מתלבטת יקרה!חשבתי עלייך בימים האחרונים,אני שמחה שעדכנת.
את נשמעת מחוזקת,נשמעת ממקום טוב בתוכך שצומח.
זה לא שעור פשוט,אבל אבל בהחלט חזק.
המשיכי להיות קשובה,ככל שתדעי יותר מה שייך אליך הוא יבוא בפשטות.
(לפעמים הדרך הארוכה,היא הדרך הקצרה ביותר : ))

איזה שיעור גדול לחיים.
מאחלת לך למצוא את זה שמשורש נשמתך.שהוא יגיע את פשוט תדעי...@}

שיהיה לך רק טוב

הי,
רוצה לעדכן...
עכשיו, כשבועיים אחרי כשקרה המגע המיני הזה,(אפילו שלא שכבנו), מבינה דברים יותר לעומק.
אני לא חושבת שהבן אדם הזה בשבילי. ולא רק בגלל מה שהיה, אבל גם זה. הוא ידע שזה חשוב לי לשמור על קדושה,ואמרתי לו שקשה לי עם זה, אבל הוא עדיין היה בשלו. הייתי חלשה מדי.
לא מספיק איכפת לו...ועכשיו זה מצטרף לעוד כמה דברים שלמדתי עליו בזמן האחרון.
פתאום קלטתי שאני בכלל לא חושבת על המקום שלי, אלא רק על מה הוא מרגיש...
התחלתי ללכת למדרשה, וזה מאוד מחזק אותי, יש מאחוריי רב תומך, שפתאום פקח לי את העיניים ,ואמר לי, תסתכלי על המידות שלו, זה מאוד חשוב, האם הוא כעסן, שחצן...פתאום קלטתי כמה איבדתי את המקום הזה, שגם לי יש זכות לבחון את הקשר הזה ולא להרגיש שאני באודישן...הרבה דברים השתנו לי ,גיליתי שהוא ממש לא בשבילי. הוא השתנה בשבועיים האחרונים. גס רוח, כעסן. אבל הכול מהשם. יודעת שטוב שזה יצא עכשיו ולא יותר מאוחר.
הוא לא מספיק מעריך אותי. אגב, הוא גס רוח גם למלצרים , ויש לו צורת דיבור כזאת עצבנית.
הוא לא בשבילי.
הרב של המדרשה ייעץ לי לא לראות אותו.אפילו שלא סיפרתי לו ששברנו מרחק נגיעה,(אם הייתי אומרת אז בכלל)
אלא לעשות את הדרך שלי לבד, ללא קשר אליו..והשבתי לו שאני לא רוצה לא לראות אותו לגמרי.(זה היה כשעוד היה לי קשה להודות שהוא לא בשבילי)
היום אני יודעת שזו עיצה מעולה. הוא לא עושה לי טוב הבחור הזה.
קצת כועסת על עצמי שנתתי לעצמי ומעצמי כול כך ...אבל כפי שאנחנו יודעים הכול לטובה.וזה חלק מהשיעור וההתחזקות שלי..@}

שולחת חיבוקים ונשיקות! מקום לא פשוט הבדיקה של הקשר לפני החלטה כ"כ משמעותית וחשובה.
ה' יצליח דרככם!! מחזקת את גם מחכה, לדבר עם ה' יתברך כל הזמן!!!
תאמיני בעצמך. בו. ותתפללי שתמשיכו להתחזק, כל העניין של המגע בכלל לא פשוט.
לי עזר להשתדל שהמחשבה שתכוון אותי תיהיה מה ה' רוצה ממני?
הרי אני רוצה לעשות רצונו, לבקש ממנו שיראה לי, שיאיר לי...
בהצלחה רבה!!

אמן אמן אמן!!!

גם מחכה, תודה רבה!
לקחתי לתשומת לבי מה שכתבת.
אני מדברת עם השם, תמיד. יודעת שהוא שומע אותי. משגיח עליי ואוהב אותי. גם בטעויות שלי וגם במצוותי. אוהב אותי ללא תנאי.
מי ייתן, ויברך אותי בחיים טובים ,בבעל וילדים ואהבת אמת, שתגבר על כול המכשולים. אמן!@}

מתחדשת-תודה.נעים לדעת שזה נוגע במישהו.
מתלבטת-מה שלומך?

גם מחכה, איזה יופי! תודה כל-כך

זה מקום לא פשוט,לא פשוט להבין ולהרגיש שהשם אוהב אותנו...אבל זו ההתחלה.
זה בעצם אומר למצוא אותו בתוכנו,לפתוח את הלב,לאוורר את כל מה שנמצא שם ולהתחיל לעשות סדר-זה,לא שייך אלי יותר.זה?..אולי אפשר להשתמש מאוחר יותר.מה עם זה?מממ...לא נראה לי שזה בא מצד הקדושה...
הרבה הרבה התבוננות,הרבה לימוד,רכישת כלים.
אני אישית ממליצה על חסידות,פנימיות התורה שמלמדת אותנו על פנימיות הנפש,ובעיקר ספר התניא,של אדמו"ר הזקן,הרבי הראשון של חב"ד.
צריך הרבה אומץ,נחישות ורצון להגיע באמת פנימה,ממקום נקי ומרפא.
אולי הוא האיש שלך,שיהיה בעלך ואב ילדיך,אבל גם כשזה יקרה תצטרכי להגיע למקום פנימי חזק יותר,מקום של להיות נאהבת לא מתוך חוסר בטחון עצמי.
מקום שתרגישי אהובה -בעיקר ע"י השם- גם בזמנים הקשים עם בעלך.
אני ב"ה נשואה,ואמא,ועדיין מתמודדת עם המקום הזה,כל פעם מחדש.
זו עבודה יומיומית,כמו לחזור בתשובה-זה לא נגמר בחצאית וכיסוי ראש כיפה וזקן,צריך לבחור כל יום וכל רגע מחדש,לצמוח ולהתחדש,לזכור את כל מה שריגש אותנו בהתחלה,לרצות בזה גם כשקשה,לא סתם המשילו את עם ישראל והקב"ה לבעל ואישה.
אם את מעוניינת תגידי באיזה איזור את גרה ,אולי אוכל לכוון אותך יותר...

ועוד משהו-דברי עם השם,כל הזמן כל הזמן כל הזמן.תספרי לו,על הפחדים על הרצונות על משאלות על החלומות על מה שקרה ומה שאת רוצה שיקרה..על הכל.הוא מקשיב לך כל הזמן.אולי הוא רק מחכה שתבקשי ממנו עזרה...: )

חייבת להחזיר לעצמי את הבטחון.להעביר את המשקל אליי,לאהבה והערכה עצמית. איך אני עושה את זה?

וואו,לא פשוט,אחרי שמתרגלים לקבל את ההערכה והאהבה מבחוץ למצוא אותה בפנים.
אבל האמת,שכמו שכתבה כל כך יפה גם מחכה, מה שנוצר אצלך במערכת יחסים ,בכל מערכת יחסים זה הדהוד למה שכבר קיים בתוכך,כלומר- אהבה והערכה.

קחי את הזמן,התשובות יגיעו.

לפעמים יש שליח שבא ליצור מקום בתוכך.להזכיר לך שאת רוצה זוגיות נכונה,שאת רוצה בית יהודי,שאת רוצה לאהוב ולהיות נאהבת בדרך מסוימת.השליח הזה יוצר מקום בתוכך לכל הדברים האלה אבל לאו דווקא שהוא ימלא את המקום הזה

ייתכן ואת צודקת. חיכיתי כול כך הרבה שנים לפגוש מישהו כזה, עם אמונה כזאת, עם רצון לעבוד את השם ככה.
אולי זה לא הוא.אבל אולי זה כן. יש בינינו המון במשותף. אולי אנחנו יותר מדי זמן יחד, לא מאפשרים געגוע, להרגיש אחד לשני.
נראה לי שאני צריכה טיפה להתרחק,לראות לאן זה מוביל. להתעסק בעצמי יותר,בדרך שלי, האינדיבידואלית, שלא קשורה אליו.

משהו בקשר שלנו חייב תפנית. שינוי.
בקשר הזה כול הפחדים שלי מקשר עולים.מרוב שהוא מוצא חן בעיני, הפחד שהוא פתאום יגיד לי שזה לא זה, ויעזוב אותי, או יפסיק לרצות לראות אותי.
מן חוסר בטחון כזה. ואני פתאום קולטת שאני עסוקה בזה.
חייבת להחזיר לעצמי את הבטחון.להעביר את המשקל אליי,לאהבה והערכה עצמית. איך אני עושה את זה?

זה נראה לי רעיון טוב, למרות שאני לא רוצה ללחוץ עליו

אני כול כך רוצה אותו שחוששת לעיתים לאבד את עצמי

_הלוואי והוא יגיע להחלטה כבר.

יקרה,מה איתך?
איפה את בכל הסיפור?את שואלת ומדברת עליו,מה הוא חושב,מרגיש או מחליט...מה את חושבת ומרגישה?נסי להתנתק רגע מסערת הרגשות,מהרצון והכמיהה.
תתבונני,האם זה הוא או שזה משהו שהוא מעורר בך.
לפעמים יש שליח שבא ליצור מקום בתוכך.להזכיר לך שאת רוצה זוגיות נכונה,שאת רוצה בית יהודי,שאת רוצה לאהוב ולהיות נאהבת בדרך מסוימת.השליח הזה יוצר מקום בתוכך לכל הדברים האלה אבל לאו דווקא שהוא ימלא את המקום הזה .תתבונני במקום שהוא יוצר,לא בדמות שלו עצמה.
תקשיבי לעצמך,שימי אותך רגע במרכז ולא אותו.
תנסי לחשוב מה הרצון של השם יתברך.
לגבי עצה מרב-לדעתי רק אם יש רב שאתם סומכים עליו,מכירים אותו ורצוי-הוא אתכם.זו יכולה להיות גם רבנית אם יש כזו.הכוונה למישהו שאתם קצת מכירים את הדרך שלו לעבודת השם ומתחברים לדרך הזו.

איזה תגובות מעודדות, תודה רבה!@}

_אני חושבת שלקיחת פסק זמן קצר יכול להועיל לשניכם לבחון רגע את הדברים מהצד.
תתבוננו אם אכן אתם רוצים לבנות בית יחד,ומה הדרך הכי ישרה להגיע לשם._

זה נראה לי רעיון טוב, למרות שאני לא רוצה ללחוץ עליו. אנחנו רק חודש בקשר,הוא לפני כן יצא מקשר ארוך.
קשה לי לדעת מה הוא מרגיש אליי, למרות שאנחנו בקשר כמעט יומיומי והוא רואה אותי הרבה מאוד יחסית.
אני כול כך רוצה אותו שחוששת לעיתים לאבד את עצמי.

תשמחו שהשם נתן לכם ניסיון לצמוח ולהתעצם מתוכו,מכאן דברים יהיו הרבה יותר ברורים,ואני בטוחה שתצאו ממנו מרוממים ומחוזקים.
אמן שיצמח משהו טוב מהניסיון הזה, כי חששתי שזה יבהיל וירחיק אותו. הלוואי והוא יגיע להחלטה כבר. איך זה קורה בדברים האלה?
צריכה להיות אינטימיות מסויימת או מה? אולי ללכת לרב לקבל עיצה?

מתלבטת
קודם כל,חזקי ואמצי,זה תהליך לא פשוט התהליך שאת עוברת,יש בו כל כך כל כך הרבה שינויים,רגשות,מאבקים פנימיים,עליות וירידות...ממש כמו לונה פארק-מפחיד אבל כייף: )....
אני חושבת שלקיחת פסק זמן קצר יכול להועיל לשניכם לבחון רגע את הדברים מהצד.
תתבוננו אם אכן אתם רוצים לבנות בית יחד,ומה הדרך הכי ישרה להגיע לשם.
עוד הייתי מציעה לכם לערב מישהו ששניכם סומכים עליו,רב למשל,שיכול ללוות אתכם בדרך הזו,מבחינת השקפה יהודית,פנימית והלכתית.
אני בטוחה ששניכם מרגישים מבולבלים ונבוכים לגבי מה שקרה,אבל כמו שנאמר כבר,היצר הרע שמח יותר בעצבות הבאה לאחר הנפילה מאשר בנפילה עצמה...
תשמחו שהשם נתן לכם ניסיון לצמוח ולהתעצם מתוכו,מכאן דברים יהיו הרבה יותר ברורים,ואני בטוחה שתצאו ממנו מרוממים ומחוזקים.
בהצלחה במסע,תזכרי שהשם אוהב אותך כל כך...תמיד תמיד איתך....את ראויה לכל הטוב!רק תבחרי שאת רוצה בו.

לפעמים אם מראים את המצב ממקום אחר אז מקבלים פרספקטיבה חשובה

אהמ,
היא חוזרת בתשובה,
אהמ אהמ, יש מקום להניח שהיא מכירה את הפרספקטיבה ה"חשובה" וה"עמוקה".

היא הרבה יותר עמוקה מדיני הייחוד וכל הדבר הזה.
עוד קוראת, לא נראה לי שמן הראוי שתאמרי לכותבות אחרות אם הדעות שלהן טובות זה היה משפט שלך, החלפתי רק מילה אחת אבל הרעיון זהה.

_קוראת,
לא נראה לי שזה סוג העצה שמתלבטת ביקשה.
קצת כמו שמישהו יבקש מתכון טבעונאי ותציעי לו לקחת את הילדים לבורגראנץ'_

אמא בגובה דשא , לא נראה לי שמן הראוי שתאמרי לכותבות אחרות אם העצות שלהן טובות.
העצה של קוראת היא ממש לעניין. לפעמים אם מראים את המצב ממקום אחר אז מקבלים פרספקטיבה חשובה.
היא הרבה יותר עמוקה מדיני הייחוד וכל הדבר הזה.

_לא נראה לי שזה סוג העצה שמתלבטת ביקשה.
קצת כמו שמישהו יבקש מתכון טבעונאי ותציעי לו לקחת את הילדים לבורגראנץ'._
D-:

קוראת,
לא נראה לי שזה סוג העצה שמתלבטת ביקשה.
קצת כמו שמישהו יבקש מתכון טבעונאי ותציעי לו לקחת את הילדים לבורגראנץ'.

ומתלבטת,
אני מצטרפת להמלצה להקפיד על דיני יחוד.
ולא להתבחבש יותר מדי במה שקרה.
להאמין בעצמך ובו ולהמשיך הלאה.

תארי לך שתתחתני עם מישהו בלי לדעת אם את אוהבת את המגע שלו, ואם הוא יודע לגעת? זה יכול להרוס לך את החיים. ולעומת זאת, יכול להיות שמישהו יודע לבטא במגע רגשות ואכפתיות שהוא לא מבטא במלים--בלי לגעת זה בזה לא היית יודעת את זה והיית מפספסת.
פעם הכרתי מישהו שחשבתי שהוא מקסים. אחרי המון זמן, כשנתתי לו לגעת לי, גיליתי שאני לא יכולה לסבול את המגע שלו (מגע קופצני כזה, לא מחבק, יותר סוג של מין צביטות). הוא גם לא היה נדיב במגע, ושום הסברים לא עזרו. זה גם עניין של כימיה.
לעומת זאת, הייתי מספספת את בעלי היום. כי הוא פחות טוב במלים לפעמים, אבל המגע שלו כל כך מדהים!!! זה חשף לי צדדים מאוד חשובים שלו, צדדים מחבקים ומנחמים וגם מסעירים, שאם הייתי שומרת נגיעה לא הייתי מגלה ולא הייתי מתחתנת איתו!! אני מצטמררת מלחשוב על זה.
זה כל כך לא הגיוני לשמור נגיעה לפני שקובעים ברית לכל החיים.
כשהבנות שלי יגדלו, אני ממש אמליץ להן לגעת לפני שמתחתנות.

לדעתי, אם נגעתם זה בזה מתוך תשוקה, זה מה שהיה צריך לקרות.
זה מוסרי, זה בסדר, לא עשית שום דבר רע לאף אחד. גוף זה דבר טוב. מגע זה דבר טוב. מין זה דבר טוב. כל מחשבה אחרת היא סוג של ניכור עצמי.

תודה רבה רבה!ֲ

@}

כולנו נופלים ואחרי נפילה הכי חשוב לא ליפול לבור העמוק של היאוש אלא להאמין שאת יכולה בפעם הבאה לא ליפול.
נכון! אני אכתוב לו את זה.

מה שאני מנסה לומר,שלא תתחתנו רק בגלל שאתם רוצים להיות פיזית ביחד אלא כדי לבנות בית יחד וזה דורש התבוננות אמיתית
נכון מאוד...
אנחנו צריכים לקחת פסק זמן. הוא צריך לברר אולי מה הוא מרגיש אליי באמת..כי הוא לא מדבר על הרגשות שלו הרבה, אבל פשוט נצמא פה איתי הרבה.
תודה רבה!

יש לי כמה רעיונות- אולי משהו מזה ידבר אליך.
קודם כל אני חושבת שנכון אחרי נפילה לקחת פסק זמן לעצמך (לאו דווקא משהו ארוך) ולהתבונן על מה שקרה ממרחק מסויים כדי לקחת את הדברים בפרופורציה- לא לראות בזה את סוף העולם ומצד שני גם לא לזלזל. אצלי לפחות ההתבוננות עצמה בדרך כלל מספקת את התשובות הנכונות לשאלה "ומה הלאה?".
דברים מעשיים יותר: להקפיד מאד על דיני ייחוד, למשל, לצאת למקומות שעוברים בהם אנשים (לאו דווקא מקומות הומי אדם אבל גם בשום אופן לא מקומות מסתור אינטימיים), להבהיר מהם הקוים האדומים שלך ולבקש ממנו לכבד אותם ולא להעמיד אותך בניסיון.
כשהכל ברור והצדדים מכבדים אחד את השני אפשר פשוט להמשיך הלאה (במידה והקשר נראה לך עם פוטנציאל טוב) ולא לדוש בזה יתר על המידה. כולנו נופלים ואחרי נפילה הכי חשוב לא ליפול לבור העמוק של היאוש אלא להאמין שאת יכולה בפעם הבאה לא ליפול.
בהצלחה בכל אופן.

את חושבת שהוא עדיין מעריך אותי, אפילו שלא הייתי חזקה מספיק לעצור את היצר שלו? כל אחד אחראי לעצמו,את לא אמורה להיות חזקה לעצור אותו.הוא אחראי לעצמו ואת אחראית לעצמך.גם הלכתית וגם מצפונית.
מה שכן יש כאן רצון משותף,אז שניכם שם.

אוי !!! לא הסברתי את עצמי נכון.

אם רוצים להישמר ממגע, צריך לשקול היטב את המשך היחסים חלילה לא בגלל שאתם לא ראויים להמשיך בקשר,להיפך,בגלל שאתם כבר כל כך רוצים להיות יחד שאולי כדאי להתמסד ולהוריד את זמן ההשתוקקות שקשה מנשוא.
ואם היחסים הם רק משיכה פיזית ואין משהו שאפשר לבנות עליו נישואין אז חבל להמשיך.
מבחינה הלכתית אין כאן בעיה,אתם כשרים ויכולים להיות יחד.סייג הנגיעה בא כדי להגיע לאיחוד בקדושה,הוא בא כדי לעזור.
אבל אם נגעתם לא פסלתם את עצמכם,פשוט עכשיו יותר קשה להמשיך בלי...
בגלל זה הדוסים חותכים מהר ולא "יוצאים" הרבה זמן.
מה שאני מנסה לומר,שלא תתחתנו רק בגלל שאתם רוצים להיות פיזית ביחד אלא כדי לבנות בית יחד וזה דורש התבוננות אמיתית.
לגבי המקור של ר' נחמן,אני אברר ואחזור.
אבל זה לימוד ידוע.

סגולה, תודה רבה על התגובה המעודדת,, אבל לא הבנתי את:.
אם רוצים להישמר ממגע, צריך לשקול היטב את המשך היחסים
לא הבנתי למה את מתכוונת..
אנחנו רצינו שזה יהיה בקדושה. שנינו. וקרה מה שקרה. את לא חושבת שזה חמור ושאנחנו לא כשירים יותר מבחינת ההלכה להיות יחד? את חושבת שהוא עדיין מעריך אותי, אפילו שלא הייתי חזקה מספיק לעצור את היצר שלו?
האם המבוכה תעבור לנו?
הייתי רוצה להגיד לו מה שאת כותבת לי פה ,על מה שכותב רבי נחמן. איפה זה כתוב??

טוב,לא בטוח שזה המקום הנכון לקבל הבנה בנושא...

אבל בגדול ר' נחמן אומר שהיצר הרע לא נמצא במעשה,אלא בנפילה שאחריו.
ליפול מזה,להיות בעצבות גרוע מכל מה שקרה בינכם !
משיכה מינית בין בני זוג שקשורים היא טבעית,
אם רוצים להישמר ממגע, צריך לשקול היטב את המשך היחסים,אולי זה הזמן לבדוק את כל מערכת היחסים הזאת אם היא ראויה למימוש.אם כן,יאללה,לא לפחד ולהזיז עיניינים (ושיהיה בשעה טובה !)
אם עולות שאלות לגבי הקשר,לבדוק אותן בלי פחד,להעלות את הדברים ולחשוב האם הקשר צריך להמשך או לא.

והעיקר לא להתפחד כלל@}

שלום ,
אני חוזרת בתשובה. מתחזקת.
הכרתי בחור שהוא גם בתהליכי חזרה בתשובה.
אנחנו מכירים כחודש וחצי.
לא היה בינינו מגע פיזי....עד שלשום. אמנם לא קיימנו יחסים, אבל היה בינינו מגע לא צנוע בכלל,בפעם הראשונה.
לא רציתי. היה לי קשה לעשות את הסוויטש הזה בראש, מעבר מקדושה ושיחות למגע פיזי. מה גם שאמרתי לו כבר שאני רוצה שהפעם הבאה שלי תהיה בקדושה. כלומר, רק אחרי החתונה שלי.
הוא הרגיש מאוד רע עם עצמו אחר כך,אחרי מה שקרה,היה לו קשה להביט בי. יום למחרת הוא התנצל,הוא הרגיש ממש יסורי מצפון. והוא אמר לי שגם הוא רצה שנעשה את זה בקדושה.
כעת יש מבוכה בינינו. אני מנסה לא לעשות מזה עניין, כי גם ככה אני מרגישה שרע לו עם זה.
אבל עולים בי פחדים. אולי הוא כבר לא מעריך אותי, אולי אני כבר לא כשרה לנישואים איתו? האמת שאני גם קצת כועסת עליו, אבל גם עליי, שנכנעתי למרות הרצון שלי, אפילו שלא שכבנו.אבל זו אשמתי, הייתי צריכה להיות יותר נחרצת, ולא להיכנע לשכנועים שלו..
לא מרגישה טוב עם זה. הייתי רוצה לדעת אם יש מישהו שמבין בהלכות האלה. ואיך יוצאים ממצב מביך כזה. הוא חשוב לי.
האם אפשר לתקן? אולי עכשיו אדרוש לשמור מרחק נגיעה ויהי מה?