על ידי אנונימי » 13 דצמבר 2010, 17:03
אמידה, שלום לך, כל-כך נהנתי לקרוא את משפטך הראשון.
כמה חוזק יש בו, קודם כל לפני הכל ולא משנה מה.... יש לי תא משפחתי שאני גאה , אוהבת ומעריכה.
"אני נשואה באושר לבעל מקסים והתברכתי ב-2 ילדים נפלאים".
אני חושבת, שזאת נקודת המוצא עבורך להתמודדות עם הגורמים הסבבתיים השונים וקל וחומר המשפחתיים.
תיארת כאן גם סיטואציה שאין לי ספק שברובד האישי , היא אינה נעימה ואינה פשוטה ולפי החוויה שלך יש בה היבט פוגע ומעליב.
אך נדמה לי, שעולה כאן קול נוסף : החשש שהתא הכל כך קרוב וחשוב לך עלול חס וחלילה להתערער עקב הלחצים.
"הבעייה שלי היא הקשר עם הורי בעלי, במיוחד עם האב שאינו מתחבר אלי, אינו אוהב אותי .
מתנהג אליי ברשעות. פוגע ומעליב כשאני מגיעה לביקור עם משפחתי אחת לחודש."
לדעתי, חייבת להיות כאן הבנה אישית פנימית שלך ,
שאין לך שליטה על הסביבה אלא אך ורק על התנהגויותייך האישיות בלבד וכיצד את רואה את הסביבה.
דבר שני, אין לאף אחד זכות לפגוע בערך הבסיסי שלך כאדם.
כשתביני מתוך אמונה שלמה שלא משנה מה חמייך חושב ואומר זה לא שייך לך, זה לא בגללך.
את תוכלי לתת לדברים לעבור לידך מבלי שיגזלו ממך את שלוות נפשך ויגרמו לך סבל כה רב.
דבר אחר ,בניגוד למשה אינני חושבת שנכון הוא להיות פאסיבי ולקבל את הדין \המצב כפי שהוא.
כי ייתכן וכן ניתן לעשות מעשה כניסיון לגישור.
אני הייתי ממליצה לקשר ישיר אפילו אם הוא קשה ונראה כבלתי אפשרי (אולי),
במקרה שלך הצגת את הנסיון העקיף בהתמודדות מול חמייך: כשבעלך הוא שק האגרוף שלך ושל הוריו.
מה שמשפיע גם על האיזון המשפחתי שלכם.
הייתי מנסה לצור מפגש שבו את מתמודדת מול אבי בעלך ומבררת איתו את יחסו אלייך, ממה הוא נובע, על-רקע מה היחס הזה?
חשוב לומר כמה חשוב לך הקשר המשפחתי .
איזו משפחה נהדרת הקמת עם בנו .
כמה חשוב לסבא הקשר עם בנו ונכדיו וכמה בהתנהגותו הוא קורע אותם.
מתוך כך, הייתי מנסה להגיע, לבנות סיטואציהשכולם יוכלו לחיות איתה בשלום [דיאלקטיקה] והכל מתוך אמונה בסיסית
שאי-אפשר לערער אותך ולפגוע בערך הבסיסי שלך כאדם.
אמידה, שלום לך, כל-כך נהנתי לקרוא את משפטך הראשון.
כמה חוזק יש בו, קודם כל לפני הכל ולא משנה מה.... יש לי תא משפחתי שאני גאה , אוהבת ומעריכה.
"אני נשואה באושר לבעל מקסים והתברכתי ב-2 ילדים נפלאים".
אני חושבת, שזאת נקודת המוצא עבורך להתמודדות עם הגורמים הסבבתיים השונים וקל וחומר המשפחתיים.
תיארת כאן גם סיטואציה שאין לי ספק שברובד האישי , היא אינה נעימה ואינה פשוטה ולפי החוויה שלך יש בה היבט פוגע ומעליב.
אך נדמה לי, שעולה כאן קול נוסף : החשש שהתא הכל כך קרוב וחשוב לך עלול חס וחלילה להתערער עקב הלחצים.
"הבעייה שלי היא הקשר עם הורי בעלי, במיוחד עם האב שאינו מתחבר אלי, אינו אוהב אותי .
מתנהג אליי ברשעות. פוגע ומעליב כשאני מגיעה לביקור עם משפחתי אחת לחודש."
לדעתי, חייבת להיות כאן הבנה אישית פנימית שלך ,
שאין לך שליטה על הסביבה אלא אך ורק על התנהגויותייך האישיות בלבד וכיצד את רואה את הסביבה.
דבר שני, אין לאף אחד זכות לפגוע בערך הבסיסי שלך כאדם.
כשתביני מתוך אמונה שלמה שלא משנה מה חמייך חושב ואומר זה לא שייך לך, זה לא בגללך.
את תוכלי לתת לדברים לעבור לידך מבלי שיגזלו ממך את שלוות נפשך ויגרמו לך סבל כה רב.
דבר אחר ,בניגוד למשה אינני חושבת שנכון הוא להיות פאסיבי ולקבל את הדין \המצב כפי שהוא.
כי ייתכן וכן ניתן לעשות מעשה כניסיון לגישור.
אני הייתי ממליצה לקשר ישיר אפילו אם הוא קשה ונראה כבלתי אפשרי (אולי),
במקרה שלך הצגת את הנסיון העקיף בהתמודדות מול חמייך: כשבעלך הוא שק האגרוף שלך ושל הוריו.
מה שמשפיע גם על האיזון המשפחתי שלכם.
הייתי מנסה לצור מפגש שבו את מתמודדת מול אבי בעלך ומבררת איתו את יחסו אלייך, ממה הוא נובע, על-רקע מה היחס הזה?
חשוב לומר כמה חשוב לך הקשר המשפחתי .
איזו משפחה נהדרת הקמת עם בנו .
כמה חשוב לסבא הקשר עם בנו ונכדיו וכמה בהתנהגותו הוא קורע אותם.
מתוך כך, הייתי מנסה להגיע, לבנות סיטואציהשכולם יוכלו לחיות איתה בשלום [דיאלקטיקה] והכל מתוך אמונה בסיסית
שאי-אפשר לערער אותך ולפגוע בערך הבסיסי שלך כאדם.