על ידי תמי_גלילי* » 05 אוגוסט 2006, 01:26
על הקשר בין אוטיזם להנקה:
לא נראה שיש קשר של אחד לאחד בין אוטיזם להנקה, לפחות לפי סקרים לא רשמיים שאני ראיתי. אני אישית מכירה כמה ילדים אוטיסטיים שינקו שנתיים ויותר, והבן שלי ביניהם.
מה שכן, כיוון שאחד מהמאפיינים של אוטיזם הוא מערכת חיסונית לקויה (במקרים רבים פעילה מדיי), ייתכן שאם ילד ספציפי ינק, הנזק נמוך יותר לגבי אותו ילד מאשר אם הוא לא היה יונק. אבל זה לא נראה לי משהו שאפשר לבדוק. נדמה לי שוויליס כותב על הקשר בין הנקה לבין מעבר של מערכת החיסון ממצב של TH1 למצב של TH2, שבעבר סברו שמאפיין אוטיסטים (לאחרונה התגלה ששני המצבים הנ"ל נמצאים אצלם בהפעלת יתר).
צריך להביא בחשבון שאוכלוסיות שמצדדות בהנקה ארוכת טווח יחסית למקובל בחברה המערבית, הן פעמים רבות אותן אוכלוסיות שלא מחסנות. אבל עדיין, קשה בהרבה למצוא אוטיסטים שלא חוסנו, כמו בני (למרות שאני כן מכירה גם כמה כאלה), מאשר אוטיסטים שינקו לתקופה ארוכה.
עיתונאי עשה מחקר על קהילת אמיש, שאינם מחסנים כידוע, ומצא שאין שם אוטיזם (האוטיסטים היחידים היו ילדים מאומצים שכן חוסנו). המחקר נדחה כחיזוק לתיאוריית התמירוסל בטענה שייתכן שלאמיש יש מאגר גנטי שונה מיתר האוכלוסייה, היות שהם מתחתנים ביניהם. אבל יש קליניקה בשיקגו שיש בה עשרות אלפי ילדים שהם homeschooled, ולא חוסנו (וניתן להניח גם ינקו יותר מהממוצע, אבל צריך לבדוק את זה). מעטים מהם אוטיסטיים, ועליהם אי אפשר לטעון שמאגר הגנים שונה. המתנגדים לתיאוריית החיסונים והתמירוסל הוזמנו לעשות עליהם מחקר... למיטב ידיעתי אף אחד מהם לא הרים עדיין את הכפפה הזו (מעניין למה).
לגבי רגישות יתר או חסר תחושתית, מוטוריקה פגומה, ושיווי משקל לקוי:
זו תופעה שמאפיינת הרעלת כספית או חוסרים בנוטריינטים מסויימים, שגם הם יכולים להיגרם מהרעלת כספית.
הרבה ילדים הפסיקו להיות זקוקים לגרייה, או להפך: רגישים אפילו לתווית של החולצה, אחרי שהתחילו לקחת תוספים של ויטמינים (בעיקר קבוצת ה-B) ומינרלים (בעיקר אבץ). הנקה במקרה זה לא תועיל בהכרח גם אם תזונת האם טובה, כיוון שיש בעיה בהשמשת הנוטריינטים האלה בגוף. אדרבא, אם האם סובלת מהרעלת כספית מתמשכת (כגון מסתימות אמלגם או מאכילת דגים), הכספית עוברת לילד בהנקה. ייתכנו גם ילדים שהקזאין (חלבון החלב) שבחלב אם גורם להם לתופעות אוטיסטיות כיוון שאין להם יכולת לפרק אותו כהלכה (עוד תיאורייה היא שקזאין וגלוטן = חלבון המצוי בדגנים אינם מתפרקים כראוי לחומצות אמינו אלא רק לפפטידים דמויי אופייאטים, שחוצים את גבול הדם מוח וגורמים לחולמנות ולניתוק המאפיינים הרבה אוטיסטים; זו אחת הסיבות שממליצים לאוטיסטיים על דייאטה נטולת גלוטן וקזאין).
לילדים שרגישים מדיי למגע, זה יכול ממש להכאיב להם, במקרה הזה מגע אינו עוזר.
כשיותם היה תינוק והיה קוליקי (בדיעבד - כנראה רגיש לכימיקלים), קרה יותר מפעם אחת שהוא נרגע דווקא כשהפסקתי לגעת בו. כיום יש לו רגישות-חסר והוא דווקא מאוד אוהב שעושים לו מסג'ים עמוקים, מחבקים וכו'.
לגבי אוטיזם בחברות לא מתועשות: אוטיזם אובחן לראשונה בשנות השלושים, אצל הילדים מהמחזורים שקיבלו את החיסונים הראשונים עם התמירוסל. אוטיזם לא היה קיים כלל במדינות מסויימות עד שהגיעו לשם החיסונים עם התמירוסל (למשל, סין).
ולבסוף, לגבי נושא התווית, אני אכתוב את זה שוב:
בניגוד, אולי, למה שקורה עם ליקויי למידה אחרים, הנטייה הכללית בחברה היא דווקא לנסות לא לתת את התווית של אוטיזם.
כמעט כל הורה של ילד שאובחן כאוטיסט עבר התנסות דומה, כאשר ההורה מרגיש שמשהו לא בסדר, אבל האיבחון הרישמי מבושש לבוא. או שניתנת תווית מעורפלת בנוסח "הפרעות תקשורת", הכול כדי לא לומר את ה-A word. לא נדיר שהורים מחכים מעל חצי שנה רק כדי לקבל את האיבחון שמאפשר מימון של טיפולים שנחוצים כל כך לילד (על דבר אחד כל המחקרים מסכימים לגבי אוטיסטים - טיפול אינטנסיבי ומוקדם ככל האפשר הוא המפתח להתקדמות מרבית).
אוטיזם בתיפקוד שאינו גבוה זה לא משהו שאפשר לפספס. זה לא משהו שהחברה המציאה. וזה לא משהו שמאפשר לאנשים האלה להסתדר בחברה - כל חברה - או לשרוד בלי קושי ובלי עזרה פעילה. אם אפשר להאשים במשהו את "החברה", אותה יישות שמגלמת כנראה את הרוע המוחלט, זה יהיה בעצימת עיניים נוכח עליית מקרי האוטיזם ובסירוב לנקוט פעולה שתעצור את העלייה ותעזור למשפחות שניזוקו. לא בריצה לתת תוויות מיותרות.
_אבל מה שאפשר לעשות פה אצלנו :
לדאוג לתזונה טובה ולטיפול טוב באם גם לפני ההריון
הריון בריא
טיפולים מחזקים לאם (וגם לאב)
כושר ואושר
לידה טובה
בלי ברית מילה
לשקול חיסונים
ובכלל,לעשות קבלת פנים טובה לעולל,שירצה להשאר איתנו כאן,גם בנפש ולא רק בגוף._
אלה יופי של המלצות לכל ילד.
אבל מניסיון (לא רק שלי), אפשר לעשות את כל אלה, ועדיין הילד יהיה אוטיסט.
מה שיש לי להגיד על הגישה הזו כבר כתבתי בקטע give us a break בדף הבית שלי. אני ממליצה גם על "השמיעי קולך" של קתרין מוריס בהקשר הזה.
תמי
על הקשר בין אוטיזם להנקה:
לא נראה שיש קשר של אחד לאחד בין אוטיזם להנקה, לפחות לפי סקרים לא רשמיים שאני ראיתי. אני אישית מכירה כמה ילדים אוטיסטיים שינקו שנתיים ויותר, והבן שלי ביניהם.
מה שכן, כיוון שאחד מהמאפיינים של אוטיזם הוא מערכת חיסונית לקויה (במקרים רבים פעילה מדיי), ייתכן שאם ילד ספציפי ינק, הנזק נמוך יותר לגבי אותו ילד מאשר אם הוא לא היה יונק. אבל זה לא נראה לי משהו שאפשר לבדוק. נדמה לי שוויליס כותב על הקשר בין הנקה לבין מעבר של מערכת החיסון ממצב של TH1 למצב של TH2, שבעבר סברו שמאפיין אוטיסטים (לאחרונה התגלה ששני המצבים הנ"ל נמצאים אצלם בהפעלת יתר).
צריך להביא בחשבון שאוכלוסיות שמצדדות בהנקה ארוכת טווח יחסית למקובל בחברה המערבית, הן פעמים רבות אותן אוכלוסיות שלא מחסנות. אבל עדיין, קשה בהרבה למצוא אוטיסטים שלא חוסנו, כמו בני (למרות שאני כן מכירה גם כמה כאלה), מאשר אוטיסטים שינקו לתקופה ארוכה.
עיתונאי עשה מחקר על קהילת אמיש, שאינם מחסנים כידוע, ומצא שאין שם אוטיזם (האוטיסטים היחידים היו ילדים מאומצים שכן חוסנו). המחקר נדחה כחיזוק לתיאוריית התמירוסל בטענה שייתכן שלאמיש יש מאגר גנטי שונה מיתר האוכלוסייה, היות שהם מתחתנים ביניהם. אבל יש קליניקה בשיקגו שיש בה עשרות אלפי ילדים שהם homeschooled, ולא חוסנו (וניתן להניח גם ינקו יותר מהממוצע, אבל צריך לבדוק את זה). מעטים מהם אוטיסטיים, ועליהם אי אפשר לטעון שמאגר הגנים שונה. המתנגדים לתיאוריית החיסונים והתמירוסל הוזמנו לעשות עליהם מחקר... למיטב ידיעתי אף אחד מהם לא הרים עדיין את הכפפה הזו (מעניין למה).
לגבי רגישות יתר או חסר תחושתית, מוטוריקה פגומה, ושיווי משקל לקוי:
זו תופעה שמאפיינת הרעלת כספית או חוסרים בנוטריינטים מסויימים, שגם הם יכולים להיגרם מהרעלת כספית.
הרבה ילדים הפסיקו להיות זקוקים לגרייה, או להפך: רגישים אפילו לתווית של החולצה, אחרי שהתחילו לקחת תוספים של ויטמינים (בעיקר קבוצת ה-B) ומינרלים (בעיקר אבץ). הנקה במקרה זה לא תועיל בהכרח גם אם תזונת האם טובה, כיוון שיש בעיה בהשמשת הנוטריינטים האלה בגוף. אדרבא, אם האם סובלת מהרעלת כספית מתמשכת (כגון מסתימות אמלגם או מאכילת דגים), הכספית עוברת לילד בהנקה. ייתכנו גם ילדים שהקזאין (חלבון החלב) שבחלב אם גורם להם לתופעות אוטיסטיות כיוון שאין להם יכולת לפרק אותו כהלכה (עוד תיאורייה היא שקזאין וגלוטן = חלבון המצוי בדגנים אינם מתפרקים כראוי לחומצות אמינו אלא רק לפפטידים דמויי אופייאטים, שחוצים את גבול הדם מוח וגורמים לחולמנות ולניתוק המאפיינים הרבה אוטיסטים; זו אחת הסיבות שממליצים לאוטיסטיים על דייאטה נטולת גלוטן וקזאין).
לילדים שרגישים מדיי למגע, זה יכול ממש להכאיב להם, במקרה הזה מגע אינו עוזר.
כשיותם היה תינוק והיה קוליקי (בדיעבד - כנראה רגיש לכימיקלים), קרה יותר מפעם אחת שהוא נרגע דווקא כשהפסקתי לגעת בו. כיום יש לו רגישות-חסר והוא דווקא מאוד אוהב שעושים לו מסג'ים עמוקים, מחבקים וכו'.
לגבי אוטיזם בחברות לא מתועשות: אוטיזם אובחן לראשונה בשנות השלושים, אצל הילדים מהמחזורים שקיבלו את החיסונים הראשונים עם התמירוסל. אוטיזם לא היה קיים כלל במדינות מסויימות עד שהגיעו לשם החיסונים עם התמירוסל (למשל, סין).
ולבסוף, לגבי נושא התווית, אני אכתוב את זה שוב:
בניגוד, אולי, למה שקורה עם ליקויי למידה אחרים, הנטייה הכללית בחברה היא דווקא לנסות לא לתת את התווית של אוטיזם.
כמעט כל הורה של ילד שאובחן כאוטיסט עבר התנסות דומה, כאשר ההורה מרגיש שמשהו לא בסדר, אבל האיבחון הרישמי מבושש לבוא. או שניתנת תווית מעורפלת בנוסח "הפרעות תקשורת", הכול כדי לא לומר את ה-A word. לא נדיר שהורים מחכים מעל חצי שנה רק כדי לקבל את האיבחון שמאפשר מימון של טיפולים שנחוצים כל כך לילד (על דבר אחד כל המחקרים מסכימים לגבי אוטיסטים - טיפול אינטנסיבי ומוקדם ככל האפשר הוא המפתח להתקדמות מרבית).
אוטיזם בתיפקוד שאינו גבוה זה לא משהו שאפשר לפספס. זה לא משהו שהחברה המציאה. וזה לא משהו שמאפשר לאנשים האלה להסתדר בחברה - כל חברה - או לשרוד בלי קושי ובלי עזרה פעילה. אם אפשר להאשים במשהו את "החברה", אותה יישות שמגלמת כנראה את הרוע המוחלט, זה יהיה בעצימת עיניים נוכח עליית מקרי האוטיזם ובסירוב לנקוט פעולה שתעצור את העלייה ותעזור למשפחות שניזוקו. לא בריצה לתת תוויות מיותרות.
_אבל מה שאפשר לעשות פה אצלנו :
לדאוג לתזונה טובה ולטיפול טוב באם גם לפני ההריון
הריון בריא
טיפולים מחזקים לאם (וגם לאב)
כושר ואושר
לידה טובה
בלי ברית מילה
לשקול חיסונים
ובכלל,לעשות קבלת פנים טובה לעולל,שירצה להשאר איתנו כאן,גם בנפש ולא רק בגוף._
אלה יופי של המלצות לכל ילד.
אבל מניסיון (לא רק שלי), אפשר לעשות את כל אלה, ועדיין הילד יהיה אוטיסט.
מה שיש לי להגיד על הגישה הזו כבר כתבתי בקטע give us a break בדף הבית שלי. אני ממליצה גם על "השמיעי קולך" של קתרין מוריס בהקשר הזה.
תמי