לנו יש 6 בלי עין הרע... הכי כיף זה לראות אותם ישנים שניים שניים במיטה למרות שיש לכל אחד מיטה משלו... :-]
[po]יונת א[/po] מתוך [po]משפחות ברוכות ילדים[/po]

אצל נשים יש שם הכל - עוצמה וטראומה, בושה, אשמה, פחד, עונג, ביטול עצמי, מציאת עצמי, כאב, רוחניות, חיבור, בעצם כל המהות שלנו בעולם הזה, כל הפצע שלנו בעולם הזה. ולתוך הדבר הזה אי אפשר להכניס איזו הסתכלות לינארית נקייה ופשוטה - אם יש סקס או אין. פשוט אי אפשר.
לאורה מאירה פינה חשוכה שנוגעת בהבדל בין מיניות נשית למיניות גברית בדף שלא בהכרח קשור [po]מאהב שיציל את נישואי[/po] .

בציר לחץ טבעי, אמרה, רצפת האגן מתרומת ו"נפתחת" כמו מין גשר עילי, והלחץ עובר בפתח, ולא דרכה. באותו זמן הסרעפת מתרוממת יחד עם הצעקה שנפלטת, והרחם סוחט בתנועה סיבובית כלפי מטה. לא דחיפה ישר למטה (שזה מה שמופק בלחיצות המלאכותיות היזומות), אלא מין ניעור וטלטול [...] צריך בעצם להקדים להסבר הזה את מה שקורה בצירי הפתיחה: רקמת הרחם הולכת ונאספת כלפי מעלה, מעל התינוק: ככל שהוא יורד למטה באגן ובתעלת הלידה ומפנה מקום למעלה, הרחם נאסף וממלא את המקום שהתפנה, בעוד השוליים שליד צוואר הרחם, וב"צדדים", הולכים ונהיים דקים. והמסה הזו שהצטברה למעלה היא שעושה את צירי הלחץ בסוף.
[po]אביה נו[/po] מסבירה מעולה על צירי לידה ולמה צריך אותם בכלל בדף [po]על אפידורל וביות[/po].

זה נשמע הזוי אבל הנה משהו שמאוד מאוד עוזר לי.. בגלל שלא תמיד מתאפשר לי לקחת עזרה, תוך כדי שאני מנקה ומסדרת אני פשוט מדברת לעצמי כאילו אני החברה הכי טובה של עצמי "הנה את רואה כמעט סיימנו.. את פשוט נהדרת .. נשאר רק עוד כמה דברים.. הברקת את זה מדהים!"
[po]בית אהוב[/po] מתוך [po]מאותגרת אירגון הבית[/po]

כשאתה בשל ומעוניין, מה שקודם דרש הרבה מאמץ והשקעה, נלמד בקלות ובמהירות. לפעמים אפילו מבלי משים.
[po]אם פי 3[/po] מתוך [po]חינוך עם דגש על רגש[/po]

מה שיפה בקפיטליזם זה שהוא יודע למכור לנו באותה עת אוכל משמין ודיאטות. כך הוא מעודד אותנו להרגיש ריקנות וגם נותן לנו את הדרכים להתפתח מתוך זה. כמעט תמיד זה קשור להוצאה של כסף. סדנה כזאת, טיפול כזה, נסיעה לשבוע לשם ועוד. אלו חוויות שעולות הרבה כסף. זאת בשעה שיש הרבה חוויות מדהימות מעצימות וזולות מאד כמו לשמוע מוזיקה, לטייל בסביבה, ברחבי הארץ, לאכול אוכל ביתי פשוט, לקרא ספר. לישון בצהריים...
[po]פרידה כמוצר[/po] מתוך [po]פרידה או לא פרידה[/po]

אצלנו זו ממש שעת אהבה יומית (פחות או יותר) שאחריה אני, מצד אחד פרקתי המון אנרגיות שהצטברו בגוף, כל המתח של היום, התיסכולים, כעסים וכ"ו ומצד שני אני נטענת בהמון אנרגיות חיות חדשות ונקיות. עצם המגע הממושך יש בו פוטנציאל מרפא... לפעמים יש כמה ימים שאיננו שוכבים ואני מרגישה איך המרירות מחלחלת לגופי ונותנת למחשבות שליליות לזחול פנימה ואז שוב מגיע זיון טוב ואני מבינה - אה, זה מה שהייתי צריכה!
צופית מתוך [po]חייבת לשאול משו על מין אוראלי[/po]

נדמה לי שגריינו את הקטע הזה בעבר, אבל אי אפשר שלא לגריין אותו שוב. דף מקסים.
אבא חוזר מהעבודה ויואב מסביר לו על ארנבון - "תראה אבא זה ארנבון בנה יש לה פותס וזה זכר יש לו פיל..."
מתוך [po]ארכיון חוכמות של ילדים[/po]

זה מה שחשוב לי בטווח הארוך - לשמר יכולות תפקודיות. להיות מסוגלת לעמוד וללכת בשיווי משקל, לכרוע, להתיישב ולקום מהרצפה כשצריך. המון אנשים מבוגרים (אפילו לא זקנים, עדיין) מאבדים את היכולת לקום מהרצפה או ללכת על דשא או בין שיחים, וזה ממש לא בריא בעיני.
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]יציבה טבעית[/po]

למצוא את עצמך... בזה באמת אף אחד לא יוכל לעזור, אבל להמציא את עצמך מחדש, זו נראית לי אפשרות ריאלית יותר... אולי אפילו עצמך לא היה טוב מספיק, ולכן אתה מחפש עכשיו עצמך חדש? אז תמציא! תברר עם עצמך מה התכונות שאתה מחבב, מי היית רוצה להיות, מי האנשים שאתה רוצה להיות בסביבתם, תנסה לזכור למה, וויאללה, לעבודה.
[po]צפרדע ית[/po] מתוך [po]ברוש בלבוש סופרמן[/po]

קבוצת אנשים נסעה באונייה, לפתע החל אחד לרקוד פסדובלה בחדרו, כולם צעקו עליו [...] אמר מה זה עניינכם? אני רוקד פסדובלה בחדר שלי, אמרו לו הפסדובלה שלך תטביע את האונייה כולה, אמר להם, רבותיי אתם סגורים על עצמכם? איך תטביע הפסדובלה את האונייה??! אמרו לו: כתוב כך וכך [...] עד שחלשה עליו דעתו ואמר להם טוב די, אני מבטיח לא לרקוד פסדובלה רק תורידו אותי באמא'שכם בנמל הקרוב.
צוויליך מתוך [po]זוגיות ללא נישואין[/po]

זה לא אישי נגדך. האיש הזה יתנהג ככה עם כל אישה שהוא יהיה איתה בקשר כי ככה הוא יודע. זו מערכת היחסים שלו גם עם עצמו בפנים. הוא לא יודע איך להתמודד עם התסכולים והכעסים שלו ועם ההרגשה הנוראית שיש לו בפנים אז הוא מוציא את זה עלייך. זה לא בגללך ולא בגלל שמשהו בך לא בסדר. כשהוא אוהב אותך הוא בשלום עם עצמו וכשהוא כועס עלייך הוא במלחמה עם עצמו, הדרך שהוא מתנהג אלייך היא רק השתקפות של זה.
ץ מתפעלת מלאורה, שנותנת שיעור לחיים בדף: [po]לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין[/po].

תראו איך כל כך הרבה אמהות הגיעו להנקה המתקנת רק אחרי שבכו את בריכת הדמעות, ושחו בה, ויצאו ממנה אל החוף, ורק כך יצאו ממסדרון הדלתות הנעולות!
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]אמא לא מיניקה מתוסכלת[/po]

האירועים הקטנים הם שנותנים אפשרות לתרגל סליחה עצמית, כדי שכבר תהיי מתורגלת כשיגיעו האירועים הגדולים
[po]אישה במסע[/po] מתוך [po]רגשות אשם[/po]

דרך טובה לשקף תביא את האדם אל עצמו בכל מקרה.
לדעתי - להגיד לאדם - אשתך היא כזו וכזו, אתה כזה וכזה, אתה צריך לעזוב אותה - היא דרך גרועה מאוד לתת לאדם תמיכה או לקדם אותו לאנשהו.
כי הפרשנות שלי את המציאות צריכה לעניין לו את התחת. אני לא חיה את המציאות הזו ואני לא ארוויח או אשלם מחיר מהשתנותה. ולכן המסקנות שלי מהפרשנות שלי לא צריכות לעניין אותו.
נקודה למחשבה מתוך [po]אשתי לא בעניין שלי יותר[/po]

השיטה בעיקרה מבוססת על אנחת יסוד
הילה מסכמת קצר וקולע (גם אם בטעות), צד כאוב בדיון ארוך, מתוך [po]גישת שפר בהורות[/po]

[u]מהרגע שהחלטתי שמגיע לי יותר טוב מזה, כבר לא עניין אותי מה אחרים אומרים וחושבים. פשוט שמתי את כל הקולות בקופסא ולא נתתי להם לצאת.[/u]
סימפוניה מבריקה בדיון בדף [po]על פרשת דרכים[/po]

התקווה שלי באה מהמקום שבו, עם כל הבלגן והאסונות והכאבים, נוכל עדיין להתייחס לאנשים סביבנו בחמלה, באהבה, בהומור ובעזרה
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]תמיכה בימי קורונה[/po]

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הגבולות הן כמו קרקע יציבה מתחת לרגליים
אור מתוך [po]ילד שמחפש גבולות[/po]

רק מי שבדיאטה תתייחס לתפוח כאל צ'ופר. מי מתפתה לקטוף תפוח אם היא לא בדיאטה?
בלבוסטה מציגה פרשנות רדיקלית לסיפור אדם וחוה בדף שלה [po]משתלטת על הבית ועל עצמי[/po]

דולה מנבכי זכרוני ויכוח עתיק עם בנזוגי לגבי מפגשים משפחתיים לא רצויים. הוא שאל אותי פעם, בטרוניה: ״אבל כמה אפשר להגיד לא?!?״ ועניתי: ״כמה שצריך!״
[po]מזמור לילה[/po] מתוך [po]מזמור לילה[/po]

אם תצליחי לעשות בו דברים שאת אוהבת, שמלהיבים אותך, זה יתרום לכל הבית. כל דבר שמכניס הבית התלהבות, להט, ואהבה - תורם לכולם
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]כבר לא ילדים קטנים[/po]

אין דבר העומד בפני הלצון
מתוך [po]פתגמים בשגיאות כתיב[/po]

הפתרון ממתין לך, לא להיפך.
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]מה שרופאים לא יודעים[/po]

בתלונות רציניות הם מטפלים כאן ממש מהר, ואני לא יכולה לחשוב על משהו רציני יותר מאשר ניפוץ פנטזיות שנולדו כתוצאה מקריאת סיפורי ילדים
[po]ציל צול[/po] מתוך [po]מחשבות ליבה קטנות[/po]

מי שרוצה להאשים אותי בצביעות, תקינות פוליטית, יפי נפש, חוסר הבנה של איך העולם עובד - קניתי, ואקבל את זה כמחמאה.
אולי העולם יכול, רחמנא ליצלן, לעבוד יותר טוב.
[po]מזמור לילה[/po] מתוך [po]אשתי לא סופרת אותי[/po]

אני לא מצפה יותר שימצא לבד, מאז שהוא שאל פעם איפה נמצא משהו, ועניתי "בחדר של הבנות". הוא התחיל ללכת במרץ לכיוון החדרים עד שנזכר שאין לנו בכלל בנות
[po]גלגל הצלה[/po] מתוך [po]אני מתפטרת[/po]

אני חושבת שהרעיון הוא להסתכל על העבר שלנו ולראות מה אנו לומדים מתוכו על עצמנו ואיך נוכל לצאת מעצמנו על מנת שלילדים יהיה קל יותר, לא רק לנו כיחידה משפחתית אלא גם להם כצידה לחיים.
מתוך [po]משימות בבית לילדים[/po]

בבקשה לרשום בפרוטוקול שהבעתי מחאה חריפה על ההתנצלות "סליחה שתפסתי..." [מקום בעולם]).
[po]בשמת א[/po] באמירה מייצגת מתוך [po]הגיע זמן גמילה הלב דופק חזק[/po]

הדברים המעשיים הם כמובן חשובים מאוד, אבל גם הדברים הפנימיים חשובים. למעשה, הדברים הפנימיים הם הרבה פעמים אלו שמניעים את הדברים החיצוניים.
חולפת מתוך [po]אשתי לא סופרת אותי[/po]

הרבה נשים מצפות לפרחים ושוקולדים ומתנה ליום הולדת, כי אלה הבעות אהבה "קלאסיות", ולא רואות בינתיים את גילויי האהבה האישיים של האיש שלהן, שיכולים להיות שונים לגמרי. אולי הוא קונה סובין.
[po]מ י[/po] מתוך [po]איך לזהות גבר אוהב[/po]

ו...עוד מילה אחת
אנשים צריכים ש"בצד שיודע" יהיו יותר רופאים שמפקפקים בכך שבכלל יש צד שיודע. ממש. זה צורך אנושי אלמנטרי
מתוך [po]כלים שלובים דף בלוג[/po]

החיים זה בדיוק פיקניק! בדרך כלל קצת לא נוח לשבת, נכנס קצת לכלוך לצלחת, לפעמים אין מה לאכול, ואם נושא השיחה משעמם אז בכלל לא כיף. ומצד שני האוכל אחר, (לפעמים יותר טעים..) האווירה אחרת, השהיה בחוץ עושה טוב, יש נוף יפה, ואנשים נחמדים מסביב. פיקניק זה לא רק כיף. זו המצאה של מבוגרים.
נגה שפרון על סוגיית החיים-זה-לא-פיקניק מתוך הדף [po]די עם הפינוק[/po]

אנחנו טווים ורוקמים ביחד את ההווה של האתר, וכל משתתף תורם את התך שלו, שמצטרף לרקמה הצבעונית שכבר קיימת.

[po]יולי קו[/po] מסבירה בצורה יוצאת מן הכלל [po]מהי מהות האתר[/po]

אני מנסה להסביר שפשוט אפשר להגדיר "גבולות למודעות" כדי לשמור על שפיות ושמחת חיים.
עצת זהב מתוך הדף [po]אין שכל אין דאגות[/po]

את המענה לשאלה שלך 'איך אדע ש [b]זו[/b] (תהא אשר תהא) [b]באמת[/b] הדרך הנכונה?' לא תוכלי למצוא במקור חיצוני. הוא נמצא רק אצלך, בהיותך את ומי שאת.
[po]מ י כ ל[/po] מתוך [po]הילד לא רוצה ללכת לגן[/po]

היום נפגשים בפייסבוק ורואים תמונות ויודעים דברים חיצוניים
אבל כל השיתופים הרבה פחות עמוקים
ומתגעגעת פתאום לאינטימיות שמתאפשרת מאחורי הכינויים
מתוך [po]ענ בל[/po]

יכול להיות שהוא יבין אותי בקלות ויכול להיות שלא, ואני לא יכולה להמתין לחיות את חיי עד שהוא יבין.
תובנה חשובה מתוך [po]דיאלוג בזוגיות[/po]

לא עושים השוואות, לא בסבל ולא בתענוג.
[po]גם מקשיבה[/po]

להגיד למישהי שאומרת שהיא לא מצליחה לעשות משהו שפשוט תבחר לעשות את זה זה לא רק להתעלם ולא להקשיב למה שהיא מספרת לך. זה להאמין בה במקום להאמין לה.
אלמונית ביישום מפעים של אדלר מתוך [po]תמיכה לאחר אובדן הריון[/po]

הסיפור שלך הוא הסיפור שלך ולא של אף אחד אחר. אף אחד לא יכול להחליט בשביל מישהו אחר, מה "הסיפור שלו" ומה לא הסיפור שלו, מה קשה לו ומה קל לו, מה כיף לו ומה חרא לו, מה טעים לו ומה לא טעים לו!
[po]בשמת א[/po] מחדדת את גבולות האוטונומיה בדף [po]תמיכה לאחר אובדן הריון[/po]

כי תיאורטית, אני מאמינה שלכל אחד יש את הדרך שלו לאושר. אבל במציאות, יש אינסוף דרכים ואדם יכול עשרות שנים לנסות ולחפש ולהתאמץ ולא למצוא. ולהגיד למישהו שאם הוא רק ינסה, הוא יצליח, זה לא הוגן. כלפי כל מי שניסה ולא הצליח. ויכול בקלות מאוד להתפרש כהאשמה.
[po]אלמונית סדרנית[/po] נלחמת בדוגמות בדף [po]תמיכה לאחר אובדן הריון[/po]

תארו לעצמכם להיוולד בשמת, ולרצות לפרוח וללבלב בבשמתיות, אבל לחטוף ביקורת מתמדת שממנה אפשר להסיק שאני נמדדת לפי הצלחתי להיות נרקיס, או לוע-הארי...פרחים יפהפיים ללא ספק, אבל אני בשמת, אני לא נרקיס. לעולם לא אהיה נרקיס. אנחנו זקוקים לתנאי גידול שונים במקצת זה מזה.
[po]בשמת א[/po] בשיעור בוטניקה מאלף

ולאט לאט תוכלי לגלות איך הרצונות של שתיכן, לא מושתקים, יכולים לגור בבית אחד
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]ילדה מרצה[/po]

הבסיס הוא שמחת היחסים.
[po]קור את[/po] מבריקה וקולעת

[sub][po]דף מערכת[/po][/sub]

דף זה מכיל אוסף גרייָנים (טיזרים) מדפים אחרים באתר. בכל פעם שמישהו מסתכל על דף כלשהו באתר, נבחר אחד מהגריינים האלה באופן אקראי ומוצג בראש הדף. המטרה של הגריינים היא לגרות אנשים להכנס לדפים באתר שאחרת היו עלולים להחמיץ, אם בגלל שהדיון בהם נרגע והם כבר לא מופיעים ב-[po]מה חדש[/po], או ששם הדף אינו מושך מספיק או מתאר מספיק את הדיון המתנהל בו.

אתם מוזמנים להוסיף גריינים נוספים על-ידי שימוש בטופס ההוספה שבתחתית הדף, או לערוך גריינים קיימים. גרייָן טוב הוא משפט שמגרה את הקורא, ולא משפט "חשוב" או "נכון" שעלול להתפס כפרסומת או הטפה. אם אתם רוצים למשוך מישהו לדף מסויים, שימו משהו שיגרה [b]אותו[/b], ולאו דווקא משהו שמגרה [b]אתכם[/b]. (ובעניין זה, הימנעו בבקשה מגריוּן עצמי.)

[b]שימו לב:[/b]
[list]
[*] אורך הגריין והמקור יחד צריך להיות קצר מ-300 תוים. גריינים ארוכים יותר יקוצצו באופן אוטומטי בעת הצגתם.
[*] בעת ההצגה יחוברו כל שורות הגריין לכדי שורה אחת, כאשר השורה האחרונה (שורת המקור) תופיע בתוך סוגריים ובכתב נטוי.
[*] הגרייָן אינו יכול לכלול סימוני עיצוב או קישורים. סימנים אלה יוצגו בגריין כמות שהם, ולכן עדיף שלא לכלול אותם מראש.
[/list]
אפשר לראות איך הגריין ייראה בראש תיבת ההוספה שבתחתית הדף.

גריינים ותיקים אפשר למצוא בדפים:
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2002[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2003[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2004[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2005[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2006[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2007[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2008[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2009[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2010[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2011[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2012[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2013[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2014[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2015[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2016[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2017[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2018[/po]
[po]גריינים בצ'יק צ'ק 2019[/po]

בכניסה הראשית למבנה, צרו חדר מואר היטב שתוחם את הכניסה ומפצל את הגבול בין הפנים לחוץ. החדר הזה מורכב גם מחלל במחוץ לדלת וגם מחלל בפנים.
מתוך [po]חדר כניסה[/po]

מטבח אפלולי הוא מדכא. המטבח זקוק לאור השמש יותר מכל חדר אחר בבית.
מתוך [po]דלפק מואר[/po]

אם רוצים לבנות ספסל בנוי צריך לחשוב איפה הייתם שמים ספה או כורסא רחבה – שם המקום לבנות את הספסל. לא תקוע בפינה חשוכה.
מתוך [po]ספסל בנוי[/po]

גישה יומיומית למים, הנחוצה כל כך לנו ולילדינו, תתאפשר רק אם המים, על כל צורותיהם, יחשפו, ישמרו ויטופחו במרקם מקומי ואינסופי של בריכות קטנות, אגמים, מאגרי מים ונחלים בכל שכונה.
מתוך [po]בריכות ונחלים[/po]

במשך מליוני שנים, ילדים גדלו בבטיחות מוחלטת לאורך חופי האוקיינוסים, גדות נהרות ואגמים. מדוע בריכת שחייה כה מסוכנת? התשובה תלויה בדיוק בקצה...
מתוך [po]על שפת המים[/po]

האוניברסיטה תפקדה כמו ככר שוק של רעיונות, הממוקמת בתוך העיר, ומציעה לאנשים לרכוש ידע ומיומנויות לפי צרכיהם.
מתוך [po]האוניברסיטה כשוק[/po]

הדרך הבסיסית ללמוד היא לעזור למישהו שיודע היטב את העבודה.
מתוך [po]מומחה ומתלמדים[/po]

חשוב לזכור שמה שאסור לעשות, הוא הליבה המרכזית של ההבנה בתחום "אבחון" התהליך הרגשי של המטופל
[po]משה אלבאום[/po] מתוך [po]אלבאום דף נוסף[/po]

בתי הספר בנויים על ההנחה שיש סוד מאחורי כל דבר בחיים; שאיכות החיים תלויה בידיעת הסוד הזה; שהסודות יתגלו רק ברצף מסודר; ושרק מורים יכולים לגלות את הסודות כמו שצריך. אדם עם מחשבה בית ספרית תופס את העולם כפירמידה מסודרת של חבילות הנפתחות רק בפני מי שמחזיק בכרטיסים הנכונים. מוסדות חינוך חדשים יפרקו את הפירמידה הזו. מטרתם תהיה לפתוח בפני מי שלומד את הגישה: להרשות לו להציץ אל חדר הבקרה או בית הנבחרים דרך החלון, אם אינו יכול להכנס דרך הדלת. מעבר לזה, מוסדות אלה צריכים להיות ערוצים הפתוחים לכל לומד גם ללא תעודות או קורות חיים, מרחב ציבורי שאפשר לפגוש בו עמיתים ומומחים מחוץ למעגל הקרוב...
מתוך [po]רשת למידה[/po]

יונה אל תפחדי להיראות לא מקצועית, רק כך לומדים. את חושבת שאני ואחרים נולדנו עם ידע?
(משה מגיב בדף הראשי [po]אלבאום דף נוסף[/po])

איני שופט את הידיים ומה נכון וטוב, אלה בודק את מה שיש ומנסה להבינו. לדעתי מאבחן אינו אמור לקבוע בכלל מה טוב יותר או עדיף. זוהי מחשבה שאינה עוזרת למאובחן בכלל וגם לא למטפל.
(משה אלבאום, אבחון כירולוגי [po]אלבאום דף נוסף[/po] )

אל תברח מהעבר שלך - אחרת הוא יבוא וירדוף אותך בעתיד.
[po]על תהליך הסליחה[/po]

כל דבר באדם יש לו את היופי שלו.
[po]משה אלבאום[/po] מספר על [po]יופי פנימי[/po]

עולם שבו יש מקום לאינטימיות של בני הזוג, מקום בו הם יכולים לחלוק את הצער והשמחה של החיים. מקום זה אינו מבודד מאזור הילדים, אולם כן מתקיים כעולם שלם בפני עצמו.
מתוך [po]אזור זוגי[/po]

כדאי לבנות את חזית בית הקפה כך שיצאו ממנו מספר שולחנות ויתפרשו החוצה, ממש אל לב ליבו של הרחוב.
מתוך [po]בית קפה שכונתי[/po]

באופן טבעי, הילדים רוצים להיות במקום שבו נמצאים המבוגרים; להורים שלהם אין לב, וגם לא את הכוחות, להרחיק אותם מחלקים בבית. כך שבסופו של דבר, הבית כולו מקבל אופי של חדר ילדים – בגדי ילדים, ציורים, מגפיים ונעליים, אופניים, משאיות משחק – ובלגאן.
מתוך [po]בית למשפחה גרעינית[/po]

בכל מקרה, אנא זכרי שניתן לשנות את המצב. האדם הוא יצור גמיש ביותר במבנה הפנימי שלו, ולכן ניתן לשנות ולתקן פגיעות רבות וגם חמורות מאוד. המוח האנושי הינו פלסטי לחלוטין, והכול ניתן בו לשינוי, גם בגילאים מאוחרים. כל זמן שהאדם חיי, ניתן לטפח ולשנות.
[po]משה אלבאום[/po] בתזכורת חשובה, בדף [po]התעללות בתינוקות[/po]

מה הסיבה לתירגול העיפעוף?
אמא של מטופל שואלת בדף [po]תרגיל עפעוף[/po]

נראה שקיצור הטיפול חשוב ביותר, למרות שאסור לקצר תהליך. אני מבדיל בין שני הנושאים הבדלה ברורה וחד משמעית.
קראו עוד על ההבדלים בדף [po]לקצר את משך הטיפול[/po]

"אם תרצו אני מוכן לכתוב אותו פה"

אשמח לקרוא y.p

אדם שיטען שטוב לו והוא מתעניין רק במה שניתן לראות בכף היד, לא הייתי מאבחן אותו ללא שיחתום על מסמך המבהיר שהוא לוקח על אחריותו המוחלטת והבלעדית את כל מה שיאמר ואת כל מה שיבין מתוך כך. שהוא מבין שהמבדק יכול לפתוח תיבת פנדורה שלא יוכל להתמודד איתה ולא תחול על המאבחן אחריות כלשהי.
ללא חתימה על מסמך כזה, לא נכון לדבר על קושי כלשהו שנראה בכף היד.
[po]משה אלבאום[/po] מזהיר מאבחונים מיותרים בדף [po]אלבאום דף נוסף[/po]

כפי שכבר אמרתי פעמים רבות מספור, כשאין בעיות אנא אל תמציאו אותן.
[po]משה אלבאום[/po] ממליץ להימנע מאבחונים מיותרים בדף [po]אלבאום דף נוסף[/po]

כדי להשיג את האיזון, בית למשפחה מצומצמת צריך אפוא להיות מורכב משלושה אזורים נפרדים: ממלכת הזוג, השמורה למבוגרים; ממלכת הילדים, שם שולטים צורכי הילדים; ואזור משותף, הממוקם בין שניהם ומחבר אותם זה לזה.
מתוך [po]בית למשפחה גרעינית[/po]

לרכז את כל קווי התשתיות יחד ולהעביר אותם בשולי התקרה בכל חדר, במרווח שנוצר בין הכיפה המעוגלת שמעל החדר לבין הרצפה הישרה של הקומה שמעליו
מתוך [po]מקום לצנרת[/po]

העסק הביתי הופך חשוב הרבה יותר מאשר סדנת חובבים במרתף או במחסן. הוא הופך לחלק אינטגרלי מכל בית; מרכזי לתפקוד הבית ממש כמו המטבח או חדרי השינה.
מתוך [po]עסק ביתי[/po]

אם הדלת נמצאת באמצע קיר, כמעט תמיד נוצר מסלול מעבר שחוצה את החדר לשניים, הורס את המרכז, ולא משאיר בחדר אף אזור גדול מספיק לשימוש.
מתוך [po]דלתות בפינות[/po]

להרחיב את האמצע של שבילים ציבוריים, ולהצר את הקצוות, כדי שהשביל ייצור מעטפת ויהווה מקום לשהות בו, לא רק מקום לעבור דרכו.
מתוך [po]צורת שביל[/po]

אם אין מספיק יעדי ביניים, תהליך ההליכה הופך לקשה יותר, ודורש יותר מדי אנרגיה רגשית.
מתוך [po]שבילים ויעדים[/po]

נראה כי מעשה השכבות הזה, או הקינון של תחומים, מבטא פן בסיסי בנפש האדם.
מתוך [po]מקום קדוש[/po]

עמוק בפנים, חייבת להיות איזושהי תחושת חוסר ביטחון בבני העיר שאספקת המזון שלהם תלויה לחלוטין בסופרמרקטים.
מתוך [po]גן ירק[/po]

מקום שבו תחווה את התחושה הזו של כניסה הדרגתית ואיטית דרך שערים למרכז קדוש.
מתוך [po]מקום קדוש[/po]

בכל מחוז ובכל עיר, למעשה בכל שכונה, יש מקומות מיוחדים שנעשו סמל לאזור ולשורשים של האנשים שחיים בו.
מתוך [po]אתרים מקודשים[/po]

אפשר להגביה את מסלול האופניים ביחס לכביש; או שאפשר להפריד ביניהם באמצעות שורת עצים.
מתוך [po]מסלולי אופניים[/po]

בנו את השבילים להולכי הרגל בניצב לכבישים, לא לצידם, כדי שהשבילים יצרו בהדרגה רשת שניה, נבדלת מרשת הכבישים, ואורתוגונלית ביחס אליה
מתוך [po]רשת שבילים ומכוניות[/po]

רוב סידורי הישיבה הם סטריליים, אנשים נמנעים מהם, דבר לא קורה בהם. אחרים איכשהו מקבצים סביבם פעילות, כאילו שהם מרכזים לתוכם אנרגיה אנושית ומשחררים אותה. מה ההבדל בין שני הסוגים?
מתוך [po]מעגל ישיבה[/po]

בחירת מקום הישיבה בחוץ חשובה הרבה יותר מאשר ספסל מפואר.
מתוך [po]מקומות ישיבה[/po]

קל לחשוב שקירות וגגות חייבים להיות או מוצקים, או נעדרים לחלוטין. אבל בד הוא מצב ביניים. הוא חדיר לאור, נותן לקצת רוח לעבור, והוא זול מאוד וקל לגלגל אותו וקל לפרוש אותו.
מתוך [po]גגות בד[/po]

אחרי הכל, גן הוא דבר שימושי, בין אם הוא ציבורי ובין אם פרטי.
מתוך [po]עצי פרי[/po]

נעים להיות באור המעומעם שחודר דרך עלוות עץ – הוא משרה התרגשות, שמחה, עליזות
מתוך [po]אור מעורפל[/po]

הבניין הופך לחלק מסביבתו רק לאחר שהצמחים גדלים על חלקים ממנו באופן חופשי
מתוך [po]צמחים מטפסים[/po]

זכרו שאי אפשר ליצור בריכות אור בלי המקומות האפלים שבינהן.
מתוך [po]בריכות אור[/po]

כשהתאורה אחידה לחלוטין, המשמעות החברתית של החלל נהרסת כליל
מתוך [po]בריכות אור[/po]

מאחר שלא נעים להיות לגמרי בפומבי, יש צורך בספסל או מושב שהוא פרטי בבירור, גם אם הוא בחוץ.
מתוך [po]ספסל בכניסה[/po]

לאנשים אין יכולת השפעה אמיתית בקהילה הגדולה מ – 5,000 – 10,000 אנשים
מתוך [po]קהילה של 7000[/po]