אני לקראת ניתוח היפוספאדיאס לבני ואני לא רואה סיבה טובה למה לעשות את הניתוח הרי בעיניי אם עושים לו ברית מילה רגיל הכי טוב כי אי חושבת שאין לו בעיה בהטלת השתן אם מישהי עברה את זה נא לתת פרטים אני נורא פוחדת

אני לקראת ניתוח היפוספאדיאס לבני ואני לא רואה סיבה טובה למה לעשות את הניתוח הרי בעיניי אם עושים לו ברית מילה רגיל הכי טוב כי אי חושבת שאין לו בעיה בהטלת הדתן

שלום אנשים טובים ומטיבים.
אנחנו אומנם חצי דוסים ובכל זאת היה לנו מאוד קשה לעשות ברית
הילד המקסים עבר את זה ברוח טובה בהרדמה מקומית תוך כדי שינה נעימה, מאז חלפו להן, מהר, 5 וחצי שנים והפין לא נראה מושלם, אני מחפשת עזרה בעניין תיקון ברית , יש לו צלקת שהופכת את הפין שלו לא סימטרי ובעתיד בעת זקפה הוא יהייה עקום, התיקון נעשה( בנתיים לפי רופא אחד שהייתי אצלו) בהרדמה מלאה ,מה דעתכם על הרדמה כללית?ובכלל האם לעשות לו תיקון ברית עכשיו? זה הצאנס האחרון, אח"כ הוא כבר יהייה ממש גדול והתמימות לא כל כך תהייה, בנוסף אני לא רוצה להתמהמה אם אני בכל זאת אחליט לעשות לו את זה כי כמה אפשר לעשות עניין מפין?
בריאות ואהבה
גיל לעד

אין קשר בין מילה ויהודי (ובין יהודי ושלם)... - ע"פ היהדות, בן לאם יהודיה לעולם יהיה יהודי.
ומי דיבר על אמונה בתורה...?
אני רואה את התורה כ"מיתולוגיה היהודית" ומתייחס אליה ככזו. מיתוסים נועדו להעביר איזושהי פואנטה, חוכמה. אולם אדם שמקבל את המיתוס "כדברו" שקול לאותו אדם שכאשר מצביעים על הירח, מתרכז באצבע...

אבל בלי ברית מילה הוא לא יהיה יהודי שלם
וזה ימנע ממנו המון בחיים, וכשיגדל, וילמד בשעורי תורה, מה תגידו לו? אנחנו מאמינים בתורה אבל לא עושים? זה באמת יופי של חינוך
ומן הסתם גם לדבריכם יתיחס בהתאם

לכתבות נוספות : קה"ל http://www.kahal.org/

לדעתי חצי ברית הוא יותר שאלה במונח רפואי

אחלה, אני שמח שאת מסכימה איתי באופן כללי.
אני מקווה שהכל יסדר על הצד הטוב ביותר
תעדכני אותי.

ירון
בכלל לא חשבתי על ילדים אחרים שיציקו, זה דווקא נראה לי שולי.
חשבתי על הילד עצמו, מה אם הוא יחשוב שאנחנו לא בסדר שהשארנו את זה, (את החצי ברית הזו), :-s
ואם בגיל ההתבגרות זה לא יביך אותו (כלפי עצמו, ומה שהוא מרגיש).
בלי ברית בכלל נראה לי יותר פשוט לקבל.
לגבי הניתוח, הבנתי בצורה ברורה שזו הרדמה מלאה.
אבל באופן כללי אני מסכימה איתך.

אני גבר ואני מבין יותר את הצד שלך מאשר את הצד שלו.....
רק משהו קטן שעזר לי מאוד להחליט:
ילד בן שנה ו 9 חודשים הוא מצד אחד קטן מידי בכדי להבין למה ומה עושים לו ומצד שני גדול דיו בכדי לזכור את החוויה הטראומתית הזו.
הרדמה מלאה היא סכנה לכל אדם לא כל שכן לילד (תמיד יש את האפשרות של לא להתעורר ממנה), הרדמה מקומית לעומת זאת זה זריקת אלחוש לעורלה והילד ער לחלוטין, כשתהיתי, כיצד ילד ער יגיב למה שעושים לו הסבירו לי המנתחים שבגלל גילו "מקבעים אותו ללוח המנתחים" דהיינו קושרים לו את הידיים והרגליים למיטה למשך כ- 15 דקות (כולל הזריקה, הניתוח והתפרים)
מלבד הטראומה הנוראית הזו (אם כי זה לבד נשמע לי מספיק), לוקח בערך שבוע שבו הילד חשוף לזיהומים של הפרשות, צריבות של הפין (בטח ובטח אם ילדך עדיין עם חיתול), זיהומים ממגע של הילד בפין (ילד בגיל הזה יכול באמצע הלילה פשוט להוריד את החיתול ולהתעסק בעצמו) ואז החלמה לא טובה של הניתוח, צלקות וכיו"ב (תחשבי על התתמודדות של נער מתבגר עם פין מצולק, לא ישר וכו').
ושוב - אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיציקו לו ושהוא יעדיף שתחליטו עבורו, אך האם את בטוחה בכך??
אולי הוא יעדיף להחליט לבד? אם תעשו לו ברית, תמנעו ממנו את האפשרות להחליט.
כגבר אומר לך, שבגיל שבו מתחילים "להשוות" ולשחק עם חברים באיבר המין הוא גיל בוגר יחסית (13 , 12 ) שבו הילד יכול לבחור את להשתתף במשחק או לא. שלא לדבר על מקלחות בצבא (אפילו שהייתי נימול, לא אהבתי להתקלח עם עוד אנשים כיוון שלא היה לי נוח עם הגוף שלי ותמיד תמיד מצאתי את הזמן להתקלח לבד - ואני מבטיח לכולם שהתקלחתי כל יום...) ובכלל, מדובר על איבר מאוד מוצנע שכל אחד מאיתנו יכול לבחור למי אנחנו מעוניינים להראות אותו ולמי לא. אז איפה בדיוק הבעיה?

הבן שלי בן שנה ו-9 חודשים, ואת הניתוח, אם יהיה, יעשו עד גיל הגן (אני מניחה).
יכול להיות שבגיל ההתבגרות, הוא יעדיף לתקן אבל הנושא יביך אותו, יציק לו, יקח לו יותר זמן להחלים.
מצד אחד אתה משאיר את ההחלטה בידיו,
מצד שני אולי הוא יעדיף שלא להחליט והיה לו יותר נוח שיפתרו אותו מן הצורך הזה.
ושוב, קשה לי להתמודד מול טיעון רגשי, שטוען את לא גבר אז את לא יכולה להבין.

ורד,
חצי ברית נשמע כמו חצי התלבטות... ; - )
למה לחסוך לו את ההתלבטות? אנחנו לא בטוחים שזה באמת יפריע לילד, ואם זה יפריע אז הוא יוכל לשנות.
אני לא יודע בן כמה בנך אבל אני לא בטוח שזה יותר קשה בגיל מבוגר, משיחות רבות שערכתי בנושא עם רופאים כירורגים שונים, הדבר היחידי שהם הסכימו עליו הוא שכמה שהילד יותר גדול יקח לו יותר זמן להחלים. אבל הכאב הוא אותו כאב.
היתרונות של לימול את הילד בגיל מבוגר יותר (בהנחה שכך הוא יחליט) הם רבים:
הילד יודע לקראת מה הוא נכנס, הוא בלי חיתול ובכך נמנעים ממנו הצריבות, עורלתו פרודה מהעטרה ואין צורך לבצע "פריעה" בקיצור הרבה פחות טראומטי.

אני חושב (יש לי בן בן שנתיים) שמהות ההחלטה שלנו מבוססת רק על השערות (יפריע או לא יפריע, יציקו לו או לא) אבל, אם נחליט לחתוך אזי אין זה ניתן לשינוי, ואם נחליט שלא לימול אזי קיימת תמיד האפשרות של לימול, אם זה יפריע לו מאוד הוא יוכל להחליט לבצע את הניתוח ותמיד קיימת האפשרות שזה בכלל לא יפריע לו (או שיעדיף להתמודד) וישאר שלם ומאושר.

ירון תודה,
הבעיה היא לא "ברית כן או לא", אלא חצי ברית כן או לא.
לדת אין שום משמעות לגבינו מבחינת עשה ולא עשה, אנחנו גם לא נשואים כדת.
המראה פשוט שונה מהשונה (ערל).
הטיעון של בן זוגי הוא שזה משהו שמבחינת המראה יפריע לבן כשיגדל, קשה לו להאמין שהוא לא ירצה לתקן, ומהבחינה הזו עדיף להתעסק עם זה עכשיו ולחסוך לו את ההתלבטויות.
לא מבחינת להחליט עבור הילד, יותר מבחינת להגן עליו מניתוח בגיל שזה יותר קשה.
דווקא נראה לי טבעי שבגלל שזה איבר של גבר אז לגבר תהיה יותר בעיה רגשית איתו, כמו לנשים בנושאים נשיים.

ורד יקרה,
אני לא חושב שהבעיה היא "הנקודה הרגשית של הגבר" , קצת שיחות עם משפחה, פורומים שונים בנושא או חברים גיליתי (ואני מאמין שתגלי) שהנושא לא פחות טעון ורגשי גם עבור נשים.
לדעתי זה יותר קשור להשקפת העולם, השפעת הדת על החיים והפחד מפני השונה.
ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה להיכנס לאתרים של "אף מילה" ו"מילה רעה" להדפיס קצת חומר בנושא ולתת לבן זוגך לקרוא בו. (אצלי זה עבד נהדר)
ואני גם בטוח שתוכלי לקבל כאן המון תמיכה והמון תשובות כמעט לכל שאלה שיש לך.
הרבה הרבה בהצלחה.
(חבר'ה, תיבנו קישורים עבורה לאתרים הנ"ל, אני איני יודע איך)

הבן שלי נולד חצי נימול ופתח ה"צינור" טיפה שמאלה.
לשמחתי לא עברנו ברית מילה כי צריך לשמור את חלק העורלה אם יהיה צורך בניתוח תיקון.
עכשיו זה לא לכאן ולא לכאן. לי זה לא מפריע ואם אין צורך בניתוח לא הייתי נוגעת בזה.
בן זוגי לעומת זאת חושב שבגלל המצב המיוחד כן כדאי לתקן.
בתור אשה זה נראה לי מיותר, אבל קשה לי לענות בנקודה שהיא רגשית לגבר.
מה דעתכם?