על ידי נועה_ברקת* » 01 ינואר 2005, 08:59
התעוררתי עם מחשבות על רעידת אדמה. הרגשתי פתאום את הכאב של התזוזה של האדמה, שלמרות שהיא לא רוצה לזוז ולא אמורה לזוז, כי היא צריכה להיות "האדמה שמתחת לרגלינו", היא נאלצת לזוז. ואיזה כאב ועוצמה משתחררים כשאמא אדמה מנסה לתקן את עצמה, מנסה ליישר את הגב שלה.
לרול קל לזוז, זה טבעה, התנועה היא טבעה. המים צריכים שמשהו יזיז אותם, אבל כשהם זזים, יש צונאמי... והאדמה היא העמוקה מכולם, היא ה"תקועה" מכולם ואם היא כבר זזה, שאלוהים ישמור.
התעוררתי עם הזעקה, כמו מין צלילים גבוהים שנשארים אחר כך באוויר, של אמא אדמה.
ומה לעשות? מה היא מבקשת שנעשה? מה הדבר שבשבילו היא זזה?
חשבתי גם על יוכבד, מרים ובתיה (בת פרעה), שלושת הנשים של פרשת השבוע שכל אחת מהן עשתה משהו בשביל משה.
יוכבד הסתירה אותו שלושה חודשים וכשלא יכלה יותר שלחה אותו על היאור - מייצגת בעיני את העבר, את היכולת לשחרר לוותר ולהקריב למען אחר.
מרים - שלא יכלה לעשות הרבה אבל השגיחה, עמדה וראתה וכשהיתה שעת כושר פעלה - מייצגת את העשייה של ההוה - מעין אקטיביות מושהית. ללא כוח אמיתי וללא יוזמה אבל בלי לעזוב ועם המון סבלנות לשעת הכושר <מזדהה יאתה מאד>
ובתיה -בת פרעה - שלמרות שהוא היה אויב ולמרות שזה היה מנוגד לכל האינטרסים שלה, משתה אותו מהיאור, העניקה לו שם ובית והצילה אותו - מייצגת בעיני את מה שהאדמה מבקשת מאיתנו לעתיד: לפעול למען אחרים, לפעמים על חשבוננו ובניגוד לאינטרסים שלנו, רק בגלל שאנחנו מזהים שצריך.
<מחשבות של בוקר שבת, ולשנה חדשה>
התעוררתי עם מחשבות על רעידת אדמה. הרגשתי פתאום את הכאב של התזוזה של האדמה, שלמרות שהיא לא רוצה לזוז ולא אמורה לזוז, כי היא צריכה להיות "האדמה שמתחת לרגלינו", היא נאלצת לזוז. ואיזה כאב ועוצמה משתחררים כשאמא אדמה מנסה לתקן את עצמה, מנסה ליישר את הגב שלה.
לרול קל לזוז, זה טבעה, התנועה היא טבעה. המים צריכים שמשהו יזיז אותם, אבל כשהם זזים, יש צונאמי... והאדמה היא העמוקה מכולם, היא ה"תקועה" מכולם ואם היא כבר זזה, שאלוהים ישמור.
התעוררתי עם הזעקה, כמו מין צלילים גבוהים שנשארים אחר כך באוויר, של אמא אדמה.
ומה לעשות? מה היא מבקשת שנעשה? מה הדבר שבשבילו היא זזה?
חשבתי גם על יוכבד, מרים ובתיה (בת פרעה), שלושת הנשים של פרשת השבוע שכל אחת מהן עשתה משהו בשביל משה.
יוכבד הסתירה אותו שלושה חודשים וכשלא יכלה יותר שלחה אותו על היאור - מייצגת בעיני את העבר, את היכולת לשחרר לוותר ולהקריב למען אחר.
מרים - שלא יכלה לעשות הרבה אבל השגיחה, עמדה וראתה וכשהיתה שעת כושר פעלה - מייצגת את העשייה של ההוה - מעין אקטיביות מושהית. ללא כוח אמיתי וללא יוזמה אבל בלי לעזוב ועם המון סבלנות לשעת הכושר <מזדהה יאתה מאד>
ובתיה -בת פרעה - שלמרות שהוא היה אויב ולמרות שזה היה מנוגד לכל האינטרסים שלה, משתה אותו מהיאור, העניקה לו שם ובית והצילה אותו - מייצגת בעיני את מה שהאדמה מבקשת מאיתנו לעתיד: לפעול למען אחרים, לפעמים על חשבוננו ובניגוד לאינטרסים שלנו, רק בגלל שאנחנו מזהים שצריך.
<מחשבות של בוקר שבת, ולשנה חדשה>