על ידי הגשמה_עצמית* » 06 אוגוסט 2007, 04:41
מחשבות על אהבה וזוגיות:
"עצמי" +"עצמי" = "זוג"
הגורמים המעצבים את ה"עצמי" מרגע היווצרותו ועד יום מותו הם:
הגנים – הצופן הגנטי הטבוע בנו.
הנשמה – האנרגיה הרוחנית שבנו.
התנייה פיזיולוגית – התגובות שלנו באמצעות הכימיה שבגופינו.
התניה תרבותית וחברתית – הקודים, החוקים והכללים על פיהם אנו מחונכים.
ה"עצמי" אינו מושלם, הוא מודע לכך - ב"עצמי" יש מגוון רחב של תכונות (חלקן מוצאות חן בעיני עצמו, וחלקן לא) ,ולכן יש קונפליקט תמידי בנפשו. ה"עצמי", על מנת ליצור איזון בנפשו, מפתח מודעות, והתובנה החשובה שלו היא לחיות בשלום עם חיצוניותו ופנימיותו.
ברגע שה"עצמי" פוגש ב"עצמי" אחר, הוא מתחבר לאותן תכונות שאיתן הוא שלם, תכונות שהוא מזהה אותן מתוך עולמו. תכונות המחברות הללו הן, גורמי המשיכה, והן מסודרות בסדר היררכי אינדיבידואלי (תכונות חיצוניות ופנימיות כגון: גוף, לבוש, שפה, טמפרמנט, תחומי עניין, דפוסי התנהגות ועוד..)
באמצעות גורמי המשיכה, ה"עצמי" יוצר היכרות עם האחר. כאשר יש קבלה/הכלה בין שני הצדדים יש סיפוק.
הצורך בסיפוק צרכינו נובע מציווי אבולוציוני/אלוהי/יקומי (של היקום), על מנת לשרוד ולהרגיש ביטחון והגנה (ה"עצמי", כנראה, מחובר לאותו מקום עמוק בתודעה, אותו זיכרון חושי, ראשוני, בהיותו תינוק עטוף בחום וכל צרכיו מסופקים).
ה"עצמי", עם כל מורכבותו, פוגש "עצמי" אחר מורכב כמוהו, ועל מנת שהקשר יהיה פורה בינהם (קשר של זוגיות) הם צריכים לשאוף לאיזון . (באותו האופן שה"עצמי" מודע לכך שהוא אינו מושלם, והאחר אינו מושלם, כך גם החיבור בינהם אינו מושלם). אותו איזון מופר לעיתים די קרובות, לכן החיבור מותנה ברצון לחיות יחד ובמודעות של שני הצדדים למצב.
מסלולו של כל פרק מחיי ה"עצמי", ידוע ומתוכנן מראש, ולכן לעיתים קרובות, ההתמודדות עם המהות היא קשה עבורו, וזאת מפני שה"עצמי" לא הגיע לאותו פרק בחייו באמצעות תבונותיו האישיות, אלא באמצעות כל מה שהוטמע בו, על ידי הגורמים המעצבים אותו (המוזכרים בראשית דברי).
הקושי לחיות חיי אהבה וזוגיות לטווח ארוך נובע מסיבות אילו:
- ציפיות מוגזמות - ה"עצמי" מוצף במסרים על נצחיותם של האהבה והזוגיות, ואינו מודע לקשיים. מסרים אילו מגיעים מהסביבה התרבותית והחברתית (באמצעות, ספרים, סרטים, שירים, מחזות, ביטויים ביום- יום וכ"ו. למשל, "והם חיו להם באושר ועושר עד עצם היום הזה" או "עד שהמוות יפריד ביננו" ועוד).
- אין סיפוק צרכים - כאשר האיזון מופר בין גורמי המשיכה של שני הצדדים, נקודות החיבור בינהם פוחתות והמרחק בינהם גדל מאוד.
- שינוי בתפיסות החברתיות - במציאות הנוכחית יש מצב בו זוגות רבים מתגרשים, נשים שבוחרות בדרך של חד- הוריות, וכ"ו. שינויים אלו משפיעים על ה"עצמי".
ה"עצמי" באמצעות מודעות יכול לבחור האם ואיך להתמודד עם הבעיה. על מנת להשיג סיפוק הדדי, שני הצדדים צריכים להתמודד יחדיו, כך ימנעו מעצמם חד-צדדיות בקשר ויזכו שוב לחוות סיפוק מאותן תכונות מחברות, או אף מתכונות חדשות.
לאהבה משמעויות רבות: אהבה ל/מ הורים, משפחה, אהבה ל/מ בן- זוג, אהבה ל/מ ילדים, אהבה ל/מ אלוהים, אהבה ל/מ חברים, אהבה למקום, לטבע, למוסיקה ועוד.
- אהבה מכילה בתוכה - מודעות (הבנה שכלית/רוחנית), רגש פיזי/רוחני, וצורך פיזי/רוחני.
- זוגיות - תוצאה של חיבור באמצעות הגורמים שמעצבים את העצמי. (אני סבורה שניתן לחיות בכל מיני וואריאציות של קשר לטוב ולרע - הרי המציאות עולה על כל דמיון).
- האהבה והזוגיות מתפתחות יחדיו. @}
מחשבות על אהבה וזוגיות:
"עצמי" +"עצמי" = "זוג"
הגורמים המעצבים את ה"עצמי" מרגע היווצרותו ועד יום מותו הם:
הגנים – הצופן הגנטי הטבוע בנו.
הנשמה – האנרגיה הרוחנית שבנו.
התנייה פיזיולוגית – התגובות שלנו באמצעות הכימיה שבגופינו.
התניה תרבותית וחברתית – הקודים, החוקים והכללים על פיהם אנו מחונכים.
ה"עצמי" אינו מושלם, הוא מודע לכך - ב"עצמי" יש מגוון רחב של תכונות (חלקן מוצאות חן בעיני עצמו, וחלקן לא) ,ולכן יש קונפליקט תמידי בנפשו. ה"עצמי", על מנת ליצור איזון בנפשו, מפתח מודעות, והתובנה החשובה שלו היא לחיות בשלום עם חיצוניותו ופנימיותו.
ברגע שה"עצמי" פוגש ב"עצמי" אחר, הוא מתחבר לאותן תכונות שאיתן הוא שלם, תכונות שהוא מזהה אותן מתוך עולמו. תכונות המחברות הללו הן, גורמי המשיכה, והן מסודרות בסדר היררכי אינדיבידואלי (תכונות חיצוניות ופנימיות כגון: גוף, לבוש, שפה, טמפרמנט, תחומי עניין, דפוסי התנהגות ועוד..)
באמצעות גורמי המשיכה, ה"עצמי" יוצר היכרות עם האחר. כאשר יש קבלה/הכלה בין שני הצדדים יש סיפוק.
הצורך בסיפוק צרכינו נובע מציווי אבולוציוני/אלוהי/יקומי (של היקום), על מנת לשרוד ולהרגיש ביטחון והגנה (ה"עצמי", כנראה, מחובר לאותו מקום עמוק בתודעה, אותו זיכרון חושי, ראשוני, בהיותו תינוק עטוף בחום וכל צרכיו מסופקים).
ה"עצמי", עם כל מורכבותו, פוגש "עצמי" אחר מורכב כמוהו, ועל מנת שהקשר יהיה פורה בינהם (קשר של זוגיות) הם צריכים לשאוף לאיזון . (באותו האופן שה"עצמי" מודע לכך שהוא אינו מושלם, והאחר אינו מושלם, כך גם החיבור בינהם אינו מושלם). אותו איזון מופר לעיתים די קרובות, לכן החיבור מותנה ברצון לחיות יחד ובמודעות של שני הצדדים למצב.
מסלולו של כל פרק מחיי ה"עצמי", ידוע ומתוכנן מראש, ולכן לעיתים קרובות, ההתמודדות עם המהות היא קשה עבורו, וזאת מפני שה"עצמי" לא הגיע לאותו פרק בחייו באמצעות תבונותיו האישיות, אלא באמצעות כל מה שהוטמע בו, על ידי הגורמים המעצבים אותו (המוזכרים בראשית דברי).
הקושי לחיות חיי אהבה וזוגיות לטווח ארוך נובע מסיבות אילו:
[list]
[*] ציפיות מוגזמות - ה"עצמי" מוצף במסרים על נצחיותם של האהבה והזוגיות, ואינו מודע לקשיים. מסרים אילו מגיעים מהסביבה התרבותית והחברתית (באמצעות, ספרים, סרטים, שירים, מחזות, ביטויים ביום- יום וכ"ו. למשל, "והם חיו להם באושר ועושר עד עצם היום הזה" או "עד שהמוות יפריד ביננו" ועוד).
[*] אין סיפוק צרכים - כאשר האיזון מופר בין גורמי המשיכה של שני הצדדים, נקודות החיבור בינהם פוחתות והמרחק בינהם גדל מאוד.
[*] שינוי בתפיסות החברתיות - במציאות הנוכחית יש מצב בו זוגות רבים מתגרשים, נשים שבוחרות בדרך של חד- הוריות, וכ"ו. שינויים אלו משפיעים על ה"עצמי".
[/list]
ה"עצמי" באמצעות מודעות יכול לבחור האם ואיך להתמודד עם הבעיה. על מנת להשיג סיפוק הדדי, שני הצדדים צריכים להתמודד יחדיו, כך ימנעו מעצמם חד-צדדיות בקשר ויזכו שוב לחוות סיפוק מאותן תכונות מחברות, או אף מתכונות חדשות.
לאהבה משמעויות רבות: אהבה ל/מ הורים, משפחה, אהבה ל/מ בן- זוג, אהבה ל/מ ילדים, אהבה ל/מ אלוהים, אהבה ל/מ חברים, אהבה למקום, לטבע, למוסיקה ועוד.
[list]
[*] אהבה מכילה בתוכה - מודעות (הבנה שכלית/רוחנית), רגש פיזי/רוחני, וצורך פיזי/רוחני.
[/list]
[list]
[*] זוגיות - תוצאה של חיבור באמצעות הגורמים שמעצבים את העצמי. (אני סבורה שניתן לחיות בכל מיני וואריאציות של קשר לטוב ולרע - הרי המציאות עולה על כל דמיון).
[/list]
[list]
[*] האהבה והזוגיות מתפתחות יחדיו. @}
[/list]