על ידי עטרונת* » 07 אוגוסט 2016, 18:21
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
קראתי קצת באתר, וראיתי שיש כאן תשובות שהייתי רוצה לשמוע, אז החלטתי לשתף בהתחבטות שלי לגבי קשר שאני נמצאית בו.
אני בת 30. לפני בערך 3 שנים נכנס מישהו חדש למעגלים החברתיים שאני מסתובבת בהם, ועם הזמן הפכנו להיות חברים מאוד טובים. בשלב מסויים הקשר התחיל להיות גם פיזי ומיני, זה הגיע ממני כי הרגשתי משיכה פיזית מאוד חזקה שלא יכולתי להמשיך בקשר כפי שהוא. שנינו דתיים, ובין היתר מסיבה זו, תמיד הרגשנו לא שלמים עם המצב שבו אנחנו נמצאים. הרגשנו שאנחנו מוכרחים להכריע - האם להפוך את זה לזוגיות על כל המשתמע, או להפריד כוחות. ושנינו לא עשינו אף צעד בנידון, כי מצד אחד, הצורך אחד בשניה היה גדול, מצד שני אני בשום שלב לא הרגשתי מספיק שלמה עם הרעיון של זוגיות איתו. חיפשתי דברים אחרים בזוגיות, ולא נמשכתי לאישיות שלו. עם הזמן, הבנתי שהיציבות שלו והיכולת שלו להישאר אמפתי ומחבק ולהיות מסור, גם נוכח חוסר ההחלטיות שלי, זה דבר יקר שמאפשר לי ביטחון שאני זקוקה לו ואזדקק לו תמיד. בנסיון הזוגי שלי, הקשרים היו לא יציבים ולא הדדיים. ההתחלות היו מאוד מבטיחות, אבל מאוד מהר הקשרים עלו על שרטון ולרוב השאירו אותי מדממת עמוקות, וזקוקה לזמן רב כדי להחלים.
עכשיו אני נמצאית שוב בצומת וצריכה לקבל החלטה. אני לא יכולה יותר עם הפסיחה על שני הסעיפים, פשוט לא יכולה עם זה יותר. אבל לא מסוגרת להכריע, כי אני מרגישה שזה לא כן, אבל זה גם לא לא. זה לא יכול להיות לא, כשאנחנו כל כך קרובים. והפעם ההתלבטות מאוד קשה לי. הפחד לאבד אותו עצום. אני מרגישה קרבה אליו, אני אוהבת את הנוכחות שלו, ומשתוקקת לבית משלי ולהתחיל במסע שיש בו קרקע יציבה של בן זוג ומשפחה. היו רק יומיים בכל הקשר הארוך הזה, שבהם הרגשתי שאני רוצה אותו, רוצה באמת. שמחה בזה. וכשהרגשתי את זה, הייתי מאושרת. אבל זה חמק לי מבין האצבעות ביום שלמחרת.
כפי שציינתי, יש לי נסיון שלילי שלי עם זוגיות, אני בת 30 ואני בלחץ. אני עוברת תקופה מאוד קשה בחיים, שההימצאות במצב של התלבטות מאוד מקשה, וגם בלי קשר אני לא מצליחה לאסוף את עצמי עכשיו. הכל קשה לי ואני מלאת פחד לגבי העתיד שלי ולגבי היכולת שלי לעמוד בתלאות החיים. חלק מהפחד נובע מחוויה מתמשכת (של כמה שנים) של קושי גדול וניפוץ חלומות. אני רוצה בן זוג ומשפחה, ואני רוצה לחזור לעצמי ולשמחה שהיתה לי, מזמן מזמן.
ממש אשמח לשיתופים שלכן, הרהורים, פרספקטיבה של בעלי נסיון, וכו'.
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
קראתי קצת באתר, וראיתי שיש כאן תשובות שהייתי רוצה לשמוע, אז החלטתי לשתף בהתחבטות שלי לגבי קשר שאני נמצאית בו.
אני בת 30. לפני בערך 3 שנים נכנס מישהו חדש למעגלים החברתיים שאני מסתובבת בהם, ועם הזמן הפכנו להיות חברים מאוד טובים. בשלב מסויים הקשר התחיל להיות גם פיזי ומיני, זה הגיע ממני כי הרגשתי משיכה פיזית מאוד חזקה שלא יכולתי להמשיך בקשר כפי שהוא. שנינו דתיים, ובין היתר מסיבה זו, תמיד הרגשנו לא שלמים עם המצב שבו אנחנו נמצאים. הרגשנו שאנחנו מוכרחים להכריע - האם להפוך את זה לזוגיות על כל המשתמע, או להפריד כוחות. ושנינו לא עשינו אף צעד בנידון, כי מצד אחד, הצורך אחד בשניה היה גדול, מצד שני אני בשום שלב לא הרגשתי מספיק שלמה עם הרעיון של זוגיות איתו. חיפשתי דברים אחרים בזוגיות, ולא נמשכתי לאישיות שלו. עם הזמן, הבנתי שהיציבות שלו והיכולת שלו להישאר אמפתי ומחבק ולהיות מסור, גם נוכח חוסר ההחלטיות שלי, זה דבר יקר שמאפשר לי ביטחון שאני זקוקה לו ואזדקק לו תמיד. בנסיון הזוגי שלי, הקשרים היו לא יציבים ולא הדדיים. ההתחלות היו מאוד מבטיחות, אבל מאוד מהר הקשרים עלו על שרטון ולרוב השאירו אותי מדממת עמוקות, וזקוקה לזמן רב כדי להחלים.
עכשיו אני נמצאית שוב בצומת וצריכה לקבל החלטה. אני לא יכולה יותר עם הפסיחה על שני הסעיפים, פשוט לא יכולה עם זה יותר. אבל לא מסוגרת להכריע, כי אני מרגישה שזה לא כן, אבל זה גם לא לא. זה לא יכול להיות לא, כשאנחנו כל כך קרובים. והפעם ההתלבטות מאוד קשה לי. הפחד לאבד אותו עצום. אני מרגישה קרבה אליו, אני אוהבת את הנוכחות שלו, ומשתוקקת לבית משלי ולהתחיל במסע שיש בו קרקע יציבה של בן זוג ומשפחה. היו רק יומיים בכל הקשר הארוך הזה, שבהם הרגשתי שאני רוצה אותו, רוצה באמת. שמחה בזה. וכשהרגשתי את זה, הייתי מאושרת. אבל זה חמק לי מבין האצבעות ביום שלמחרת.
כפי שציינתי, יש לי נסיון שלילי שלי עם זוגיות, אני בת 30 ואני בלחץ. אני עוברת תקופה מאוד קשה בחיים, שההימצאות במצב של התלבטות מאוד מקשה, וגם בלי קשר אני לא מצליחה לאסוף את עצמי עכשיו. הכל קשה לי ואני מלאת פחד לגבי העתיד שלי ולגבי היכולת שלי לעמוד בתלאות החיים. חלק מהפחד נובע מחוויה מתמשכת (של כמה שנים) של קושי גדול וניפוץ חלומות. אני רוצה בן זוג ומשפחה, ואני רוצה לחזור לעצמי ולשמחה שהיתה לי, מזמן מזמן.
ממש אשמח לשיתופים שלכן, הרהורים, פרספקטיבה של בעלי נסיון, וכו'.