על ידי ההולכת_בדרכים* » 24 יוני 2007, 22:52
בכדי להבין את ההתנהלות של הפסטיבל, בנוגע לתגמול המנחות ובכלל, צריך להכיר את ההיסטוריה שלו ולראות את התהליך השלם.
שאקטי הוא פסטיבל שהחל כאירוע קטן ואינטימי באשרם במדבר. הנשים שיצרו אותו והמנחות שהנחו בו היו חלק מאותה חבורה, ומה שהניע אותן היה הרצון לחגוג יחד ולהפיץ את הבשורה לעולם. במשך שנים היתה ההפקה קטנה ולא נשאה רווחים כלל. גם ההפקה וגם המנחות הסתפקו בכך שהפסטיבל פשוט מתקיים.
מבחינת המנחות הפסטיבל אפשר להן במה לפרסם את עצמן באופן אישי, ולאורך כל השנים עד היום עשרות מנחות פונות להפקה ומבקשות לקחת חלק בהתרחשות.
השנה, הוחלט להכניס רוח חדשה לעניין. מאוד רצינו להתקדם למקום שבו הפסטיבל הוא מקצועי, רווחי, פונה לקהל מגוון ורחב,
ובעיקר נושא את המסר שנשים צריכות להיות מתוגמלות עבור עבודתן, גם אם במקרה הן נהנות ממנה
המעבר הזה לא קל... חברות ההפקה חלקן ותיקות וחלקן חדשות, וקשה לפעמים לשנות הרגלי עבודה ואמונות.
מכל מקום, נלקחו שתי החלטות במקביל - האחת, שאנחנו חייבות לתגמל מנחות בעבור עבודתן באיזו שהיא צורה שהיא שוות ערך לכסף.
ההחלטה השניה היתה, שהשנה אנו מכפילות את מספר המנחות מארבעים לשמונים, גם על מנת לתת ליין אפ עשיר בתכנים לאורחות הפסטיבל
וגם על מנת לתת הזדמנות ותשובה חיובית לכמה שיותר נשים שפונות אלינו בבקשה להנחות.
איך מאזנים בין שתי ההחלטות האלו במסגרת של פסטיבל קטן שלא נחשב לרווחי במיוחד? איך משכנעים את חברי ההפקה הותיקים שיש צורך בשינוי?
הדרך שבחרנו בה היא יצירת דירוג בין המנחות.
אני אישית מאוד סלדתי מזה בהתחלה, העדפתי ללכת בשיטת הכל או כלום, רק שאף אחת לא תרגיש מקופחת
אחר כך הבנתי שזה פשוט לא ריאלי לפסטיבל לעשות קפיצה כל כך גדולה בשנה אחת, ושאם נחליט לתגמל את כולן באופן שווה נצטרך לצמצם מאוד את הצוות או לגבות מחיר גבוה מהמשתתפות. לא לתגמל אף אחת כבר לא היה אופציה...
בקיצור, לקחנו בחשבון מספר פרמטרים כמו: האם המנחה ותיקה בשאקטי, האם המנחה בעלת מוניטין ושם, כמה סדנאות היא מנחה, האם היא אמנית שההשתתפות עולה לה כסף (ציודים למיניהם) וכן הלאה.
יש לנו גם סטארט אפ נוסף - אם וכאשר הפסטיבל יהיה רווחי בצורה מספקת, נחלק מניות מהרווח למנחות. עדיין לא ספרנו את הכסף, אז אני לא יודעת מה יצא מזה... אבל זה מעוגן בהסכם כתוב.
אפשר היה גם לעשות משהו אחר - להודיע למנחות שהן מקבלות כסף עבור הסדנה, אך מוזמנות לפסטיבל לזמן הסדנה בלבד.
מי שרוצה להשאר ולקבל ארוחה או שתיים מוזמנת לשלם. גם לנו הפקה עולה המון כסף שאנחנו מסתכנות בהשקעתו, ואין סיבה שנחלק מתנות חינם.
אבל מה, רק מלכתוב את זה ככה נהיית לי בחילה
זו ממש לא הרוח הנשית שמתוכה אנחנו פועלות.
לסיכום אכתוב, שקשה לעבוד עם כל כך הרבה אנשים ולתת שירות שיספק את כולם. ואומרים שעם נשים יותר קשה כי אנחנו רגילות להיות "מקופחות" וגם מעולות בלשים לב לפרטים
אני מקווה שבהמשך ההפקה תצמח ותכיל בתוכה יותר ויותר שיפורים, ויכולה רק להעיד שהעבודה שלנו נעשית לגמרי מהלב ומתוך תחושת שליחות.
אני מאמינה שמי שהייתה שם הרגישה את זה @}
תודה לכל הנשים המקסימות שבחרו להצטרף אלינו, כמנחות או אורחות.
אני מזמינה כל אחת שמרגישה לא טוב עם משהו שקרה לכתוב לי כאן או למייל
[email protected] ולקבל מענה.
כמובן גם מי שרוצה לפרגן מוזמנת
<מרגיעון: כבוד אפשר רק לתת>
בכדי להבין את ההתנהלות של הפסטיבל, בנוגע לתגמול המנחות ובכלל, צריך להכיר את ההיסטוריה שלו ולראות את התהליך השלם.
שאקטי הוא פסטיבל שהחל כאירוע קטן ואינטימי באשרם במדבר. הנשים שיצרו אותו והמנחות שהנחו בו היו חלק מאותה חבורה, ומה שהניע אותן היה הרצון לחגוג יחד ולהפיץ את הבשורה לעולם. במשך שנים היתה ההפקה קטנה ולא נשאה רווחים כלל. גם ההפקה וגם המנחות הסתפקו בכך שהפסטיבל פשוט מתקיים.
מבחינת המנחות הפסטיבל אפשר להן במה לפרסם את עצמן באופן אישי, ולאורך כל השנים עד היום עשרות מנחות פונות להפקה ומבקשות לקחת חלק בהתרחשות.
השנה, הוחלט להכניס רוח חדשה לעניין. מאוד רצינו להתקדם למקום שבו הפסטיבל הוא מקצועי, רווחי, פונה לקהל מגוון ורחב,
ובעיקר נושא את המסר שנשים צריכות להיות מתוגמלות עבור עבודתן, גם אם במקרה הן נהנות ממנה :-)
המעבר הזה לא קל... חברות ההפקה חלקן ותיקות וחלקן חדשות, וקשה לפעמים לשנות הרגלי עבודה ואמונות.
מכל מקום, נלקחו שתי החלטות במקביל - האחת, שאנחנו חייבות לתגמל מנחות בעבור עבודתן באיזו שהיא צורה שהיא שוות ערך לכסף.
ההחלטה השניה היתה, שהשנה אנו מכפילות את מספר המנחות מארבעים לשמונים, גם על מנת לתת ליין אפ עשיר בתכנים לאורחות הפסטיבל
וגם על מנת לתת הזדמנות ותשובה חיובית לכמה שיותר נשים שפונות אלינו בבקשה להנחות.
איך מאזנים בין שתי ההחלטות האלו במסגרת של פסטיבל קטן שלא נחשב לרווחי במיוחד? איך משכנעים את חברי ההפקה הותיקים שיש צורך בשינוי?
הדרך שבחרנו בה היא יצירת דירוג בין המנחות.
אני אישית מאוד סלדתי מזה בהתחלה, העדפתי ללכת בשיטת הכל או כלום, רק שאף אחת לא תרגיש מקופחת :-(
אחר כך הבנתי שזה פשוט לא ריאלי לפסטיבל לעשות קפיצה כל כך גדולה בשנה אחת, ושאם נחליט לתגמל את כולן באופן שווה נצטרך לצמצם מאוד את הצוות או לגבות מחיר גבוה מהמשתתפות. לא לתגמל אף אחת כבר לא היה אופציה...
בקיצור, לקחנו בחשבון מספר פרמטרים כמו: האם המנחה ותיקה בשאקטי, האם המנחה בעלת מוניטין ושם, כמה סדנאות היא מנחה, האם היא אמנית שההשתתפות עולה לה כסף (ציודים למיניהם) וכן הלאה.
יש לנו גם סטארט אפ נוסף - אם וכאשר הפסטיבל יהיה רווחי בצורה מספקת, נחלק מניות מהרווח למנחות. עדיין לא ספרנו את הכסף, אז אני לא יודעת מה יצא מזה... אבל זה מעוגן בהסכם כתוב.
אפשר היה גם לעשות משהו אחר - להודיע למנחות שהן מקבלות כסף עבור הסדנה, אך מוזמנות לפסטיבל לזמן הסדנה בלבד.
מי שרוצה להשאר ולקבל ארוחה או שתיים מוזמנת לשלם. גם לנו הפקה עולה המון כסף שאנחנו מסתכנות בהשקעתו, ואין סיבה שנחלק מתנות חינם.
אבל מה, רק מלכתוב את זה ככה נהיית לי בחילה :-P זו ממש לא הרוח הנשית שמתוכה אנחנו פועלות.
לסיכום אכתוב, שקשה לעבוד עם כל כך הרבה אנשים ולתת שירות שיספק את כולם. ואומרים שעם נשים יותר קשה כי אנחנו רגילות להיות "מקופחות" וגם מעולות בלשים לב לפרטים :-)
אני מקווה שבהמשך ההפקה תצמח ותכיל בתוכה יותר ויותר שיפורים, ויכולה רק להעיד שהעבודה שלנו נעשית לגמרי מהלב ומתוך תחושת שליחות.
אני מאמינה שמי שהייתה שם הרגישה את זה @}
תודה לכל הנשים המקסימות שבחרו להצטרף אלינו, כמנחות או אורחות.
אני מזמינה כל אחת שמרגישה לא טוב עם משהו שקרה לכתוב לי כאן או למייל
[email protected] ולקבל מענה.
כמובן גם מי שרוצה לפרגן מוזמנת :-) :-) :-)
<מרגיעון: כבוד אפשר רק לתת>