איזה כיף של עמוד, אני מקווה שתראי את זה ותמשיכי לכתוב ❤️

אני מניחה שאף אחד לא קורא את הדף הנידח הזה, אבל אני כתבתי פה את כל זה. עברו הרבה שנים... השתניתי מאוד. תתפלאו שעדיין אנחנו נשואים אבל
חל מהפך אדיר [b]אצלי[/b] שתרמו לו המון דברים, קשה לי אפילו להסביר מה וכמה.
כרגע היחסים עומדים כבר כמה שנים על שותפות לדירה בעיקר, ללא זוגיות. אין לי שום ציפיות.
אין לבעלי קשר עם רוב הילדים, בלשון המעטה. זה כמובן לא תקין בכלל...
כל הילדים מקבלים מענה רגשי חוץ מאחד. זה לקח המון זמן אבל ראיתי כמה זה נחוץ. ואני כמובן מטופלת בעצמי ולא נזקקת לאישורים ממנו או ממישהו אחר.
מבחינה כלכלית אנחנו מתנהלים בנפרד וזה הקל עלי בצורה לא ניתנת לתיאור.
התקשורת מצומצמת מאוד, לעיתים אני יוזמת איתו שיחות בעיקר סביב אחד הילדים שנמצא במשבר רציני, והוא מעורב בזה במידה מסוימת למרות שזה בעייתי בכלל הפער בינינו.
אני כבר כמעט לא כועסת עליו, לא מתרגשת מהאמירות והמעשים שלו (למרות שהם מאוד לא קלים לעיכול), פשוט השלמתי עם המצב, לדעתי יש לו באמת הפרעת תקשורת רצינית שהוא לעולם לא יסכים להודות בה. חלק לא מבוטל מהילדים מאובחנים גם כבר.
יכול להיות שזה מתמיה / מפתיע מה לעזאזל אנחנו עדיין עושים ביחד, וזו שאלה מתבקשת
אבל האנרגיות שלי כעת מושקעות בילדים, בעבודה, בחיזוק של עצמי (הייתי צל של עצמי מבחינה נפשית, ואני רחוקה משם, תודה לאל)
אין לי אנרגיות למלחמות ולבלגנים, ובהחלט ייתכן שהחבילה תתפרק כשיגיע הזמן מבחינתי.
מבחינת הילד שנמצא במשבר זה גם מסבך מאוד את התמונה, אם המשפחה תתפרק.
זהו. אין יאוש בעולם כלל

נפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. יעצו לי על ידי משפחות וחברים לשחרר את השכוח מהנישואים ולהמשיך הלאה בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהב את בעלי. סבלתי כל כך מכאבים ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אלאבה איחד מחדש נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה המלצות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושים ולשקם את אהוביהם לשעבר של אנשים ואמונתי התחדשה. אני צריך ליצור קשר עם ד"ר אלאבה מיד כעבור כמה דקות הוא ענה לי ונתן הנחיות מה לעשות, לאחר שעמדתי בדרישה הנדרשת יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי לא ליצור איתי קשר יותר מזה. שנתיים התקשרו אלי באמצע הלילה בוכה והתנצלות שזוהי עבודת השדים, אז אני עדיין נדהם מהנס הזה אז אני סולח לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. טקס ד"ר אלאבה עבד מצוין והנישואים חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לד"ר אלאבה, הגבר האמיתי שעזר לי לשחזר את הנישואים השבורים שלי אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב. , יש לך מישהו שאתה אוהב ואתה רוצה שהוא יאהב אותך בתמורה, יש לך אתגר בחייך, תבנית הכישוף של ד"ר אלאבה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, וואטסאפ / ויבר עם מספר הטלפון שלו: +1(425) 477-2744, צור איתו קשר עוד היום על ידי שליחת אימייל אל [email protected] אל תיתן לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלך ממך.

היי זרח הפרח,

קראתי את פנייתך. כל הכבוד על הרצון לתמוך.
חשוב מאד במצבים מסוג זה.

הי רמזורית, מאוד מכירה את הסיטואציה, כמה קשה...
מוזמנת מאוד לשלוח אלי מייל, אשמח לשמוע, לתמוך, לעזור.

[po]לי את[/po], מוזמנת להעביר אליה את המייל שלי, אם את חושבת שזה יכול לעזור.
הכי קשה לעבור את זה בלי עזרה, לחשוב שאת לבד ואף אחד לא מאמין לך. שאת מדמיינת.
את לא.
תכתבי לי
[email protected]

רמזורית פתחה דף חדש אבל יש בעיה.. נראה שגם בעלה שם...

שלום לכל העוקבות והעוקבים,

קיבלתי מייל תגובה מרמזורית לפני יומיים. לצערי עקב עומס בעבודה קראתי אותו רק עכשיו.
הם ביחד והיא ממשיכה בטיפול לחיזוק עצמה.
קשה לה לכתוב כאן כי היא מרגישה שנמאס לשמוע שהיא עדיין שם ומבולבלת.

האתר הזה נועד לתמוך בנשים שחוות את מה שהן רושמות ולפעמים התגובות הן לא תומכות ועדיין הן באות ממקום טוב.
אני חושבת שצריך להתמודד עם הביקורת ושזה גורם שמטלטל.
אני מאמינה שהכאב הוא הגורם האמיתי לשינוי שחל בקורבן בדרך לחיזוק העצמי אבל לפעמים כל כך קשה שאי אפשר להכיל.
חיי שלי לימדו אותי שקטונתי מאד מאד מלשפוט אחרים.

אני מקווה בשביל רמזורית שהיא תחזור לשתף כאן כי אחת הדרכים להתקדם היא להוציא את הרעל כמה שיותר בסביבה תומכת כמובן.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

גם אני אשמח לשמוע מה קורה. מודאגת.

[u]בגדול בעלה מאד לחץ על שלום בית והיו לה תחושות מאד קשות באותו זמן.[/u]

אני כל כך מקווה שהיא לא נעתרה לו. הוא מטורף ואלים מאוד.

נקווה

תודה רבה לי את
נרווה לטוב

היי,

פעם אחרונה שקיבלתי מייל מרמזורית היתה באמצע נובמבר.
היא התקשתה עם הכתיבה באתר ולכן שלחה לי מייל.
בגדול בעלה מאד לחץ על שלום בית והיו לה תחושות מאד קשות באותו זמן.
מעבר לכך אם היא תרצה היא תפרט.

גם אני עוקבת כאן וגם במיילים ומצפה מרמזורית שתתן אות חיים כי אני כאן בשביל לחזק אותה בכל עת ובכל מצב.

שלחתי לה מייל שדואגים לה.
ברגע שאקבל תשובה אשתף כאן כמובן.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מצטרפת גם אני

לי את
היות ואת היחידה שבקשר מיילי עם רמזורית שאינה יכולה לעדכן, מאוד יעשה לחלק מהדואגות כאן נחת אם תגידי שהכל תקין שם.
תודה

מצטרפת

מה קורה עם הדף הזה? יש תחושת חרדה...

רק כוחות {@ {@ {@ {@

שולחת חיזוקים |l|

לא יכולה לכתוב פה עכשיו. גם כשכן מצליחה נתקע לי הדף.
ליאת -שלחתי לך מייל.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רמזורית,
ספרי מה איתך.
איך את מרגישה?

לא לחשוש כאן מביקורת. אנחנו איתך לא משנה מה החלטת.

רמזורית,

ספרי מה איתך.
איך את מרגישה?

לא לחשוש כאן מביקורת. אנחנו איתך לא משנה מה החלטת.

איך הולך, רמזורית? עדכני

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]אין שום סיכוי שהוא יתאבד.....זה איום ידוע של מתעללים שמזהים שהם נמצאים עם רחמנים (את) והוא טיפטף את זה דרך אבא שלך שכנראה שהוא בנאדם טוב, והוא זיהה נקודת תורפה[/u]
איום ששמעתי בעבר גם בעצמי לדוגמא אין ערך לחייים שלי בלעדייך, אני מעדיף למות מאשר שניפרד וכו
זו טקטיקה ידועה ודי יעילה לעורר בך אשמה ורחמים

ומסכימה מאוד עם
[u]אני חושבת שהכי חשוב עכשיו הוא לדבוק בטיפול האישי שלך אצל העובדת הסוציאלית שלך. להקשיב לעצמך. להיות עם עצמך. לתת לתחושות לחלחל בך.[/u]

[u]קחי עורך דין טוב !!![/u]

רמזורית הוא "יתאבד" בדיוק כמו שהוא "יעזוב את הילדים ולא יראה אותם יותר..." ברגע שראה שזה לא עובד חזר בו 180 מעלות...

הוא מנסה כל דבר שיכול להשפיע עלייך

אין שום סיכוי שהוא יתאבד.....זה איום ידוע של מתעללים שמזהים שהם נמצאים עם רחמנים (את) והוא טיפטף את זה דרך אבא שלך שכנראה שהוא בנאדם טוב, והוא זיהה נקודת תורפה

אל תדאגי.
הוא לא יתאבד כל כך מהר.
לצערך או לשמחתך.. {@

אם תרצי עזרה בלחשוב יחד על אסטרטגיה מנקודת הזמן הנוכחית, נחשוב איתך יחד כאן.

זה נשמע לי שאת עדיין לא במקום הזה, של לעשות צעדים שהם שונים במשהו ממה שסיכמתם שניכם יחד, כי את עסוקה בלעכל. זה בסדר.

אני חושבת שההכי חשוב עכשיו הוא להאזין לתחושה שלך שאומרת שזה מכרסם בך. לתת לזה מקום. גם בלי צעדים מיידיים. זה יבוא אחר כך. בקצב שלך.

כשהרצון ברור, בהמשך תבוא גם האסטרטגיה |L|

רמזורית, אני חושבת שבתוך כל הסיבוך והפיתול והעקמומיות קרה דבר אחד מאוד ברור: הרצון שלך ברור מאוד לעצמך.
אם בעבר המלים שלו הצליחו למסך את הרצון הפנימי שלך. אם בעבר בך עצמך היתה תמונה פנימית שאם יש אפילו סיכוי קטנטן להציל את הנישואים הרי שזו חובה קדושה שלא ניתן להימלט ממנה. וטיפול היה סוג של תקווה.
עכשיו - את ברורה לעצמך. הרעיון של טיפול יוצר אצלך תחושות של בלבול ומועקה וחוסר סבלנות. הוא לא מצטייר כפתח של תקווה. אלא כמעיק.
המלים שלו לא הצליחו לבלבל את הרצון שלך. את האסטרטגיה כאן, אבל בהירות ברצון חשובה הרבה יותר מבהירות באסטרטגיה.

אני חושבת שההכי חשוב עכשיו הוא לדבוק בטיפול האישי שלך אצל העובדת הסוציאלית שלך. להקשיב לעצמך. להיות עם עצמך. לתת לתחושות לחלחל בך.

עשית צעד. חשוב.
הוא התבלגן.
אוקיי.

זה לא כל כך משנה מה הוא אמר ואת אמרת וכו'. משנה שבשורה התחתונה את הבהרת את רצונך, והוא הבהיר את עמדתו.
כמו שכתבת, את יודעת בערך היכן את נמצאת.

רמזורית, למה את לא לוקחת עורך דין?

[u]שבה ננסה את ענין הטיפול, כאשר מבחינתי הצלחה תהיה רק אם הוא יכיר באלימות של עצמו ויסכים לטפל בה.[/u]

מציעה שתבטלי את זה, הוא כבר הלך איתך לטיפול והפסיק. את לא צעצוע ונגמרו המשחקים איתך. קחי עורך דין והוציאי אותו מהבית.

[u]אבל אני חוששת קודם כל לעצמי. אולי אני לא במחשבות אובדניות אבל אני חושבת שזה מכרסם בי ממש פיסית והורס אותי.[/u]

ברור, את תיהרסי לגמרי אם תישארי איתו, וזאת גם המטרה שלו.

מסקנות ביניים:
א. אולי טוב שעברנו את כל זה כדי לדעת איך להתכונן הרבה יותר טוב לפעם הבאה. שבה יהיו מעט מאוד מילים.
למדתי למשל, שלא היתה אלימות פיזית.
היו איומים בעלי אופי פסיכולוגי.
ב. את הגישור שהוא דורש לבטל כאילו ביטלתי, אבל [b]אלך לשם בעצמי[/b] כדי להצטייד בכל הידע המשפטי.
ג. הגדרתי לי תקופה של עד הבר מצווה של הבן, שבה ננסה את ענין הטיפול, כאשר מבחינתי הצלחה תהיה רק אם הוא יכיר באלימות של עצמו ויסכים לטפל בה.

בסוף השיחה של אבי איתו ביחידות, הוא אמר לי, אני חושב שהוא לוקח את זה קשה מאוד והוא לא יחזיק מעמד. הוא מסוגל להתאבד. אז אמרתי לו: מה עדיף, שאני אתאבד?!
זה נכון שיש חשש כזה. אבל אני חוששת קודם כל לעצמי. אולי אני לא במחשבות אובדניות אבל אני חושבת שזה מכרסם בי ממש פיסית והורס אותי.

[u]וגם אל תכנסו איתו לשיחות הגיון כביכול.[/u]
נכון. כי הוא מתיש. את היית צריכה לצאת לזמן ארוך, אבל הוא יכול לדבר גם 5 שעות מבלי להקשיב. איתך, עם אביך, אחיך, שוב את.
בלי קשר למה שהיה היום, אני עכשיו מבינה מה [po]שקור את[/po] כתבה פעמים רבות:
_זה מה שצריך להגיד. שנגמרו השיחות. בשום אופן לא להקשיב. לא לנהל שיחות על היחסים. לא לשמוע את הניתוחים שלו. שום צו טבע לא מכריח אותך לעשות את זה.
הרי השיחות איתו לא שוות שום דבר!
לא לדבר יותר!! רק להודיע וללכת._

כי אם מדברים איתו- ידו על העליונה. אני חושבת שבני המשפחה שלך הם אנשים טובים שרוצים לעזור. אבל הם לא מבינים עד כמה מתעתעות ומתישות השיחות איתו.
אני כותבת הערב שוב, כי צר לי עליך. נשמע כאילו העבירו אותך היום במכבש. קשה מאוד ובטח שלא מגיע לך.
אני רוצה לתמוך בך. לחזק אותך. את עושה הכי טוב שאת יכולה. ולדעתי, הדבר שהכי יכול לתמוך ולקדם אותך עכשיו זה עו"ד טוב/ה. בבקשה.

רמזורית אהובה - זה תלוי בך! הכוח בידייך! אם את החלטת להפרד, אם את החלטת שזה נגמר - זה נגמר! זה לא תלוי בו וזה לא בידיים שלו, זו החלטה שלך! את לא צריכה את ההסכמה שלו לפרידה. אם מבחינתך נפרדים - אז יש פרידה! חד וחלק

נכון אין לך שליטה על התגובות שלו, ואת מתכוננת כמיטב יכולתך לכל תרחיש אפשרי ויודעת גם שיכול להגיע תרחיש מפתיע.. אבל השליטה היא שלך. את לא תלויה בתגובות ובהחלטות שלו. אתם נפרדים, אתם כבר לא ביחד.. [b]את[/b] נפרדת ממנו. את לא צריכה את ההסכמה שלו.
כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. כבר נפרדתם! את לא צריכה לעשות שום דבר שאת לא מסכימה לו. בטוח לא ללכת לטיפול זוגי.

ועכשיו, צעד צעד ופרה פרה. כל פעם מחדש תמודדי עם התגובה שלו. עד שתצאי לחופשי.
אני קוראת אותך תמיד, וגם אני חושבת שאת [b]חייבת[/b] לקחת עורך דין שישב איתך וייעץ לך (או תייעץ) מה לעשות בכל תרחיש אפשרי. זאת משימת חייך רמזורית. זה שווה את זה.
הוא יעשה את כל מה שביכולתו כדי לבטל את רוע הגזרה. אל תתקפלי, אל תסמכי על כוח של אחרים (אבא שלך), זו זכותך המלאה להפרד ממנו, אף אחד בעולם לא יכול להכריח אותך להשאר איתו. זה שלך!
וגם אל תכנסו איתו לשיחות הגיון כביכול. הוא מניפולטיבי והוא אלים. אתם נפרדים וזהו. הוא בסופו של דבר יהיה חייב לצאת מהבית. את חזקה ומדהימה.

[u]אבל הוא חייב לצאת מהבית.[/u]

כל מה שמי אני כתבה נכון מילה במילה.
[b]הוא חייב לצאת מהבית. עכשיו!![/b]

ובנוסף, רמזורית. למה את לא לוקחת עורך דין????????????
בבקשה,
[u]קחי עורך דין טוב !!![/u]

התקדמת מאוד ועכשיו קחי עורך דין ושייצא עכשיו מהבית.

[u]קחי עורך דין טוב[/u] !!!
[u]אתם מבינים איחו פיתולים בעלילה?[/u]
נשמע שזו היתה אינטראקציה ארוכה ומתישה. שבסופה הוא השיג מה שרצה. [u]הוא הצליח לסובב הכל שוב מסביבו ואני שוב נגררת[/u]
וגם: את עדיין בעמדת מיקוח לומר- רוצה טיפול? אין בעיה. אבל קודם כל- צא מהבית.
ובבקשה- תקראי מה שכותבים לך כאן. כבר לפני חודשים אמרו לך שהעניין עם עזיבתו את הילדים היה רק כדי ללחוץ עליך. שעוד תייחלי לזה.
תראי איך בשיחה אחת עשה את כל הסיבוב המוכר לכל מי שהיתה שם: סבבה אני הולך (את לא מתרשמת)-עשית כל מה שאת רוצה (לא משפיע)- עובר להשפלות והאשמות (ברור שזה לא משפיע) -מערב בני משפחה- ליאת תארה רבות איך בן זוגה היה מנסה להסית אותם נגדה ובעדו-"נכנע" לטיפול- שוב מציב תנאים- "נכנע" למטפל שאת מציעה ועדיין עם תנאים.
ברור לך כבר שזה לא יעבוד: המטפלת תהיה לא טובה, או הזמנים שלה או משהו אחר. ובינתיים המצב בבית ישתפר, ופתאום הוא יהיה תומך ואוהב אז תוותרי על הטיפול- והכל יחזור לקדמותו.
ולכן- הוא צריך לצאת מהבית. אתם יכולים ללכת לטיפול. אפשר אפילו לקוות שמשהו יצא מזה, אבל הוא חייב לצאת מהבית. זו דעתי.

רמזורית זה ממש לא נגמר ככה.. זה רק מתחיל.

הוא אחד הקשים שיש שתדעי לך - לא חושב שמישהי/הוא פה התמודד עם כזה דבר.

יצאת לדרך והוא לא יכול לעצור אותך.

תקשיבי לעצה אחת - קחי עורך דין טוב, זה יסדר לך את כל התמונה.

יש לי עדכון לא ממש משמח.
דיברתי איתו. אחי ושני הורי היו בבית הסמוך בכוננות. כמובן שלילה לפני לא ישנתי
אז בהתחלה הוא הגיב מושלם: זה מה שאת רוצה, סבבה. קחי את הבית ואני נעלם מפה. אין בעיה. ולא אהיה חייב לך שקל.
ואז פתאום התחיל להתעצבן ולומר מאה פעם, מה את רוצה ממני, מה את עושה, את לא נורמלית וכו' וכו', ואני חזרתי כמו מנטרה שהחלטתי סופית. והוא: את לא יכולה לעשות את זה, באיזו זכות, לזרוק אותי מהבית, אין לך שום טיעון נגדי, אני אפילו הפסקתי לדבר איתך (באמת כל הכבוד) ואני לא עשיתי עלי שום חרם, פשוט הפסקתי לחזר אחרייך, זה מה שחסר לך, שאני אשפיל את עצמי??
ועוד כהנה וכהנה. פעם בכמה זמן נמאס לי ויצאתי החוצה לכמה דקות ועדכנתי את אחי. הוא התחיל מכבש לחצים מטורף: תבטלי. תרדי מהאגו שלך. תרדי מהעץ. נמאס לי לגמרי והלכתי להרבה זמן. וכשחזרתי הוא החליט להכניס את אבא שלי לשיחה כגורם שלישי, כשהבין שהוא בתמונה. אבא שלי ישב שם די נבוך, ניסה להסביר לו שזה בכלל לא מתאים ושצריך מישהו מקצועי, והוא התעקש שאנחנו חייבים לפתור רק שנינו את הכל. בסוף אבא שלי הלך, וגם אני. ואז הוא התקשר לאחי (בכלל לא ידע שהוא מטר ממנו) ודיבר איתו חצי שעה, אח שלי חזר ואמר לו שאי אפשר לפתור לבד כאלו דברים ושחייבים מישהו נוסף, וואלה הוא השתכנע! ואז קרא לי ואמר לי שהוא מסכים ללכת לטיפול זוגי, בתנאים שלו (פחחח) כלומר איד משני היועצים שהוא פעם הציע ובשום אופן לא אצל העו"סית שלי. עוד מציב לי תנאים...
ראיתי ששני היועצים שהציע הם רחוקים גאוגרפית ולא הסכמתי, גם הוא התעקש וזה נגמר בזה שאמרתי שנלך לתחנה שלי אבל למנהלת התחנה שהיא יותר וותיקה.. והוא אמר שיתן לה צ'אנס של פגישה אחת לראות אם הוא מתחבר.
אתם מבינים איחו פיתולים בעלילה? איך הוא הצליח לסובב הכל שוב מסביבו ואני שוב נגררת. אבא שלי דיבר איתו שוב איזו שעה ונתן לו על הראש על כל ההתנהגות שלו.
וזה נשאר שם...
נשארתי עם בלבול ומועקה. יש לי סבלנות קצרה מאוד עכשיו לטיפול זוגי. הגישה שלו לחלוטין לא בכיוון.
והוא עוד אומר לי, תצאי מכל הייעוצים והפורומים והפייסבוקים שלך, ותתחילי לחיות עם בעלך. וגם לפחות פעמיים לקח לי היום את הטלפון לכמה דקות... כנראה ניסה לרגל. מזל שאני מוחקת בסדרתיות כל הודעה ואתר שהייתי בהם.
מרגישה פספוס.
מרגישה דפוק.
אני לא מתכוונת לנסות שום פיוס איתו. מבחינתי אנחנו באותו חוסר תקשורת ובחשדנות ואני לא הולכת לציית לחוקים ההזויים שלו. אמשיך לקבל תמיכה חיצונית ממי שמתאים לי על אפו ועל חמתו.
מבחינתי עד שלא יקרה נס (והוא לא יקרה ככל הנראה) זה רק ענין של זמן עד שזה ייגמר.
לא דיברתי עם הילדים חוץ מאחד הגדולים, וגם אמרתי שאנחנו ביחסים מתוחים ושלא יתפלא אם ייחשף למילים רעות עלי.


אה, עוד קטע יפהפה: הוא אמר שאני לא יכולה לקחת לו את הילדים ושהוא רוצה לשמור איתם על קשר [b]רק כדי ללמד אותם היטב איזו מין אישה האמא שלהם[/b] שלא יצאו בטעות כמוני.
ממש אבא למופת מה?

מצטערת שזה נגמר ככה.

בהצלחה |l|
שיעבור בטוב ושתצאי לחירות אמיתית .

רמזורית יקרה, גם אני מבקשת לחזק את ידיך. את עומדת לפני הצעד הראשון לשער הכניסה לחיים אחרים. אני יודעת מנסיון כמה זה מפחיד ומלהיב בעת ובעונה אחת. לדעתי, העובדה שיש לך פחות נדודי שינה מעידה שבתוכך את מרגישה סוג של רגיעה - זה לא משהו רציונלי, עשית החלטה ואת שלמה איתה. אנא שלא ירפו ידיך אם יהיו נסיגות כאלה ואחרות! סלחי לעצמך מראש על הכול וכבדי את עצמך על הדרך שעמדת ותעמדי במה שיבוא. בהצלחה מכל הלב!

רמזורית היקרה,

מאחלת לך הצלחה רבה.

[u]בדרך כלל במצבים האחה התוצאה היא לא בינארית[/u]
כמה נכון. ברוב מעשינו בחיים. חשוב גם לזכור, שהתוצאה המיידית (כעס או קבלה, לדוגמא) לא אומרת שום דבר על מה שעתיד לבוא, ואיזו למידה ועוצמות תקבלי בדרך שלך.

[u]אולי זה בעצם מלמד על התפייסות עם עצמך, אחרי שנים כל כך רבות של ויתור על עצמך.[/u]
איזו דרך יפה להסתכל על הדבר.

[u]כל מי שיכול להקדיש מחשבה, כוונה או תפילה להצלחתי, תבורך.[/u]
את כל הזמן במחשבתי. מאחלת את כל הטוב שבעולם, וגם יודעת שתוכלי לעמוד ולהתגבר על מה שיזומן לך. יש לך יכולות רבות, זה ברור לכל מי שקורא אותך.
אני, ובטח אנחנו- תמיד כאן לצידך.

[u]זהו, נשארו רק תפילות. ביום רביעי הקרוב אם ירצה השם אעמוד במבחן. כל מי שיכול להקדיש מחשבה, כוונה או תפילה להצלחתי, תבורך.[/u]

ואו. רמזורית. את נהדרת. אקדיש את כל המחשבות הטובות לך ברביעי.
[b]בבקשה עדכני מיד כשתוכלי.[/b]

מסכימה עם [po]לב שומע[/po] החכמה שזה לא מבחן. זה חלון גדול שאת פותחת במו ידייך.


[u]ודווקא הלילה היה לי חלום מוזר על התפייסות.[/u]

אולי זה בעצם מלמד על התפייסות עם עצמך, אחרי שנים כל כך רבות של ויתור על עצמך.

מניסיון, יהיו לך חלומות שונים ומשונים.

דעי לך שאני לומדת ממך פה. אני בתקופה די חלשה בחיי. כל הכבוד לך.

קוראת ממחשב אחר

חלומות מוזרים יכולים להיות גם אחרי עשור גם כשאין שום חרטה.
הם עשויים מכל מיני חומרים מעניינים ולאו דווקא נושאים משמעות שקשורה למערכת היחסים איתו.
איזה יופי!!!

אני מאמינה שזה לא מבחן.
את לא במבחן.
זה רגע שיכול להיות רגע מקודש אם בא לך להסתכל עליו ככה ואם זה נעים לך.
זה רגע שראוי להקדיש לו תפילה, כוונה ומחשבה של מעגל תמיכה ואהבה.
אבל זה לא מבחן.
זה לא יכול להיות מבחן.
זו עוד משבצת אחת בחיים שלך שתקדם אותך בדרך כזו או אחרת למשבצת הבאה.
בדרך כלל במצבים האחה התוצאה היא לא בינארית, עבר בהצלחה או נכשל. אלא על רצף.
ואיזה יופי התחושה שעשית הכל, ועכשיו נשארו רק תפילות!! {@

|L| |L| |L|

זהו, נשארו רק תפילות. ביום רביעי הקרוב אם ירצה השם אעמוד במבחן. כל מי שיכול להקדיש מחשבה, כוונה או תפילה להצלחתי, תבורך.

ודווקא הלילה היה לי חלום מוזר על התפייסות. ודווקא בלילות האחרונים משום מה אני פחות עם נדודי שינה. מאמינה שככל שתתקרב השעה זה שוב יחזור. אני כבר לא בספקות, ולא מתחרטת-כבר-מראש (מה שלא מבטיח חרטות בהמשך) ומקווה שאלוקים יעזור לי ולכל הנוגעים בדבר לעבור זאת בטוב, בקלות ככל האפשר ושבעתיד באמת יגיע האור לחיי.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רמזורית. גם אין לי הרבה מה להוסיף. מצטרפת למה שכתבו לב ורסיסי זהב.
קוראת בשקט ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
(())

רמזורית, אין לי עצות מעשיות, רק רוצה לחזק ולחבק אותך על ההחלטה האמיצה. אני ממש מעריצה אותך!
אני מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות. כולנו פה איתך עד ההצלחה. חיבוקים חמים!

אני חושבת שהעיקר הוא בדיוק מה שכתבת בסוף: את ממשיכה. ממשיכה בדרך שלך.
את יודעת כבר את רוב מה שאת צריכה לדעת ותמשיכי בהיערכות עד שתרגישי שהגיע הזמן. |L|

מבאס ממש לשמוע שזה כל מה שהיה שם.
לפעמים קשה לדעת מראש..

סיוע כספי עם עו"ד לפי הצורך עשוי להיות מאוד משמעותי.
את יודעת האם הסיפור שלך עומד בקריטריונים שלהם לסיוע? הם דורשים קריטריונים?

האמירה שכל עוד שניכם יחד שניכם משמורנים כל עוד שההתנהלות היא בגדר הסביר לא חדשה לי. זה פחות או יותר מה שאני יודעת.

האמירה שאין לך זכות למשוך כסף גדול בלי אישורו למיטב ידיעתי כללית ולא מדוייקת. כלומר, ברמת העיקרון זה נכון. הכסף הוא של שניכם.
אבל - יש המון דרכים להסתכל על זה אם יורדים לרזולוציות יותר דקות:
להודיע לו שאת עומדת למשוך מחצית הסכום - אני חושבת שזה בגבולות האפשרי. תבדקי.
למשוך כסף כי את צריכה לקיום הבסיסי שלך, לעו"ד - אני חושבת שאפשר, כי אחרת איך אנשים לוקחים עו"ד???
את אמורה להמשיך להתקיים בדיוק כמו שהוא.
מבחינת התנהלות משפטית הרבה יותר קל להתנצל בבית משפט ולומר - אופס סליחה אחזיר את הכסף, מאשר לתבוע אותו ולכי תדעי אם יחזיר. ולכי תוכיחי שהיה. ולכי תוכיחי שזה לא יצא לטובת קיום בסיסי. ועוד.
עו"ד שהוא שלך יודע לתת מענה בדיוק במקומות האלה.

ועדיין לא אומרת שהבחירה שלך כרגע להימנע מעו"ד היא מוטעית - בעיני זו בחירה שקולה, בחירה שיש מאחוריה המון שיקול דעת.

ממליצה מאוד לחפש מידע באתרי אינטרנט של עו"ד.
גם בשיחת טלפון ראשונה לעו"ד כדי לברר כמה הוא לוקח ומה הוא נותן בתמורה, פעמים רבות הם מנדבים טיפ או שניים כדי להראות שהם טובים.
לשיקולך.

[u]את צריכה לקחת עורך דין מטעמך שיידע איך לנהל את העניינים לטובתך, ונוכח ההתנהגות של בעלך נראה לי שזה לא יהיה קשה מדי.[/u]

נכון מאוד. אל תדחי יותר את השיחה והגישור.
צרי קשר עם עורך דין. זה יהיה הכי ברור ונוקב ותדעי כל מה שאפשר לעשות.

[u]כל היועצים הכלליים האלה רק מזיקים - אם אין להם מושג מבחינה משפטית כמו שכתבת, אז מה הטעם בהם ?? אין להם מה לחדש ואין להתייחס לדברים שלהם[/u]
לגמרי.

ההיערכות הזו מחלישה רמזורית. מה זה "לקחת את הילדים" ?? למה לקחת ולאן ? זה ממש לא נכון.

את צריכה לקחת עורך דין מטעמך שיידע איך לנהל את העניינים לטובתך, ונוכח ההתנהגות של בעלך נראה לי שזה לא יהיה קשה מדי.

כל היועצים הכלליים האלה רק מזיקים - אם אין להם מושג מבחינה משפטית כמו שכתבת, אז מה הטעם בהם ?? אין להם מה לחדש ואין להתייחס לדברים שלהם

טוב הייתי בפגישה במרכז לשלום המשפחה. הרגשתי שזה היה די מיותר. מילאו שאלות וראו שרמת המסוכנות נמוכה. מבחינה משפטית אין להם מושג אבל הם מציעים סיוע כספי עם עו"ד לפי הצורך.
חידשו לי שני דברים: שכל עוד אנחנו יחד שנינו משמורנים כך [b]שמותר לו לקחת את הילדים[/b] ואין פה עילה לעשות נגד זה משהו. הכוונה בגדר הסביר ולא נגיד בריחה מהארץ.
וכן שכל עוד החשבון משותף גם לי אין זכות למשוך כסף גדול בלי אישורו. אני יכולה לצלם את המצב ואם אני רואה תנועות חריגות, לתבוע אותו בהמשך. גם כל כסף שיש בחשבון נפרד הוא למעשה גם שלו כל עוד אנחנו נשואים. את זה כבר שמעתי מהמגשרת בנעמת.

אז... נמשיך בהיערכות.

[u]את לא חייבת לקבל את דעתה ולהמתין.[/u]
כתבתי אתמול ומשום מה לא נקלט:
אני כן חושבת שכדאי להמתין, כדי לבוא מוכנה יותר. למשל לכל השאלות שהעלית פה לגבי הסדר המגורים. אגב,דבר קטן: הוא יוצא ואת מחליפה מנעולים. זהו. הוא לא נכנס יותר ללא רשותך. לא נעים- אבל בטוח עבורך.
ואם כבר דיברת איתו- גם בסדר. הדבר החשוב הוא בטחונך.
הוא גם יכול להפתיע: לא רוצה, לא צריך ויצא בראש מורם מול אחיך (קשה לי להאמין שיעשה סצינות לידו).
ועוד דבר שפשוט אכתוב בלי מסננים: האם בעלך מחזיק/יש לו רישיון לנשק?

ברור שאח שלך צריך להיות בפנים. גם לתחושה טובה יותר שלך, גם שיבין שיש לך גב, וגם אין יותר דבר כזה "התערבות בלתי נסלחת" שזה כמובן מונח שהומצא כדי שלא תהיה לך תמיכה כלשהי במהלך הנישואים.

אין לו על מה לסלוח ולא צריך שיסלח, וגם אין "התערבות" - אתם נפרדים וכדאי מאוד שיבין זאת.

בעניין הבית הרי שאם כדברייך "יתיר את הרסן ויוציא את האשפה המילולית" - זה בהחלט נחשב לאלימות ומהווה עילה לצו הרחקה. תקליטי התפרצות כזו והעניין גמור.

גם אם תהיי עם אח שלך, הוא יבין מעכשיו שהוא לא עובד רק מולך, אלא מול קבוצה. זה חשוב מאוד להרגשה שלך, ולשינוי מערך הכוח פה.

לי ברור שאח שלך צריך להיות בשיחה. את תרגישי יותר בטוחה, ולכל התפוצצות שלו תהיה עדות ממקור ראשון.
אי אפשר לחשב יותר מדי חישובים. אבל ברור שצריך להיות שם מישהו לתחושה שלך של תמיכה ועוד עין ועוד פה. חשוב מאוד. אין פה בכלל שאלה.

אני חושבת שאת עושה מאוד מאוד נכון בעמדה העקרונית שלך לא לשדר לו יחס של פושע מועד.
במקביל אני חושבת שזה חייב להיות סימטרי, שלא תתייחסי לעצמך כאילו את עושה משהו רע או "מעצבנת" אותו כשאת פועלת כדי להגן על עצמך.

פשוט תהיי עניינית.
אל תפעילי יותר כוח או גינוי או מסר שלילי כלפיו מהמידה שאת זקוקה לה.
אל תחששי להשתמש במידה שאת זקוקה לה של כוח או צעדים כדי להגן על עצמך.
פשוט תהיי - עניינית.
לגופו של עניין.
מניסיוני, בטווח הארוך זה משיג את התוצאות הכי טובות.

למשל: מניסיון העבר את יודעת שיש חשש אמיתי לאלימות מילולית בשיחה איתו ואולי גם מעבר לזה, ומעבר לכך שכל ניסיון הידברות איתו ביחידות יאפשר לו ליצור אינטראקציה שנוטה לבלבל עליך את דעתך ולהקשות עליך לומר את מה שרצית לומר? אז תיפגשי איתו רק בנוכחות אדם נוסף. כי זה מה שטוב לך. ורק אם יהיה טוב לך תצליחי להעביר את המסר ולגמור את הסיפור הזה.
את מתה מפחד מבפנים ומרגישה לא מסוגלת שאחיך יהיה איתך בפנים כי תרגישי אשמה מהדקה הראשונה שעיצבנת אותו? אוקיי אז תעשי את זה לבד אבל רק במקום הומה אדם כדי לדאוג לפחות למוגנות הפיזית.

לדעתי, אל תעבדי בעזרת סודות והסתרות כמו נוכחות נסתרת של אחיך.
לדעתי, בטווח הארוך זה רק יחליש אותך.
אבל - זו דעתי ויש כאלה שכן עבדו כך וזה הצליח להן ועבד טוב בשבילן. {@

לגבי הדרישה ממנו לעזוב את הבית - אני חושבת: את תגידי לו את זה כדרישה מאוד מפורשת. זו דרישה ברמה המוסרית, הרגשית, ההגיונית.

ותראי איך הוא יגיב.

לפעמים עצם הדרישה מועילה ולפעמים לא.

אל תחשבי שזה חייב "לעבוד" ואם זה לא "עבד" זה רק כי לא הצגת את הדרישה מספיק טוב או כי לא היית מספיק אסרטיבית.

את תגידי מה את רוצה שיקרה.
ותחכי לראות איך הוא מגיב ומה הוא עושה.

ממילא אין כרגע עו"ד בתמונה שיוכל לעזור לך עם תרחישים.
תתכונני נפשית לפרק זמן של עד חודש של כאוס שבו פעם את לוקחת את הילדים וישנה אצל ההורים ופעם לא וכו' עד שתראי איך את מתארגנת.

מאוד יכול להיות שהחוק יהיה לצידך בעניין היציאה שלו מהבית כי:
[list=1]
[*] היתה אלימות ברורה מאוד בעבר פיזית ונפשית
[*] החוק דורש שיהיה לך מקום מוגן גם מאלימות נפשית - כך נדמה לי, היישום של החוק הזה מאוד השתנה בשנים האחרונות לטובת הגנה על נפגעים מפני אלימות נפשית. תבדקי.
[*] הפרנסה שלך תלוייה ביחידה שצמודה לבית וסביר להניח שבית המשפט ייתן לזה משקל.
[/list]

יש המון מידע באתרים של עורכי דין באינטרנט. שווה לחפש.

תכלס, זה דורש ייעוץ של עו"ד.

אלא אם כן הוא נותן לך סיבה להוציא לו צו הרחקה.

תתייעצי גם על זה עם המרכז לאלימות.

לגבי הנוכחות של אחיך - אני חושבת שהשיקול צריך להיות מה שיותר נוח לך ולך בלבד.
אני חושבת כך משיקולים רציונאליים, לא רגשיים.

אני חושבת שאם את מרגישה שזה יהיה מאתגר מאוד בשבילך לעשות את השיחה הזו ללא הגנה של אדם נוסף, ונוח הרבה יותר עם הגנה של אחיך, השיקול של מה שטוב לך גובר.

גם בטווח הארוך, אחרי שלוקחים שחשבון את כל ההתפוצצויות שלו והסיכוי שהיה שאולי תהיה הידברות וכו', אחרי כל החשבונות והשיקולים והניסיונות לחשב מספר מהלכים קדימה, מניסיוני בכל מיני סיטואציות - כשאת נאמנה לעצמך ולטובתך את משיגה בטווח הארוך תוצאות יותר טובות.

תסריטים יש מיליון כך או אחרת ובאמת שכאילו היתה יכולה להיות הידברות אבל כאילו כי כשאת איתו לבד את לא מסוגלת להיות את עד הסוף באמת וכשיש אדם נוסף הוא מתפוצץ וכש.. דווקא כי אני מנסה לחשב את החישובים שאת מחשבת מספר מהלכים קדימה, אני אומרת: תהיי נאמנה לעצמך. זה השיקול הכי חזק ומניסיוני הוא בסוף משיג את התוצאות הכי טובות.

אם מסיבה כזו או אחרת תחליטי בסוף שאחיך לא יהיה בפנים - אני חושבת שהנכון הוא לקיים את השיחה בבית קפה או פארק או מקום שיש בו אנשים נוספים שהוא מודע לנוכחותם.

לבנות על נוכחות נסתרת של אחיך בחוץ בלי שהוא יהיה מודע לה - זה לא מעניק לך הגנה אמיתית.

זה כמו הורים שדואגים למצב הנפשי של בנם ומחטטים לו במגירות ומוצאים יומן או פתקים או משהו שכתב שמעיד על מצב רגשי לא טוב ועכשיו הם הולכים לפסיכולוג שיגיד להם איך לדבר איתו בלי לומר שחיטטו לו במגירה כי דאגו לו - איך אפשר לעזור להם? אין דרך.
כמו ההורים שאומרים ליועצת - תשכנעי את המורה להתייחס כך וכך לבן שלנו אבל אל תגידי לו שאנחנו אמרנו כי חוששים שאז ירצה להתנקם בילד שלהם - אין דרך אמיתית לעזור להם.

לדעתי, אם אח שלך לא בפנים, אז לעשות את השיחה הזו רק במקום הומה אדם כמו בית קפה או פארק.

מאחר והכל כל כך מסובך, אנסה לכתוב לעצמי כל מיני תסריטים אפשריים כדי להערך הכי טוב. ככה אהיה מאורגנת טוב יותר גם לפגישה של מחר.
[list=1]
[*] [b]נוכחותו של אחי במקום[/b] - היתרונות ברורים. החיסרון הוא האפקט הרב והשלילי שזה ישפיע על בעלי, שכידוע רואה כל התערבות כהסגת גבול בלתי נסלחת.
[/list]
אפשרי שהוא ידרוש שאחי יצא מהמקום כי הוא לא יהיה מוכן לדבר בנוכחותו. זה מאד סביר. אם אתעקש הוא עלול להתבצר ולסרב להמשיך בשיחה. אם אוותר ואגיד לו לצאת אהיה הרבה יותר אמוציונלית וגם אסבול מזעמו על הפלישה של אחי לענין הפרטי שלנו, בנוסף למפלס הזעם /תסכול הגבוהים ממילא.
יש אפשרות שגם אדבר איתו כשאחי בחוץ בהיכון, אבל הוא יקלוט די מהר שיש מישהו נוסף בתמונה ועלול להגיב בכעס רב.
איך שאני מכירה את בעלי, פחות מסוכן אם אחי לא יהיה ממש נוכח, זה פשוט יפוצץ אותו לגמרי ויקטין סיכוי להידברות כלשהי. אבל הרבה יותר מאתגר בשבילי...

ב. [b]הבקשה / דרישה ממנו לעזוב את הבית[/b] מזה אחי די חושש כי בתכל'ס יש סיכוי גבוה לסירוב מצידו (רוצה ללכת, בבקשה! צאי את). חוקית לא ניתן להכריח אותו ללכת כל עוד אין איומים באלימות או אלימות מפורשת.
אני יכולה להתארגן ולצאת ולגור זמנית איפה שהוא, העניין הוא ש: א. יהיה לי בעייתי להמשיך לעבוד במבנה הצמוד לבית וזו הפרנסה העיקרית שלי. למרות שזו כניסה נפרדת.
ב. זה יכול להימשך תקופה ויהיה לא סביר מבחינת תנאים לילדים, וגם עדיין קרוב מדי אליו.
ברור שההיגיון אומר שהוא זה שצריך לעזוב, אם כבר מי משנינו.
הרבה זוגות ממשיכים לגור יחד גם כשמחליטים להיפרד, פשוט כסידור זמני עד לגירושין, אצלנו זה נראה לי פוטנציאל לקטסטרופה. אני אחשוש מאוד כי ראשית הוא יתיר את הרסן ויוציא את כל האשפה המילולית שיש לו בלב אלי, מול הילדים שזה בטח רע, וגם ינסה במגוון דרכים ותחבולות להניא אותי מהצעד ואני לא אוכל לברוח לנצח ממנו, ולא ממש מוכנה לנהל איתו שיחה ביחידות. ואי אפשר להכניס הביתה גורם שלישי שיגור פה קבוע ויחצוץ בינינו. צריך פשוט הפרדת כוחות.
היגיון לא בטוח שיופעל אצלו. הוא לא ישמח בכלל לגור פה לבד ללא הילדים, אבל לא יתן לי בקלות "לצאת כשידי על העליונה" "לגרש אותו כמו כלב" "לתקוע לו סכין בגב" וכו'. אז לא ברור איך יפעל.
נגיד שהוא מוכן לצאת... אני צריכה להגדיר זמן בשבילו להתפנות. ואהיה גרועה בלומר את זה באסרטיביות. ונניח שזה גם סודר ונחלטנו על זמן עזיבה, מה עושים מבחינת הצבת גבולות בכניסה שלו הביתה / המשך איסוף ציוד שלו שלו (יש לו מליון דברים באמת. של העסק, והמון זבל וכלי עבודה) תקשורת עם הילדים/ וכל זה? מפחיד אותי לנופף באיומים כי זה יעצבן אותו. ומצד שני פוחדת שגם אם אני והילדים גרים פה בסבבה הוא יכול פתאום לעשות דברים ללא תיאום איתי, או לבוא לדבר איתי וללחוץ עלי בזמן שאני ללא נוכחות חיצונית שתשרה עלי ביטחון.
מצד אחד זה לגיטימי שארצה לחוש הגנה ולהבטיח שלא יקרו דברים מאיימים בשבילי. לכן יש הגיון בהיערכות משפטית בקטע הזה.
מצד שני אם הוא מבין שאני מתייחסת אליו כפושע מועד, הוא עוד יותר יכעס ויתחפר.

עד כאן זו רק התסבוכת הראשונית... ויש לי עוד באותו היום ממש להפיל את הפצצה על הילדים. כל אחד עם התסביכים שלו והגיל שלו... ועוד אולי גם להפיל עליהם מעבר דירה זמני... פיווווו.

[u]כי חבל עד שאני סופסוף בשלה להזיז דברים נאלצת להמתין.[/u]

את לא חייבת לקבל את דעתה ולהמתין.

אני אהיה פחות זמינה עכשיו כי ב"ה אני במצב בריאות יותר טוב ואהיה באופן יותר אינטנסיבי בעבודה.
אבל גם אם אהיה פחות זמינה בתדירות, אמשיך בע"ה לעקוב ולהגיב. |L|

תודה לך |L|

אני חושבת שאת פועלת נכון. מתנהלת נכון. יהיה לך ליווי מקצועי מהצד של אנשים שיש להם הבנה מעמיקה באלימות.

זה נכון לעשות זאת.

אל תדאגי. הבשלות לא תיעלם ולא תתפספס. הבשלות שלך מעמיקה בינתיים ומבשילה עוד. ותגיעי לדברים מוכנה יותר.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לב שומע תודה רבה, תמיכתך מחזקת ונעימה. וכולן תודה רבה!
עדכונים: אחרי שכבר יומיים אני לא מצליחה לגרום לעצמי לחייג למרכז לאלימות במשפחה (כי כאילו לא חטפתי מכות...) היום [b]הם[/b] התקשרו והיתה שיחה משמעותית. תיארתי את התוכנית והעו"סית שכנעה אותי להאט ולהיפגש איתה לפני, כדי להתכונן בצורה טובה יותר לאירוע, גם אם במחיר של דחיית הגישור. לאחר התלבטות הסכמתי. זה נותן יתרון גם שאולי חברתי הפסיכולוגית תוכל לעזור לי להודיע לילדים כי השבוע היא לא תהיה. אז אבוא לשם בעוד יומיים לפגישה.

אז מחר אתקשר לנעמת ואבקש להשאיר הודעה למגשרת שאני מבקשת [b]לדחות[/b] את הפגישה ושאסביר לה גם למה, ולקוות שלא יתנו לי תור חלופי בעוד המון זמן.
אני מקווה שהבחור לא יחליט פתאום לנסות לדובב אותי כי לא אסכים לדבר והוא עלול לקפוץ למסקנות. אז בינתיים שומרת על פרופיל נמוך.
מקוה שהביטוי [b]כל עכבה לטובה[/b] יתפוס במקרה הזה. כי חבל עד שאני סופסוף בשלה להזיז דברים נאלצת להמתין.

זה טבעי שיש לך חורים בתסריט.
זו הבחירה שלך כרגע, ושקלת אותה היטב, לדחות בשלב זה השקעה בליווי של עו"ד פרטי ולתת עדיפות להסכמה ולגישור. ברגע שאת הולכת בנתיב הזה, ברור שישנם דברים שאת לא יודעת.

וגם אם היית מתייעצת עם עו"ד מראש ועושה את כל ההיערכויות שבעולם, עדיין היו חורים. כי אי אפשר לנבא הכל.

את מתחילה.

לגבי השיחה עם הילדים - מסכימה עם כל מילה של קוראת. זה תהליך מתמשך. זה לא כזה גורלי מה שכן תגידי או לא תגידי. עוד תגידי להם הרבה מלים גם אחר כך.

לגבי הקטנות - אני אמרתי בשעתו לקטנטן שפעם אבא ואמא אהבו והתחתנו ואז הוא נולד. ועכשיו הם כבר לא אוהבים אז הם נפרדים ואבא יגור בבית אחד ואמא תגור בבית אחר.
ככה פשוט וזה התקבל טוב.

מי מציע לך לא לעזוב את הבית בכל מקרה? מי הם אלה שממליצים כך?
אם החשש הוא מהשלכות של זה בבית הדין הרבני, אז במקרה דווקא את זה אני יודעת ואני יכולה לומר לך שמדובר בקשקוש מוחלט.
אם תרצי אפרט.
במקרה את זה אני יודעת היטב כי.. כי הייתי צריכה לדעת.

אני לא יודעת לומר לך האם לעזיבת הבית עלולות להיות השלכות כלכליות כשתגיעו לחלוקת הרכוש.
את זה - רק עו"ד ידע לומר לך.
אם החיים במחיצתו יהיו בלתי נסבלים, ומן הסתם שיהיו, ולא תוציאי אותו בעזרת צו הרחקה, הייתי מציעה לך לקום וללכת עם הילדים למקום אחר.
אבל לא לפני שאת מתייעצת עם עו"ד.
על הפן הכלכלי.
ההיבט של הרבנות - קשקוש.

רמזורית, גם אני הבנתי עד כה שהבחירה שלך היא שאח שלך יהיה נוכח איתך בפנים כדי שתרגישי מוגנת.
מה המחשבות שלך בעניין? לכאן ולכאן?
מה יגרום לך להרגיש יותר מוגנת?
יותר מסוגלת לעשות את ההודעה הזו כמו שהיית רוצה?
אם הוא בחוץ הוא מגן עליך בפני אלימות פיזית או צרחות קשות אבל לא מעבר.
את רוצה את הנוכחות שלו בפנים?

הלחץ שהוא יגלה את ההקלטה ויתחרפן מזה - תשמעי, אותה סיטואציה תחזור על עצמה עוד פעמים רבות וכל פעם בגלגול אחר: הוא יודע מצויין לגרום לך לפחד מאוד מפני צעדים שיכולים להגן עליך כדי שהוא לא יתעצבן מאוד ואז תפסידי את אורך הרוח היחסי שאולי יכול היה להיות לו..

תכלס, להקלטה עשוי להיות ערך, לפעמים אפילו רב. מצד שני, ברגע שאת יודעת שמה שאת רוצה זה להיפרד - את תסתדרי גם בלעדיה.
מה את רוצה? מה יגרום לך להרגיש יותר בנוח?

בשלב כזה או אחר, תצטרכי לעשות שימוש בצעדים שעלולים לעצבן אותו כדי להגן על עצמך ולא להישאר חשופה לחסדיו מפחד מהעצבים שלו.
אבל העיתוי תלוי בך. זה לא חייב להיות עכשיו. אני בטוחה שעוד יהיה מספיק מה להקליט..

[u]אח שלי: כדאי שיהיה פיזית בפנים בזמן ההודעה או שיחכה לי בחוץ? הוא המליץ לי להקליט את השיחה איתו אבל אני בלחץ שהוא יגלה ויתחרפן מזה.[/u]

ברור שאח שלך חייב להיות איתך פיזית בפנים [b]ולהודיע יחד איתך[/b]. מציעה שהוא גם יקליט את השיחה איתו.

[u]מציעים לי לא לעזוב את הבית בכל מקרה, גם אם הוא מסרב ללכת[/u]

פה אח שלך צריך למלא תפקיד כגבר מול גבר. אח שלך צריך להודיע לו לעזוב את הבית, כי ידוע שהוא אלים.

[u]אם הגירושים מגיעים לרבנות עזיבת הבית ,יכולה לשמש נגדי[/u]

רמזורית, יש דברים שאת חייבת להתייחס אליהם, וכתבו לך עליהם כמה פעמים. פתחי עכשיו את התיק בבית הדין לענייני משפחה! עכשיו. זה לא משנה שיש בהתחלה גישור לפי החוק. בית הדין שאליו פונים קודם, עוד לפני הגישור, הוא זה שבו מתנהל הדיון!! בבית הדין לענייני משפחה אין שום חשיבות למי עזב את הבית ראשון. הם לא פרימיטיביים כמו בין הדין הרבני ולא שוביניסטיים.

לא להישאר איתו באותו בית!

אגב אם תהיה אלימות מילולית אפילו נגדך, קראי למשטרה ואמרי שאת מפחדת ממנו.

[u]ומה עושים בשבת? מתבקש שניסע מכאן למרות שאפשר להיות אצל ההורים שלי, אבל זה מסובך לי מאוד לנסוע עם כולם.[/u]

אם הוא עוזב את הבית, את נשארת עם הילדים בבית.
אם הוא עושה עניינים ׁ(ואני די מאמינה שאם אח שלך יהיה תקיף איתו ויגיד שהוא אלים ושיזמינו אפילו משטרה או יספרו לכולם שהוא אלים, אז הוא יעזוב את הבית), את עוברת להורים שלך. שם את עם אנשים נוספים. אם הוא לא יהיה אלים, מצוין. אם יהיה אלים, יש עוד מישהו שמיד רואה את זה ומזמין משטרה.

אם הקטנים רוצים לראות אותו, אז אומרים להם שיראו אותו בהמשך.
מציעה לקבוע מפגשים במרכז קשר בלבד.

ובקשר לאיך אומרים לילדים, אל תתרגשי מהשיחה הראשונה ואיפה בדיוק תהיה וכו'. הגידי להם לפני שהוא יגיד להם. אבל חוץ מזה, לא להיות פטליסטית. זאת שיחה מתמשכת שתהיה לך איתם לאורך השנים. אם את תרצי, זאת תהיה שיחה מתמשכת טובה וכנה ומעצימה ומלמדת איך לחיות נכון.

קוראת ממחשב אחר.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אוף אפשר להתפוצץ מרוב לחץ. יש כ"כ הרבה דברים שאני צריכה להחליט ולחשוב ועדיין יכולים להיות חורים בתסריט והכל יתקלקל.
[list=1]
[*] אח שלי: כדאי שיהיה פיזית בפנים בזמן ההודעה או שיחכה לי בחוץ? הוא המליץ לי להקליט את השיחה איתו אבל אני בלחץ שהוא יגלה ויתחרפן מזה.
[*] מציעים לי לא לעזוב את הבית בכל מקרה, [b]גם אם הוא מסרב ללכת[/b] אבל המשמעות של זה די הרסנית. כי זה אומר שעכשיו הילדים יהיו חשופים ישירות לאלימות המילולית שלו עלי ויהיו בטראומה של ממש.וזה יכול להימשך הרבה זמן עד שניפרד ממש!
[/list]
הסיבה שהמליצו לי על כך, זה שאם הגירושים מגיעים לרבנות עזיבת הבית ,יכולה לשמש נגדי. (למרות שזה לא סביר שהוא יפנה אליהם בכלל.)
[list=1]
[*] לגבי הילדים, פיוווווו איזה קשה. יש לי 2 ילדים שלהם יהיה קל יחסית לעכל ולהם אודיע עוד לפני שזה קורה, שתי קטנות, אחד מתבגר שגם ככה עושה לי את המוות ויקח את זה מאוד מאוד קשה, וילדה שלא גרה בבית ומגיעה בימי חמישי, ואצטרך גם לה להודיע. ועוד לא ברור איפה יקרה כל זה (אם הוא כבר לא יהיה בבית או כן... לא ברור בכלל)
[/list]
ומה עושים בשבת? מתבקש שניסע מכאן למרות שאפשר להיות אצל ההורים שלי, אבל זה מסובך לי מאוד לנסוע עם כולם.
ואם הוא יהיה בבית והילדים הקטנים ירצו לראות אותו? (ההורים גרים מטר מפה)
ואם ואם ואם ואם.... הולך להיות לי יום קשה בטירוף ואני למעשה כבר שבוע לא ישנה בלילה. הצילו.

[u]רמזורית, את עושה עכשיו את מה שאת יכולה.[/u]
נכון. אין ספק שזה דורש ממך כוחות. וזו ידיעה משמחת: יש בך את הכוחות ויש בך את היכולות ובעיקר יש בך את התבונה.
[u]אם במבנה שהיא עובדת מה שיש לה להציע לך זה להגיע לפגישה יחד איתו - מצויין[/u]
ועדיין- תמוה לי שזה מה שהם מציעים. אולי עורכת הדין לא הבינה את התמונה המלאה? למה פגישה ראשונה צריכה להיות איתו?
סביר שבסופו של תהליך תגיעי לאותה הנקודה, אבל אם הדרך יכולה להיות קלה יותר, על ידי כך שתבואי עם הידע להגן עליך ועל ילדייך- על הכסף שלך, על זכויותייך בנכסים, על הגנה פיזית עליך ועל הילדים- זה עדיף. כי הדרך, וסליחה שאני לא צובעת פה בורוד- לא תהיה קלה. זה בסדר: להפרד זה תהליך לא קל. ולכן אני בעד להקל איפה שאפשר. וידע זה כוח. בכוחו להקל עליך. חשוב מכך- בכוחו להגן עליך.

רמזורית, את עושה עכשיו את מה שאת יכולה.
ואם מה שאת יכולה זה להיעזר בעו"ד של נעמת - אז מעולה שפנית.
ואם במבנה שהיא עובדת מה שיש לה להציע לך זה להגיע לפגישה יחד איתו - מצויין ממש שאת הולכת על זה. יופי!!!

הזמן יראה לאן דברים ילכו.

יש המון ערך לייעוץ צמוד של עו"ד אבל גם כאן ניתנו כבר הרבה עצות בעלות ערך. את לא נגררת אחרי האירועים - את מנווטת אותם. יש לך סיבה מדוע בחרת דווקא בנתיב שבחרת.

מעולה!!! לאט לאט.

נהדר ממש כל מה שאת עושה.

זה ביחד איתו כי כנראה שזה גישור.

רמזורית את חייבת עורך דין רק שלך בכוננות ומעכשיו - שייעץ לך וייתן לך מידע וביטחון, ויהיה לך מענה משפטי לכל תרחיש.

רמזורית,

כל הכבוד !!!!!!!!!!!!!!
את אמיצה בדרך שאי אפשר לתאר במילים.

העניין הוא שהמציאות הרבה יותר פשוטה ממה שהורגלנו לחשוב.
וזה אומר שצריך אומץ רב כדי לצאת לדרך אבל הדרך, במרבית המקרים, קלה בהרבה ממה שהיה נדמה.

וואו וואו!!!
גם אני לא מבינה למה מפגש איתו?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]אמרה שאני אקבע אליה תור יחד איתו ואמרתי לה, אבל זה יקח חודשים![/u]
לא הבנתי. למה איתו? את צריכה קודם כל יעוץ פרטני לדעת את זכויותייך ואיזו הגנה את יכולה לקבל, לא?
[u]בכל מקרה--הילדים איתך![/u]
כדאי מאוד לומר גם במסגרות- הוא לא מוציא אף ילד בשום גיל ובשום מצב! תגידי להם כבר, כדי שאם יצטרכו אסמכתא משפטית לזה- תוציאי.

[u]מאלה זה מתחיל לקרות. התקשרתי וביקשתי לדבר עם העו"ד מנעמת שהייתי ביעוץ אצלה, היא אמרה שאני אקבע אליה תור יחד איתו ואמרתי לה, אבל זה יקח חודשים! אז היא אמרה שפנוי אצלה ביום ראשון הבא!!! וקבענו.[/u]

רמזורית, את נהדרת. כל הכבוד. את עושה דבר נפלא!! אין מילים.
אני ממש מתרגשת.

[u]מה שאומר ש: בחמישי הקרוב אני מודיעה לו בנוכחות אחי. מבקשת שיצא תוך כמה שעות ומודיעה לו על התור בנעמת. לא נשארת איתו, אולי אגור יומיים אצל ההורים עד שיפנה את השטח[/u]

בכל מקרה--הילדים איתך! הם איתך או בבית או אצל ההורים. אבל עדיף שייצא מיד. ככל שזה יתעכב, זה עלול להקשות עליו לצאת.

את יוצאת אל האור, אל חיים חדשים, כמו שאמרת: את תעברי את קשיי הפרידה, ואחר כך תבני לך עם הילדים משפחה ללא אימה ופתולוגיה וסודות. את תבני את המשפחה עם פתיחות וחום ושמחה. אף אחד לא ישפיל אותך יותר לידם או בבית שהם גרים!

נפלאה!

קוראת ממחשב אחר

מדהים!!! {@

אם תרגישי במצוקה, תתקשרי למשטרה אפילו רק כדי להגיד שאת מפחדת ושאם יקרה משהו אז שיגיעו מייד. לא כדי שיפעלו מיידית אלא שידעו מה הסיפור.

את שומרת על עצמך. מעולה!!!! {@

אמאלה זה מתחיל לקרות. התקשרתי וביקשתי לדבר עם העו"ד מנעמת שהייתי ביעוץ אצלה, היא אמרה שאני אקבע אליה תור יחד איתו ואמרתי לה, אבל זה יקח חודשים! אז היא אמרה שפנוי אצלה ביום ראשון הבא!!! וקבענו.
מה שאומר ש: בחמישי הקרוב אני מודיעה לו בנוכחות אחי. מבקשת שיצא תוך כמה שעות ומודיעה לו על התור בנעמת. לא נשארת איתו, אולי אגור יומיים אצל ההורים עד שיפנה את השטח. או שיצא הוא ואז אני מקפידה להיות לא לבד בבית שמא יבוא ויעשה לי בלגן . אני מעדיפה לא להיות בשטח בכלל. אבל להשאיר אותו לבד בבית יומיים זה מפחיד גם . עוד צריכה לסגור את הפינות האלה,
לקוות שעד יום חמישי הוא לא יזום שיחה פתאום. עלי לשדר עסקים כרגיל שלא ינחש כלום.

רמזורית אהובה ויקרה..
אני קוראת את הדף שלך טיפין טיפין. כל פעם קצת. כל פעם עוד קצת.
אני איתך.
אין לי עצות כמו לכולם פה. אני עצמי בתוך סערה עצומה.
יש לי חיבוק ענק והזדהות ורק להגיד לך שאת מדהימה ממש!!!

והיום הגעתי לחלק הזה:_
[list=1]
[*] עלייך להעריץ את החוכמה שלי. אני יודע הרבה יותר טוב ממך על מהו הטוב ביותר בשבילך. מילה במילה
[/list]
הדעות שלך לא שוות שישמעו אותן או יקחו אותן ברצינות. מילה במילה
העובדה שלעיתים את חולקת עלי, מראה כמה את טיפשה.
אם רק תקלטי שאני יודע מה הדבר הנכון, הזוגיות שלנו תיראה טוב יותר, וגם חייך ייראו טוב יותר.
אם את לא מסכימה איתי, ולא חשוב עד כמה עשית זאת בעדינות וטאקט, זוהי פגיעה בי (פחות רלוונטי אצלו)
[list=1]
[*] אם אשפיל אותך מספיק זמן, בסוף תקלטי את העניין_
[/list]
כל כך מדויק גם אצלי. אצלו זה משולב עם עוד קצת מכל מיני טיפוסים שעוד לא הצלחתי להגדיר לעצמי אבל זה בהחלט העיקרי.
אז ליבי איתך . באמת...
ואני קוראת אותך...

[u]צריכה לכלכל 7 נפשות לבד![/u] לפי מה שאת מתארת, ממילא את עושה זאת כבר.
מלבד זאת, גם עד להסכם גירושין, הוא חייב לשלם מזונות.
לגבי הגישור, בבית משפט לענייני משפחה נעשה בחינם. ומה לגבי החוק החדש של בקשה לישוב סכסוך? הרי זה מילים אחרות לגישור. איפה ובמימון מי זה נעשה?

נכון.
לכן אני מציעה לך להתחיל מבירור של עלויות. שיהיה לך מושג היכן את עומדת.

ואני מסכימה איתך לגמרי שלפעמים דווקא נקיטת אמצעי הגנה מראש מסלימה את האלימות. זה אכן מאוד מאוד מורכב.

לפחות לגבי העסק, לגבי מסמכים:
יש לך מושג מה השווי שלו? מה המאזן שלו? יש נייר או שניים שאת יודעת שהם חשובים, שאת יכולה לצלם כבר עכשיו, בלי שהוא ישים לב?

העניין עם פניה לעו"ד הוא באמת כלכלי. גם אם אמשוך כספים מהחשבון אין שם הרבה ואל תשכחו שאני צריכה לכלכל 7 נפשות לבד! ו גישור אפילו דרך נעמת עולה כמה אלפים, והוא עוד יכול להתחרפן ולהחליט ללכת איתי למאבקים משפטיים. אני חושבת שנקיטת צעדי הגנה מראש גם עלולה להיות מסוכנת ולגרום לו להסלמה בתגובה, קראתי את זה באתר על אלימות. כי הוא יכול לומר לי: אה, את כבר החלטת שאני מסוכן ופנית למשטרה? אין בעיה אני אצדיק את זה. סך הכל הוא אדם שומר חוק שחשוב לו לא להסתבך וכדאי לתת לו קרדיט כמובן בזהירות.

ורמזורית, אסור לשכוח לומר לך: כל הכבוד! את זזה, את פועלת, את מקדמת אותך ואת הילדים. את מתקדמת. את רואה את הדברים נכוחה.
כל הכבוד. את לא תתחרטי!

[u]אני חושבת שאפילו אחשוש לישון בבית שלי לתקופה מסוימת.[/u]

בהחלט. אבל שהוא ייצא מהבית. הוא לא נשאר לישון עם הילדים לבד. את עם הילדים.

[u]פתחתי חשבון בנק נפרד.[/u]

מעולה. כל הכבוד, רמזורית!!! העבירי לשם את כל הכסף שיש בחשבון המשותף, אם יש. כי את צריכה אותו גם לילדים.

[u]מחר אנסה לדבר עם העו"ד מנעמת בטלפון (כי תור יתנו לי עוד מאה שנה) ואתקשר שוב לאיזה מוקד יותר רציני לענייני אלימות ואבקש ייעוץ דחוף כי זה מתארך מדי.[/u]

מעולה.
יש לך כסף לייעוץ אצל עורך דין פרטי? ידע זה כוח. לבוא לגישור עם ידע, מאוד משפר את הגישור. זה חשוב.

[u]מירוץ הסמכויות בין רבנות לבימ"ש לא קיים בימינו כי יש חוק גישור חובה. כל הליך נפתח בבקשה ליישוב סכסוך ורק אחרי זה מתחילים בגירושים עצמם.[/u]

כן, אבל זה כן עקרוני איפה נפתח ההליך. בבקשה פתחי אותו בבית הדין לענייני משפחה!

במקרה שלך אני חושבת שצעד מאוד הגיוני יכול להיות עוד לפני שאת מודיעה לו לגשת לתחנת המשטרה ולבקש לדבר איתם. לא להגיש תלונה. לספר את כל מה שהיה עד עכשיו ולהתייעץ איתם. מה הם יכולים לעזור. מה הם מציעים לך. את עומדת להודיע לו שאת רוצה להתגרש ואת מפחדת ממנו פחד מוות. מה הם מציעים.

ייתכן מאוד שיעזרו לך.
וגם אם לא יהיה להם איך לעזור עכשיו, כשתפני שוב במצב לחץ עם פחות יכולת לבטא את עצמך יהיה להם מושג במה מדובר.

אבל לא הייתי עושה את זה בלי להתייעץ קודם גם עם עו"ד גם עם מרכז לאלימות וגם עם העובדת הסוציאלית.

ותדעי שאחת השאלות הכי חשובות שישאלו אותך תהיה האם את מפחדת ממנו ועד כמה. ולפי התשובה שלך תהיה מידת המעורבות שלהם. הם מייחסים משקל רב לפחד של אישה.

אז זה שווה רק אם תהיי מוכנה להוציא שם את החלק בתוכך שמפחד ממנו עד מאוד ולא את החלק שלא מפחד מאוד.

את יכולה לדבר עם אבא שלך על כך שאין לך עורך דין בעצם? לשמוע את דעתו? אולי הוא יציע עזרה?

יש גם יתרונות בלבוא מעמדת זה שאין לו משאבים ולכן הוא נעזר רק בעורך דין ציבורי. אבל אלה יתרונות מאוד.. מוגבלים עם חסרונות רציניים בצידם.

אני לא חושבת שנכון להציע לך לפרט את המצב הכלכלי שלך באינטרנט.

אבל.. בגדול:
יש נשים שאין להן אפשרות. פשוט אין אפשרות לקחת עו"ד. אין חסכונות משותפים, המשכורת נמוכה מאוד, השכלה בסיסית בלבד. אין גב כלכלי מההורים או המשפחה המורחבת. פשוט אין להן. במצבים כאלה, אפשר לקבל עו"ד דרך הסיוע הציבורי.

יש נשים שכמו כולנו חיות במתח של יוקר המחייה, המשכנתא, לחצים שונים, אין המון ממה להוציא וזה נראה להן לא בסדר עדיפויות כשישנם אמצעים זולים יותר.

אני חושבת שאם יהיה ברור לך לאיזו קבוצה את שייכת, משהו בהתנהלות יהיה יותר מדוייק, יותר מחובר לעצמו.

יופי. מעולה.
זה מתחיל לקבל צורה.
את כבר חושבת ברמה של ימים. מעולה.

תראי,
אני חושבת שני דברים שונים בו זמנית:
[list=1]
[*] רמות הפחד שלך ממנו הן לא מוגזמות בכלל. הן מאוד מאוד ריאליות.
[/list]
זה לא בהכרח יקרה, אבל זה יכול לקרות.
ועצם זה שאת כל כך מפחדת ממנו אומר הרבה. את לא מגזימה בכלל בחששות.

למיטב הבנתי, במצב כזה של אדם כל כך לא צפוי הדבר הכי הגיוני לעשות הוא להשתמש בהגנה המעטה שמעניקות לך הרשויות: צו הרחקה, צו הגנה, צו למשמורת זמנית, הסדרי ראייה זמניים שמותנים בנוכחות אדם נוסף (או במרכז קשר, שזה נורא קשה אך לא מוגזם).
בשביל כל הצעדים האלה, את צריכה להיות מוכנה לנקוט בהם. להסכים לפתוח את הלב הבית ומחסומי הבושה בפני גורמים מבחוץ. ושלב ראשון זה התייעצות על העובדת הסוציאלית, מרכז למניעת אלימות, עורך דין.
ייתכן מאוד מאוד שאת יכולה להגיש תלונה במשטרה גם על בסיס אלימות שהיתה בעבר. תבדקי. תשאלי.

[list=1]
[*] בסופו של דבר ההכי חשוב הם הצעדים שאת כן עושה. אם אין לך כוח לכל זה וכן יש לך כוח להיערך ללהודיע לו בנוכחות אח שלך וכן היה לך מספיק כוח בשביל לפתוח חשבון בנק - אז זה מה שאת יכולה עכשיו וזה מה שתעשי עכשיו.
[/list]
את מתחילה.

מירוץ הסמכויות בין רבנות לבימ"ש לא קיים בימינו כי יש חוק גישור חובה. כל הליך נפתח בבקשה ליישוב סכסוך ורק אחרי זה מתחילים בגירושים עצמם.

[u]אני מסכימה עם כל מילה וחוששת מזה בעצמי.[/u]
אני כל כך שמחה שאת רואה את זה ומבינה על מה אני מדברת. עשית דרך עצומה בהבנה ובלמידה. ממש מרגש לראות.

[u]בשלושת הימים הקרובים זה לא יוכל לקרות מסיבות טכניות,[/u]
אני מתארת לעצמי שזה עומד לך על קצה הלשון ועלול להפלט לך מהפה בכל רגע. קשה לחיות בבית עם בעל ולשמור ממנו כזה "סוד". אבל אני שבה ומפצירה- עוד כמה ימים ואפילו שבועות לא יעשו את ההבדל. לדעתי, לא כדאי שתאמרי לפני שתהי סגורה על כל האמצעים המשפטיים והחוקיים העומדים לצידך.
כמו כן, כדאי לפתוח תיק בבית משפט לענייני משפחה. כי אם הוא ירוץ ויפתח תיק ברבנות, כנראה שמצבך יהיה טוב פחות. הוא יכול לומר שאת מורדת ולבקש שלום בית. כמו שכתבה משהי בפוסט שצרפו כאן, בית משפט אינו "היכל הצדק", למרבה הצער. והמערכת יכולה לבוא אליכם כשווים- מילה שלך אינה שווה יותר ממילה שלו. זה מתסכל ומצער ובעיקר עלול להיות לך לרועץ. לכן עליך לבוא מוכנה.
אינני יודעת מהן יכולתייך הכלכליות, אבל עו"ד טוב נראה לי ההשקעה הכרחית. אולי אביך יוכל לעזור בזה?

[u]פתחתי חשבון בנק נפרד[/u]
מצויין. עלייך להעביר לשם את משכורתך, ובכלל לדאוג שיהיה לך כסף זמין בזמן הקרוב.
[u]הוא אמנם תמיד בשליטה עצמית גבוהה מאוד, גבוהה מדי אפילו, אבל היצרים שלו עלולים להיות מסוכנים.[/u]
בדיוק בגלל זה. כמו בדוגמא שהבאתי: לתכנן, לשכר אנשים, להוליך שולל- הכל דורש שליטה עצמית מאוד גדולה. וביחד עם יצרים מסוכנים- זה מסוכן.

מי אני, התפרצת לדלת פתוחה. אני מסכימה עם כל מילה וחוששת מזה בעצמי.
אני חושבת שאפילו אחשוש לישון בבית שלי לתקופה מסוימת.
ושלא ארשה לא לו להיפרד מהילדים במקום מבודד כמו לנסוע איתם ברכב.
הנקמנות שלו, ידועה והוא גם מודה בזה בעצמו.
חוסר האיכפתיות שלו מרגשות של אחרים, גם ידוע.
הוא אמנם תמיד בשליטה עצמית גבוהה מאוד, גבוהה מדי אפילו, אבל היצרים שלו עלולים להיות מסוכנים.
לכן אני מתלבטת איך להבטיח שהמהלך ייעשה בכמה שפחות סיכונים.
פתחתי חשבון בנק נפרד.
מחר אנסה לדבר עם העו"ד מנעמת בטלפון (כי תור יתנו לי עוד מאה שנה) ואתקשר שוב לאיזה מוקד יותר רציני לענייני אלימות ואבקש ייעוץ דחוף כי זה מתארך מדי.
בשלושת הימים הקרובים זה לא יוכל לקרות מסיבות טכניות, כי הבקרים לא פנויים וזה חייב לקרות בבוקר. בשאר הימים אולי כן אבל חברה שלי הפסיכולוגית לא תהיה זמינה לעזור לי להודיע לילדים.

הי רמזורית.
איך עבר סוף השבוע? מקווה שאת בטוב!
אני רוצה לכתוב כמה דברים שאני חושבת עליהם זמן רב, ונזהרת מלכתוב, כדי לא לפגוע בך או להלחיץ אותך. לאחר מחשבה ארוכה, אני מעדיפה את הסיכון שבכך לעומת הסיכוי האולי קטן שאני צודקת באזהרה שלי, ומיד אסביר.
תראי, באחד הדפים כתבה מישהי שההתנהגות המתעללת והאישיות של המתעלל כל כך לא נתפסות בעיני רוב האנשים, שכאשר אנו נתקלים בהתנהגות כזו, תחילה אנו מכחישים אותה או לא מבינים אותה, ואחר כך מנסים להסבירה מתוך עולם המושגים שלנו: הוא כועס כי, הוא נפגע משום, בעיניו זו בגידה וכו'. אבל האמת שהתפיסה של בן אדם עם אישיות מתעללת בכלל לא מושתת על נימוקים כאלה באמת. זאת אומרת, כמובן: הוא משתמש בהם, אבל הבסיס לכל זו הרגשה קבועה שהוא הקורבן. גברים מכים, יכולים לפוצץ את האשה שלהם במכות, ועדיין להסביר לעצמם ולכל הסביבה שהם הקורבן פה (רק לאחרונה הכרנו את מתעוררת).
אני חושבת על מה שתארת על בעלך, ומניחה שזהו רק קצה הקרחון. ונזכרת בדודו טופז. אדם שהיה לו הכל, ובכל זאת חש פגוע ונבגד. כל כך פגוע ונבגד, עד שתכנן במשך זמן רב נקמה איומה ואלימה באנשים שתפס כמי שפוגעים בו. וללא רחמים. לא כי פתאום, בפגישה עם אחד מהם חטף קריזה. אלא שבועות ואף חודשים אחר כך, תוך תכנון מדוייק ושטני ושכירת "מוציאים לפועל" לשם ביצוע. אף אחד מחבריו הטובים והרחוקים לא יכול היה להאמין שהוא יפעל כך. אנשים כאלה אינם נושאים קרניים. הם יכולים להיות חביבים ונדיבים במקום אחד, ועדיין לחוש קורבן פגוע. כל כך קורבן, שהנקמה היא פעולה מוצדקת.
בטח את אומרת לעצמך: מה היא מקשקשת פה על דודו טופז? מה הקשר? ובכן, הקשר שאני רואה לאור מה שתארת, שבעלך עשוי [u]בטירוף שלו הוא גם יקלל אותי לפניהם ויתנהג באלימות לרכוש, ישבור דברים, הוא מסוגל עקרונית גם לשרוף את הבית. שהרי [b]הוא[/b] בנה את הבית אז מותר לו.[/u]
[u]תבינו שהוא אף פעם לא עשה שום דבר דומה, אבל בגלל שמבחינתו זה לא צודק ואני אשמה, רק אלוקים יכול לצפות איך הוא יגיב. ההשלכות של ההתנהגות שלו על הסביבה אף פעם לא העסיקו אותו אז בטח לא יהיה איכפת לו בכלל מה זה יעשה לילדים.[/u]
הכל מילים שלך, ורק חלק מהן.
את אומרת (ואני לא הולכת לחפש את הציטוט המדוייק שלך) שהוא יתפלל למותך או שתפגעי, כי העזת לעזוב אותו. ולכן אני חשה חובה להזהיר אותך, שלאחר השיחה [b]אסור לך או לילדים להיות איתו לבד ללא השגחה[/b] . אולי אני מגזימה. הלוואי. אבל עדיף להגזים ולהיות זהיר. הוא ירצה לנקום בך ולפגוע בך, [u]אז בטח לא יהיה איכפת לו בכלל מה זה יעשה לילדים.[/u]
יש הכותבות פה: "הכל לטובה". אז לא. לא הכל לטובה. אבל הכל בשיקול דעת ובחוכמה {@
אני מצטערת להתחיל כך את השבוע. אני מתארת לי שבתחילה תדחי בשתי ידיים את שכתבתי פה. אבל אני מפצירה בך לתת על זה את הדעת. לשתף את העו"ס שלך. לא אכפת לי שתמחקי מהדף. אבל תזכרי בראש.
המקרה של השכנה הוא "סוף טוב". אבל הוא רק מקרה אחד. ובעלך, אני אומרת שוב, הוא אחד המתעללים הקשים שיצא לי לשמוע עליהם.
בכל מקרה שיהיה שבוע טוב!