אה, כבר נמחק...

[u]זה באמת יכול לסייע אפילו שזה גרם כל כך הרבה עוגמת נפש למישהי אחרת?[/u]
תפוח, בדיוק מדברות על זה אצל [po]ציל צול[/po]

אה, זו אני <האמא>...

תפוח, תודה על כל מה שכתבת שם בדף של האמהות. עשית סיכום ממש טוב של מה שאני בעצמי מרגישה.
ותודה מיוחדת על זה
[u]אבל לנתח כל משפט שהיא כתבה ולהמציא עליו תיאוריות זו בעיני חדירה למרחב האישי של השואלת.[/u]
כי אני אכן מרגישה "נחדרת", תחושה לא כיפית בכלל, ונעים לדעת שמישהי שמה לב.

רציתי להגיד לך תודה על דברייך הטובים שכתבת בדף המתלבטת.

@}

קונקרטי מבחינתי זה משהו שמתאים לחיים האמיתיים, קצת בניגוד לתיאוריות, למרות שהשניים שלובים.

[u]כי בתחושה שלי את נצמדת לשיטות שמישהו הגה[/u]
אה. לא. ממש לא.

העניין הוא שהרבה זמן האמנתי שתקשורת מקרבת עובדת (כי המון נשים חכמות אמרו ככה), והמשכתי להאמין לזה למרות שזה לא עבד בחיים שלי. ולמרות שהפסקתי לנסות להשתמש בה בהקשרים בהם היא לא עובדת. ורק בתחילת הדיאלוג הזה הבנתי פתאום - זה לא עובד! זה פשוט לא עובד! ואז חתיכת הפאזל הושמה במקומה הנכון. הגישה הזו נכונה בחלק מהמקרים, ואלו לא המקרים שמעניינים אותי.

ההבנה הזו, היא שאפשרה לי לשחרר. לפני זה, כל פעם שסיפרתי שזה לא עובד, אף פעם לא האמינו לי ואמרו - כן, זה לא עובד. כלומר, האמינו, אבל. אבל אולי אני עושה את זה לא נכון? אולי לא השתמשתי בטכניקה בדיוק כמו שצריך? אולי נצמדתי לטכניקה במקום להשתמש בה כקו מנחה? ואולי ואולי ואולי. במקום פשוט להגיד - כן, אני מאמינה לך. כל שיטה לפעמים לא עובדת. רק שעכשיו אני יכולה להגיד את זה לעצמי, וזה מספיק.

התיאור שלך של ההורים שלי מתאר אותם בצורה מדוייקת מאוד. רק לא הבנתי מה פה קונקרטי.

אבל בנימה יותר קונקרטית - לגבי אנשים שלא מקשיבים לך ולצרכים שלך - אני מגלה שהרבה פעמים אלו אנשים שאו לא בקשב לצרכים של עצמם, או שהם חשים שאין לצרכים שלהם לגיטימציה, או שכדי להצדיק את הצרכים של עצמם הם צריכים, ובכן, להצדיק אותם. הם לא קיימים מתוקף זה שהם קיימים, אלא מתוקף זה שמישהו הסכים איתם, או אמר שככה זה נכון, או שהם נורא נורא מסכנים ולכן הצרכים שלהם לגיטימיים. ועוד כל מיני הצדקות. לאנשים כאלה קשה לראות את הצרכים של האחר, כי בתחושה שלהם זה משחק סכום אפס.
אני חושבת שקשה לי להתחבר לחלק ממה שאת אומרת, כי בתחושה שלי את נצמדת לשיטות שמישהו הגה. טכניקות שמישהו הציע. שוב - זה רק מה שעולה מההודעות האחרונות שלך, אני לא חושבת שאת ככה בכל דבר ואספקט אז בבקשה, אל תתעכבי ותוכיחי לי באריכות אם אני טועה או לא. מספיק לי שתגידי לי אם כן או לא, אני כבר מבטיחה להאמין לך.
בכל מקרה, זה מה שעולה מההודעות האחרונות, ואני לא אוהבת שיטות. איך זה מסתדר עם תקשורת מקרבת? אני מתייחסת לזה בתור קו מנחה לחיים, בתור אמצעי שעוזר לי כרגע, לא בתור תורה מסיני.

[u]אני מוצאת שהתשובות שאנחנו מוצאים לשאלות קונקרטיות הן הרבה יותר קשורות לחיים ולמי שאנחנו ולא לאיזה רעיון שמישהו אי פעם הגה ואז לפני שנות דור האמנו בו ללא צל של ספק.[/u]

אורנה בדיוק כתבה את מה שאני מתקשה לנסח.

אני אישית הגעתי למסקנה שמה שלא עובד בתקשורת המקרבת זה התקשורת. הרעיון של רצונות וצרכים נורא נחמד, וגם התובנה שאפשר למלא אותו צורך בדרכים שונות. אבל כל החלק של ה"תקשורת"? לא עובד לפחות בחצי מהמקרים.


[u]אבל עצם זה שעבורך הצרכים שלך הם לגיטימיים ,די מקל על ההתמודדות מול השאר.[/u]
אה... לא. כי זה שהצרכים שלי לגיטימיים ידעתי כבר קודם. וכי תקשורת מקרבת לא עזרה. בכלל. והמון זמן חשבתי שאולי אני עושה משהו לא נכון, לפני שעזבתי את הרעיון שתקשורת מקרבת עובדת, וקיבלתי את המציאות - היא לא. האסטרטגיות שעובדות מולם הן משיטות אחרות לחלוטין. למשל, בשמת שמסבירה איך מציבים גבולות, ומתי מה שמתאים זה להציב גבול וממש לא לשתף ברגשות. וזה שיפר את הקשר שלי עם המשפחה.

גבול כמו שאת מתארת - בעיני זה משהו שנדיר להגיע אליו. אם את מזהה את העימותים האלה לפני שהם נוצרים, את כמעט ולא צריכה להציב גבול ברור ולעצור את הסיטואציה.
חוץ מזה שעם ילדים - אפשר לעצור אותם, ואז כדאי להסביר למה.

אני לא לגמרי מבינה מה את רוצה להגיד. אני גם לא יודעת מהי הגישה של בשמת.

אבל אם אני מבינה נכון, עבורי תקשורת מקרבת היא בסיס לתקשורת. לא חייבם להגיד את כל המבנה של הצורת תקשורת בכל התנהלות מול כל אדם. לפעמים מספיק שאת מבינה מה מניע אותו, מה הרגשות והצרכים שלו, גם אם את לא אומרת את זה.
אותו דבר נכון עבורך. מספיק להבין מה את מרגישה וצריכה, ואחר כך אפשר להתנהל מול העולם מתוך המודעות הזאת.

אולי יהיה יותר נכון להגיד: אחד הדברים שלא עובדים בתקשורת מקרבת זה היצמדות לדוגמה (בחולם).

היתה לי אתמול שיחה כזאת, עם מישהי שלא פנוייה כמעט בכלל לצאת מהשיח של האיסטרטגיות לפתרון אחורה כדי להבין מה האיסטרטגיה צריכה לכלול. היה מאתגר, ובאמת לפעמים זה תהליך ארוך, ולא משפט אחד שפותר את כל הבעיות. אבל עצם זה שעבורך הצרכים שלך הם לגיטימיים ,די מקל על ההתמודדות מול השאר. כי אז נגיד בהתמודדות מול משפחה, יותר קל לך להציב את הגבולות שלך מולם. ויותר קל למצוא איסטרטגיות שעובדות מולם (למשל, אולי לצאת מהבית, עבורי זה מאד שיפר את הקשר עם המשפחה).
ושוב, יש מליון דרכים להגיע לאותה המטרה. לכל אחד - הדרך שלו. וזו הבעייה בהיצמדות לדוגמה, אז זה הפך למשהו שהוא כמעט דתי, וזה לרוב לא מוביל לתוצאות טובות, למעט לאותם מעטים שעבורם הדרך עוברת בדיוק בנתיב שהוגדר מראש.

[u]אבל אני באופן אישי מעדיפה לצמצם מגע עם אנשים כאלו.[/u]
בעיקרון גם אני, אבל יש שלושה צדדים לגישה שלי לזה.
הצד הראשון הוא שבאמת אני מעדיפה לצמצם מגע. הצד השני הוא שיש ערך ביכולת לתקשר וליצור קשר קרוב עם אנשים שהם לא כמוני. זה אחת התבניות העתיקות בספרות - גיבור בגלל נסיבות כלשהן נאלץ לצאת להרפתקה יחד עם מישהו שהוא בחיים לא היה בוחר להיות חבר שלו. ואז הם נאלצים ללמוד להסתדר ויוצרים חברות עמוקה ומוצלחת במיוחד. והצד השלישי - זו המשפחה שלי. היא צריכה לעשות משהו הרבה יותר קיצוני בשביל שאני אנתק איתה מגע.

אנשים שלא קולטים באמת לא קולטים בשום פלטפורמה. אבל... כשהשתמשתי בגישה של בשמת, הם קלטו. כלומר, יותר טוב. NVC? התנגדות רבתי. לא תמיד, אבל בהמון מקרים. כי רגשות זה מפחיד, ולתת להם לגיטימציה זה מפחיד (כי אז אפשר להרגיש אותם במקום להדחיק אותם!). ולהגיד מה הרגשות שלי, ואז עוד להתייחס לצרכים שלי כאילו צרכים זה משהו לגיטימי שצריך למלא, ולא הפרעה לא נוחה שצריך להדחיק? התנגדות-התנגדות-התנגדות. יש לי סיפור קצרצר ומשעשע על איך שהבנתי את זה.

ואני חושבת שאחד הדברים שלא עובדים ב-NVC זה בדיוק התקשורת המילולית. או ליתר דיוק, עודף הדגש עליה. אני ממש זוכרת איך באחד הדפים בשמת הסבירה איך מציבים גבול. להגיד "עצור" או משהו בסגנון, להרים את היד, להגיד משפט קצר. זה מעביר מסר שההורים שלי יכולים להבין. והמסר הזה נכלל בשמת הגוף, ובעצם זה שהמשפטים קצרים. זה עובד איתם. להגיד כשאתה עושה ככה-וככה אני מרגישה ככה-וככה, אתה יכול בבקשה להפסיק לעשות ככה-וככה לא יעבוד. לא רק כי אני בהחלט יכולה לשמוע תשובה שהצורך שלי לא לגיטימי ואני צריכה להדחיק אותו, אלא כי זה שאני באמת צריכה משהו לא יעבור. מילים זה מעט ודל. אבל גבול בשמתי? יעבור.

כלומר, יש אנשים שיודעים לקלוט, אבל לא בגישת התקשורת המקרבת. ואני מעוניינת ללמוד איך לתקשר איתם, ובשביל זה אני רוצה ולומדת שיטות תקשורת שונות. חבל שלקח לי כל כך הרבה זמן לוותר על הקונספט של NVC. עשיתי את זה רק עכשיו, במהלך כתיבת ההודעות האלו.

פעם, בתיכון, המורה לפיזיקה נתן לכיתה תרגיל. אני זוכרת את זה עד היום. במקום תרגיל סטנדרטי, נתנו שאלה קלה בפיזיקה, ופתרון שגוי של תלמיד. השאלה הייתה במה שגה התלמיד, או אולי אם שגה ואיך. זו הייתה שאלה קשה להפליא. אני חושבת שכל הכיתה הצליחה לפתור את התרגיל נכון הוא היה ממש קל. אבל למצוא איפה טעה התלמיד? בסוף הצלחתי. ואני אפילו זוכרת איך בדיוק הוא טעה! עד היום!

הדיון הזה על NVC, עוד לפני שהוא נקטע בדף הבית, מרגיש לי ככה. כי כששמעתי לראשונה על NVC, ממש התלהבתי. זה נשמע ממש טוב ומגניב ונכון. אבל במציאות, זה לא עבד. כלומר, לפעמים NVC עובד טוב ומצויין. אבל לפעמים, דיברו איתי ב-NVC וזה היה ממש דוחה, וזה קרה כבר לפחות עם שלוש נשים שונות. וכשאני השתמשתי ב-NVC זה לא עבד בכל מיני מקרים. ועכשיו אני מנסה להבין למה.

הגישה של בשמת שונה. היא כוללת בתוכה גם NVC, אבל גם הרבה דברים אחרים שהם ממש לא NVC. הגישה של בשמת היא מה שציפיתי ש-NVC יהיה, מה ששיטת תקשורת אמורה להיות בשבילי. כי היא עובדת. אני אומרת על משהו שאני לא מאמינה בזה לא הגיוני או שאני לא אצליח לעשות את זה, ואז עובר זמן, ואני עושה את זה, וזה מצליח, וזה עובד. ואני לא מבינה למה. ב-NVC אני מבינה למה זה אמור לעבוד, אבל זה לא עובד.

אני חושבת שמה שחסר לי ב-NVC זה גבולות גזרה. מתי NVC מתאים ומתי לא. בספר על השיטה ובכל מיני מקומות באינטרנט שקראתי בדרך כלל אמרו שהשיטה מתאימה תמיד. לדעתי, זו יהירות. זה גם הטעות הכי נפוצה ששיטות למיניהן עושות, אני חושבת. לוקחות רעיון שמתאים בחלק מהזמן, אומרות שהוא מתאים כל הזמן. ולא אומרות מתי הוא מתאים!

כתבת, התכוונתי P-:

קראת נורא נורא יפה

אבל האנשים שלא קולטים, הם לא קולטים בשום פלטפורמה. לא באופן אישי, לא באינטרנט, כלום. זה לא קשור לשום סוג של תקשורת. ואם כבר חייבים, עבורי תקשורת מקרבת עוזרת לייצר מצב נייטרלי רגשי שבו אני כן מצליחה להעביר מסר. כי לרוב הבעייה של אנשים כאלה (לא כולם) היא שהם כל כך מוצפים רגשית, וכל דבר גורם להם להצפה רגשית ולסחרור, שמרחב נייטרלי מאד יכול לסייע.

לא שמתי לב לדיון האחר.
הכנות עברת כשהיא קיימת. לפעמים אנשים לא כל כך טובים בלהסביר לעצמם מה הם רוצים וצריכים, ואז בטח ובטח שאין להם יכולת להסביר לאחרים. זה המקום של מישהו שכן יודע לתקשר לנסות להקשיב ולהבין מה נאמר מאחורי כל הבלה בלה שאנשים מייצרים. הבנה של תקשורת לא מילולית יכולה לעזור, כי היא חושפת רגשות שהדובר לא מודע אליהם. עושים את זה כל הזמן עם ילדים...
אבל, אם את כמי שמעבירה מסר מודעת למה שאת מרגישה, אז את יכולה להיות מילולית בקשר לזה. ומי שבצד השני יוכל כנראה להבין יותר טוב מה את רוצה להגיד. לא תמיד הוא יצליח. אפשר גם לנסות לנחש למה הצד השני התכוון, ומה הוא מרגיש, דרך האינטרנט. אני באופן אישי לא כל כך טובה בזה, אבל אני מכירה אנשים שכן, שיודעים לשאול את השאלות הנכונות גם דרך האינטרנט כך שההבנה הנכונה תצוץ אצל האדם שמתייעץ.
תקשורת לא אלימה, בעיני, יותר משהיא מסבירה איך לבקש דברים כך שהמסר יעבור, מסבירה איך לתקשר עם עצמך כך שהמסר יעבור. להבין מה מפריע לך, מה באמת מפריע לך וזה לא תמיד מה שנראה במבט ראשון, כי רובנו גדלנו תחת שכבות של מיסוך. יש כמובן עוד טכניקות לעשות את אותו הדבר בדיוק.
וכן, יש אנשים שלא מכוונים לקלוט. אני לצערי מכירה כמה וכמה כאלה באופן אישי. יכול להיות שאם היה יושב מולם מישהו שייתן להם עוד ועוד אמפתיה, היה נפתח אצלם משהו בסוף. זה באמת לא מתאים תמיד לאינטרנט. וגם לא תמיד עובד במציאות. לפעמים אפשר להעביר מסרים פשוטים וחשובים, אבל אני באופן אישי מעדיפה לצמצם מגע עם אנשים כאלו.

[u]אז הכנות תעבור[/u]
בעצם, אני לא מסכימה. יש אנשים שלא מסוגלים לקלוט משהו, ואז זה לא תלוי ביכולת שלי לשדר בכלל. ככה ויתרתי על הרצון להגיד משהו, כי לצד השני לא היו קולטנים מתאימים כדי לקלוט את זה.

[u]אם הדוברת כנה עם עצמה[/u]
אני חושבת שלהיות כנה עם עצמי זה מסע לחיים שלמים, ולהיות כנה עם עצמי לחלוטין זה משהו שכרגע שמור לבודדים. לדעתי, [u]אם הדוברת כנה עם עצמה ועם הסביבה, אמפתית לעצמה[/u] אז תקשורת לא אלימה לא נחוצה, כמו גם כל מסגרת אחרת. כי זה מה שיעבור. שיטות למיניהן נחוצות בשביל כל המקרים בהם אין את זה - כי כאשר יש מידה חלקית ולא שלמה של כנות עצמית וסביבתית, אמפתיה לעצמי ולסביבה, יש דברים שמדגישים ומנכיחים את החלק שיש, ויש כאלו שמנכיחים את מה שאין. ושיטות נחוצות גם בשביל לטפח את הכנות והאמפתיה.

<אם שמת לב, בדף שלי כרגע מתנהל דיון לא קשור. אם את רוצה להתחיל דיון, אני מעדיפה כרגע שהוא לא יתערבב בדיון האחר שיש בדף הבית שלי>

לפני הרבה זמן כתבת לי: [u]אחד הבסיסים בעיני של תקשורת לא אלימה הוא לתמלל רגשות. איך זה מסתדר בעינייך עם מה שאמרת קודם, שקשה להביע רגשות בלי אינטונציות ומחוות פנים?[/u] ולא עניתי. מצטערת.
התשובה (למקרה שהיא מעניינת אותך אחרי כל כך הרבה זמן) היא שתמלול רגשות לדעתי יכול לעבוד טוב רק אם הוא בנוי על בסיס של תקשורת לא מילולית טובה. אם יש סתירה בין המסר המילולי ללא מילולי, כל התקשורת (המילולית) הלא אלימה שבעולם לא תעזור. כי תקשורת לא מילולית זה 93% מהתקשורת.
אבל אם התקשורת הלא מילולית טובה, זה לפעמים עדיין לא מספיק. ואז באה התקשורת הלא אלימה. והיא, אגב, לא חייבת לבוא. היא רק דרך אחת להתמודד עם זה. וגם הדרך השניה, של ללמוד להקשיב ולהבין רגשות של אחרים בלי שהם יסבירו חשובה בעיני באותה המידה.

ושוה התנצלות שקטעתי את הדיון באמצע. אני מעריכה את ההשתפות שלך בו @}

תפוח אדמה ,
רציתי לומר לך שהנסיון שלך לווסת , למתן וקצת לפקס היה עם עדינות מיוחדת שנגעה לליבי.
מקווה שזה יעזור. רוחות המלחמה , הפסקנות והידענות מציפות בעיני דפים רבים מדי ברחבי האתר.

זה תענוג רציני שם, דווקא כשנשארים כמה ימים...
אני מסיונרית מצויינת.😄

באים לפארק?
לא התראינו שנים

תפוח אדמה יקרה,
אני מהדף [po]אני והבן שלי[/po], רציתי לומר לך תודה על העזרה והתמיכה.
כמה מהדברים שכתבת ממש נחקקו בי ומלווים אותי עד עכשיו.
תודה לך שהארת לנו בחשיכה (-:

הי
איך אפשר ליצור איתך קשר על מפגשים חינוך ביתי?

היי, תוכלי לקפוץ [po]לאמהות שואלות אמהות[/po]? נראה לי שתוכלי לעזור.

נו, נובסדר {@

הי, כתבת שאת הולכת למדעטק, גם אנחנו! איזה גילאים אתם ומתי אתם הולכים? :-)

היי תפוח.
אני מקווה שלא נפגעת ממה שכתבתי לך בדף [po]אין מספיק[/po] חלב.
ראיתי שזה נמחק על ידי מישהו (וזה בסדר גמור מבחינתי)
@}

ניתן, אבל יש דרכים יותר טובות לעזור לריפלוקס. הסמכה בקורנפלור מחייבת שאיבה ובקבוקים וארוחות גדולות, ובריפלוקס עדיף לתת ארוחות קטנות ותכופות.
אם תספרי לי איך מתבטא הריפלוקס, כמה פעמים ביממה התינוק יונק, האם מצד אחד או שניים כל פעם, כמה פיפי וקקי הוא עושה, בן כמה הוא ואיך העלייה במשקל ועוד כל דבר שנראה לך רלוונטי, אולי אוכל לעזור לך טוב יותר.

היי אמרו לי שאת מבינה ברפלוקס והנקה :-)
ניתן להסמיך חלב אם בקורנפלור?

הי [po]תפוח אדמה[/po], אני יודעת שאנחנו מכירות אבל לא בטוחה בשמך, אם אני משייכת נכון. זכרון הוא עקב אכילס שלי
אשמח אם ניפגש ביומעיון, יהיה כייף לפגוש פנים מוכרות :-)

אנחנו בסדר גמור :-)
מה שלומכם?
אני אכן פעילה בפייסבוק, ואשמח להצטרף. מה שם הפורום?

שלום לך (-:
אנחנו מכירות מפעם. מה שלומכם??
רק באתי להגיד שיש פורום עורכים ומתרגמים מעולה בפייסבוק, אם את פועלת במרחבים האלה

יש מצב לסוף שבוע אחד לפני? כי ב27.4 אני חוזרת לעבוד....

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[po]תפוח אדמה[/po] -
אשמח לשמוע פרטים בקשר לחילופי הביתם בפסח.. אנחנו ברמת גן [email protected] או 0528695410 מאיה

הי המון תודה על תשובתך- קצת חדשה פה ואין לי עדיין דף בית. אשמח לקבל שמות של אנשים ששולחים לחינוך בלתי פורמלי ולא לבית הספר אם אפשרי. לmichalgrs בג'ימייל. המון תודה, מיכל

תודה על ההכוונה. אבדוק באתר שציינת.
נכון שהכיוון הוא לטייל בעלות נמוכה, אבל לכתחילה נכון בעיניי לטייל טיול שיהיה שונה מאופיו מלעבור בכל האתרים התיירותיים ולסמן V. אני רוצה טיול בקצב אחר, שיגבש את המשפחה ושיאפשר לנו להתוודע למקומות.

יופי, תודה!

אז ככה:

עוד שנה אני אמורה לצאת לשבתון בעז"ה, ויש לי פנטזיה על טיול משפחתי ארוך בחו"ל.
העניין הוא שיש לנו ב"ה חמישה ילדים כן ירבו :-) , ונראה שהתקציב שלנו לא ראלי לצורך מימוש ההרפתקה. חשבנו על שליחות בחו"ל, אבל כנראה שזה לא מתאים, וכך התגלגלתי לאופציה של חוות אורגניות.
נכנסתי לאתר שמרכז את פרטי החוות וראיתי שכדי לקבל פרטי התקשרות צריך להירשם תמורת סכום לא קטן לחברות באתר הספציפי של המדינה או של היבשת הרצויה.
כרגע אנחנו לא יודעים מה היעד הרצוי, אבל יודעים שנרצה מידה מסוימת של ציוויליזציה, אפשרות להשיג אוכל כשר מסומן וכו', ולכן כנראה שאנחנו בכיוון הלא ממש ממוקד של אירופה - ארה"ב - אוסטרליה... משהו כזה. חוץ מזה, צריך מקום שאפשר יהיה לתקשר בו באנגלית (יכולה להיות גם ארץ ששפתה אחרת, אך שיהיו בה דוברי אנגלית.)

אם כן, ראשית, אשמח לדעת אם יש לך תבנות או עצות באשר לבחירת היעד וגם בקשר למשך הטיול = איך נדע מראש כמה זמן יתאים לנו? ואולי לעבור ממקום למקום כל חודש-חודשיים?
שנית, חשוב לי לדעת מה האפשרויות בקשר להגעה עם ילדים: הבת הבכורה שלנו תהיה בעז"ה בת 12, כך שאי אפשר לצפות שהילדים יהיו פרודוקטיביים במיוחד, וכנראה שגם אנו המבוגרים לא נוכל לעבוד שנינו במשרה מלאה. האם נתקלת באפשרות של עבודה חלקית והוספת תשלום מצדנו על לינה, מזון וכו'? אני מניחה שזה עדיין ייצא זול יותר מאשר לטייל בלי לעבוד ולכסות הוצאות אלה בעצמנו.

מקווה שמבול השאלות לא מציף מדי.

היי [po]תפוח אדמה[/po] !

קראתי אותך בדף על החוות האורגניות.
האם את כאן? אפשר לשאול אותך כמה שאלות?

שבוע טוב!

ממליצה על אילן מקיבוץ כנרת.
עברנו איתו כמה פעמים.
אחראי, רציני ויסודי.

יש גם את הדף [po]המלצות מובילים[/po], שם כתבתי בעבר את פרטי ההתקשרות איתו.
בהצלחה

תודה רבה על המידע @}

מזל טוף..
ץ

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום, מה שלומכם????? :-) המשאבה שלך עוד אצלי, צריכה אותה?....
[po]קרן קיימת[/po]

אם את מקבלת הרבה פניות על מזרון למסירה אשמח אם תכתבי לי, גם אני מחפשת אחד לטיולים..
תודה וחג שמח!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי תפוח אדמה,
אפשר להציע מתכון מעניין של חביתה עם תפוח אדמה?
http://www.foodsdictionary.co.il/Recipes/1499

הי, אכן הגיע כסא נהדר של אוונפלו
אם בא לך להשאיל אותו את מוזמנת, אני אצטרך אותו רק יותר מאוחר

הי, יש סיכוי מגיע אליי כסא בטיחות בימים הקרובים ואשמח להשאיל לך
אם עדיין יש צורך
תהיי בקשר

אם סל קל מתאים לילדה אז יש לי להציע

תודה רבה @}

היה ממש כיף לראות אתכם שוב!
ץ

הי תפוח, עניתי אצלי...
ץ

הי, אתם כאן???!!!

מה שלומכם???

מה עוד אתם מוסרים? איפה תאחסנו הכל?

יום פתוח? גאראג' סייל, אתם מגיעים ליומעיון? לא יודעת אם נהיה ב 14/5 במרכז, מזכירה שב 21/5 יש אצלנו לג בעומר

שק שינה עבה מאד בצבע כחול.
אני אשמח, וגם למדפים לנעליים, איפה אתם מאחסנים הכל? מצאתם?

ראית מה כתבתי לך במייל (בצ'ט)? לא ענית אז לא ידעתי. בכל מקרה רציתי לברך אותכם ואת אומץ ליבכם. מהקריאה של מה שמעליי אני מבינה שהדברים מקבלים כיוונים קצת אחרים (?)

תשאלי את אפרת אם היא עדיין מחפשת עובדים באוסטרליה

היי, תבקרו אותנו לפני הטיסה? מצאת פיתרון איחסון? דא גם בהודו יש וופים תבדקי באורוביל דרמסלה וכו

הי ת.א. מה קורה?
ראיתי שביקרת...
איזה כיף.
נדברה?
ץ

לא פטמות סיליקון, מגני פטמות. יש בשילב והסניפים הכי קרובים קצת רחוקים להם, רציתי לברר אם יש מקום קרוב יותר לקנות.

הי,
שמי מיכל,איילת זו אחותי,ואני מתעניינת בתרגום מאנגלית לעברית.
קראתי את אשר כתבת בכיכר,
אשמח אם תתקשרי אלי 0523344366
תודה

שלום תפוח אדמה ,מצא חן בעיני הכינוי שלך והוא מאוד אקטואלי אצלנו בגינה עכשיו : http://noa-photographer.blogspot.com/2011/01/blog-[po]post 29[/po].html

תודה על עצתך לגבי המפות, שלחתי אימייל למכון למיפוי, ובנתיים יש כבר שני אנשים שהראו התעניינות כאן דרך האתר, כך שאני מקווה שהמפות ימצאו דרכן למישהו שיעשה איתן משהו מועיל.

אה, אבל אני אף פעם לא צרחתי עליה. תמיד בשקט ובחיוך. תמיד ביקשתי. היו איתם עוד בעיות ואשמח לפרט. היום מן הסתם לא מדברים בכלל.

רק נכנסתי להביע תמיכתי בכל סיפור השכנה.
כמה מבאס!! זה כבר הרבה זמן?
להישאר שוות נפש מול הצרחות... אתגר אתגר.
חיזוקיי (וגעגועיי)

היי,
אני לא בטוחה מי את...
וכן, יש מצב שפגשת באחותי. יש לה תינוקת בת ארבעה חודשים.
אז מי את? :-)

הי איה. מה נשמע? אני בדרך לחזור למיטה רק חשבתי להשחיל מילה ולכתוב לך באריכות בהזדמנות. במקרה נכנסתי לדף [po]נולדו במזל טוב 2010[/po] וראיתי שכולם כבר בילד הרביעי, אז פתאום הרגשתי מחוץ לתלם הבאופני בצורה מוזרה. נורא לא רוצה הריון נוסף, אבל מה אם אני אצא לא באופנית בעקבות כך?
שלומינו טוב, אפילו טוב מאוד אפשר לומר עם חשש מה מעין הרע. יש לנו המון עיסוקים ועניינים וחברה ואני מניחה שלאט לאט נצליח לברור מתוך כל השפע את מה שהכי מתאים לנו וניכנס לאיזו שגרה. מבטיחה לאריך יותר בהזדמנות.
בינתיים, הפי ניו ייר!

דרך אגב קיבלנו היום טפסי רישום לבנות. הרישום עד 26/1.

טוב,
אני מכירה מקרים שהורים מסיעים ומניידים לחברים רחוקים אם הילדים הולכים לבי"ס אחר. כנראה שצריך שילוב של כמה גורמים. יישוב קטן, אופי שכונתי של פעם, משפחות עם הרבה ילדים, בתים נטולי חומות ועוד כיד הדמיון.
מקווה שבכורך נהנה אתמול. אנחנו, כולל אני היינו מהופנטות. היה מקסים ומשובח. עכשיו כשנחשף הקשר האזורי שלכם, תוכלו לבוא לבקר כשאתם באזורנו @}

הי
איפה ראיתם שתאריך הגשת הבקשה בינואר?

אהלן,
ניסיתי למצוא את המייל שלך וכשלתי.
חשבתי על שיחתנו ואשמח להבין יותר מדוע לדעתך ריבוי מסגרות חינוך "טובות" מקל על ההשתלבות. מנסיוני, דווקא המסגרות שקרובות להשקפת עולמי הן מאוד קהילתיות, כך שקשה יותר להשתלב. שמתי לב שמסגרות חינוך היום נותנות מענה לצרכים חברתיים משפחתיים כוללים יותר משעות הפעילות שלהן, כמו טיולים משותפים וחברים וכו' כשאני חושבת על ילדותי, החברות הייתה גיאוגרפית בשכונה לא היו צהרונים למינהם וגם לא ריבוי חוגים, ומרבית הילדים חזרו לבתיהם בצהריים. נהפוך הוא, אצלנו, לדוג' אסור היה לארח בצהריים, וגם לא להרעיש P-:
שימי לב, אפילו אתמול, באירוע שהשתתפנו בו ביחד, ה"חצי מסגרת" שדוברה שם, יצרה תחושת ביחדנס מאוד חזקה.

זה ברור, אבל אני כן מאמינה בשינוי עולם.
לכן מסרבת לקבל הכשרות חלקיות לעוולות המתרחשות.

שוב, יש בעיה. אבל לקשור את הבעיה - ניסויים בקופים, לבעיה אחרת - פארק שבו מוחזקים בשבי קופים, תחת סוג של גרינווש - מקלט קופים, לא מכשיר אף אחד מהם.

המקלט הוא צורך ורעיון מצוין. הקשירה שלו לפארק הקופים בעיתית במקרה הטוב.

מקווה שהמקור שלך צודק לגבי פארק הקופים.
ולעניני חוות מזור ובושמיץ - אני לא מאמינה בבשר שמח, וגם לא בקופי מעבדה מאושרים.
התירוץ של "יש ביקוש אז עדיף אצלי" לא יגרום לי להתחיל לנהל חוות למסחר באיברי אדם, בנשים או בחיות אחרות.
גם לא בתנאים טובים, בחורה שנחטפה ונאנסה כדי "להכשיר" אותה לעבודה בזנות לא תתרצה ממלון 4 כוכבים כפיצוי.

דייג - אוהב דגים?

היינו אצל גונן והוא אמר שאין פטריה.
משעשע- מסתבר שאנחנו מכירים אותו זה מכבר.
הוא ראש מחלקת מיון ילדים בקפלן וטיפל בבוציק כשהיה מאושפז בענייני חיתוך, וגם את מיכאל כבר הספיק לראות בקפלן כשבוציק זרק עלי בחמת זעם איש פלימוביל ופגע בטעות בראש הציפלוף...

wre quite all right. its has been two weeks now. most of the first week was thanks-giving. arik went to work this week but didnt mannage to actually work becuase of tuns of paperwork to take car of.
wer'e trying to find homeschooling groups or other people to meet during the day whithout much success yet. here in highland park everybody goes to "school" quite early so there aren't any spontanious children durung the day. there is one group meeting not to far from here once a week so that's a strat.

בהצלחה. איתכם במאבקכם הצודק

זה על מכנסי הג'ינס החביבים עליו....חייבים להוריד.

מדובר על הבגדים של רועי? או של הילדים?
אם זה של רועי, ממליצה לך לאמץ את הפתרון שלי לבגדים של ירון:
לא להסיר כתמים.
זה עובד כמו קסם (-:

הדבר שמוריד הכי טוב שמן מכל סוג זה טאלק (זוועה מסוג אחר...) אבל כדאי לשים מייד אחרי שהכתם נוצר... שמים את הטאלק על הכתם אפילו ללילה או כמה שעות ואז מכבסים.
אני לא יודעת אם זה עובד על בגד שכבר כובס אבל על כתם מיידי- זה קסם

הי איה,
אני מחפשת מפגשים של קבוצה של אמהות וילדים בבקרים ברחובות. אני אמא לתאומות בנות שנה ושמונה.
אני עוד לא מתמצאת באתר ואשמח אם תוכלי לחזור אלי ל-050-3114151, או שאני אליך?
תודה,
נטלי

אני רואה שכבר ענו לך. זה בקשר לזאת שהעברתי אלייך. מקווה שכן :-) להתראות. [po]קרן קיימת[/po]

[u]24,000 סימני דפוס[/u] = גיליון דפוס, לא עמוד.
בדר"כ נהוג לחשב גיליון דפוס כ-16 עמודים. (אם אני זוכרת נכון)

24,000 סימני דפוס

לא יודעת מה נהוג או מקובל, אבלל 500 זה אומדן סביר (פונט דויד, גודל 12, רווח של 1.5 בין שורות, בלי רווח בין פסקאות).
את מנסה לתמחר משהו?

הי איה,
אנחנו עושים מחר גראז' סייל כל היום בחצר. אחרי התלבטות החלטתי לא לפרסם בבאופן את הגראז' בגלל השעלת (אגב, אתמול סופסוף היינו אצל רופאה והיא אמרה שזה לא שעלת. לא שזה אומר שזה באמת לא). אתם מוזמנים לבוא אז או בכל מן אחר שמתאים לכם לקפוץ, עם או בלי הילדים, איך שמרגיש לכם נוח.

יהיו מפגשים, כנראה לא בויצמן אלא במקומות משתנים ברחובות.
את מוזמנת בשמחה להתקשר אלי :-) 0545957165
פחות אמהות מגיעות כי היתה הפסקה וחלק מהילדים התחילו גנים, וחלק אחר רק מתאפסים על עצמם אחרי החגים.... כנראה שנעבור מפעמיים בשבוע לפעם בשבוע (בימי ראשון).
דף בית אומר שזה הדף שבו אנשים רושמים הודעות שמיועדות אלי.