איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

שליחת תגובה

גילוי התפקיד הספציפי שמקנה לך שמחה ולעולם ברכה, הוא חלק מהתפקיד עצמו.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 05 דצמבר 2010, 21:10

תחשבי מה את משדרת לה.
זה לא סתם, אגב, אם את בלחץ לידה כשהיא בלי חיתול ורגועה כשהיא עם חיתול זה עושה לה משהו.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 05 דצמבר 2010, 20:38

לא נראה לי. החדר מחומם היטב ואותו הסיפור בדיוק קרה לנו גם בקיץ התל אביבי המגעיל.
מוזר.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 05 דצמבר 2010, 15:20

אולי קר לה ובגלל זה:
א) היא עושה הרבה פיפי בלילה.
ב) החיתול אולי מחמם אותה ועוזר.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 05 דצמבר 2010, 14:59

שוב מעדכנת אחרי עידן ועידנים. לא עדכנתי עקב התחשבות ברגשות הציבור- היה פשוט זועה ולא רציתי לשעמם ולדכא כאחד אתכן ואותי.

שיהיה ברור- כשאני אומרת זועה אני מתכונת לחודש עם שני לילות יבשים בלבד.

ואז, לפני ארבעה לילות, גיליתי באופן מתסכל ביותר שהשעונית שלנו כרעה תחת הנטל- המזרן נרטב לחלוטין :-(
שמתי לקטנה חיתול והסברתי שהשעונית נקרעה והיא תישן עם חיתול עד שנקנה שעונית חדשה.
ומאז ועד היום היא קמה מדי בוקר עם חיתול יבש לחילוטין ופעם אחת אף ביקשה לפשפש באמצע הלילה.

תופעה מוזרה זו זכורה לנו מהעבר. יבשה עם חיתול, רטובה בלי.
מה זה?
למה?
מה?

כך או כך, היום הזמנתי חיתולים רב פעמיים, אקנה שעונית ונעבור לשינה על השעונית עם רב פעמי. נראה לי.
שני סנט, מישהי?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי דניאלה* » 04 נובמבר 2010, 21:42

שלום!!
עונה לך בדפבית

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי דניאלה* » 04 נובמבר 2010, 21:41

ארבע חודשים
צ"ל ארבעה כמובן (איזה פדיחה)

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי תפוח_אדמה* » 04 נובמבר 2010, 21:34

אז אולי.. אולי.. רב פעמי לבינתיים? לא ניסיתי אותם מעולם ואולי זה יהיה שלב ביניים מוצלח?
אנחנו השתמשנו בהם בתור שלב ביניים, והיה מאד מוצלח. הקליינט לא תמיד שיתף פעולה אז טענתי בתוקף שזה תחתונים (זה באמת סוג של תחתונים, עשויי מבד....)

וסליחה שאני מכניסה משהו לא קשור, אבל דניאלה! איך יוצרים איתך קשר? (למחיקה עוד יום יומיים)

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 04 נובמבר 2010, 21:34

:-D זה מתחיל להיות דיון משעשע.

לגבי החיתול בד:
אני התחלתי לשים ליותם חיתול בד בגיל שנה+ כי ישנו בהודו צפופים במיטה לא גדולה, 4 נפשות במזג אויר לח וקריר עם מונסונים של ההימליה וממש לא התאימו לי הפתעות רטובות במיטה.
לדעתי עם הזמן הוא פשוט התרגל שחיתול בד זה לפיפי בלילה וההפתעות הפכו לחלק מהשגרה. אמנם לבסוף הוא התחיל להיות יבש יותר והתחיל לסרב ללבוש חיתול בלילה אבל זה לקח יותר זמן.
לשיקולך.
(אם תרצי אשלח לך תמונה שלו ושל דריה ישנים במיטה הזאת כשחיתול בד בצבעי "פרה" עליו ;-) )

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי דניאלה* » 04 נובמבר 2010, 21:13

אז אולי.. אולי.. רב פעמי לבינתיים? לא ניסיתי אותם מעולם ואולי זה יהיה שלב ביניים מוצלח?
מה שעוזר לך לא להתחרפן.
זה חשוב לך וזה חשוב ל"תהליך" (או איך שלא נקרא ללישון בתוך שלולית (-: )
רב פעמי הוא טוב מהבחינה שמרגישים בו רטיבות,
למרות ששום דבר הוא לא כמו להיות בלי, גם מהבחינה הזו.
היא תסכים שתחתלי אותה?
אצלנו זה אפילו לא עלה כאופציה כי הגיברת יש לה דעה מאוד נחרצת בעניין,
כמו גם בענייני לבוש באופן כללי.


אני מקווה שזה הקור. (עוד חצי שנה יא-מניאק
בארץ?! ארבע חודשים גג ואנחנו כבר באביב.

מזל שאנחנו, ההורים, עוד שולטים בסוגרים
את יודעת, לא לעולם חוסן P-:

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 04 נובמבר 2010, 18:01

אולי מעין תחתונים מרופדים? שתי שכבות של מכנסיים?! (בשביל להקטין דליפה למיטה)
את קוראת את בלוג ולאדק היפה ושחרורו מהחיתול{{}}? יש קצת הקבלות /-:

אני לא מוסיפה כל-כך, כי הלילות שלנו הפכו לרטובים משני הצדדים, גם הוא, פתאום, פעם-פעמיים בלילה כבר איזה שבועיים, וגם היא, בלי עין הרע... (לפחות היא מתעוררת לינוק, אז לרוב אפשר לפשפש אותה תוך כדי). אני מקווה שזה הקור. (עוד חצי שנה יא-מניאק D-:{{}}).

מזל שאנחנו, ההורים, עוד שולטים בסוגרים P-:

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 04 נובמבר 2010, 16:34

תודה דניאלה- הייתי צריכה את זה.

מה שהיא תרטיב בגיל יותר צעיר, ככה היא תהיה יבשה בגיל יותר צעיר.
בעיקר את זה.

היא בת שנה וחצי ובלי חיתול מגיל שנה. עד גיל שנה רק חד פעמי :-( בפעם הבאה אני מקוה לגדל בלי בכלל.
אני לא באמת מתכונת להחזיר את החיתול אבל עד שהורדנו אותו היא הייתה כמעט תמיד יבשה- מהרגע שהורדנו שלוליות בכל המיטה לאורך כל הלילה.
אז אולי.. אולי.. רב פעמי לבינתיים? לא ניסיתי אותם מעולם ואולי זה יהיה שלב ביניים מוצלח?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי דניאלה* » 04 נובמבר 2010, 15:52

טוב, בינתיים ויתרתי לחלוטין על ניסיונות הפשפוש הלילי. הרפתי לגמרי, בחזקת "לא רוצה לא צריך" ועכשיו חצי מלילותינו רטובים מאוד,

רטוב מאז ועד היום. אני על סף ייאוש.

סליחה שאני לא קוראת הכול, מחסור בזמן...
בת כמה היא?
רק רציתי קצת לשתף. אצלנו היא בת שנה ועשר בערך.
בלי חיתולים בלילה מגיל די צעיר (פחות משנה, לא זוכרת בדיוק).
גם אצלנו מרגע שהתחילה סרבנות פשפושים ניסיתי להרפות והלילות נהיו רטובים לאללה.
היה ככה תקופה לא מבוטלת, היה די מבאס.
נזכרתי בעצתה של בשמת (נדמה לי) לא להחליף אם היא לא מתעוררת וזה מה שעשיתי
(תוך השתקת קולות הפולנייה המתייסרת שבי "אוי הילדה ישנה רטובה" וכו'. יש לציין, אבל, שזה היה בקיץ).
בכל אופן יש לי הרגשה שזה מאוד מאוד עזר.
אחרי תקופה ארוכה ורטובה היא פשוט הפסיקה לעשות בלילה.
לפעמים היא מתעוררת ואני שואלת אם היא רוצה פיפי, לרוב היא עונה שלא (יותר נכון "לא! לא פיפי! ציצי!!").
לפעמים היא מתעוררת לפנות בוקר ומבקשת פיפי בשירותים עם אבא (זמן איכות עם אבא המסכן וטרוט העיניים).
אני מקפידה מאוד שתפשפש לפני השינה, אחרת בטוח תהיה שלולית.

או בקיצור:
כמה שהיא תרטיב בגיל יותר צעיר, ככה היא תהיה יבשה בגיל יותר צעיר.
רק צריך ללמוד לא להתבאס. וזה הכי קשה...

בהצלחה

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 04 נובמבר 2010, 14:16

יונקת כמו תינוק בן יומו. מכנסיים ארוכים וחולצה ארוכה. היא מסרבת להתכסות ומסרבת להתפשפש בתוקף.
תודה על ההפנייה, חמדתי.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 04 נובמבר 2010, 11:09

היא שותה בלילה? יונקת? עדין מסרבת להתפשפש בלילה?
כמה חם את מלבישה אותה?

קראתי שוב בגמילה מחיתולים בלילה? והרגשתי עוד יותר לבד במערכה.
בלי חיתולים גם בלילה יותר מתאים לך

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 03 נובמבר 2010, 19:55

קראתי שוב בגמילה מחיתולים בלילה והרגשתי עוד יותר לבד במערכה.
כל הסיפורים הם על בני שנתיים- שלוש.
אולי אני באמת מקדימה את המאוחר?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 03 נובמבר 2010, 18:20

רטוב מאז ועד היום. אני על סף ייאוש.
מקנאה קשות בכל ההורים לילדים המחותלים-במיטת תינוק- ישנים רצוף מגיל חצי שנה ותודה לשיטת חמש הדקות- מטרנה לפני השינה.
אוף.

אבל החיים יפים חוצמזה.
הילדה שלי הורסת ת'בריאות כפרה עליה.
הלימודים שהתחלתי שלשום מרתקים.
והימים מאוד יבשים יחסית.

רק מה יהיה עם הלילות?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 29 אוקטובר 2010, 11:40

הלבשתי אותה יותר חם. בינתיים אין תוצאות הכי מרשימות, אבל נקוה לטוב.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 28 אוקטובר 2010, 13:11

קר בלילה, זה משפיע.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 28 אוקטובר 2010, 12:04

על ארבעה לילות ספוגים לגמרי אני יכולה לדוח נכון? מה, אני אענש בארבעים שנות שיטפון?
<"אז הוא התעודד והמצב באמת נהיה יותר גרוע">

עד מתי? ספטמבר 10.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 23 אוקטובר 2010, 13:32

אני והפה-גדול-אוכל-הכל שלי
ברור לכן שהלילה היו 6 שלוליות בנפח עשרה ליטרים בערך, נכון?
לא אומרת לכן יותר כלום בחיים'שלי.
:-)

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי גילית_ט* » 22 אוקטובר 2010, 17:06

כשאני סיפרתי לאנשים שדריה (כשהיתה בת שנה+) לא עושה פיפי כל הלילה אמרו לי שהיא לא שותה מספיק .
וואוווווווווווו............ מדהים , כל הכבוד

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 22 אוקטובר 2010, 14:19

כשאני סיפרתי לאנשים שדריה (כשהיתה בת שנה+) לא עושה פיפי כל הלילה אמרו לי שהיא לא שותה מספיק :-D .


אגב, לא עדכנתי עד כה מטעמי טפו טפו.
:-) שימשיך ככה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 22 אוקטובר 2010, 13:43

טוב, בינתיים ויתרתי לחלוטין על ניסיונות הפשפוש הלילי. הרפתי לגמרי, בחזקת "לא רוצה לא צריך" ועכשיו חצי מלילותינו רטובים מאוד,
בערך שלוש שלוליות מדי לילה וחצי יבשים לחלוטין. אני מבסוטית.
(טפו- טפו, אני והפה-גדול-אוכל-הכל שלי)

אגב, לא עדכנתי עד כה מטעמי טפו טפו.
:-)

ואני כן משבחת אחרי לילות יבשים. מתפעלת מכמות הפיפי האדירה של הבוקר אחרי ואומרת משהו בסגנון " וואוו, איזה יופי, שמרת את הפיפי כל הלילה
תראי כמה פיפי..."

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 02 אוקטובר 2010, 21:53

אני עושה ככה לפעמים עם הקטנה שלי. ברור שיש לה פיפי, אבל היא לא רוצה להתפשפש, אז אני "מרדימה" אותה על הידיים, עם טטרה מתחתיה, ומוסיפה "פששש פששש".
אני חושבת שזה עוזר להרפייה, כי הרי יש מנגנון שמבקש לעצור את הפיפי בזמן הישנוני הזה...
אפשר לנסות את זה אפילו על המיטה (אם גם ככה את צופה הצפה), אולי לשים משהו מתחתיה ולהדריך שתשחרר את הפיפי (בדרך שאתן רגילות לעשות זאת). אם זה עובד, אז אח"כ פשוט מכסים במגבת עד הכביסה של הבוקר, ונזכרים שתוך כמה זמן גם זה יעבור...
בהצלחה הלילה @}

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 02 אוקטובר 2010, 21:26

אוף, נשמע לילה קשה ומבעס :-( .
יש אפשרות שתחזיקי אותה בעצמך במקלחת או בשירותים או מעל סיר והיא תעשה?
אפשר לנסות להרגיע אותה תוך כדי ולומר לה שתעשה פיפי, זה יקל עליה ואז היא תחזור לישון.
אולי בסוף זה יעבוד.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 02 אוקטובר 2010, 16:44

על הפנים. לא מוכנה בשום פנים לא על הסיר ולא על האסלה. היה לנו לילה פשוט איום- שלוש שעות של בכי, ציצי, ניסיונות סיר ושם ציצי ועוד ועוד בכי עד
הפיפי האדיר שהציף את המיטה. לאחריו היא נרדמה, אבל לשינה באמת גרועה במיחד וכל היום היא מפשתנת לה בכל מקום למעט הסיר.
אני מרגישה שזה פועליוצא של המאבק הלילי.

הצילו!

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 01 אוקטובר 2010, 11:18

מה שאת אומרת נשמע בסדר.
לא צריך להוסיף במיוחד. אם יוצא לך להעיר שזה רטוב מפיפי אז סבבה אבל לא צריך במיוחד לדבר על זה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 01 אוקטובר 2010, 10:11

אני כן סיפרתי שהיה פיפי בלילה, ומחר כשיהיה פיפי נעשה בסיר. לא תמיד, תלוי כמה מזמן זה נראה לי (-:
אבל הוא גם היה בן שנתיים...
אני לא חושבת שזה חיוני להבנת התהליך. לא יודעת.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 01 אוקטובר 2010, 09:25

שאלה מהותית ופחות טכנית- מה אתן אומרות לגבי כל העניין הזה? אתן משבחות על לילה יבש? אחרי לילה רטוב אומרות "עשית פיפי במיטה, בואי נכבס את המצעים וכו'"? עד כה לא ממש אמרתי משהו, כי הרגשתי שזה לא ממש בשליטתה ולא רציתי להפעיל איזשהו לחץ סמוי( בניגוד לגמילת יום, שהשליטה שלה תמיד היתה ניכרת ורק מידת שיתוף הפעולה השתנתה)

אבל עכשיו אני תוהה אם אני לא ממסכת לה ככה מידע נחוץ להבנת התהליך. לא יודעת.
לפני השינה אני אומרת לה משהו בסגנון : "אני מלבישה לך מכנסיים ואנחנו הולכות לישון. אם תרגישי שיש לך פיפי תגידי לי, נוריד את המכנסיים ונעשה בסיר".
וזה הכל פחות או יותר. בבוקר אני מורידה מצעים ומכניסה לכביסה, אומרת לעתים שהם רטובים וזהו.

היא מלוה את תהליך כביסת המצעים, אבל אני לא מתמללת אותו ולא מקשרת אותו לפיפי. מה אתן אומרות?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 30 ספטמבר 2010, 23:37

_אל תתיאשי.
היא גם תתחיל להבין שזו הדרך לעשות פיפי בלילה._
וגם אולי תחליט לפיכך שעדיף לה לחכות עם זה לבוקר.
אם היו כבר לילות יבשים - סימן שהיא יכולה להחזיק.
תחזיקו מעמד

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 30 ספטמבר 2010, 20:12

נוסה ללא הצלחה
אל תתיאשי. תנסי שוב קצת אחרת או משהו אחר.
היא גם תתחיל להבין שזו הדרך לעשות פיפי בלילה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 30 ספטמבר 2010, 02:06

נוסה ללא הצלחה :-(

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 29 ספטמבר 2010, 14:50

אולי לשבת יחד איתה על האסלה? כשאני שעונה עד הסוף והיא בגבי אלי? ינוסה הלילה. יש למישהי רעיון נוסף?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 29 ספטמבר 2010, 14:16

תודה יקירתי. אחשוב.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 29 ספטמבר 2010, 13:49

מה עושים?
מוצאים פיתרון ויש אחד, רק שצריך לחשוב בשביל להגיע אליו.
הסיר לא נעים לה בלילה. הוא קר, הוא בתנוחה שלא נוח לה, היא רוצה לעשות פיפי אבל היא ישנונית ולא רוצה לעשות ככה.
תחשבי על משהו יצירתי.
אני אחשוב גם פשוט ברגע זה ממש אני מתעסקת עם מלא דברים ולא מצליחה לחשוב (אבל כן מציצה ב מה חדש ;-) ) אז כשיהיה לי זמן לחשוב יותר.
חג שמח ויבש.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 29 ספטמבר 2010, 12:38

לא עידכנתי באמת המון זמן. הורדנו את החיתול גם בלילה, עברנו שלושה לילות יבשים ואחריהם ארבעה לילות ספוגים לגמרי.
אני ממש לא יודעת מה לעשות. היא מתעוררת, מתפתלת, ברור לי שיש לה פיפי ולעתים היא ממש אומרת פיפי מתוך שינה.
היא לא מוכנה בשום אופן לשבת על הסיר. בכל פעם כזו היא מקמרת את הגב, בוכה נורא ותובעת ציצי.
שעות עוברות עלינו בהתפתלויות, בכי, המון ציצי, עד שבסוף היא עושה במיטה.

אני מקוה שתיארתי את ההתנהלות בצורה ברורה- אני עייפה כמו שלא הייתי אף פעם. אנחנו באמת לא ישנות בכלל.
מה עושים?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 15 אוגוסט 2010, 09:09

הנה מה שכתבתי בבלוג שלי על לונדון על העוזרת הרומניה שלי (שכל הכפר שלה ברומניה גדל בלי חיתולים):

_הנה תשובתה של העוזרת הרומניה שלי אחרי שבכיתי על כתפיה שיותמי שובת פשפושים:

"הם עושים כהה, לא רוצים עושים בסיר אבל ישר אהרי זה עושים ברצפה. זה מראה הוא הזק בראש, יש לו רצון הזק, הוא יודע מה הוא רוצה.
אם הוא לא עושה בסיר אהרי הוא שותה זה הוא עושה בכונה.
את צריכה לדבר אליו, לומר לו לא עושים כהה, עושים בסיר לא ברצפה, כהה, לדבר אליו, הוא מבין, הוא עושה בכונה".

אמרה והלכה לעשות "הובר" במדרגות._

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 14 אוגוסט 2010, 23:52

באסה היא ההרגשה שהולכים אחורה
אל תחשבי על זה ככה, סמכי עליה, באמת, סמכי עליה שהיא מסוגלת, שיש לה את היכולת הזאת. תאמיני בה! זה חשוב לתהליך ולביטחון שלך.
מחר אני אצטט לך מה העוזרת הרומניה שלי בלונדון אמרה לי על זה, אבל מחר... אני חיבת לישון :-) .

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 14 אוגוסט 2010, 23:04

לנו תמיד אחרי תקופות רגרסיה קשות באה פתאום איזו קפיצת התפתחות טובה בתחום
הלואי. זו בדיוק הנקודה. לא שמבאס לנגב. לנגב זה שטויות- טטרה וגמרנו.
הבאסה היא ההרגשה שהולכים אחורה ולא כדי ללכת קדימה עוד רגע. כמגמה.
סתם הרגשה זיפת, שגם לא קשורה למציאות, ברור לי הרי שנלך קדימה מתישהו.

קיצר, בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע, תודה יקירתי @}

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 14 אוגוסט 2010, 22:49

בנוסף לדברים הכה נכונים שרוניתה וקרוטונית כתבו מעלי, תחשבי על זה ככה- היא לא מסתובבת עטופה בניילון עם כל היציאות האלה דבוקות אליה ואולי זה יתן לך נקודת ראיה אחרת.
חוץ מזה, עם כמה שפספוסים זה דבר מבאס, הנסיון הזה תורם לה להבין מה עובר עליה ואיך עליה להתנהג/לשלוט ביציאות שלה, כלומר, היא לומדת מזה למרות שזה נראה כאילו היא מנותקת מהתהליך. לנו תמיד אחרי תקופות רגרסיה קשות באה פתאום איזו קפיצת התפתחות טובה בתחום.
יהיה בסדר, אחותי, עוברים את זה בסוף (()) .

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 13 אוגוסט 2010, 15:00

מה שקרוטונית אמרה. קשה לזכור לתפוס ככה את המציאות בזמן אמת, אבל למעשה, לפחות מנסיוני, זה מאוד משחרר (אותך, לא את הסוגרים שלה (-;{{}}).
(אני הייתי חותמת על שחרור מציפיות, והתבוננות נטולת-שיפוט בסיטואציה. מסמך כזה גם תופס לגבי הרבה יותר נושאים בחיים. שווה...)
אנחנו בדיוק יצאנו ({{}}טפו! למה אני מספרת את זה בכל מקום?!?!) מרגרסיה של 4.5 חודשים בעקבות הלידה. בגיל הרבה יותר מתקדם. פרופורציות, אחותי (-; (סתם, זה לגמרי בציניות. לבי לגמרי איתך).

( ( (()) ) )

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 13 אוגוסט 2010, 11:56

אוף!
מה שטוב בשלבים האלה, למרות שקשה לזכור בזמן אמת, זה שכל שלב בגמילה גם אם הוא נמשך יומיים, נראה כמו שבועיים או שנתיים. תחשבי כמה מעט זה בפרספקטיבה לאחור, רגרסיה של שבוע נגיד אחרי שחזרתם מחו"ל. היה ועובר ...

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 13 אוגוסט 2010, 11:23

טוב, המצב קקה.
(())

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 13 אוגוסט 2010, 09:51

טוב, המצב קקה.
בינתיים נמתין עם גמילת הלילה עד להתייצבות גמילת היום.
(אפשר לחתום על סטטוס קוו של פספוס ביום עד גיל שנתיים ולא לקטר יותר בחיים? בבקשה?)
אוף.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 12 אוגוסט 2010, 16:25

חודשיים וחצי.
ברווווווווווווור.... אתם כבר ב"מקום" אחר עכשיו, ברור שזה יראה לך מוזר.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 12 אוגוסט 2010, 16:23

אני לא הזדרזתי עם גמילת הלילה (מתוך עצלות, לא מתוך איזו תפיסה מובנית)
גם אני. הוא ישן עם חיתול בד ורוב הבקרים קם יבש או שהעיר אותי לפיפי באמצע הלילה. לבלאגן של פיפי במיטה שלנו לא היה לי כח.
כשעבר למיטה משלו גם התחיל לבוא הסירוב לישון עם חיתול. מאז אם הוא מעיר אותי באמצע הלילה למים (בקיץ הוא עושה את זה הרבה) אז אני כבר שמה אותו מנומנם עומד במקלחת או יושב על הישבנון תוך כדי שהוא שותה שגם יתפשפש.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 12 אוגוסט 2010, 14:53

שבועיים וחצי
חודשיים וחצי.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 12 אוגוסט 2010, 14:52

רוניתה יקירתי, קבלי חיבוק ענקי בחזרה( נא לדמיין את האייקון ברגע זה) אני מקוה שברור לך שהכל באשמתך :-)
ושלהבא תחשבי טוב טוב לפני שאת שולחת אנשים בפזיזות וקלות דעת לדירת חלומות וחופשה בגן עדן נורדי.

וברצינות-

לצערי לא הייתי בנסיבות האלו עם ילדים (
החלפת דירות הופכת את עניין החופשה לבאמת לא כזה יקר(תכל'ס זו רק הטיסה), לא כזה בלגן(נמצאים במקום אחד כל הטיול) ולכייף אדיר. אני ממש מפצירה בך לצאת לנפוש בהזדמנות הקרובה.

חוצמזה, נשמע שממש כיף גדול אצל הסבים אצלכם, אשריך- איזה יופי.


אין, החיים בזבל
האמת היא, שאנחנו לא מאוד עסוקים, אבל כמות האטרקציות בטוח ירדה ולו רק מפאת החום הדוחה והבלתי נסבל. מה אפשר לעשות במזג אויר כזה?
הלכנו למוזיאון יום אחד. הוא מש צמוד אלינו והיה להיט אדיר. גיליתי שאני נכנסת חינם הודות לכרטיס האשראי כך שמעכשיו נפקוד אותו אחת לשבוע. אבל אנחנו לא מסוגלים לעשות כלום חוצמזה. תל אביב האהובה שלי, יסלח לי אלוהי המטרופולין, היא פשוט סיוט באוגוסט.

אבל אני חושבת שמתחיל שיפור כלשהו. היום גם היה פיפי אחד בסיר, אחד באסלה ואחד בגיגית :-) גם המצב רוח קצת השתפר.

קרוטו, את אומרת שהתחלת עם גמילת לילה במקביל להתבססות גמילת היום.
אז אצלנו באמת שהמצב היה יופי(פספוס אחד ליום זה ממש יופי, לא?) אבל אולי בתקופת ריגרסיה כזו זה לא מתאים?
עכשיו אנחנו חודשיים וחצי מאז תחילת התהליך.
אלך לקרוא קצת על גמילת לילה ואנסה להחליט.

מדהים שאנחנו רק שבועיים וחצי בלי חיתול וזה נראה לי פסיכוטי לגמרי לשים על תינוק חיתול. מה שהכי מוזר לי, מאז שהתחלנו, זה שכשבעל חיים מגיע למצב שאין לו שליטה על צרכיו אנחנו מחליטים לגאול אותו מייסוריו ולבצע המתת חסד. זה קריטריון מאוד מקובל ונפוץ ללגיטימציה של המתת חסד בבעלי חיים.
אבל את האצאצאים שלנו אנחנו מעודדים לחיות בתוך הפרשותיהם. מוזר מאוד.

<הקטע האחרון לא נכתב כביקורת על אף אחת אישית, כמובן. הרי עד לפני עשרה שבועות זה בדיוק מה שאנחנו עשינו. הקטע האחרון נכתב כביקורת על האנושות>

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 12 אוגוסט 2010, 08:48

לדחות או לא?
אני לא הזדרזתי עם גמילת הלילה (מתוך עצלות, לא מתוך איזו תפיסה מובנית), אבל נעתרתי להם כשכבר דרשו וממש סירבו לחיתול, וזה היה בערך כשגמילת היום התבססה והיה להם מוזר ללבוש חיתול. בקיצור, יצאו לא יותר מחודשיים הבדל בין תחילת גמילת היום לתחילת גמילת הלילה...

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 12 אוגוסט 2010, 02:07

קבלי (()) גדול!
ההתנהגות לאורך היום נשמעת סבירה בהתאם לנסיבות?
לצערי לא הייתי בנסיבות האלו עם ילדים ({{}})-:{{}}), אבל אני יכולה להגיד לך שאחרי כל סופ"ש ארוך אצל הסבים במרכז, יש אצלנו יום-יומיים של אגרסיות, ורצון (מתומלל, במקרה של הגיל המופלג אצלנו) לחזור לשם. סביר מאוד שזה יקרה אחרי מעבר כזה חד, ואחרי תקופה כזו ארוכה. ברור.
יכול להיות שבמסגרת החזרה לארץ, גם חזרתם להיות יותר עסוקים ופחות ביחד כולכם? יכול להיות שכמות ה"אטרקציות" ליום ירדה? אין, החיים בזבל (-;

ולגבי לדחות או לא?
אני חושבת שזה תלוי הרבה באורך הנשימה שיש לך עכשיו. האם זה יתיש/יציף אותך? (בעצם להציף זה בטוח יציף אותך (-:{{}}), או שאולי את באוירה של "אם כבר בזבל, אז עד הסוף"? מה שמתאים לך, כי זו תקופת-מה רטובה גם במיטה... כדאי להיות מוכנים.

עוד (())

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 12 אוגוסט 2010, 00:06

שוב אותו סיפור. שעוונית רטובה ולילה עם חיתול.
אולי בכל זאת אדחה טיפה את גמילת הלילה? גם ככה אנחנו עוברים תקופת הסתגלות מאוד קשה. אני חושבת שהיא לא הבינה שנחזור. שהפכנו לנורדים אמיתיים לנצח
והתבאסה טוטאלית להגיע ללבנט :-)
האמת היא שזו באמת וואחד תקופה. צעקות, טנטרומים מדי יום, מה שלא היה לה מעולם, משהו משהו.

קרוטו, גם ככה היא רועשת נורא. הפוך זה כבר לישון במפעל שקיות. חשבתי שהיא איכותית, היא של פריד, אבל כנראה יש איכותיות ממנה.

מה אתן אומרות? לדחות או לא? ומה בקשר ליתר? ההתנהגות לאורך היום נשמעת סבירה בהתאם לנסיבות? מוכרת למישהי?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 11 אוגוסט 2010, 21:31

ברוכה השבה.

עכשיו היא פשפשה על המיטה לפני השינה, כך שהשעונית הופנתה לכביסה בחברתם המצויינת של הגופייה שלי, הסדינים, הציפה של מזרן הפעילות ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם
קודם כל, להבא, את השעוונית להפוך - כלומר להלביש את צד המגבת כלפי המזרון. אם היא מאיכות טובה, עדיין יהיה נעים לישון עליה, ולא תצטרכו לכבס אותה אחרי כל פספוס, מקסימום להעביר מטלית לחה.
שנית, בין הסדין והשעוונית פורשים מגבת, שסופגת את הכתם באופן מרוכז ומונעת ממנו להתפשט ולהציף.

אבל קחי את זה כשאת יכולה. במיוחד לאור הרגרסיה של החזרה לארץ... ילדה חכמה, רוצה להישאר בחו"ל :-P

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 11 אוגוסט 2010, 21:18

לא קראתי כלום על גמילת לילה
תקראי, זה יתן לך רעיונות ותובנות.

ברוכה השבה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 11 אוגוסט 2010, 02:14

חזרנו והיה מושלם!
היה מושלם בכל חזית אפשרית, לרבות החזית חשופת האחוריים.
עמדנו על ממוצע של פספוס אחד ליום, שמנו חיתול בלילה (וגם שעוונית, היינו טיפונת היסטריים על בית המארחים המקסימים שלנו) אבל רק בלילה ובטיסות.
כל יתר הסיטואציות שחששתי מהן בכלל, מסתבר, לא מועדות לפורענות(מטרו, אוטובוס והפלגות) הן פשוט מרגשות מדי מכדי לעסוק בזוטות כהפרשות הגוף :-)
גם בכל פעם שיצאנו למסע ארוך הסברנו מראש והקטנה פשוט עשתה פיפי מבעוד מועד. מלכה.

הפספוסים התרחשו דוקא בדיוק בשטח המוכר והחביב עליה לפספוסים- גינות השעשועים( בשטוקהולם יש יותר כאלו מאשר ילדים) בגנ"שים למיניהם, בארץ ובתפוצות, היא פשוט בורחת למקום בו ידי לא משגת ועושה שם. מתחת לביתן, ממרומי מגלשה וכדומה.

היה פשוט נפלא.

שבנו ארצה, לגיהנום מסוייט ומהביל. יצאנו מדלתות נתב"ג ונפלה רוחנו. איכסה.
היומיים הראשונים היו מאוד קשים. בלבול עז ומצב רוח קוטרי ומיליון פספוסים.
מאז נרשם שיפור במצב הרוח אבל הריגרסיה המטורללת ממשיכה ביתר שאת.

היא עושה פיפי בכל מקום. אבל באמת בכל מקום- על הכורסא(מטפסת ועושה על הכורסא, קוראת לי, אני מחליפה את הסדין שהונח כדי להגן על הריפוד מבעוד מועד,
יוצאת מהחדר, נקראת חזרה ומגלה כתם פיפי נוסף על הסדין החדש. אאאאאההה.)
על מזרן הפעילות- פחות או יותר אותו כנ"ל.
ובכל פינה שהיא. מתיישבת בגיגית הכביסה ועושה שם.( מאוד מוזר, אבל מתוק כדבש)

והכי גרוע- לפני יומיים שכחנו לשים לה חיתול בלילה... קמנו רטובים, החלפנו סדינים והמשכנו לישון.
אבל- מהרגע שהורדתי, גם אם לא במכון, נראה לי מאוד לא נכון לחזור אחורה.
אז הורדנו גם למחרת. אבל עכשיו היא פשפשה על המיטה לפני השינה, כך שהשעונית הופנתה לכביסה בחברתם המצויינת של הגופייה שלי, הסדינים, הציפה של מזרן הפעילות ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.
אז שמתי לה חיתול ללילה :-( לא מתחשק לי פיפי ישירות על המזרן, בפרט שניקינו אותו בכסף טוב ורב לפני חודש.

אוי הברוך. מה שכן- אני לוקחת הכל בסבבה. שנאמר" יאללה, ריגרסיה" bring it on baby!

אולי בסבבה מדי? יש דבר כזה? בזחיחות, נגיד?לא קראתי כלום על גמילת לילה. פשוט מתנהלת בקלילות.
זהו בינתיים.

גם השעות הפכו להיות בעייתיות משהו מאז שובנו כפי שאפשר להוכח. אלך לישון. אשמח לתובנותיכן עצותיכן הנהדרות
@}

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 13 יולי 2010, 22:06

נסיעה טובה @}

כל פעם כשיצאו לה שיניים המע' החיסונית שלה התבלבלה.
מוכר :-( . מקוה שתעברו את זה בשלום.

את יכולה לנסות תחתוני חיתול (תחתוני גמילה?) חד פעמיים. קל להלביש ולהוריד אותם ואם החיתול יבש בלילה את יכולה להלביש בלילה שאחרי.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 13 יולי 2010, 00:24

מחר אנחנו טסים. ההתרגשות, הבלגן והמתח מרקיעי שחקים ובקרוב גם אנחנו נרקיע.
לוקחים סיר וישבנון, קצת חד"פים ללילות, בשאיפה שנקנה שם רב פעמיים.
מלא תחתונים ומכנסיים להחלפה והרבה הרבה עצות טובות.

אחרי חודש מהגיהנום שכלל מאות ניסיונות הצצה לתוך הפה הקטן פשוט אמרתי-
"נולי אפשר להכניס לך אצבע לפה?"
הקטנה פתחה לרוחה ואפשרה לי למשש שתי טוחנות עליונות קטנות ושתיים תחתונות שעוד לא בחוץ, אבל יש סביבן נפיחות בגודל של ג'ולה.

אז אני הרבה יותר רגועה. כל פעם כשיצאו לה שיניים המע' החיסונית שלה התבלבלה.

אבל מה שבאמת רציתי לאמר זה-
אתן נהדרות, תודה לכולכן, לא יכולתי בלעדיכן.
לא היתי חושבת על זה בלי האתר האדיר הזה.
איזה כייף!

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 09 יולי 2010, 12:15

איזה חמודות אתן, יא אללה @}
אנחנו כבר סוגרים חודש שלם של מחלות. עכשיו שלושתנו משופעים ומצוננים. זה כל כך קשה.
אוף.
<המרגיעון מרשה לי לא להכיל כשאני לא יכולה יותר. לא אכיל. אבל איך זה יעזור לי?>

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 08 יולי 2010, 09:46

זה יעבור בסוף, זה יעבור בסוף!

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 08 יולי 2010, 08:26

טפו טפו, חמסה חמסה :-) .
זה יעבור בסוף, זה יעבור בסוף!

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 08 יולי 2010, 01:47

אנחנו בריגרסיה לא נורמאלית. אחרי כמה שבועות של מחלות ואומללות שהתאפיינו ביובש כמעט מוחלט, עם לא מעט ימים יבשים לחלוטין- היא פשוט עושה פיפי בכל מקום, בלי להודיע ואפילו נספר קקי אחד על הרצפה.
אב היא מרגישה יותר טוב :-)
<טפו טפו, חמסה- חמסה, מלח מים, בן פורת יוסף, טאץ' ווד>

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 01 יולי 2010, 22:56

אני מוכנה להשאיל לך חיתולי כיס לנסיעה. מעולם לא עשו בהם קקי :-) הם שימשו רק ללילה.
תכתבי לי [email protected] .

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי פלוני_אלמוני* » 01 יולי 2010, 11:53

מישהי יודעת אם אפשר לקנות בודדים,איפה ובכמה?
כולם ימכרו לך בודדים. מהמשווקים בארץ, נסי את חגית משיח הטבע, או את רובינא.

אם כי ראיתי גם חיתולים יד שלישית ורביעית שמחזיקים בסדר :-) ובינינו, כביסה הגונה אחת ואין בעיה להשתמש שוב. זה לא שהיא צריכה לפדר בהם את אפה הענוג או משהו :-)

<קרוטונית>
החלמה מהירה!

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 01 יולי 2010, 00:43

טוב חיתולי הבד הם רעיון באמת נהדר. אני ממש אוכלת את עצמי על השנה שבה זרקנו מאות חד"פים לפח.
אבל כמה לקנות ואיפה קונים? מצד אחד מבאס אותי להוציא כסף על משהו שמיועד לתקופה כל כך קצרה, מצד שני אולי שניים שלושה יספיקו.
יד שניה לא נשמע לי כל כך.
מישהי יודעת אם אפשר לקנות בודדים,איפה ובכמה?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי רוניתה_פיתה* » 29 יוני 2010, 03:06

(())
תרגישו טוב!
אולי תנסו חיזוק של מערכת החיסון על ידי צמחי מרפא? כדאי להתכונן גם בשביל הסתגלות קלה לשינויים הבאים עליכם לטובה (אותי מרגשת באופן אישי הנסיעה שלכם (-;{{}})

בכל מקרה, אני מציעה, כל עוד אתם עם חיתול בלילה, לעבור לחיתול בד. גם ככה הוא שם רק למנוע פספוסים נדירים. כך לפחות את הזיהום חסכתם...

רפואה שלמה!!!

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 28 יוני 2010, 01:22

טוב לא עידכנתי זמן רב, כי אנחנו בעיצומה של מחלה. אחת הולכת והשנייה מיד בעקבותיה, פשוט נורא.
ושוב ככל שהיא חולה יותר יש פחות פספוסים. היו היה יבש לחלוטין. אפילו לא טפטוף על הרצפה.
אבל כן היה חיתול רטוב בלילה. עוד לא החלטנו סופית לגבי גמילת לילה, נראה כשנצא מהסיוט הזה.
בקרוב, אינשאללה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 21 יוני 2010, 11:00

הייתי מורידה חיתול לילה ולוקחת שעוונית.
וזאת מפני שאת כותבת ש שבעת הלילות האחרונים היו יבשים לחלוטין
במצב כזה, שלושה שבועות יספיקו כדי לבסס גמילת לילה מלאה.
ודליפות/תאונות יכולות לקרות גם עם בני שלוש שגמולים מזמן...

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 21 יוני 2010, 10:53

לשלושה שבועות, אחרת לא הייתי סופרת את זה.
אם נגמול עד אז, נביא איתנו כמובן את השעוונית. הטיסה היא עוד שלושה שבועות. כלומר, אם אנחנו מחכים, עלינו לחכות חודש וחצי.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 21 יוני 2010, 10:29

הלילות יהיו קרים
בטוח? תבררי. לפעמים תנאי הבידוד/חימום שם יוצרים בית חמים יותר מאשר בישראל באביב למשל.

ולכמה זמן אתם נוסעים? אם זה מספר לילות, הייתי כבר מורידה חיתול, וממגנת מאוד את המיטה שם.
כשנסענו לבית הארחה למשל, 2-3 לילות, פשוט מיגנתי. כביסה של 5 טטרה או של מגבת לא יותר גרועה מכביסת הבגדים.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 21 יוני 2010, 10:08

יוטי, לא הבנתי את תגובתך. את כנראה לא הבנת אותי. אנילא מתכוונת להחזיר חיתול, חל וחסיסה. אמרתי שאני חוששת להתחיל בגמילת לילה כאן ואז להחזיר חיתול בשבדיה ולכן עוד לא הורדתי את החיתול.

איפה יש שעוונית לא מרשרשת, פלונית? איפה קנית חיה כזו?

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי פלוני_אלמונית* » 21 יוני 2010, 08:15

אני קניתי שעוונית לא מרשרשת בכלל. אנחנו גם ישנים עם אחת כזאת במיטה שלנו, והבן הגדול ישן עם אחת במיטה שלו. זה כאילו אין שעוונית בכלל.....

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 21 יוני 2010, 07:20

אני אומרת לא להחזיר עכשיו חיתול אם הכל הולך בסדר, גם אם תחתלי בשודיה.
שודיה זה שודיה והבית זה הבית, זה עדין שני דברים שונים.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 21 יוני 2010, 01:15

טוב, הוחלט להשהות קצת את לילותינו ללא חיתול אף על פי שלפחות שבעת הלילות האחרונים היו יבשים לחלוטין וכמובן שנות הצהרים יבשות מההתחלה.
למה? כי אוטוטו שבדיה. נראה הרבה יותר סביר להתחיל בתהליך אחרי.
הלילות יהיו קרים, הבית לא שלנו, ללא מכונת כביסה- קיצר, לא מי יודע מה מתאים.
אבל בינתיים מבאס אותי לחתל אותה כשבאמת נראה שאין כל צורך. חבל על הזיהום וחבל על המסר שזה משדר לה, נראה לי.

מחד, אני באמת ובתמים מאמינה שזה ילך יופי טופי. אז למה לא, בעצם.
מאידך, אני חוששת שלא ילך יופי, ואז אתקע בשבדיה במצב ביש. להחזיר חיתול אחרי שהורדנו נראה לי כמו אפשרות רעה מאוד.

מה אתן אומרות, יועצות סתרים שלי? :-)

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 20 יוני 2010, 21:38

היא קמה עם שלולית באזור הראש בלי טיפת ריח. זיעה בטוח, נכון?
ברור.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 20 יוני 2010, 21:37

עם מגבת, בטח. שעוונית באמת שווה. עוד שאלה- ריח של פיפי על הסדין זה דבר שאין לטעות בו, נכון? היא קמה עם שלולית באזור הראש בלי טיפת ריח. זיעה בטוח, נכון?
(המזגן כבה והיה ממש חם...)

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 20 יוני 2010, 21:33

אבל היא מרשרשת ביותר. למי העצה?
גם אצלנו זה מרשרש.
כמו לראות מונדיאל עם הצפצפות האלה ברקע על הזמן :-P .

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 20 יוני 2010, 19:59

טוב, קניתי שעוונית משבוחת של פריד, אבל היא מרשרשת ביותר. למי העצה?
<המרגיעון טוען שהחסרונות הם היתרונות :-) >

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 19 יוני 2010, 16:02

טב, אני לוקחת את זה בחזרה. עדיין לא חזרה לעצמה לגמרי :-( ונרשמים גם נרשמים פספוסים...
אבל היא קמה יבשה מדי בוקר כבר זמן רב. מחר נקנה שעוונית. מרגש ביותר :-)

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 18 יוני 2010, 21:06

חזרה לעצמה כמעט לגמרי ועדיין לא נרשמים כמעט פספוסים( טפו, טפו, חמסה וכיו"ב) 2 פיספוסים בסך הכל לאורך כל היום.
|יש|

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 17 יוני 2010, 21:32

היא מרגישה יותר ויותר טוב. אחרי יומיים כאלו עלובים בכל החזיתות וכאלו מוצלחים בחזית הגמילה היום התהפך קצת. היום הכל היה בסיר, למעט פעם אחת שבה הצהירה "פיפי" הושבה אחר כבוד על הסיר, קמה, זחלה אל מבצרה מתחת לשולחן, עשתה שם עם חיוך ממזרי ושיחקה בפיפי.
מה אני אגיד, שמחתי מהפספוס הזה כמו ששמחתי מהפיפי הראשון אי פעם בסיר :-)
הסופגניה המתוקה שלי חוזרת לעצמה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 17 יוני 2010, 19:27

החלמה מהירה מהירה ושתרגיש טוב @} .
אין לך מה לכעוס על עצמך, היא מפתחת מ"ע חיסון עכשיו וגם ההנקה מאד עוזרת לך.
רפואה שלמה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 17 יוני 2010, 14:24

אז ככה, למרבה הזועה זה שוב(!!!) הרפאנגינה.
כמו הפה והטלפיים רק עם גרון כואב וחום נוראי.
פעם שלישית בחודשיים. אני לא מבינה איך זה קורה- סיוט.
מה שכן, הכנתי את עצמי לפספוסים למכביר- כלום.
אך ורק בסיר. אני חוששת שזה בגלל שהיא נמצאת על הידים כל הזמן ולא רוצה ממש לחקור את העולם. אז כשמניחים אותה על הסיר היא פשוט עושה את שלה וחוזרת לידיים. אני גם פוחדת שהיא קצת התייבשה. לא זו בלבד שהיא לא אוכלת או שותה, היא גם לא מצליחה לינוק :-( אז יש פחות פיפי בכלל.
אוי,מסכנולי שלי. אני כותבת על זה ונהיה לי עצוב מכף רגל ועד ראש.

אבל- אנחנו כבר בעיצומו של היום השלישי, כך שעוד רגע זה יהיה מאחורנו.
<המרגיעון אומר לי שמותר לכעוס. אז אני כועסת בעיקר על עצמי ששוב נתתי לה להכנס לארגז החול המדגרתי המגעיל בגינה. כל פעם שאני נשברת, היא תופסת משהו. לא עוד.>

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 16 יוני 2010, 10:01

אוי, :-( שתרגיש טוב והחלמה מהירה.
כשהם חולים הם מפספסים יותר, תהיי מוכנה לזה.


וגם הלכתי לדיאדה והשוצתי עד מאוד.
וואי וואי וואי, את מזמינה צרות ;-) (זה חוק מרפי ידוע ב בלי חיתולים) .

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 16 יוני 2010, 00:31

היה יום מצוברח ביותר ובערב יצא המרצע והקטנה התחילה להתחמם עד כדי התלהטות :-(
ממש רותחת. כל כך קשה לי כשקשה לה. היא בוכה ואני מחבקת ומניקה ורוקדת איתה וכל הזמן יש לי גולה בגרון .
אבל היו היום המון הצלחות מסחררות ממש.
וגם הלכתי לדיאדה והשוצתי עד מאוד.
אני מקוה שהיא תקום נפלא מחר.
אהובה קטנה של אמא.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי יוטי_בעיר* » 14 יוני 2010, 13:01

מישהי יכולה להסביר איך זה שבשלוש השעות הראשונות בכל יום אין שום פספוס ואחר כך זהו? שביתת סירים?
כי אם תפסיקי לספור פספוסים ותתמקדי בהצלחות פחות תשימי לב לזה ;-) .


והיא גם קמה יומיים יבשה. עדיין נראה לי מוקדם לשקול הורדת חיתול בלילה ובכל זאת, איזה יופי.
תזכרי רק שה"מוקדם" לא קשור למוכנות שלה אלא למוכנות שלך. כל זמן יכול להיות טוב להוריד חיתול בלילה, השאלה היא מתי את מרגישה נוח עם זה (וזה בסדר גמור אם את עדין לא מרגישה נוח :-) ).

אני כל הזמן שוכחת לקנות ישבנון
ממליצה לקנות אחד כזה שיהיה לה נוח. יש הרבה שמיועדים לילדים יותר גדולים ואז לקטנטנים הטוסיק לא נוח או יוצא שהם יושבים עקום. שימי לב לזה.


איזה יופי שכתבתי ואני יכולה לראות את כל התהליך עד כה.
נכון! זה כלי עזר טוב והבלוג שלך חביב ביותר.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 14 יוני 2010, 01:02

איזה יופי שכתבתי ואני יכולה לראות את כל התהליך עד כה.
שמחה גדולה, שמחת תיעוד הצמיחה.

איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול

על ידי אמא_של_נוקי* » 13 יוני 2010, 17:50

אני כל הזמן שוכחת לקנות ישבנון, יוטי, אבל רשמתי לפני ובקרוב אקנה ואדוח.
הולך יופי מאז ששחררתי. תענוג צרוף.
לא שאין פספוסים, יש מלא, אבל לא אכפת לי יותר :-)
מישהי יכולה להסביר איך זה שבשלוש השעות הראשונות בכל יום אין שום פספוס ואחר כך זהו? שביתת סירים?
והיא גם קמה יומיים יבשה. עדיין נראה לי מוקדם לשקול הורדת חיתול בלילה ובכל זאת, איזה יופי.

חזרה למעלה