1. אני לא אמרתי שריסון השילטון זה היעד של התנועה. אתה מוזמן לעשות שינויים גדולים יותר, ולרסן את השילטון.
2. הטענה שלך לא קשורה לתקוה לישראל, אבל לעניין הדמוקרטיה - מכח מה נשמרות זכויות הפרט, אם לא מכח החוק? מכח מה נחקק החוק אם לא דעת הרב? דיקטטורה של הרב זה אוקסימורון. אפשר לאמר ששמירה על זכויות הפרט היא מדד לאיכותה של חברה דמוקרטית, אבל אפשר גם להגדיר מדדים אחרים. לטעון שזה (או כל דבר אחר) הוא נעלה יותר מהדמוקרטיה (במובן הבסיסי שלה, לא הפוליטי המעוות) זה לטעון שיש מיעוט שהוא חכם או מוסרי יותר מהרב, ואנחנו יודעים לאן זה מוביל. ולגבי תקוה לישראל - כל אמירה של פרט בודד על תבונתה של קבוצה שקובעת משהו לעצמה באופן דמוקרטי שאינו לרוחו היא פטרוניסיטית, מיתנשאת, ולדעתי האישית - לא חכמה. אבל כל אחד רשאי לדעתו...

1. השינויים שהושגו: שינויים קוסמטיים לרוב. לזה אתה קורה "ריסון השלטון" ?
2. דמוקרטיה ללא הגנה על זכויות הפרט איננה דמוקרטיה – היא דיקטטורה של הרוב. היינו, זה סוג של לינץ'.

• שים לב: לא תובנה אלא תבונה.

• קיצוץ 10% במשכורות - הכנסת החילה על עצמה את הקיצוץ במגזר הציבורי (12%), לא בזכותנו.
• קיצוץ 10% בתקציב הכנסת - יו"ר הכנסת הודיע על קיצוץ ריאלי (12%), בעיקר בזכות לחץ מתמיד שלנו.
• הקמת ועדה ציבורית לטיפול בשכר הח"כים - לאחר שלש פניות שלנו אל יו"ר ועדת הכנסת, הוקמה הוועדה.
• קיצוץ 10% במימון מפלגות - המימון קוצץ ב-13% בזכות הופעותינו בוועדה הציבורית, ובניגוד לעמדות המפלגות.
• העברת חוק המחזיר את המגבלה של 18 שרים בממשלה - ביוזמתנו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא, עליה חתומים 52 ח"כים, ובזכותנו עברה הצעת החוק בקריאה טרומית (בניגוד לעמדתה הראשונית של הממשלה). על פי הסדר עם הממשלה, הח"כים אשר הובילו למעננו את החקיקה בכנסת הסכימו להקפיא זמנית את המשך התהליך על מנת לאפשר לממשלה לגבש הצעת חוק ברוח דומה. בכל מקרה, לא יאוחר מאוקטובר 2004 'יופשר' התהליך ואנו נשוב לפעול השלמת החקיקה.

לא

1. יצירת מסגרות - לגרום למדינה ליצור או להרחיב את מסגרות ההתנדבות, כולל תקציבים ותקנים. m4]מחקר sheyrutezrachi cost[/po].asp הראה שגם ברמה הכלכלית יש לכך תועלת מעל העלות. המסגרות צריכות להתאים לאוכלוסיות השונות.
2. הגדרת ההתנדבות כתחליפית לשירות צבאי - אני לא חושב שיש לנו ויכוח על זה שבהנתן קריטריונים מסויימים צריכות המסגרות הללו להוות תחליף לשירות צבאי. באופן זה הופך השירות הצבאי לאחת האפשרויות העומדות בפני האזרח, ומי שלמשל סרבן מצפון חייב לשבת בכלא או מי שחרדי לא חייב להפגע בתנאי המשכנתא.
3. תגמול משמעותי - אם על ידי הוספת זכויות והטבות ואם על ידי קישור הטבות קיימות לשירות (למשל קצבאת ילדים, או מענקי דיור).

1. קהיליתיות - אחד הגורמים לניכור המערבי ,לדעתי ,הוא גודל הקהילה. צריך לחשוב על דרכים ליצירת יתר קהילתיות והגדלת הרלוונטיות שלה. למשל בערים היא כמעט לא קיימת. יש זרם כזה שנקרא קומיונטריזם מוביל אותו סוציולוג בשם אמיתי עציוני. הנה לינק לבלוג שלו:

1. אולי תת סעיף של הקודם. יש ספר של pattern language שדוסקס פה באתר כבר בכמה מקומות. (כריסטופר אלכסנדר)

1. תגמול יותר משמעותי
2. מתן אפשרות לכל מי שמעוניין להתנדב (כלומר יצירת מסגרות להתנדבות, מה שמאוד לא פשוט היום)
3. בקרה, כדי שהנושא לא ינוצל על ידי שרלטנים.

1. יש שרות חובה בצבא - אי אפשר בלעדיו - אז שלפחות יהיה פייר.
2. יש רווח להגדרת זמן של שלוש שנים רצופות בגיל מסויים צעיר שבהן כולם יעשו משהו מתוך רשימת משרות אפשרית.

• ראה גם את הרפורמה בחינוך החדשה של לימור לבנת: "תכנית הליבה ל-כ-ו-ל !!" -- כ-ו-ל-ם ישרתו, כ-ו-ל-ם יילמדו, כ-ו-ל-ם אחידים – כ-ו-ל-ם חיילים של ה"אומה הנאורה" !! (ומי שלא יציית – לא יקבל תקציבים, היינו, לא יקבל כסף מהמדינה !!). מה יותר טוב מזה.

• "אתה", בתור מדינה.

[h=2]

1. מי משלם על פעולות לאיכות הסביבה (ואני לא מתכוון לפעולות נקיון). למשל - מי משלם על נטיעת יערות? מי משלם על חיסול קיני יתושים?
2. מה באמת קורה בועד הבית שלך? אתם קודם משלמים מס ועד ואז מחליטים מה עושים או מגייסים כסף לכלל פעולה בנפרד רק ממי שמסכים לה?

• ביטוח ילדי החינוך הביתי כמו כל יתר הילדים(באמת, מה הקשר בין שהייה בבית-ספר וביטוח).
• הכרה בחינוך ביתי.