על ידי פלוני_אלמונית* » 28 נובמבר 2008, 08:49
בוקר טוב,
קמתי בוכה מהתרגשות, פתאום הבנתי שאני ב"ה עומדת להיות אמא, ואני רוצה לתת להם המון אהבה לקטנטנים
אמרתי לבעלי אני נותנת להם את החדר הסגול באהבה, אני אוהבת אותם כ"כ
הבנתי שלהיות אם זו נתינה עמוקה של אהבה, התחלתי לדמיין איך אני אשים להם בדים בחדר סגולים תכולים כמו ארמון קטן שיהיה להם כיף
עד עכשיו לא כ"כ העזתי לדמיין אבל אתמול אחרי הבדיקה הוא בדק אותי כ"כ הרבה זמן בהחלה וגינלי, לא הלך (אמרתי לו שאני מעדיפה בבטן, הוא אמר שהאיכות פחות טובה בבטן)
אחרי הכל זה היה על הבטן, ממש שמחתי... במשך 15 שעה זכיתי לראות אותם זזים במיוחד השמאלי, כנראה זה בן, הוא כל הזמן הזיז את היד, כאילו הוא מלטף את ראשון הפעוט, הרופא הזיז קצת את הבטן, בהתחלה נטרפה דעתי מה הוא ככה מזיז את הבטן, חשתי מגוננת וזועמת, שאלתי אותו, הוא אמר שככה הם משנים כיוון, נרגעתי, הימנית, כנראה זו בת לא רצתה כ"כ להצטלם, הוא אמר שזה 99% המין, ממש שמחתי והאמת שמה שבא ברוך הבא לזרועותי
בליבי שמחתי שיש לי גם בת, רציתי איזה קטנטונת שדומה לי... היא היתה פחות תנועתית מהשמאלי, שאלתי את הרופא אם הם ישנים לפעמים, הוא אמר לי שהרבה, דימיינתי אותם מתוקונים... נים... נים... נים
זולגת לי דמעה שאני כותבת, הלב מתחיל לשחרר ... כך אני מרגישה
לאט לאט, אני מרשה לעצמי להפרד מהישן ולהיות בעכשיו, לחבק אותי, לאהוב
ולהעניק לי מעצמי מקרוב
אז לכל הקטנטנים בדף הזה אני כותבת שיר קטן:
קטנטנים מתוקונים
אתם מתפתחים, נוצרים
כמה יפים אתם בכל תנועה
בכל תזוזה, בעצם קיומכם
אנחנו האמהות אוהבות
מחבקות, מלטפות
פה נמצאות
במעגל אחד גדול מתחזקות
וב"ה עוד מעט מניקות
מעגל נשים מתעצמות
רגישות, נפלאות
חכמות
וזה לכם מתוקונים שלי
אני עדיין לא מרגישה אותכם, כולם אומרים חכי לשבוע 20, אני תוהה איך לא מרגישים כלום, אני שואלת בבוקר מה שלומכם מתוקונים?
נוגעת בכם מעבירה לכם חום של רייקי מהלב, אני כבר מתגעגעת אליכם ואוהבת אותכם המון המון המון המון..
מכל הלב
יום שישי ובא לי לבשל, לאפות, גם לעשות מדיטציה של קול הרוח עם חברה להתחבר לעצמי.. להתחדש בכוחות פנימיים
אז שיהיה בוקר קסום מלא בניצוצות של אהבה במחשבה, בכוונה, במילה ובעשייה היום לכולכן נשים יקרות אהובות
ולכם קטנטנים של הדף, יום עם הרבה מנוחה, אהבה, צמיחה, התפתחות, הנאה וכל מה שאתם צריכים שיסופק לכם
אוהבת המון המתעגלת
בוקר טוב,
קמתי בוכה מהתרגשות, פתאום הבנתי שאני ב"ה עומדת להיות אמא, ואני רוצה לתת להם המון אהבה לקטנטנים
אמרתי לבעלי אני נותנת להם את החדר הסגול באהבה, אני אוהבת אותם כ"כ
הבנתי שלהיות אם זו נתינה עמוקה של אהבה, התחלתי לדמיין איך אני אשים להם בדים בחדר סגולים תכולים כמו ארמון קטן שיהיה להם כיף
עד עכשיו לא כ"כ העזתי לדמיין אבל אתמול אחרי הבדיקה הוא בדק אותי כ"כ הרבה זמן בהחלה וגינלי, לא הלך (אמרתי לו שאני מעדיפה בבטן, הוא אמר שהאיכות פחות טובה בבטן)
אחרי הכל זה היה על הבטן, ממש שמחתי... במשך 15 שעה זכיתי לראות אותם זזים במיוחד השמאלי, כנראה זה בן, הוא כל הזמן הזיז את היד, כאילו הוא מלטף את ראשון הפעוט, הרופא הזיז קצת את הבטן, בהתחלה נטרפה דעתי מה הוא ככה מזיז את הבטן, חשתי מגוננת וזועמת, שאלתי אותו, הוא אמר שככה הם משנים כיוון, נרגעתי, הימנית, כנראה זו בת לא רצתה כ"כ להצטלם, הוא אמר שזה 99% המין, ממש שמחתי והאמת שמה שבא ברוך הבא לזרועותי
בליבי שמחתי שיש לי גם בת, רציתי איזה קטנטונת שדומה לי... היא היתה פחות תנועתית מהשמאלי, שאלתי את הרופא אם הם ישנים לפעמים, הוא אמר לי שהרבה, דימיינתי אותם מתוקונים... נים... נים... נים
זולגת לי דמעה שאני כותבת, הלב מתחיל לשחרר ... כך אני מרגישה
לאט לאט, אני מרשה לעצמי להפרד מהישן ולהיות בעכשיו, לחבק אותי, לאהוב
ולהעניק לי מעצמי מקרוב
אז לכל הקטנטנים בדף הזה אני כותבת שיר קטן:
קטנטנים מתוקונים
אתם מתפתחים, נוצרים
כמה יפים אתם בכל תנועה
בכל תזוזה, בעצם קיומכם
אנחנו האמהות אוהבות
מחבקות, מלטפות
פה נמצאות
במעגל אחד גדול מתחזקות
וב"ה עוד מעט מניקות
מעגל נשים מתעצמות
רגישות, נפלאות
חכמות
וזה לכם מתוקונים שלי
אני עדיין לא מרגישה אותכם, כולם אומרים חכי לשבוע 20, אני תוהה איך לא מרגישים כלום, אני שואלת בבוקר מה שלומכם מתוקונים?
נוגעת בכם מעבירה לכם חום של רייקי מהלב, אני כבר מתגעגעת אליכם ואוהבת אותכם המון המון המון המון..
מכל הלב
יום שישי ובא לי לבשל, לאפות, גם לעשות מדיטציה של קול הרוח עם חברה להתחבר לעצמי.. להתחדש בכוחות פנימיים
אז שיהיה בוקר קסום מלא בניצוצות של אהבה במחשבה, בכוונה, במילה ובעשייה היום לכולכן נשים יקרות אהובות
ולכם קטנטנים של הדף, יום עם הרבה מנוחה, אהבה, צמיחה, התפתחות, הנאה וכל מה שאתם צריכים שיסופק לכם
אוהבת המון המתעגלת