היא בת 4.
נתת לי רעיון לקחת אותה לישון אצל בת דודה שלה:-)
סתם- כל ילד והדברים שמשפיעים עליו..
אבל כן, אני בטוחה שבאיזשהוא שלב זה יגיע.

בן שנתיים + 11
בת שנה + 7

אין שעת שינה קבועה אבל הם מבקשים זאת לבד - הקטנה נשפכת מקודם והולכת לבד למיטה שלה ומבקשת להכנס.
הגדול כנ"ל רוב הזמן ואם מבקש להשאר ער הוא מוזמן לעשת זאת אך אנחנו מזכירים לו שהוא צריך ללכת לישון בקרוב (אם הוא מראה סימני עייפות קשים).
אין פה , בכל מקרה , ילדים ערים אחרי 21:00 - זה הכי מאוחר שהגענו אליו...

אבל הם מתעוררים מאוד מוקדם.

_שכחתי לציין- לא יודעת אם זה חשוב- שאני איתה במיטה כל הזמן הזה. היא לא משחקת לבד בחדרה אלא מפטפטת במיטה ...
השלב הבא מבחינתי זה ששני הילדים ישחקו לבד בחדר עד שירדמו...
בעזרת השם יום אחד נגיע גם לזה._
בת כמה היא?
כי שלי בת 5 ולפני מספר חודשים החלה להתעקש ללכת לישון לבד מבלי שנישאר איתה במיטה עד שהיא נרדמת.
היא גם מזכירה שהיא הולכת לישון כמו X , שזו בת דודה שלה הגדולה ממנה ב-4 שנים והיא מעריצה אותה וגם נראה לי שבטיול בהודו כבר יצאה לה מכל החורים המיטה המשפחתית הזאת ובא לה עכשיו להיות לבד.

יאללה, שאח שלה יפסיק לינוק ולהתפשפש בלילה ויעבור אליה לחדר... :-)

שכחתי לציין- לא יודעת אם זה חשוב- שאני איתה במיטה כל הזמן הזה. היא לא משחקת לבד בחדרה אלא מפטפטת במיטה ...
השלב הבא מבחינתי זה ששני הילדים ישחקו לבד בחדר עד שירדמו...
בעזרת השם יום אחד נגיע גם לזה.

_לי זה נשמע שהוא פשוט צריך להפסיק לישון צהריים.
אחרי שבוע בלי שנ"צ הוא כבר ילך לישון יותר מוקדם._
|Y|

אבא איתנו כל הבוקר עד בערך 14:00... אבל בכל זאת, לפעמים הו

אני חושבת שהבעיה שלי קשורה בגיל הצעיר של בני, ולא בהתנהלות כזו או אחרת בערב שלנו... וכשהוע יגדל קצת אני באמת יכוון אותו יותר לשחק בשקט בחדרו עד שהוא מוכן לישון, או משהו כזה, ואז יהיה לי יותר קל (וגם שקט). אה, בעצם לא, עד אז הקטן יהיה גדול יותר ואז הוא יהיה זה שאני אבוא לפה להתלונן עליו :-)

אני מודה לכולכם, זה אולי לא נראה ככה אבל עזרתם לי מאוד! @}

לי זה נשמע שהוא פשוט צריך להפסיק לישון צהריים.
אחרי שבוע בלי שנ"צ הוא כבר ילך לישון יותר מוקדם.
ככה הגדולה שלי היתה ושנים!! לא הצלחתי להבין למה רק בעשר היא נרדמת. וגם חשבתי ש [u]לא אוהב ללכת לישון. ממש נלחם בזה...[/u] כשהיא הפסיקה לחלוטין לישון שנ"צ זה עבר לה. בשמונה היא נרדמת. בכיף. משחקת רבע שעה במיטה ואז נשכבת בשקט ונרדמת לה.. (אחרי ארוחת ערב מקלחת וסיפור).

החכמה היא, להתחיל להתארגן לשינה (שזה התפקיד של האמהות שביננו, עם רדת החשיכה- שזה אומר 16.45 ואז לקראת שבע הם יכולים להצליח לישון. לא שעשיתי את זה אי פעם. אבל ברור לי ששם הסוד.
[u]הוא לא אוהב ללכת לישון. ממש נלחם בזה...[/u]
אולי פשוט תנוחו עד שאבא חוזר מהעבודה

[u]לא חסרים ימים שהוא נרדם רק ב-22:00 או אחרי, לאחר שאישי חוזר הביתה[/u]
מבלי להתייחס לכל שאר המרכיבים, אולי הוא פשוט מחכה לראות את אבא לפני שהוא סוגר את היום? (או שהם מתראים גם במהלך היום?)

אני באמת עושה את זה, אנחנו ב"מתכונת ערב" כבר מ-18:00 ומכוונת שהוא יירדם בסביבות 20:00, אבל רוב הזמן זה לא עובד ולא חסרים ימים שהוא נרדם רק ב-22:00 או אחרי, לאחר שאישי חוזר הביתה... אוף.

היום הוא נרדם לשנ"צ שלו בלול של התינוק! כיסה את עצמו בשמיכה, הפעלנו לו את המובייל, והוא פשוט נרדם... לבדו ובנחת. אני אציע לו להירדם שם גם הערב, אבל ספק אם זה יעבוד! הוא לא אוהב ללכת לישון. ממש נלחם בזה...

[u]הוא מאלה שכשהם עייפים הם נכנסים להיפר[/u]
לגלות לך סוד? [b]כל[/b] ילד נכנס להיפר כשהוא עייף :-)
לכן חשוב ללמוד לזהות, וללמד את הילד לזהות, את שלב העייפות הנכון- זה שלפני ההיפר.
הילד שלי כבר בן כמעט 4. בגיל שנתיים זה היה אחרת. אני לא זוכרת בדיוק אבל בהחלט היתה תקופה שהוא היה ער עד מאוחר, אם היה ישן צהריים לא היה מצב להשכיב לערב לפני 10, והיה נכנס הרבה פעמים להיפר של עייפות כי לא זהיתי בזמן שצריך להשכיב.
איך לומדים? ניסוי וטעיה...
מה שבטוח הוא שאם בשעה X הוא בהיפר- זה אומר ששלב העייפות הנכון מגיע שעה-שעתיים קודם לכן. זה קצה החוט הראשון להתחיל ממנו.
עוד דבר- אם רוצים שהילד יישן נניח בשעה 8- צריך להתחיל לנוע לכיוון המיטה כבר בסביבות 6- שיהיה זמן לאכול ארוחת ערב, לסדר את המשחקים, להתקלח, לקרוא סיפור, לקשקש קצת עם אמא, להשתולל קצת, ולהרדם והכל בנחת ובלי היפרים. כלומר כשעתיים לפני הזמן שאת חושבת שהוא ירצה להרדם צריך לקטוע את פעילות אחה"צ, לחזור הביתה, להפרד מחברים וכן הלאה.
בעיני חשוב לשתף את הילד ולהסביר לו שכשהוא עייף הוא עצבני ולא נעים לו, ושאת רוצה שהוא ינוח כשהוא עייף ולא יהיה עצבני. לא צריך להנחית עליו את שגרת הערב והשינה בצורה שרירותית, אלא לשתף אותו במאמץ להשכיב אותו בצורה שתהיה נעימה גם לו. ובאמת הילד למד לשתף פעולה וכאמור, היום יודע להודיע שהוא עייף ורוצה לישון.

אני שואלת באופן עקרוני יותר מאשר מעשי... ברור שאי אפשר ללמד תינוק קטנטן להירדם לבד בחדר בשעה קבועה (למרות שהוא עושה את זה מעצמו!), וברור שגם הגדול שלי עדיין תינוק בעצמו. אבל אם אני רוצה להחיל שעת שקט מבורכת שכזו, האין זה הזמן להתחיל להרגיל את הגדול לכך? אם אני אחכה שהוא יגדל ו/או שילמד להירדם בלי כ"כ הרבה עזרה, ואז אגיד לו "טוב, מעכשיו אמא צריכה שקט משעה X והלאה", זה יהיה שינוי די גדול מבחינתו ואז כן ניכנס לעימותים... אז איך "מגדלים אותם לתוך זה"? איך זה קרה אצלכם?

[u]כי אני סומכת עליהם שידעו להודיע לי כשיהיו עייפים[/u]
זהו, שהוא מאלה שכשהם עייפים הם נכנסים להיפר, ומתזזים את עצמם עד כלות כדי לא להירדם וחלילה "להפסיד משהו". כך נראה לי...
רק לאחרונה הוא החליט לפעמים לבקש שניקח אותו למיטה לאחר זמן מה של נסיונות הירדמות עלינו (= יושב עלינו ורואים טלויזיה ביחד. כן, אני יודעת שטלויזיה זה לא טוב ובמיוחד לא לפני השינה... אבל זה עדיף על פעוט צורח ואמא שיוצאת לה הנשמה...) ז'תומרת, לאחר כמה זמן מול המסך הוא לפעמים אומר "bed" ואז לוקחים אותו למיטה, שלו או שלנו לפי בחירתו, ושם הוא מנסה להירדם שוב. אז הוא שוכב כמה שניות, מתהפך, מתכסה, מתהפך שוב, מתכרבל איתי, ואז מחליט שזה לא הולך וקם לעשות משהו אחר... או לנסות ללכת לשחק (ואני לא מסכימה) או שחוזרים לטלויזיה... לפעמים זה לוקח חצי שעה, לפעמים שעה וחצי. ועכשיו שיש לנו תינוק חדש, שלפעמים מתעורר בדיוק כשהגדול עוד שניה נרדם, זה כמובן מקלקל... כי אני צריכה לקום אל התינוק ואז הגדול כבר שוב מתעורר.


[u]קשה לי עם זה שכל ניסיון להכתיב משהו מייד חייב להתערבב עם כפייה. אני רואה בניסיון לעצב שעת שינה מסוימת משהו שעומד באותה מדרגה עם העיצוב של איכות המזון שנכנסת לפה. אלו דברים שמתחילים אותם בגיל צעיר, מציעים בהם את מה שמראש נראה הולם ורצוי ומכוונים את התהליך כך שתושג תוצאה שנקשרת בעיניי ההורים לבריאות פיזית ונפשית.[/u]
אני די מסכימה עם זה. הוא בהחלט צריך את השינה שלו, והוא בהחלט לא מהילדים שאפשר לסמוך עליהם שירדמו כשהם עייפים... הוא צריך הרבה עזרה, ישירה ועקיפה, כדי להירדם.

[u]נשארת איתו קצת ואז הוא נשאר לבד במיטה עד שנרדם.[/u]
הו, הלוואי! כמה הייתי רוצה שהוא יירדם לבד אחרי טקס שינה! לקום ולצאת כשהוא עוד ער... על זה אני חולמת. ברור לי שהוא לא יכול עדיין לקרוא ספר במיטה עד שמתעייף, אבל גם הרדמות של שעה ויותר לא מתאימות לי. נשבר לי מזה. צריכה גם זמן לעבוד, לנוח, להיות עם התינוק... קצת שקט בראש. איך עושים את זה?

_גם לי זה נראה חוסר איזון שאפשר לטפל בו בעזרת הומאופטיה.
טיפות R9 שאפשר להשיג בפארמים ובתי המרקחת._
ככה? באמת? פשוט לנסות?
בזמנו ניסינו רסקיו רמדי ורסקיו לילה... לא עזר.

[u]הוא ישן צהריים?[/u]
לפעמים כן ולפעמים לא. הקושי בהירדמות קיים גם וגם. אם הוא לא ישן הוא מחורפן ברמות של לבכות ואז לצחוק וחוזר חלילה, ואז לוקח לו כחצי שעה להירדם. זה זמן שיא.

[u]האם אלו מזונות מעוררים?[/u]
מה הם מזונות מעוררים? אנחנו אוכלים בסביבות 6-6:30 והוא לא הולך למיטה לפני 8 במקרה הטוב. פתאום אני מתחילה לחשוב שאולי זה יותר מדי זמן.

[u]ניסית טוינה[/u]
צכירים מטפל בטווינא לילדים באיזור רחובות? מוכנה לשקול טיפול.

[u]הילד שלי, בן שלוש וחצי, לא מצליח להירדם. הוא יכול לשכב במיטה שעה, שעתיים, כשהוא גמור מעייפות, ועד שהוא לא מתמוטט הוא פשוט לא נרדם[/u]
הוא ישן צהריים?

[u]גם לי זה נראה חוסר איזון שאפשר לטפל בו בעזרת הומאופטיה.[/u]
טיפות R9 שאפשר להשיג בפארמים ובתי המרקחת.


[u]ובלי קשר כדאי לבדוק מה הוא אוכל לארוחת ערב, האם אלו מזונות מעוררים?[/u]
נכון.

[u]הילד שלי, בן שלוש וחצי, לא מצליח להירדם. הוא יכול לשכב במיטה שעה, שעתיים, כשהוא גמור מעייפות, ועד שהוא לא מתמוטט הוא פשוט לא נרדם.[/u]
גם לי זה נראה חוסר איזון שאפשר לטפל בו בעזרת הומאופטיה.
ובלי קשר כדאי לבדוק מה הוא אוכל לארוחת ערב, האם אלו מזונות מעוררים?

אצלנו בן 1.8, הולך לישון בסביבות 20:00 (לפעמים קצת קודם, והרבה פעמים יותר מאוחר).
דווקא היה תהליך, בזמנו, להרגיל אותו לשעת שינה מוקדמת יותר (היה הולך לישון ב-22:00), כדי שנקום בבוקר ולא ב-10:00. זו גם הנטייה הטבעית שלי, לקום מאוחר, אבל רציתי את החופש לעשות דברים שמחייבים בוקר. התהליך כלל הליכה למיטה בשעה מוקדמת יותר בכל פעם (ביחד), והסכמה (מצדי) לקום כשכבר בוקר, במקום להיניק עוד ועוד שימשיך לישון. היום הוא קם בסביבות 7:30.
הולכים למיטה יחד, עם אבא או עם אמא, נשארים שם כמה זמן, בערך רבע שעה. או עד שהוא נרדם (או אני P-:{{}}), או שיוצאים ומשאירים דלת פתוחה, ואם הוא צריך הוא קורא לנו לשים אותו שוב במיטה ולכסות, ושוב מנסה להירדם. כבר קרה, למשל אתמול, שזה לקח כמעט שעתיים. לרוב הרבע-שעה מספיקה. בדרך הזאת גם אם הוא לא נרדם מלא זמן, לפחות אפשר להספיק לסדר את הבית ולעבור על המיילים.
מאוחר יותר, שנינו מצטרפים אליו למיטה המשפחתית. ZZZ

[u]הילד שלי, בן שלוש וחצי, לא מצליח להירדם. הוא יכול לשכב במיטה שעה, שעתיים, כשהוא גמור מעייפות, ועד שהוא לא מתמוטט הוא פשוט לא נרדם[/u]
ניסית טוינה (מין שיאצו לילדים, סליחה על ההסבר הממש שטחי, מקווה שאין פה מטפל/ת טוינה לקטול אותי (-: )? או דיקור סיני? או הומיאופתיה? או [po]פרחי באך[/po]?
זה מין חוסר איזון. אפשר לטפל בזה ולעזור.

אצלנו (כמעט שלוש):
ברוב הימים הולכים לישון בין 7 ל-7 וחצי.
התארגנות הערב מתחילה בערך שעה לפני - ארוחת ערב, שטיפת איזורים נבחרים בגוף (פיתח שינאה יוקדת למקלחות), פיג'מה, לפעמים סיפור, והירדמות עם ציצי (כבר אין חלב אז זו לא הנקה...).
משתדלת לא להיות מול מסכים בשעות הערב, אווירה רגועה- משחקים רגועים, דיבור רגוע.
אציין שאנחנו גם מהמשכימים קום - שש וחצי בחורף וחמש וחצי בקיץ :-) גם הוא וגם אני אנשי בוקר ולכן הקימה וההירדמות המוקדמות מתאימים לנו.

אני עדיין שואלת אותו אם הוא רוצה לישון. לעיתים לא קרובות הוא זה שמציע את השינה. כמובן שאני שואלת אותו כשאני מבחינה כבר בסימני העייפות.
אני סומכת עליו במאה אחוז בעניין הזה - אם הוא עייף הוא אומר מיד כן, נלך לישון, ואם לא הוא אומר עוד לא. לעיתים נדירות מאוד הוא לא מצליח להבחין שהוא עייף ואז אני אומרת לו שאין ויכוחים והולכים עכשיו לישון. קרה לי ממש פעמים ספורות.

אולי וויסקי איכותי :-)
לפחות אנחנו נהנה

[u]יש למישהו עצה?[/u]
לתת לו קצת יין?

אצלנו המצב ממש עגום... בדיוק שקלתי אם לשאול על זה, וזו נראית לי הזדמנות טובה.
הילד שלי, בן שלוש וחצי, לא מצליח להירדם. הוא יכול לשכב במיטה שעה, שעתיים, כשהוא גמור מעייפות, ועד שהוא לא מתמוטט הוא פשוט לא נרדם.
זה ככה מאז שהוא תינוק. אז הוא היה נרדם במנשא בריקודים, או שהייתי יוצאת לשמש ואז הוא היה חייב לסגור את העיניים (נכלולי מצידי, אני יודעת). וכל זה בזמנים שברור לי שהוא עייף.
ניסינו מוזיקה, זה קצת עוזר לפעמים.
ניסינו דמיון מודרך, גם ההצלחה של זה מוגבלת.
ניסינו לישון על הספה, לישון עם אבא, לישון עם אמא, לישון עם החתולות..... הוא הצליח להרדים את אבא, את אמא, את החתולות (לא חוכמה), אפילו הספה התחילה לנחור....
הוא רוצה לישון אבל לא מצליח להירדם.
יש למישהו עצה?

תודה על התגובות, ומצטערת שנעלמתי...
אני עוד אחזור ואקרא ואגיב, מבטיחה. בינתיים אשמח לשמוע עוד אם יש עוד כותבות/ים שמוכנים לתרום את דברם.
תודה לכם! @}

[u]. כלומר, אין לי מושג מה צריך להפעיל אם רוצים פתאום אחרי שנתיים לשנות את שעות השינה.[/u]
לחכות לחורף :-) בחורף החושך מקדים, כייף יותר להתכרבל וכולי.

אצלי המצב דומה לשל [po]ציל צול[/po] - הולכים לישון מוקדם, שניהם. בשבע וחצי פלוס מינוס שניהם נוחרים.
אני לא חושבת שזה קשור לכפייה ולא ברור לי למה כתבת מה שכתבת. אבל צריך לזכור שיש ילדים עם "שעון" מולד קצת יותר מאוחר, שלא היו נרדמים בשבע וחצי. הילדים שלי תמיד היו כאלה שקמים מוקדם (בחמש בבוקר), ונרדמים מוקדם. לאושרי, בחורף הנוכחי עם כל הכרבולים המשותפים, הם מתעוררים בשש-שש וחצי |יש|

אגב, כמו בדפים אחרים שכתבתי בהם, קשה לי עם זה שכל ניסיון להכתיב משהו מייד חייב להתערבב עם כפייה. אני רואה בניסיון לעצב שעת שינה מסוימת משהו שעומד באותה מדרגה עם העיצוב של איכות המזון שנכנסת לפה. אלו דברים שמתחילים אותם בגיל צעיר, מציעים בהם את מה שמראש נראה הולם ורצוי ומכוונים את התהליך כך שתושג תוצאה שנקשרת בעיניי ההורים לבריאות פיזית ונפשית. שינה היא צורך בסיסי מאוד וחשוב שהיא תהיה איכותית ושיהיה ממנה מספיק.
אגב, דבר שצריך להילקח בחשבון זה שעת הקימה בבוקר. ילדים בחינוך ביתי שיכולים לקום מתי שהם רוצים ושאפשר לסמוך עליהם שישלימו שעות שינה חסרות אינם כילדים שצריך בבוקר להעיר אותם כדי להגיע בזמן למסגרת. אני חושבת שמי שנמצא במסגרת, גם בגלל הקימה בבוקר וגם בגלל איך שמתנהלת מנוחת הצהריים בגנים, פשוט ישן פחות. במקרים כאלה יש חשיבות יתרה לדאגה לכמות מספקת של שינה בלילה.
בעיניי, ילד שהולך לישון מוקדם מרוויח. הם קמים באותה שעה בין אם ילכו לישון בשבע וחצי ובין אם בגלל משהו חריג הם הולכים לישון אחרי עשר בלילה.
בשעה המוקדמת הם מרוויחים שעות שינה נקיות וזה בריאות בעיניי. נכון שזה משרת גם את ההורים אם הם רוצים זמן שקט לעצמם משעה מוקדמת יחסית. ומה בכך? יופי, כולם מרוצים.
יחד עם זאת, אני לא יודעת איך דבר כזה מתנהל כאשר לא מתחילים איתו ממש מינקות. כלומר, אין לי מושג מה צריך להפעיל אם רוצים פתאום אחרי שנתיים לשנות את שעות השינה.
יכול להיות שבמקרה כזה כבר באמת תידרש כפייה ותצטרכי לשקול את דרכך.
לטעמי הליכה לישון חייבת להיות משהו נעים. אלו שעות ארוכות שילד נמצא לבד עם החלומות שלו ועם התודעה שלו (גם אם הוא במיטה משפחתית) וזה משפיע אחר כך על המון דברים אחרי שקמים מהשינה.
גם אני זוכרת לטובה את השינה המשותפת עם אחותי באותו חדר ואת הנעימות שבזה וגם את ההרדמות הנעימות של ההורים שלי. אם הייתי צריכה לבחור הייתי אומרת שזה הרבה יותר חשוב מהשעה שבה הולכים לישון.

בת 5 ובן 4
לינה משפחתית. (כולם במיטה גדולה).
כשרואה שהם עייפים (זה יוצא בסביבות 22:00 לפעמים קצת יותר מוקדם ולפעמים קצת יותר מאוחר), מבקשת מהם לאסוף צעצועים, מלבישה פיג'מות, מארגנת את המיטה, מצחצחת להם שיניים, דואגת שיעשו פיפי, מקריאה ואז קצת שוכבת איתם במיטה. הגדולה נרדמת מיידית, הקטן מתקשה קצת יותר, נשארת איתו קצת ואז הוא נשאר לבד במיטה עד שנרדם.
בדרך כלל אין התנגדויות, הסיפור מהווה פיתוי. הם בוחרים כמובן. לפעמים אני מרשה להשתולל עוד במיטה, עד שאני אבוא ולפעמים מאחרת את הכניסה למיטה- אבל לא בהרבה. לרוב הם עייפים ורוצים ללכת לישון.
השאיפה שלי היא רק להקדים קצת את הריטואל, כי הוא לוקח זמן ואז יוצא שאני יוצאת מההשכבה בשעה מאוחרת מידי.
שואפת שישנו ב-22:00 מקסימום.

לא התיחסתי לנושא ההרדמה- אצלנו לא נרדמים לבד, אלא עם אמא. הקטן לפעמים נרדם גם עם אבא בטיול במנשא, הגדול נרדם תמיד אתי במיטה,יונק קצת ואחר כך מחבק אותי עד שנרדם. לאחרונה קורה שאני קמה מהמיטה לפני שהוא נרדם לגמרי והוא נרדם לבד, אבל מעולם לא קרה ששלחתי אותו לחדר ער לגמרי וציפיתי שירדם לבדו.
כשהקטן יהיה מספיק גדול אני מאמינה שאפשר יהיה לשלוח אותם לישון ביחד, עם פחות ליווי מאמא.

אצלנו הילדים בני שנתיים וארבע וישנים ביחד בחדר. מאז שהם היו ממש קטנים הם היו הולכים לישון איפשהו בין שבע לשבע וחצי. אצלנו מזמינים לארוחת ערב קצת לפני שש, אם לא התקלחו בצהריים עושים מקלחת זריזה ואחר כך סיפור ושירים במיטות וזהו. ברוב המקרים הם קצת מפטפטים ביניהם ואז נהיה שקט. קראתי איפשהו שאם מניחים לישון באותה שעה בגילאים הצעירים הגוף פשוט מתרגל לדרוש את השינה שלו בשעה הזו. לנו חשוב מאוד השקט שלנו בשעות הערב. רוצים לאכול ביחד ולשבת לקשקש או, אם יש בייביסיטר, להיות מסוגלים לעזוב את הבית בשעה מוקדמת ולא להתפרק מעייפות.
בקיצור, השעה הזו של שבע וחצי היא משהו בין דרישה של הילדים להנדסה שלנו. זה עובד יפה, כולם מבסוטים מזה, ואם העייפות מהם הלאה (וזה קורה לפעמים אם שנת הצהריים ממש מתארכת) הם פשוט מבלים זמן ארוך יותר בפטפוט משותף במיטה או שאנחנו נשארים איתם יותר בחדר לעוד סיפור או עוד שירים.

את שואלת ספציפית על גילאים נורא קטנים... אני חושבת שזה קשה להכניס ילד בן שנתיים לבד לחדרו לישון, בטח ובטח בן חודשיים... אבל בגילאים גדולים יותר זה יכול להיות אחרת. אצלנו הגילאים הם 8 וחצי, 6 וחצי, ו-3 וחצי. את הקטן (9 חודשים) אני לא מחשיבה בינתיים כי הוא ישן איתנו, וכי הוא לא חלק מה"חבילה" שהן כרגע. שלוש הילדות הולכות לישון ביחד, בד"כ בין 8-9 בערב, אחרי מקלחת וצחצוח והרבה סיפורים לפני השינה שאנחנו קוראות ביחד. הן ישנות יחדיו בחדר אחד, ואכן מספרות אחת לשניה סיפורים ומדברות עד שהן נרדמות. הגדולה ממשיכה לקרוא במיטתה עד שנמאס לה והיא נרדמת, וגם השניה כבר מתחילה לקרוא במיטה (רק שהיא עוד קוראת בקול ולאט, וזה מפריע לאחרות :-9). לפעמים הן ערות עוד זמן מה, ואנחנו שומעים אותן מפטפטות, ואנחנו הולכים לבקר אותן מידי פעם ולהגיד שוב פעם לילה טוב ולנשק וכן הלאה... ככה זה אצלנו. אבל, כאמור, הגילאים אצלך ממש לא קרובים ולבן השנתיים אין אחים גדולים שיכולים לשעשע אותו בערב, והוא בסה"כ עוד די תינוק בעצמו בגיל הזה, ככה שנראה לי לא ישים להכניס אותו למיטה ולצאת ולצפות שיהיה לו נחמד וכיף לבדו...

אגב, גם אני באופן אישי זקוקה לזמן הזה בערב בלי שמטפסים עליי והופכים את הבית והדיבור האינסופי שאינו פוסק צריך מבחינתי להפסק בשלב מסויים (שיימשך אצלן בחדר מבחינתי, רק שלא יהיה מופנה כלפיי לאיזה שעתיים...) ולכן אנחנו כן מנהיגים שעה מסויימת שהולכים לישון, גם אם הן לא מעוניינות בדיוק באותו הרגע... אנחנו כמובן כן מתחשבים ולא עומדים להן עם סטופר, אבל אנחנו כן רואים שהן עייפות (מתחילות לפרפר בבית ולהשתגע) וזה די קבוע בשעות הללו, ולכן אנחנו עומדים על כך.

אצלנו יש את השעה שהילדים פשוט מתעייפים ורוצים לישון. הם בעצמם מבקשים לישון (הגדול במלים, הקטן באיתותים) ושניהם די שויצרים בקטע הזה ומקפידים להתעייף כל ערב באותה שעה :-D
אני מבחינתי יודעת שבשעה X ילד א' מתעייף ובשעה Y ילד ב' מתעייף כך שבשעה מסוימת אני אחתוך את פעילות אחה"צ ואתחיל להתארגן לקראת הערב וזה יהיה מספיק מוקדם כדי שבשעת העייפות של כל אחד מהם הוא יהיה מוכן לשינה, אכול ומפוג'ם ומצוחצח ורחוץ אם אפשר.
כמובן שאם בערב מסוים הם לא עייפים בשעה הרגילה לא אתעקש איתם על שינה, כי אני סומכת עליהם שידעו להודיע לי כשיהיו עייפים.
כלל האצבע שלי הוא לא להפריע לילד ערני ורגוע, ולא משנה מה השעה; אם הילד כבר לא רגוע אלא נכנס להיפר כי עבר את סף העייפות, כן אדאג לכוון אותו למיטה ולהזכיר לו שהוא עייף.

דף זמני? או אם יש כבר דף דומה, אין לי בעיה לאחד... (מודה שפשוט אין לי זמן ואנרגיות לחפש... מתנצלת וסומכת על העורכות/ים שיאירו את עיני במקרה הצורך)

איך זה אצלכם בערב? האם לילדים שלכם יש "שעת שינה" שבה עליהם להיכנס לחדר/למיטה ולשהות שם עד שהם נרדמים, בלי להציק להורים? או שהם משתוללים עד שנרדמים לבד על הספה? או שיש להם טקס שינה שמתחיל ביוזמתכם בשעה קבועה ובסופו הם מוצאים את עצמם ישנים בשלווה במיטה?

אחי ואני גדלנו עם "שעת לילה טוב" כזאת בערב, משמונה או תשע היינו צריכים להיות במיטות. והאמת שזה היה נחמד לכולנו... להורים שלי היה שקט בערב להירגע ולראות "מבט", ולי ולאחי (שחלק עימי חדר) היה כיף לקרוא במיטה, לדבר, לצחקק, וגם להשתולל מדי פעם (עד שההורים היו באים ואומרים לנו להירגע... ואז היינו שוכבים על המיטות בחושך ומתפקעים מצחוק). אה, ולפעמים אם הייתה כתבה מאוד מעניינת בחדשות, היינו מתגנבים למסדרון ורואים טלויזיה משם, בשקט בשקט שההורים לא יגלו אותנו... עד שהם גילו אותנו ו"גרשו" אותנו חזרה למיטות. בקיצור, זאת זכורה לי כחוויה מאוד חיובית בסך הכל, מעולם לא הרגשתי לא-רצויה על-ידם, או נעלבתי שהגיעה השעה לישון... וזה תמיד היה ברור שמעכשיו זה הזמן של ההורים שלנו להיות ביחד והזמן שלנו, הילדים, להיות בחדר שלנו.

אבל, מצד שני, אני די מאמינה בחינוך ללא כפייה. לאו-דווקא כערך עליון, אלא מתוך כבוד לילדי כישויות עצמאיות ומתוך אמונה ב"שיטות אילוף חיוביות" שאני מיישמת גם על כלבים וגם על אנשים. אז האם זה מתנגש?
או שמא זה נקלט כצורך בסיסי שאמא חייבת למלא בשביל עצמה, ומכאן שעל הילדים להתחשב ולקבל את ה"חוק" הזה, בדיוק כפי שהם מקבלים את זה שאסור לשבור את הטלויזיה או לשפוך את קערת המים של הכלב על הרצפה?

אם זה משנה לכם גיל הילד, אני אמא לבן שנתיים ולבן חודשיים. הגדול ישן בעיקרון בחדר שלו בחודשים האחרונים, אבל קם בלילה ומצטרף אלינו למיטה. התינוק ישן בקו-סליפר לידי בשלב זה. בעוד כמה חודשים אנו נשקול להעביר את התינוק אל חדרו של הגדול, שיהיה גם להם את ה"ביחד" הזה שהיה לי עם אחי... מקווה שהוא (הגדול שלי) ירצה בזה.

זה מתקשר לי גם לאופן ההרדמה... כך שאשמח לשמוע מכם גם על הפן הזה של הערב שלכם!
המון תודה...
מקווה להארה...
שולה חתולה