על ידי אישה_במסע* » 15 יוני 2017, 15:28
פעם, בתיכון, המורה לפיזיקה נתן לכיתה תרגיל. אני זוכרת את זה עד היום. במקום תרגיל סטנדרטי, נתנו שאלה קלה בפיזיקה, ופתרון שגוי של תלמיד. השאלה הייתה במה שגה התלמיד, או אולי אם שגה ואיך. זו הייתה שאלה קשה להפליא. אני חושבת שכל הכיתה הצליחה לפתור את התרגיל נכון הוא היה ממש קל. אבל למצוא איפה טעה התלמיד? בסוף הצלחתי. ואני אפילו זוכרת איך בדיוק הוא טעה! עד היום!
הדיון הזה על NVC, עוד לפני שהוא נקטע בדף הבית, מרגיש לי ככה. כי כששמעתי לראשונה על NVC, ממש התלהבתי. זה נשמע ממש טוב ומגניב ונכון. אבל במציאות, זה לא עבד. כלומר, לפעמים NVC עובד טוב ומצויין. אבל לפעמים, דיברו איתי ב-NVC וזה היה ממש דוחה, וזה קרה כבר לפחות עם שלוש נשים שונות. וכשאני השתמשתי ב-NVC זה לא עבד בכל מיני מקרים. ועכשיו אני מנסה להבין למה.
הגישה של בשמת שונה. היא כוללת בתוכה גם NVC, אבל גם הרבה דברים אחרים שהם ממש לא NVC. הגישה של בשמת היא מה שציפיתי ש-NVC יהיה, מה ששיטת תקשורת אמורה להיות בשבילי. כי היא עובדת. אני אומרת על משהו שאני לא מאמינה בזה לא הגיוני או שאני לא אצליח לעשות את זה, ואז עובר זמן, ואני עושה את זה, וזה מצליח, וזה עובד. ואני לא מבינה למה. ב-NVC אני מבינה למה זה אמור לעבוד, אבל זה לא עובד.
אני חושבת שמה שחסר לי ב-NVC זה גבולות גזרה. מתי NVC מתאים ומתי לא. בספר על השיטה ובכל מיני מקומות באינטרנט שקראתי בדרך כלל אמרו שהשיטה מתאימה תמיד. לדעתי, זו יהירות. זה גם הטעות הכי נפוצה ששיטות למיניהן עושות, אני חושבת. לוקחות רעיון שמתאים בחלק מהזמן, אומרות שהוא מתאים כל הזמן. ולא אומרות מתי הוא מתאים!
פעם, בתיכון, המורה לפיזיקה נתן לכיתה תרגיל. אני זוכרת את זה עד היום. במקום תרגיל סטנדרטי, נתנו שאלה קלה בפיזיקה, ופתרון שגוי של תלמיד. השאלה הייתה במה שגה התלמיד, או אולי אם שגה ואיך. זו הייתה שאלה קשה להפליא. אני חושבת שכל הכיתה הצליחה לפתור את התרגיל נכון הוא היה ממש קל. אבל למצוא איפה טעה התלמיד? בסוף הצלחתי. ואני אפילו זוכרת איך בדיוק הוא טעה! עד היום!
הדיון הזה על NVC, עוד לפני שהוא נקטע בדף הבית, מרגיש לי ככה. כי כששמעתי לראשונה על NVC, ממש התלהבתי. זה נשמע ממש טוב ומגניב ונכון. אבל במציאות, זה לא עבד. כלומר, לפעמים NVC עובד טוב ומצויין. אבל לפעמים, דיברו איתי ב-NVC וזה היה ממש דוחה, וזה קרה כבר לפחות עם שלוש נשים שונות. וכשאני השתמשתי ב-NVC זה לא עבד בכל מיני מקרים. ועכשיו אני מנסה להבין למה.
הגישה של בשמת שונה. היא כוללת בתוכה גם NVC, אבל גם הרבה דברים אחרים שהם ממש לא NVC. הגישה של בשמת היא מה שציפיתי ש-NVC יהיה, מה ששיטת תקשורת אמורה להיות בשבילי. כי היא עובדת. אני אומרת על משהו שאני לא מאמינה בזה לא הגיוני או שאני לא אצליח לעשות את זה, ואז עובר זמן, ואני עושה את זה, וזה מצליח, וזה עובד. ואני לא מבינה למה. ב-NVC אני מבינה למה זה אמור לעבוד, אבל זה לא עובד.
אני חושבת שמה שחסר לי ב-NVC זה גבולות גזרה. מתי NVC מתאים ומתי לא. בספר על השיטה ובכל מיני מקומות באינטרנט שקראתי בדרך כלל אמרו שהשיטה מתאימה תמיד. לדעתי, זו יהירות. זה גם הטעות הכי נפוצה ששיטות למיניהן עושות, אני חושבת. לוקחות רעיון שמתאים בחלק מהזמן, אומרות שהוא מתאים כל הזמן. ולא אומרות מתי הוא מתאים!