מהדף של
ציל צול
_אצלנו עושים כל ערב סבב עם הילדים. יש שתי שאלות (נדמה לי שכבר כתבתי על זה פעם בבאופן איפשהו) שנוסחו מאוד בקפידה:
מה היה לי הכי פחות מוצלח היום, על איזו חוויה הייתי שמחה לוותר?
מה היה לי הכי מוצלח היום?
אנחנו עושים בזה שימוש לתרגול מיומנויות התקשורת של כולנו, בנוסף לזמן שבו מעלים בזיכרון את מה שהיה היום.
אז למשל, כמובן שכן מגיבים ושואלים, אבל רק אחרי שמוודאים באופן ישיר שמי שדיבר אכן סיים.
והשאלות אמורות לעסוק במי שדיבר ולא לעבור מייד ל"זה מזכיר לי שאצלי/אני". להתרכז בתור של מי שמדבר באמת במי שמדבר.
ואם מישהו לא מקשיב ומתחיל לזמר לעצמו אנחנו מציפים גם את זה ומדברים לפעמים על הבעת שעמום ולמה משעמם כשמישהו אחר מדבר ועל הציפייה לזה שיגיע כבר התור שלי.
הרי חצי מהפעמים שבהן אדם מקבל תגובה לא מדויקת זה בגלל שבמקום להקשיב הוא חיכה שיגיע תורו.
ויש בזה הרבה. זה מן תרגיל מובנה בהקשבה והכלה לשעת לילה וזה כיף גדול._