על ידי משה_אלבאום* » 12 פברואר 2009, 22:13
אוריאל
לפני כשנה ישבתי עם פסיכולוגית בית ספר, מנהלת בית הספר והאם של מטופל בן 16 וחצי. מטופל מגיל צעיר בטיפולים שונים כולל תרופתי, בגלל מלחמת כוחות בינו להוריו.
הבן והאב עם זרת ארוכה מאוד ויציבה, עם ידיים יציבות. קמיצה ארוכה ואיכותית, אגודלים רחוקים בולטים ויציבים, יד מלאה ואנרגטית. ההבדל העיקרי בין הידיים היה שלאב קו ראש ישר ועמוק ולילד קו ראש יצירתי מאוד ועמוק המסתיים בתוך לופ סגור אל קו הראש. הילד לא שכח ולא סלח.
האם והאחות התאומה שמשו בתפקיד המגשר.
האב מנכ"ל של חברה ענקית ועשירה במיוחד, האם נצר למשפחה עשירה ביותר, לנער אחות תאומה.
מגיל צעיר מתנהג בדרך קיצונית ביותר, מנסה הכל על מנת לשלוט במשפחה. כשלא הצליח החל לשלוט בדרך השלילה, בכי, צעקות, התנהגות מופרעת בכוונת תחילה עד שכולם מותשים ועצבניים ממנו והוא משיג את שלו.
הנער מחונן בתחום המשחק, כך שהקשיים שיצר נראו אמיתיים ביותר.
כשפגשתי אותו לפני שנתיים כמעת, הוא היה במצב נפשי קשה ביותר, מציג את עצמו בדרך מופרעת במיוחד, והכל בכוונה עם מודעות שהוא אכן עושה כך בכוונה. כמובן שהמטפלים הרבים שעבר בחייו לא חשדו שהוא עושה זאת בכוונה, וגם הוריו לא חשדו.
כשהעלתי בישיבה בבית הספר את הנקודה שהוא עושה בכוונה מתוך מודעות, כולם התנפלו עלי, וטענו שאני לא מבין את הנער נכון. שכל הנסיון מראה שהוא בעל הפרעת אישיות קשה. האם לא הסכימה עם הקביעה, אך לא התנגדה לה.
מכיוון שלא היתה ברירה, קבעתי פגישה נוספת אך הפעם גם עם המטופל והאב . בפגישות ההכנה עם המטופל, סיכמנו שהוא יחשוף שהוא אכן מודע למה שהוא עושה והוא עושה זאת בכוונה, למרות שזה כבר הפך לדפוס והוא מתקשה ביותר לצאת ממנו.
כל מי שהיה נוכח בחדר, כמעת והתעלף מהדרך בה הבחור תיאר את כל מה שעושה בכוונה ולמה. זו היתה הפריצה הגדולה בטיפול.
תפקידי היה לגרום לכולם להבין לעומק את משמעות המצב. לאחר שהבחור יצא מהחדר, בנינו אסטרטגיה שאפשרה לכולנו לתפקד בדרך המתאימה לנער על מנת לעזור לו לצאת מהפלונטר.
לאורך שלשה חודשים, הייתי בקשר שבועי עם כל הגורמים. רק כך הצלחתי לווסת את היחס, כי גם הגורמים השונים חיו בתוך דפוסים שהבחור החכם הזה הכריח אותם לטפח.
כיום הנער הזה סיים את הטיפול והוא מתפקד היטב, גם בבית וגם בבית הספר. בסוף שנה שעברה, קיבל מכתב הערכה מיוחד ממנהלת בית הספר.
כוונתי בדוגמא זו היא להראות עד כמה חשוב כמטפל לקחת אחריות עוטפת על מה שאנשים אחרים מבינים ולגרום להם לתפקד על פי מה שהמטפל מאמין שנכון למטופל. רמת המניפולציה הנדרשת אמנם גבוהה, אך עם הבנה עמוקה של הנושא, אמונה בעצמנו ובכלים שישנם, ניתן להגיע לכך.
דוגמאות נוספות בהמשך
[b]אוריאל[/b]
לפני כשנה ישבתי עם פסיכולוגית בית ספר, מנהלת בית הספר והאם של מטופל בן 16 וחצי. מטופל מגיל צעיר בטיפולים שונים כולל תרופתי, בגלל מלחמת כוחות בינו להוריו.
הבן והאב עם זרת ארוכה מאוד ויציבה, עם ידיים יציבות. קמיצה ארוכה ואיכותית, אגודלים רחוקים בולטים ויציבים, יד מלאה ואנרגטית. ההבדל העיקרי בין הידיים היה שלאב קו ראש ישר ועמוק ולילד קו ראש יצירתי מאוד ועמוק המסתיים בתוך לופ סגור אל קו הראש. הילד לא שכח ולא סלח.
האם והאחות התאומה שמשו בתפקיד המגשר.
האב מנכ"ל של חברה ענקית ועשירה במיוחד, האם נצר למשפחה עשירה ביותר, לנער אחות תאומה.
מגיל צעיר מתנהג בדרך קיצונית ביותר, מנסה הכל על מנת לשלוט במשפחה. כשלא הצליח החל לשלוט בדרך השלילה, בכי, צעקות, התנהגות מופרעת בכוונת תחילה עד שכולם מותשים ועצבניים ממנו והוא משיג את שלו.
הנער מחונן בתחום המשחק, כך שהקשיים שיצר נראו אמיתיים ביותר.
כשפגשתי אותו לפני שנתיים כמעת, הוא היה במצב נפשי קשה ביותר, מציג את עצמו בדרך מופרעת במיוחד, והכל בכוונה עם מודעות שהוא אכן עושה כך בכוונה. כמובן שהמטפלים הרבים שעבר בחייו לא חשדו שהוא עושה זאת בכוונה, וגם הוריו לא חשדו.
כשהעלתי בישיבה בבית הספר את הנקודה שהוא עושה בכוונה מתוך מודעות, כולם התנפלו עלי, וטענו שאני לא מבין את הנער נכון. שכל הנסיון מראה שהוא בעל הפרעת אישיות קשה. האם לא הסכימה עם הקביעה, אך לא התנגדה לה.
מכיוון שלא היתה ברירה, קבעתי פגישה נוספת אך הפעם גם עם המטופל והאב . בפגישות ההכנה עם המטופל, סיכמנו שהוא יחשוף שהוא אכן מודע למה שהוא עושה והוא עושה זאת בכוונה, למרות שזה כבר הפך לדפוס והוא מתקשה ביותר לצאת ממנו.
כל מי שהיה נוכח בחדר, כמעת והתעלף מהדרך בה הבחור תיאר את כל מה שעושה בכוונה ולמה. זו היתה הפריצה הגדולה בטיפול.
תפקידי היה לגרום לכולם להבין לעומק את משמעות המצב. לאחר שהבחור יצא מהחדר, בנינו אסטרטגיה שאפשרה לכולנו לתפקד בדרך המתאימה לנער על מנת לעזור לו לצאת מהפלונטר.
לאורך שלשה חודשים, הייתי בקשר שבועי עם כל הגורמים. רק כך הצלחתי לווסת את היחס, כי גם הגורמים השונים חיו בתוך דפוסים שהבחור החכם הזה הכריח אותם לטפח.
כיום הנער הזה סיים את הטיפול והוא מתפקד היטב, גם בבית וגם בבית הספר. בסוף שנה שעברה, קיבל מכתב הערכה מיוחד ממנהלת בית הספר.
כוונתי בדוגמא זו היא להראות עד כמה חשוב כמטפל [b]לקחת אחריות עוטפת[/b] על מה שאנשים אחרים מבינים [b]ולגרום[/b] להם לתפקד על פי מה שהמטפל מאמין שנכון למטופל. רמת המניפולציה הנדרשת אמנם גבוהה, אך עם הבנה עמוקה של הנושא, אמונה בעצמנו ובכלים שישנם, ניתן להגיע לכך.
דוגמאות נוספות בהמשך