שלמה...אני מעבירה את התשובה שלך לכאן ברשותך, מכל מיני סיבות
_נשית שלי, איזה כואב לגלות שכן בגד למרות האמון שנתת בו.
זה רק מוכיח לך שהאינסטיקטים שלך טובים ולא סתם עקבת אחריו.
מותר לשאול אם זה היה מועדון של סקס של גברים עם גברים?
האם בעצם זה אומר שהגשים את הפנטזיות המיניות שלו עם גברים?
וכמו שאני מבינה את זה - את בגדת בו מלאת ברירה, כדי לזכות בחום ומגע אנושי שאת כל כך זכאית לו מעצם היותך שלמה ואהובה כפי שאת.
ואחרי שהזהרת ואיימת פעמים אינספור שאם לא יתחשב גם בצרכייך המיניים תקחי לך את החירות הזו.
הוא לעומת זאת אמר שהוא לא מסכים למין מחוץ לנשואים, חזר ואמר (אולי כי רצה להאמין בכך) שהוא לא מחפש קשר אחר לקיים בו יחסים ובסופו של דבר שיקר לך.
אז הסיבות הן לא אותו דבר ואת כן יותר מוסרית ו"בסדר" ממנו בסיטואציה הזו.
ספרי קצת, מה מצבכם היום, האם הגילוי על הבגידה פוגע לך בדימוי העצמי והמיני שלך?
האם את מרגישה שבכך ניתנה לך לגיטימציה מלאה לשכב עם גבר אחר?
האם יחסי המין ממשיכים להיות בצורה סדירה אחת לשבוע?
אצלי עבר שבוע שדי הרפתי בו מהצורך והעיסוק בחוסר בסקס.
כנראה הצימר יקרה עוד שבועיים (הה אמור להיות הסופש הזה) ומאמינה שזו תהיה המסגרת הטובה ביותר להתקרב אליו, לשכב או להבין מדוע הוא לא שוכב איתי.
בינתיים, עלה לי רעיון להיכנס כשלא נמצא לחדר האומנות שלו לבדוק היסטוריה של גלישה על המחשב.
נראה מה ואם אגלה משהו.
בינתיים בעלה של חברת הנפש שלי התגלה כבוגד בה, אחרי תקופה ארוכה מאוד שהיא לא שוכבת איתו וכועסת עליו נורא.
היא כנראה מחליטה להתגרש ממנו, אבל הבגידה היא רק טריגר למה שהיא רוצה לעשות כבר שנים, כי לא טוב לה איתו.
לא ידועת למה אני כותבת לך על זה, אולי כי זה all over the place המורכבות הזו של בגידות סקס ויחסים אינטימים.
כנראה שכמעט ואין דבר כזה קשר מונוגמי לאורך כל שנות הנישואים - מה שקצת מנרמל את מה שאנחנו עוברות.
אני כבר קרוב ל 4 חודשים בלי סקס עם הבעל, רק מתחבקים פעם פעמיים בשבוע מכורבלים על הספר/מיטה בסופ"ש וחברים הרבה יותר טובים.
זה כרגע הרע במיעוטו. איך נביא עוד ילד אין לי מושג, רוח הקודש תצטרך להתערב פה hug
חושבת עליך הרבה, ספרי מה איתך יקירה.
שבוע נפלא שיהיה._
מעדכנת..
היה לי את אחד מסופי השבוע היותר כפיים עם בעלי. לקחתי איתי את המילים של תודות. אני כל הזמן אומרת לעצמי כמה אני ברת מזל שזכיתי להבין את המילים האלו, ובכלל זכיתי שיהיו מופנות אלי. מצד אחד רמזתי לו, לא בדרך מאשימה, צדקנית ומוכיחה, שאני לא מאמינה לו (הוא אומר שזו בעיה שלי אם אני לא מאמינה לו). מצד שני פשוט כיף לנו ביחד. מצחקקים, מתחבקים, מקניטים מינית, הולכים לקניות ביחד, לא רבים. כמה ימים אני אומרת לעצמי שאני לא שוכבת איתו יותר עד שמספר לי את האמת וצד אחר שלי נהנה מאוד להניח לכל זה כבעיות העבר וזורם לעבר ידידות ויחסים חדשים שמוצעים לי בכל פה מבעלי הסקסי והמוכר.
_אז, כאשר את מקבלת אותו כפי שהוא ואותך כפי שאת ואתכם כפי שאתם - את מתפנה אלייך ואל חייך שכן אין צורך לבזבז אנרגיה על מנת לשנות אותו ולחנך אותו
ולהביא אותו להיות מי שאינו.
ולמרבה ההפתעה כאשר זה קורה, החברות האישית, הגורל המשותף נמצא הרבה יותר בסיסי וחשוב מכל עניין משני וחשוב כמו מין וכסף ובריאות נמצאת אז החברות הזו
מניבה את מה שלא העלית בחלומותייך הפרועים ביותר
גם מבחינת הסקס - הפיצוי והנחמה הגופניים על עצם קיומך, גם מבחינת הפורקן הגופני הרגשי והמנטלי שאת למדה, ויתור על הפנים החשדניות כלפי העולם, הבריאה, כלפי אהובך ובעיקר כלפי עצמך, מעלה דווקא דריכות אל כל מה שתמים, שנלמד, שמתגלה, אם בנחת רוח, אם תוך אנחת אכזבה ואם הזיק באפשרי בעיניים, הסקרנות והתמימות המחודשים.
ולמרבה ההפתעה את רואה כיצד הוא משתנה מתוך שינוי זווית ההתבוננות בו, בסיטואציה ובעיקר בך. בחייך שלך בגובה העיניים - בעצמך._
זה ממש קורה!
בלעדי המילים הייתי משתגעת לחלוטין מכל מה שגיליתי לאחרונה. לחשוב כמה קנאית הייתי בתחילת הקשר שלנו וכיום אני מצליחה להעביר את "הבגידה" כמעט כמו שהלך ואכל ארוחה במסעדה במקום בבית. אגב, הוא לא מודה בזה בכלל, הוא אומר שזה פרנויות שלי, וכנראה רק אם אסחוב אותו לפולגרף אולי אוכל לדעת. מי יודע אולי בעתיד יודה. אני מרגישה שהלך כמה פעמים למועדוני סקס כשהיה בחו"ל. כמעט ב 100% שזה לא קורה בארץ כי הוא ביתי מאוד ולא מסתובב או יוצא. אני לא מעוניינת להרחיב יותר מזה. בכל מקרה ויתרתי על האמת המוחלטת שלעולם לא אדע אותה ממש. אני יודעת די והותר: מה שלא קיבלתי ממנו והצדיק "בגידה" מהצד שלי- על זה סיפרתי כאן מעל ומעבר. מהצד שלו, גם היה חוסר סיפוק, רק שהוא לא נוהג להתלונן על כך (אולי חושב שזה לא בסדר לרצות את זה בגלל חינוך), ולכן זה לא היה לי ברור, אם כי הייתי מודעת לכך מתחת לכמה שכבות מודעות:
יחסי מין לא מספקים (אנאלי, מציצות) הוא לא קיבל ממני, תקופות שהייתי חרדתית והמין לא היה זמין גם מצידי, מריבות רבות שהרחיקו אותנו נפשית זה מזו, חילוקי דיעות, דכדוכים רבים שעבר. אם זאת, היצר המיני שלו בכלל המשיך לעבוד היטב. אולי מצא דרך לעשות זאת ללא רגש וללא סיכון הזוגיות שלנו (חכם מצידו). אולי גם המשיכה ליחסים המוסקסואלים זו התפתחות מאוחרת של הפנטזיות המיניות שהלכו והשתכללו. הלכו והתפרעו...
אם באמת בגד (אל תשכחי שעדיין אין לי שום הוכחה אמיתית. כמו שזה נראה בגידה זה גם יכול להיות בכלל לא),אני אפילו מעריכה אותו על כי לא עושה זאת עם בת זוג קבועה. זה היה יכול להיות לי מאוד קשה לקבל את זה. מקווה שלא יקרה לעולם.
אם הלך למועדון הזה ביום שנתפס במכמונת, אז הלך ביום שבו המועדון הזה מארח דו מיניים , גייז ולסביות.
אני בהחלט מסכימה עם מה שתודות כותב על נאמנות זוגית בדף
תמיכה לאחר בגידה
_שזה זמן חמלה. כאן, מכירה החמלה בעובדות כפי שהן. על פני להכתים את העובדות ולהניח שם ערך, טוב להכיר בעובדות האלה ולקבל אותן כחלק מתולדות המשפחה, הזוגיות ותולדות החיים האישיים. כאן, מתבוננת בעובדות ומאשרת אותן.
על פני להנכיח שם את עוצמת הבגידה, כפי שנתפשת בתרבות ובנורמות החברתיות, במובן הזה של "יהרג ובל יעבור" או "קו אדום", התבוננות רחבה יותר טוב אם תעלה.
שכן, בגידה היא הסרת הלוט, הורדת הבגד. עירום ועריה ניצב האדם עם עצמו כשהוא משיל מעליו את בגדי הזוג אליו הוא משתייך, כשהוא משיל מעליו את גלימות הנורמה החברתית ונותר בגפו עם עצמו ומול עצמו. מעשה הבגידה אם כך הוא מעשה שמבטא את העצמי, האישי, האנוכי, לעתים מתוך התרסה כלפי כבלי הזוגיות או המשפחה או החברה, בבחינת ביטול הצו החברתי, או הינתקות משייכות זוגית, קהילתית או לאומית, ולעתים מתוך הצורך הזה של הפרט לעשות לעצמו ולבטא בפני עצמו את ייחודו. במובן הזה, ביטוי עצמי יכול לבוא לידי ביטוי מחוץ לזוגיות מתוך קושי של הזוג לספק את גחמותיו של היחיד. קושי זה של הזוג לעולם נובע מקושי אישי של כל אחד מבני הזוג. נאמר שהיחיד אוהב לאכול אוכל לא כשר, בעוד הזוג מקדש את המזון הכשר כדרך חיים. אז, היחיד לא יכול אפילו לומר את רצונו שכן מחויב למזון כשר במסגרת הזוגיות. או לעניין זה של מין, נאמר שרצונות כמוסים לחווית מין לא יכולים לעלות בפני הזוג מתוך כללים מוסכמים מראש. אז, את התסריט, את בחירת התפקידים, את התפאורה, הליהוק, המוזיקה ואפילו את הקהל, מפיק הזוג ביחד, ולו לשם פתיחת הנושא._
החיים מפתיעים לטובה, במיוחד אם נפתחים לכיווני חשיבה לא מקובלים וזורמים איתם. מחשבות שגורמות לנו להרגיש רע (קנאה, כעס, יאוש) הם כנראה לא המחשבות הנכונות לנו. צריך לחפש מחשבות חדשות שגורמות לנו להרפות את הנשימה, לאהוב את החיים. זה מה שעושות לי המילים של תודות