.

תמי תודה, זה מאוד מחמם את הלב. *}

לא בדיוק חזרתי, רק באתי לנקות קצת.

רונית, מותר לי רק להביע שמחה על זה שאת שוב נוכחת כאן?
קראתי מתחילת הדף ונזכרתי שאני מתגעגעת אלייך .

היי לך, גם אני הייתי באותו המקום שלך. אצלי הוא בן 9.עם קשיים יותר גדולים ממה שתארת.
לפני כן היו הרבה מאוד נסיונות (רשימה קצרה : הומאופטיה, פרחי בך, עיסויים, דיקור, תרופות אנטרופוסופיות, אוריתמיה טיפולית,טיפול ריגשי דרך בעלי חיים,רכיבה טיפולית , רכיבת אופניים טיפולית, טיפול משפחתי מתמשך, טיפולים התנהגותיים, ריפוי בעיסוק... ועוד ועוד ועוד....)
חלקם הצלחו באופן חלקי, חלקם איכזבו, חלקם איפשרו אורך נשימה לשבועיים שלושה , וחלקם ללא שינוי...)
אז עשיתי בדיוק את הניסוי שלך. (אבל לא בסנדויץ)
וההבדל היה מאוד משמעותי.
אני יכולה לדבר המון על החווית ועל התהליך ועל הרטלין שקיבל בגיל 5 וההבדלים ועל כל מה שעברנו וחוינו....
אבל בתימצות אומר ש:
היום הוא עם רטלין. החיים הרבה הרבה יותר שפויים, מאורגנים ויש עם מי לדבר ולעבוד.
זאת אומרת עכשיו יש הצלחות לטיפולים הנילווים. הוא מקבל כיום דרמה תרפיה, אלבאום וקינסולוגיה, ריפוי בעיסוק,וטיפול ריגשי פרטני.
זה לא מושלם , עדיין יש הרבה על מה לעבוד, יש הרבה דברים נפגעו בדרך וצריך לטפל ולרפא, יש משפחה מסביב שעוברת בעצמה תהליך של ריפוי, יש חברה וסביבה שצריכה גם לעבור שינויים. אבל יש תקווה גדולה והצלחות.

לגבי בליעת כדורים/קפסולות, בתור משיהי שבילדותה התקשתה מאוד לבלוע כדורים (לא שהסכמתי לקחת אותם גם מסיבות אחרות... הייתי בת 10 מאוד עקשנית, ויש מי שיאמר שעדיין).

בכל מקרה - השיטה שבה למדתי בסוף לבלוע כדורים היא שיטה שלמדתי מאיזה וטרינר איך מבליעים כדור לכלב (אפשר לחשוב שהיום אני לוקחת כדורים, פרט לאיזה ויטמין מזדמן פה ושם).
כשהפה פתוח קלות, דוחפים את הכדור עם אצבע אחת בין השיניים ללחי. כשמגיעים לקצה השיניים, פשוט ממשיכים לדחוף עוד קצת, זה שורש הלשון, בדיוק נקודת האל חזור שמפעילה את רפלקס ההקאה/בליעה. בד"כ ההפעלה הזו תוביל לכך שהכדור יבלע.

לא הכי נעים, אבל יעיל. אם לומדים לעשות את זה לעצמך, לא נורא בכלל.

אני ממליצה להציץ בדף תחליפים לריטלין . יש שם כמה גורמים טיפוליים שהומלצו. ביניהם מכון טומטיס ומכון גלים.
אגב, דיסקי הריכוז הנמכרים במכון גלים מבית המי-סינק הם מצוינים!

יש שם גם המלצה חמה על טיפול הומאופתי בגרנולות (??) שמכין בית מרקחת בירושלים.. אין לי מושג מה זה.

וקפץ לי גם שיטת המסע thejourney.co.il, בסרטון שלהם על התנדבות בדרום אפריקה מדבירם על ירידהמ שמעותית בבעיות משמעותף אגרסיביות ושיפור בלימודים אחרי 4 מפגשים (ושם זה קבוצתי לכתה שלמה), וגם נזכרתי במקרה ספציפי שמישהי תארה של אשה מבוגרת שאמרה שאחרי הסדנה הראשונה שעשתה הדיסלקסיה שלה נעלמה. מכיוון שיש טענות רבות שהסיבות הן ריגשיות, והשיטה הזו מתמקדת בריפוי רגשי, נשמע לי שזה יכול להתאים.

לפתוח את הקפסולות
את זה היא ממש לא מסוגלת לסבןל, למרות שדגים היא אוכלת יפה. זרעי פשתן? אנסה..
תודה!

אפשר זרעי פישתן

הבעיה היא שהיא לא אוהבת אף אחת מהפורמולות, לבלוע ביא עדיין לא מצליחה וכל יום יש מאבק...
איזה פורמולות?
אפשר פשוט לפתוח את הקפסולות ולתת בכף/כפית. יש לזה טעם של דגים...
אומגה 3
כדאי לקרוא

האם מישהו מכם התנסה באומגה 3 בטיפול בבעית הקשב?
אנחנו מנסים עם ביתנו (משתדלים לנסות אופציות אחרות לפני ריטלין...) והשינוי, לפחות בהתחלה, היה מאוד משמעותי, כזה שגם אנשים שלא ידעו על כך שהיא לוקחת אומגה, ציינו שחל שינוי משמעותי בהתנהגותה. הבעיה היא שהיא לא אוהבת אף אחת מהפורמולות, לבלוע ביא עדיין לא מצליחה וכל יום יש מאבק...

טיפול NLP אצל מטפל NLP, אין מדיטציות מוכנות, צריך מדיטציה שמתאימה לסיבות של כל אדם וחוסר הריכוז שלו.
קורסים-שקשורים ביכולת התארגנות,קבוצות תמיכה,גם אומנויות לחימה עוזר מאד וכל מני סוגים של מדיטציות ודמיון מודרך
פרחי באך ניסיתי ולא עזר לי(לא אומר שלא יעזור למישהו אחר)
ניסיתי המון המון דברים
אני יכולה להגיד שהרגשתי שכל הדברים הם NICE TO HAVE אבל לא משפיעים מי יודע מה. אפשר להקביל את זה לזה שנשברת הרגל ומביאים לך פרחים אבל לא שמים לך גבס. רק אחרי גבס ומשככי כאבים אתה יכול להתחיל להנות משיפור באיכות חיים כמו פרחים ושוקולדים
אחרי שהתחלתי לקחת ריטלין יכולתי ללמוד שיטות אירגון ומדיטציות ועוד .לפני כן המוח שלי עשה סלט מכל הדברים.
אני לא לוקחת כל יום, אני לוקחת מתי שאני צריכה.
יש נושאים שכבר נכנסה לי שגרה בהם וזה מאד עוזר לי, אבל בלי שלקחתי ריטלין איבדתי אמון שאי פעם תיכנס לי שגרה. ריטלין עזר לי להבדיל בין היכולת שלי לבין כשלונות העבר, זה הראה לי שאני מסוגלת גם אחרת.
למשל שגרת בוקר:להכין את כל הדברים שצריך לקחת:מפתחות,טלפון,ארנק(שיש בו הכל) . באופן רגיל לקח לי איזה שעה וחצי להתארגן והייתי כולי בעצבים ועולה בחזרה שמונה פעמים הביתה לראות אם שכחתי משהו.
כמובן שזו החוויה שלי והיא לא חייבת לשקף מישהו אחר
אולי תתיעצי עם ד"ר איריס מנור, יש לה פורום וגם בתפוז יש כמה פורומים.
האם יש טעם באיבחון פורמלי?לא יודעת. אבל תרופה כזו צריכה להינתן ע"י רופא. לעקוב אחרי מינון מתאים , תופעות לואי(ויש כאלו!) וכולי.

לא. בואי אלי הביתה, תראי כמה הוא מאושר ואיזה אור ניטע לו בעיניים שהצליח לראשונה, ואיך הרים את הראש ועם איזה חיוך הלך לישון, ותגידי לי אם הייתי לוקחת לו את זה בשביל השקטת המצפון ומסתכנת בילד שתולה את האושר שלו בכימיקלים. לא, גדול עלי בשלב זה להפיל עליו דבר כזה, וממילא מה שהיה כבר היה ומה שיהיה יהיה עם הכוונה מקצועית.

סיפרת לילד (בדיעבד) שנתת לו ריטלין?
אני חשובת שהוא זכאי לדעת.

תודה על התגובות.
מובן שאני לא הולכת להלעיט אותו בתרופה מעכשיו. בררתי איך בודקים במכונים, אמרו לי שנותנים תרופה ובודקים לפני ואחרי, כולל אין סוף ביורוקרטיה וטלטולים של נסיעות, תורים, מבחנים, תצפיות. אז חסכתי את זה בשלב זה ובדקתי לבד, קודם על עצמי (לא השפיע) ואחר כך עליו. אני לא חושבת ש"אבחנתי" אותו, אבל זה בפרוש גרם לי לרצות לפעול ולהבין שאולי פתחנו חזית חדשה שאולי מאד תעזור.

אני מבקשת להתייעץ מה לעשות עכשיו. במכון ההרלוונטי שהילד מיועד להבדק שם, אני יודעת שכו--לם יוצאים עם ריטלין. זה אפילו כתוב באתר שלהם. אולי יש כיוון שונה לגמרי להתחיל, לפני שנופלים למובן מאליו? האם בכלל יש טעם באבחון פורמלי?

עשיתי ניסוי דומה בעצמי בהגיעי לבגרות
הפעמים הראשונות היו נפלאות, אבל עבורי תופעות הלוואי היו נוראיות.
לא יכולתי לשאת חברה, רעש, צפיפות וטלפונים. הייתי דרוכה בכל רגע, חוששת ממה יגיח מאחור ומהצדדים, מלנכולית ומדוכאת .
אחרי רטלין ורטליןLA הרופאה ממרכז לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הכריזה שיש לי רגישות יתר לרטלין

כרגע ויתרתי ואני מנסה טיפול באמצעות דיקור סיני ורפואת עשבים
השיפור בריכוז לא ניכר בקלות, אבל ברור לי שזה תהליך ארוך

פתחי עיניים במהלך ניסוייך ובדקי שהכל זורם על מי מנוחות
רבים מחברי שממשיכים לקחת רטלין (הוא באמת מקל על החיים - למרות תופעות הלוואי נטלתי אותו מספר חודשים, השינוי ביכולת לשים לב לפרטים ולא להיות מוסחת מדהים ומקל על החיים בחברה המודרנית עד מאוד, שיעורי הנהיגה שלי התחילו להראות התקדמות!) אבל רבים מהם גם ממשיכים להתלונן על תופעות מטרידות. אחרים דווקא לא מרגישים דבר מלבד שיפור, כך שיש מקום לאופטימיות.


חיוך
אלה

אני לא מהמתנגדות בכל מחיר לריטלין, אני כן חושבת שני דברים: 1. חייבים עם מרשם רופא. 2. אפשר לנסות דברים אחרים לפני כן, לא חייבים תרופות כאופציה ראשונה. למשל פרחי באך. מהניסיון שלי עושים קסמים. אני מניחה שאלה שכתבו לך על שיטות אחרות מכירים את אותן שיטות מניסיונם.

אנחנו עם ניסיון במבוגרים (ומן הסתם עוד מעט גם בילדים )
התחלנו עם רטלין
אחר כך עברנו לקונצרטה
והיום אנחנו עם סטרטרה - המוצלחת ביותר עבורנו (אם כי העלות, העלות... כואבת)

כל התרופות הללו דורשות הכוונה למינון הנכון, בדיקה מה קורה עם תופעות הלוואי, בדיקות דם תקופתיות (בעיקר עם ילדים, כי משפיע על גדילה, ועלול להשפיע גם על הכבד), והן עובדות טוב במיוחד בשילוב עם טיפול נוסף, התנהגותי, אימון וכו'.

החיים שלנו כמשפחה השתנו מאד לטובה מאז התחלת הטיפול.
החיים של האדם נוטל התרופה השתנו ללא היכר. יש לזה גם חסרונות.

אבל בגדול ממליצה על טיפול, כדי למנוע תיסכולים אצל הילד. אם תרופה זה חלק מהעניין, כדאי לעשות את זה מסודר

קורסים שונים וגם מדיטציות NLP
האם תסכימי לפרט מעט מנסיונך?

בשום אופן לא נותנים תרופות בלי שרופא רשם אותם
(ואני ממש לא מהמתנגדות לריטלין )
א ב ל
ריטלין היא תרופה שבין ההתויות שלה כתוב שצריך להיות בטיפול נוסף במקביל אליה
את חושבת שריטלין תעזור לבנך תקחי אותו לבדיקה ראויה ואז יחליט על כך האדם שעל פי החוק והדין ראוי להחליט על כך
כל מעשה אחר הוא בלתי אחראי בעליל
(איך היית מרגישה אם היה מתברר לך שבן הזוג שלך מכניס לך לקפה כל יום גלולה נגד הריון ? או אולי סם אונס ?)

אוי, בבקשה בבקשה, תכתבו עוד...

שלום לך
אני מאמינה בריטלין ולוקחת ריטלין
עם זאת אני ממש לא ממליצה לתת ריטלין בלי מעקב רפואי!
בנוסף יש שיטות מנוספות לטפל בחוסר ריכוז וביכולת אירגון -קורסים שונים וגם מדיטציות NLP. אבל כל זה צריך להיות בליווי מקצועי

הילד בן שמונה.
לא רוצה ללמוד. אני גם לא מכריחה אותו, אבל כבר איזה זמן היה לי נח יותר אם היה מואיל בטובו. הולך לבית ספר די פתוח, מאושר שם. ילד מפותח רגשית, עם שפה עשירה, ראיה דקה, יצירתיות יוצאת דופן. קשה לדעת, בחינוך חופשי שכזה, מתי מדובר בבעיה אמיתית, מתי צריך לנשוך את השפתיים ולהסכין עם הבחירה - ילמד כשיבוא לו. לעזוב אותו. אל מול אלו - הפער, הגדל והמאיים, הילד עומד ונשאר מאחור מהרבה בחינות. מתיילד.

אין בעיות התנהגות מיוחדות, אני חושבת. יש ויכוחים, אולי קצת מעבר לנורמה, אולי לא. עקשנות בולטת. היתה פגישת הורים. הילד לא מפריע, בדרך כלל, אבל גם מאד לא מרוכז. אותו דיווח שתמיד. הוא לא בקי בחומר, לא שולט, לא איתנו. שאלתי אותו, אמר אמא, אני יושב בכיתה ומקשיב, ופתאום אני נזכר ב<חויה מאתמול>, ואת אומרת לי ככה ואני אומר לך ככה ואז קורה ככה, ואז פתאום אני מגלה שזה בכלל לא מה שקורה ושאנחנו באמצע שיעור. פעם אחרת אמר - קשה לי שיש שיעורים כל כך ארוכים וכל כך מעט זמן להפסקות, זה לא מספיק לי ההפסקות האלו. ובפגישת הורים האחרונה המורה התחילה להבהיל ממש, ונלחצתי.

נתתי לו תרופה היום. בסוד. במקרה היתה לי. מתי מפחד. חזר הביתה בצהרים, נרגש עד קצות נמשיו. המורה הזו שיבחה אותו, וזו היללה אותו, וזה נתן לו מחמאות כאלו שמעולם לא נודעו כמוהן. הוא בא הביתה והוציא מחברת, וישב אתה ביוזמתו לשולחן האוכל וניסה לכתוב, ולקרוא, ופה ושם הצליח, וכמעט נחנק משכרון ההצלחה. כל זה ועוד קרה לו ולהם היום בסוד, בלי שאף אחד יודע, בגלל שבבוקר השתגעתי ושיקרתי ודחפתי לו את הלבן הזה לסנדוויץ.

אני לא מבינה. אם ריטלין הוא כל כך טוב, למה יש לו שם כל כך רע?
ריטלין טוב למי שהוא מתאים. מכיוון שילד שלוקח ריטלין הוא לרוב, לא תמיד, ילד שמפריע בכיתה ואחרי הריטלין הופך לרגוע יותר - יש רושם כאילו "מסממים את הילד" ולכן זה יוצר אנטי. תקראי ציטוט מהודעה קודמת שלי:

_השפעת הריטלין
לא יכולתי לעקוב אחרי כל ההסבר של שרון (סליחה שרון) אבל בצורה מופשטת זה נראה כך: מעבר הדופאמין בין העצבים איטי. ילדים עם ADD יכולים להגביר את הקצב ע"י פעילות אינטנסיבית (ברמה היפרית או פחות) ואפילו צריכת רמות גבוהות של סוכר. אצל מבוגרים זה יכול להתקבל ע"י קפה ואצל שניהם ע"י שוקולד וכו' (רק שקפה ושוקולד עלולים למכר). הרטלין, או המטילפינידט (שרון - ככה כותבים את זה?), הוא חומר ממריץ וכאשר הוא ממריץ את מעבר הדופאמין במוח - הגוף יכול להרגע ואין צורך בכל הפעולות (או הלעיסות) האחרות שעושים ילדים-תזזיתיים-בכיתה- עמוסה-מול-מורה-עייפה-ומתוסכלת שנולדו להורים שלא יכולים לעשות חינוך ביתי (כי אולי, בין היתר, גם להם יש ADD). אנשים עם ADD זקוקים לגירויים בלתי פוסקים כדי להמשיך להתרכז ולכן הרבה פעמים, במיוחד אצל בנות, הם חולמים ונראים מעופפים אבל מאוד בעניינים. החוכמה היתרה עוזרת להם לקלוט מהר אבל הקליטה המהירה מביאה לשיעמום ולחוסר סובלנות כלפי "קשי התפיסה הנורמאלים האחרים"._

בפועל, לא הופכים ילד אנרגטי לרגוע יותר אלא לוקחים ילד 'נורמאלי' שנאלץ, בגלל מה שכתבתי למעלה, להתנהג באופן נמרץ יותר ומשחררים אותו מהצורך הזה ומאפשרים לו לחזור להיות כמו שהוא אמור להיות ב'מקור' - ילד רגוע יותר.

אני לא מבינה. אם ריטלין הוא כל כך טוב, למה יש לו שם כל כך רע?
יש לו גם תופעות לואי זה לא פיתרון מושלם. וכן, אם היינו חיים בשבט זולו ביער ומתפרנסים מקטיף בננות יכול להיות שלא היה בו צורך.

למה יש לו שם כל כך רע?
בגלל הסינטולוגים שכתבו עליו דברים נוראים לא הזדהו בשמם והעלילו עליו עלילות והשאריות של העלילות האלה מסתובבות עדיין.
כמה זה צעיר מאוד אני לא רואה סיבה הגיונית לתת לילד שלא הולך לבית ספר ריטלין
(למרות שהיום פגשתי את אמא של הילד שהרביץ למנהל של החטיבה הצעירה ,והתבצר במבנה של הגן בצרחות וזריקת חול וכסאות על כל מי שניסה להתקרב ואז אני באתי ואמרתי לו יאלה בוא הולכים הבייתה -אז אולי לילד ההוא נתנו ריטלין כבר בסוף של גן חובה אני לא ממש בטוחה )
תכתבי על איזה גיל את מתכוונת ואם זה יהיה רלוונטי אני אברר לך לגביו

אני לא מבינה. אם ריטלין הוא כל כך טוב, למה יש לו שם כל כך רע?
וגם - למישהו כאן יש נסיון עם ריטלין בגיל צעיר מאד?

לחץ דווקא עוזר לי לעשות דברים ומזל כי זה מסתדר טוב עם הדחיינות. דוחים דוחים דוחים עד הרגע האחרון ואז נכנסים למוד של יעילות ועושים מה שצריך.
ככה באמת עשיתי את התואר הראשון. אבל עכשיו זה כבר לא עובד לי - אני דוחה דוחה דוחה עד הרגע האחרון ו... כלום לא קורה. אז הייתי צריכה לשנות גישה.

רונית, את רצינית? זה נשמע לי כמו משהו מהסיוטים הכי גרועים שלי. אני אצא משם נוירוטית לגמרי.

אני יכולה לספר לך שפעם הייתי בטיפול וואטסו והיה לי די סיוט

נראה לך שמישהו היפראקטיבי יהיה מסוגל לצוף 20 דקות בלי מעש במיכל כזה???

אתמול חשבתי (ולא היה לי זמן לכתוב פה) - על מיכל ציפה, נו, immersion, הדבר הזה שנראה כמו אמבטיה גדולה עם מכסה של חללית, שאמור להרגיע ולנטרל את העומס על החושים? כזה שצפים 20 דקות (או משהו כזה?) במים פושרים, עם שקט וחושך וכו'. מעניין אם בדקו רמות ריכוז לפני ואחרי, עם/בלי הק"ר, בשילוב עם ריטלין/בלי. מישהו כאן ניסה או שמע?

ומזל כי זה מסתדר טוב עם הדחיינות. דוחים דוחים דוחים עד הרגע האחרון ואז נכנסים למוד של יעילות ועושים מה שצריך.

D-: ישר לדף דחיינות כרונית !

לאהוב את מה שאני עושה, ולהפחית לחץ. - לאהוב מה שעושים זה תמיד טוב ועוזר. לחץ דווקא עוזר לי לעשות דברים ומזל כי זה מסתדר טוב עם הדחיינות. דוחים דוחים דוחים עד הרגע האחרון ואז נכנסים למוד של יעילות ועושים מה שצריך.

וריכוז ריכוז ריכוז. לריכוז שומדבר אחר כמעט לא עזר לי.
לריכוז הכי עוזרים לי שני דברים: לאהוב את מה שאני עושה, ולהפחית לחץ. זה מאפשר לי לנצל את הצד השני של התופעה, ריכוז-על (כזה שהעולם מסביבך מת). זה ממש לא קל להגיע למצב כזה, שלא תביני לא נכון! אני כל הזמן בתהליכי עבודה. אבל גיליתי על כל מיני דברים שחשבתי שאין לי לגביהם ברירה שדוקא יש ברירות שקודם לא ראיתי, לגבי דברים אחרים שאולי אין לי באמת ברירה אבל אני יכולה לעשות אותם ככה שאני אוהב אותם, ועיקר ההשקעה בזמן האחרון הולכת על הפחתת לחץ דוקא בדברים החשובים, כי לחץ ישר גורם לי לאבד עניין, מה שגורם לי לעשות הכל חוץ מ-.

אני חושבת שיש הבדל גדול, שנשמע גם בדיון לעיל, בין מבוגר שמחליט בעצמו ולעצמו מה ליטול (כולל קפה, ניקוטין, מריחואנה, אלכוהול וכו') לבין ילד שמחליטים בשבילו.
אלו החלטות שילד לא יכול לעשות לגבי עצמו בדיוק כמו שילד לא יחליט לבד אם הוא צריך או לא צריך אנטיביוטיקה. אצל נוער יש נטיה לשתף בקביעת 'נוהל ריטלין' - מדברים על זה יחד, מקשיבים ושומעים איפה הנער מרגיש שזה עוזר לו ומחליטים מתי כן ומתי לא.


האם ניסית להתגורר במקום שונה
כשיש אלרגיות, לפעמים אפשר להתרחק מאיזורים בהם נמצאים גורמי האלרגיה. שלמישהו יש בעיה פנימית - הוא לא יכול להתרחק מעצמו. אם, נניח, היתה לך אלרגיה למים - איזו תועלת היתה לך לעבור לאיזור גאוגרפי אחר?

זה שחרר אותי לחלוטין מהאמונה שהיתה אצלי שעונשים והקפדה יתרה חשובים מאד לחינוך(אי גדלתי כך ובחי שזה לא עזר)
הלוואי וכולם היו מבינים את זה.

_אם לילד קשה והוא סובל, וההורים רוצים לעזור לו, כי אין טעם להעביר את השנים החשובות בחייך בסבל. ...
(... אבל לא סותר שיש לשאוף לסביבה אופטימלית)
העניין הוא שהילד עצמו סובל.
לילד לא טוב
הוא שעות וימים מתעסק בדברים שלאחרים זה פשוט מגיע מיד
דלי ההכלה שלו מלא במיים מעופשים , אין לו מקום להתעסק במה שהוא רוצה
ככה זה אצלי לפחות. כל ההסחות דעת האלו כל הזמן זה מטריף._
כל כך נכון. זר לא יבין זאת.

נשמע כמו פתרון קסום
פחחחח. הלוואי שזה היה כל כך פשוט

_נשמע כמו פתרון קסום לכמה בעיות שליוו אותי בלימודים ובחיים מאז ומעולם).
לא הבנתי מדוע את חושבת שזה פיתרון קסם?
ואני חושבת שכן, שווה לנסות אם את מאמינה באמת שזה יעזור לך. אבל חשוב לדעת את היתרונות והחסרונות , וגם כמו שאמרתי-לא מספיק לקחת ריטלין, צריך פיתרון משולב_

כל מילה! אין בזה שום קסם - רק עבודה קשה שלולא הריטלין היתה עוד יותר קשה.
מי שמחפש עבודה - ממליצה לכם על אורלי צדוק. פסיכולוגית תעסוקתית עם התמחות באנשים עם AD(H)D. היא בעצמה ADDאית. זה לא זול אבל מכירה כמה שהיו אצלה ושמעתי אותה בהרצאות והיא מעולה. חשוב לכולם להתאים עבודה שתהיה מתאימה אבל לAADאים חשוב שזה יהיה משהו שיוכלו להתמיד בו (=מאתגר, לא משעמם ומשתלם לכיסוי העלויות של ה-ADD).

נשמע כמו פתרון קסום לכמה בעיות שליוו אותי בלימודים ובחיים מאז ומעולם).
לא הבנתי מדוע את חושבת שזה פיתרון קסם?
ואני חושבת שכן, שווה לנסות אם את מאמינה באמת שזה יעזור לך. אבל חשוב לדעת את היתרונות והחסרונות , וגם כמו שאמרתי-לא מספיק לקחת ריטלין, צריך פיתרון משולב