איך נרגעים

שליחת תגובה

מה שרואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: איך נרגעים

איך נרגעים

על ידי זוהרה_ה* » 07 מרץ 2005, 14:03

איך נרגעים?
להכין סלסלת פיקניק ולצאת ביום יפה עם האהובים לחיק הטבע - לים, ליער, לשדה ולאכול ארוחה בשקט, בלי רדיו או עיתון, בלי לדבר על עבודה, על המצב, או על בעיות אחרות. פשוט לחיות את הרגע, לנשום את האויר, לשמוע ציוץ ציפורים ולראות את הפרצופים האהובים מחייכים.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 20 אוגוסט 2003, 11:36

דווקא פעם פרחי באך כן עזרו לי. עכשיו לא. איך אני יכולה לדעת אם קיבלתי את התמצית הנכונה? אני בקשר עם מטפלת מסוימת, שקשורה ל"דרך אם"...

איך נרגעים

על ידי צפריר_שפרון* » 19 אוגוסט 2003, 23:34

חבצלת,
פרחי באך לא עזרו כי:
או שלא לקחת את התממציות הנכונות.
או שלא לקחת באופן יומיומי לאורך מספיק זמן.
או
שפשוט לך פרחי באך לא עוזרים.

אני רואה לפי דברייך כאן לפחות ארבע תמציות רלוונטיות לגבי המקום בו את נמצאת, אשר מהוווה צומת לפחדים, למתח ולניתוק, אשר מצביעים בהכרח על אמונה, שווי הנפש ונצח הקיום.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 19 אוגוסט 2003, 23:10

ורד, אצלנו זה הפוך. בעלי מפנטז על 5 רק כי לא נראה לו שהוא יצליח לשכנע אותי ליותר מזה.:-D

איך נרגעים

על ידי ורד_לב* » 19 אוגוסט 2003, 14:31

חבצלת, כמובן שלא התכוונתי לפגוע או להעליב.
קבלי את התנצלותי.
וגם, לא חושבת שאי פעם תשמעי אותי אומרת משהו על הרבה ילדים בנימה שלילית.
>ורד בעניין של 5, רק כי מעבר לזה אין על מה לדבר עם דודו ;-) <

איך נרגעים

על ידי אביב_חדש* » 19 אוגוסט 2003, 14:18

אז כמו שצוטטה כבר שכנה של ענת ג פעם (אוי, פתאום אני שמה לב שהיא לא כאן כבר כמה זמן... :-0 ) באיזה גריין:
"אצלנו משקיעים בבית, אצלכם בילדים!"
האמת היא איפשהו באמצע כמובן.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 19 אוגוסט 2003, 11:58

אני מכירה גם כאלה, אבל זה לא המקרה.
בכל אופן, איני מקנאה באיש. אני לא הייתי רוצה לגור בארמון מעוצב שאסור לזוז בו או כל היום לסדר אחרי הילדים (יש לי דברים יותר מעניינים לעשות). אני פשוט הסברתי שכדי להביא את הבית למצב שהוא ירגיע אותי, אני צריכה לעבוד כל-כך הרבה עד כי זה לא שווה את המחיר.:-)

איך נרגעים

על ידי מיץ_פטל* » 18 אוגוסט 2003, 23:42

אם מדברים על זה, אז הנה מקרה שקר לי בשבת האחרונה.
אנו גרים במגדל רב קומות.ובתי המקסימה נוהגת להשליך חפצים מהמרפסת . למרות כל הגדרות, השיפצורים היא מוצאת אי אלו דרכים. מספר חפצים נפלו למרפסת של שכנים מתחתי וירדתי להביא אותם.
מעולם לא בקרתי אותם קודם. לזוג יש ילד בגיל של בתי ותמיד המשפחה הזו נראת מדוגמת.הכוונה למראה החיצוני. בגדים מגוהצים, משולבים בצבעים תואמים,השיער תמיד מסודר ומוקפד, הילד תמיד נראה כמו מקטלוג.
נכסתי פנימה קצת מהוססת,היה מאוד שקט, והדבר הראשון שיאצא לי מהפה זה : וואאאאאאווו!!
זו היתה הדירה הכי יפה שראיתי מאודי ויצא לי (ויוצא לי ) להיכנס להמון דירות ובתים.
על הקירות היתה טקסטורה לבנה כדוגמת שיש,סלון עור לבן משגע, וילונות לבנים ממש מיוחדים,ורהיטי המזרח הרחוק בצבע חום כהה, עם המון חפצים דקטרטיבים מדהימים.על שולחן פינת האוכל הענקית עמד כד זכוכית ענקי עם שושן צחור.
מה להגיד...זה היה להיכנס לתוך עיתון לעיצוב פנים.
באמת מרשים מאוד.
ומיד חיפשתי את הבן שלהם....זו היתה השעה 5 אחה"צ..... הוא ובתי משחקים לפעמים ביחד למטה ותהיתי איך בן שנה ושבעה חודשים חי בבית כזה.
והנה ראיתי את יורש העצר יושב בכסא האוכל שלו בסוף הדירה, בחדר ההורים רואה טלבזיה.
לקחתי את החפצים שלנו,אמרתי תודה,עליתי הביתה ואמרתי תודה רבה לאלוהים על הכל.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 18 אוגוסט 2003, 23:39

הבעיה היא שאני כן מכירה אותם, וזה ממש לא ככה. הילדים שלה נראים מצוין, היא מטפלת בהם נפלא. הלוואי עליי כל-כך הרבה סבלנות.

איך נרגעים

על ידי אמא_של_יונת* » 18 אוגוסט 2003, 23:01

חבצלת,
אינני מכירה את השכנים, אבל אני מרשה לעצמי לנחש כמה ניחושים פראיים לגבי דרך החיים שלהם.
כשאחד מילדי היה כבן שנתיים, נאלצה המטפלת שלו בפעוטון להעדר כחודשיים מסיבות משפחתיות. החליפה אותה מישהי אחרת, שלא היתה מטפלת במקצועה, אלא שסידור העבודה בקיבוץ נעזר בה לפתור את הבעייה הזמנית שנוצרה בפעוטון שלנו.
אנחנו, האמהות, לא היינו מרוצות ממנה. היא לא הבינה את הילדים, לא ידעה איך לדבר אליהם, איך להעסיק אותם, וכל היום ניקתה, שפשפה, צחצחה וסידרה את הבית.
שמעתי אותה פעם אומרת: האמהות האלה! אני מוציאה את הנשמה בשביל הילדים והן בכלל לא מעריכות את זה.
אתה הבנת את זה, ברוך?

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 18 אוגוסט 2003, 19:55

גם לי יש קטע כזה אבל...
לפני שבוע סבתי שהתה אצלי מספר ימים וכדי שתהיה אופציה בשבילה לנוח מהרעש והבלגן של הילדים, לקחנו מפתח משכנים שנסעו לחופשה.
הבית הסטרילי והאלגנטי שלהם, משפחה עם 4 ילדים קטנים, הביא לי את הסעיף. גם אם אעבוד 24 שעות ביממה הבית שלי לא יראה ככה. איך המפה לא נופלת מהשולחן בסלון? איך העציצים על הרצפה לא נשברים? איך זה שהם יצאו לחופשה והשאירו את כל הצעצועים מסודרים בדיוק במקום?
עזבו, חבל על הזמן. יותר קל לי ללמוד להירגע בעזרת מדיטציה או משהו מאשר ללמוד להביא את הבית למצב כזה ולהירגע דרך זה.

איך נרגעים

על ידי מיץ_פטל* » 17 אוגוסט 2003, 21:33

:-)

עכשיו כדי לסבך את העיניינים חשבתי איך זה מסתדר עם העובדה שאני סובלת גם מ דחיינות כרונית.
אני חושבת שאני מטבעי דחיינית כרונית...אבל כשזה נוגע לעבודות הבית..קורה משהו מעניין: אני בפעולה ...(כי תמיד יש עוד מה לעשות ואם כבר זה נעשה הרי יש משדואג להחזיר את הדברים לקדמותם...) ותמיד יש לי תחושה שלמרות כל ההשקעה...לא רואים כלום!!!!
אני חושבת שכאן יש מקום להרבה מחשבה אודות הנקיון הסדר וחבריו....
נקודה מעניינת נוספת היא שאצלי פעמים רבות סדר ונקיון מתחברים נורא לרגיעה ושלווה. כלומר כאשר יש לי בלאגן בפנים אז יש לי בלגן בחוץ ...וההפך......

איך נרגעים

על ידי בשמת_א* » 15 אוגוסט 2003, 16:14

חברה ליד שאומרת לי....את מוכנה להרגע??
יש לי חברה טובה אחת בלי ילדים שלפני כמה חודשים, באחד מביקוריה, אמרה לי:
"תשמעי, באתי מתוך קבלה מראש ויכולת להכיל את העובדה שאני אבוא ואת לא תשבי רגע אחד בשקט. אני יודעת שאת עם תינוק קטן, ואני יודעת שיש לך מליון דברים לעשות, ואני יודעת שאו שאת יושבת על הספה כי הוא יונק וישן עלייך - או שאת בתנועה נון סטופ כי את צריכה לטפל בכביסה, לשתות, לאכול, להחזיר למקום וכל השאר. רק שתדעי שלא הייתי באה אילולא לקחתי את זה בחשבון והחלטתי שאני יכולה לעמוד בזה".

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 15 אוגוסט 2003, 14:34

ורד, אני לא אעלב לפעם הראשונה כי אני יודעת שלא התכוונת, אבל בבקשה, אל תגידי לי אף פעם את המשפט "ממשיכה לעשות ילדים" אפילו לא בצחוק.
שמעתי אותו יותר מדי פעמים בקונוטציה שלילית ויש לי אלרגיה.
תגידי "לכן אתם יולדים אותם צפופים" או כל דבר אחר, רק לא זה.
וברצינות, להערתך, אני באמת חושבת הפעם להניק עד גיל שנתיים לפחות, וזו אחת הסיבות;-) אין לי בינתיים כוח לעוד תינוק אבל אני חייבת את זמן ההנקות!:-D

ומיץ פטל - את גדולה. באמת. אני ממש צריכה ללמוד את זה ממך.
יש יל רק חברה אחת שמצליחה לגרום לי להתישב חזרה אבל היא גרה כל-כך רחוק! כשאני מרגישה שהחיים קצת הגזימו אתי הפעם (כמו אתמול בערב:-)), אני מתקשרת אליה ומקבלת עידוד בטלפון. שתביני: יש לה 5 ילדים, הקטנים תאומים בני 4 חודשים והגדול עוד לא בן 7. והיא בכל זאת לא מתחרפנת כמוני...

איך נרגעים

על ידי מיץ_פטל* » 14 אוגוסט 2003, 20:43

אויי גם זה קורה לי.....ואז אני פשוט מתחילה להבין מה שאני עושה...ואומרת לעצמי שהפעם אני יושבת!!!ואז אני יושבת....ורואה איך מיץ הפטל נשפך.....;-)......
או שתמיד יש לי חברה ליד שאומרת לי....את מוכנה להרגע?? ואז אני נותנת לה חיוך מקסים ואומרת ....טוב, הבנתי, תודה לך.....ומתישבת...לראות איך המיץ פטל נשפך.....
וכשהוא נשפך...אז אני סופרת עד 10 כדי לא לקום לנקות.....ורואה שגם הבגלה נשפך והבובה עפה מתחת לשולחן ואז אני מודה לאלוהים שהינה עכשיו אני צריכה להתכופף רק פעם אחת ולא 3 פעמים....
וככה אני נרגעת....

איך נרגעים

על ידי ורד_לב* » 13 אוגוסט 2003, 21:32

אז בגלל זה את ממשיכה לעשות ילדים? ;-) (כדי שיהיה לך את זמן ההנקות??)

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 12 אוגוסט 2003, 23:16

תודה... המייל שלי [email protected]
סדר: עשיתי, אפילו על הנייר. חלקית זה עזר. הבעיה היא לא רק בכך שמוטל עליי יורת מדי. הבעיה היא שכששום דבר לא מוטל, לכמה זמן, אני מוצאת לעצמי מיד מה לעשות במקום סתם לשבת עם רגליים למעלה כמו שבני אדם אמורים לפעמים לעשות. כי אם אני מתיישבת עם רגליים למעלה, מיד מתחילים אצלי קוצים בישבן ומליון מחשבות בראש ו...אני כבר קופצת לעשות טלפונים דחופים או משהו.
אני פשוט מקנאה בחברות שיושבות ומדברות עם חברה בטלפון כשהילדים הופכים את הבית והרצפה נראית כמו שדה הקרב בגלל מיץ פטל השפוך, והן רגועות. אני מתישבת רק כשאני מניקה.

איך נרגעים

על ידי אמא_של_יונת* » 10 אוגוסט 2003, 23:28

חבצלת,
אי אז, בימים ההם... כך מתחילים כל הסיפורים של הזקנים, נכון?
אז אי אז, כשילדי היו עדיין ילדים, כתב לי מייק שיר בשם "ימי החנוקה". נראה לי שהוא מתאר בדיוק את מצבך היום.
ואם תכתבי לי את הדואל שלך - אשלח לך. אולי זה לא יפתור את בעיותייך - אבל בוודאי יצחיק אותך, ואלי גם ירגיע אותך לדעת שזו צרת רבים, יותר נכון - צרת רבות, ושהיא עוברת עם הזמן.
ולעצם העניין.
כשאני מרגישה שהעול המוטל עלי כבד מדי, וזה קורה גם היום, אני מנסה "לקצר את החזית". לקבוע סדר עדיפויות:
על מה אפשר לוותר, מה חשוב ומה פחות חשוב, במה אפשר לחפף, ומה לא ניתן לשינוי - ולנהוג לפי זה. אי אפשר להילחם בכל החזיתות ואי אפשר למלא את כל החובות. זה קשה בעיקר לאדם שרגיל לקחת על עצמו אחריות, ושדורש מעצמו 100% בכל מה שהוא עושה. אז הדבר הראשון שצריך ללמוד זה לקחת את הדברים יותר בקלות, לא הכל חייב להיות מושלם. אני למדתי זאת בדרך הקשה.
מלבד זה צריך לקחת "פסק זמן" מדי פעם. התאור של מיץ פטל למה שהיא עושה - נפלא.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 10 אוגוסט 2003, 22:55

תודה... ניסיתי לבדוק מה קורה שם ואת האמת? לא מצאתי הרבה, לכן גם פרחי באך לא עזרו לי. לא מוצאת משהו ספציפי. אני בסך הכול בתקופה מאוד מאושרת ומספקת בחיי, מלבד העובדה שאני לא מספיקה רבע ממה שהייתי רוצה.
אבל תודה... זה עוזר לדעת שיש עוד אנשים עם אותה ה"מחלה"...:-)

איך נרגעים

על ידי מיץ_פטל* » 10 אוגוסט 2003, 22:20

ודרך אגב...יש שם ל"תופעה " הזו...בשפה המקצועית שלי זה נקרא "חרדה".
עכשיו שבי וחשבי ממה.ולמה את צריכה להספיק כל כך הרבה?ומי נמצא שם בפנים שאומר לך לנהוג כך? מה יקרה אם תעצרי או תאטי ?? את מי תפגשי שם בפנים?

איך נרגעים

על ידי מיץ_פטל* » 10 אוגוסט 2003, 22:16

חבצלת...אם את עדיין בתחושה הזו בחייך...אז רק רציתי להגיד שגם אני שם!!!!
ומה שתארת מאוד דומה למה שקורה לי.אותה דריכות, מעט חוסר שינה, הספק אדיר, והתמוטטות בשעות הערב.
מה שעוזר לי, היות שאינני מצליחה למדוט או להרגע בהתכנסות פנימה שכזו זה :
לכתוב במחברת את כל מה שמסעיר אותי באותו הרגע, את המחשבות הטורדניות....את המשימה שעלי לעשות מחר..לא תאמיני, אבל זה עוזר. עצם הידיעה שזה כתוב ואינני צריכה לזכור אץ זה..מאוד מקל.
דבר נוסף זה ליצור "איים" קטנים שהם שלי : למשל אם יש רגע שהבן משחק והבת ישנה אז אני מכינה לי כוס חלב חם או תה צמחים יושבת במרפסת ומביטה בנוף ומתרכזת כל זמן השתייה בנוף בלבד.
בערב אני לפעמים מעממת את האורות שמה מוסיקה רגועה מדליקה נרות וקטורת וכך אנו מתקלחים ואוכלים. די מרגיע גם את שאר המשפחה.
אני מאוד אוהבת לצייר.וכשמזדמן לי אני מנסה שיהי לי זמינים בדי צביעה מכחולים וצבעים.
וכשאפשר אני נרגעת באמבטיות חמימות.
ולפעמים בדיוק הפוך אני שמה מוסיקה קיצבית או מזרחית ורוקדת עם הילדים עד שאני מרגישה רוויה.
או שאני מנקה....לפעמים הניקיון עוזר לי להרגע...במיוחד כשאני לבדי.
וכמו שאני עכשיו...נכנסת לאתר הנפלא שלנו.
או

איך נרגעים

על ידי למה* » 10 אוגוסט 2003, 16:10

יופי. אני מקווה שזה באמת יעזור לפלוני ולך.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 08 אוגוסט 2003, 17:05

ואו תודה! באמת לא עשיתי בדיקות כלליות אחרי הלידה האחרונה. הגיוני שיהיה חסר לי ויטמים בי 12 כי אני בקושי אוכלת מנות בשר נורמליות, וגם לא שומרת על הכללים של הצמחונים כדי שהוא לא יתפרק. אלך במהרה לעשות בדיקות, כי המצב ממש לא משתפר. אתמול היה צום, הייתי חולה וגמורה מעייפות ולא הצלחתי להירדם כמו שצירך! רק מין נמנום עצבני כזה. והכי קשה לי בשבתות, כי זה הזמן של לשבת ולהירגע ואני פשוט לא יכולה. אני בורחת החוצה, כדי לרדוף שם אחרי הילדים שלי ("אל תכניס את האבן הזו לפה") וכדי לא להיות בשקט עם עצמי יותר מחמש דקות. ופרחי באך לא עזרו לי כלום.
שוב תודה.

איך נרגעים

על ידי למה* » 08 אוגוסט 2003, 06:53

|Y|

איך נרגעים

על ידי פלוני_אלמונית* » 08 אוגוסט 2003, 00:17

למה, אני לא חבצלת אבל הודעתך עזרה לי מאד.
אני מקווה שגם היא תראה אותה.
תודה.

איך נרגעים

על ידי למה* » 07 אוגוסט 2003, 23:22

חבצלת, מה שלומך?

לא יודעת אם זה עדיין רלבנטי, אבל הסימנים שתארת מתאימים בדיוק לחוסר בויטמין B12 (קשיי הרדמות עד להתמוטטות, חוסר תאבון, חוסר
ריכוז וחוסר שקט. גם זה שזה ממש לא מתאים לאופי שלך ממקודם מרמז שאולי יש פה משהו אורגני) .

אפשר לוודא את זה בבדיקת דם פשוטה. ואז ניתן לאזן בקלות עם כדורי מציצה של הויטמין או שינוי התזונה.

חברה שלי עברה לאחרונה משבר משפחתי קשה וסבלה מדברים דומים. היא חשבה שזו תגובה נפשית למשבר, והתברר שזה היה חוסר בויטמין הזה. אחרי שהיא קיבלה B12 הכל התאזן, זה היה מדהים.

יכול להיות גם חוסר ויטמין אחר או חוסר איזון הורמונלי כלשהו. לדעתי שווה לראות רופא ולתאר לו את המצב. אם לא יועיל לא יזיק.

אני מקווה שתראי את ההודעה שלי.

איך נרגעים

על ידי ליאת_פלק* » 09 יולי 2003, 12:23

אני מוצאת שאני נרגעת מההתעסקות באתר. אבל מזה שלושה ימים שאני מחוברת אליו. יכול להיות שזו התמכרות?
בעיקרון, דברים שמרגיעים אותי זו הצפייה ב"לא נפסיק לשיר-כוכב נולד", שכדרך אגב אני מחזיקה לנינט אצבעות. אני גם אוהבת לטייל עם עוללי מגינה הציבורית, לפגוש אמהות נוספות. בכלל האוויר בחוץ מאוד מרגיע. הליכה לילית מאוד מרגיע (רק שלאחרונה איני מוצאת לכך זמן). יציאה עם הבעל לקניות זה דבר נפלא. מריחת הגוף בשמנים ופן אצל דינה הספרית. זהו, לא עולים דברים נוספים בראש.

איך נרגעים

על ידי חגית_ל* » 09 יולי 2003, 07:26

שמתי לב שאנשים מגיעים לעצבנות ואכזריות במדינות שם הדגש על הזמן והלהספיק יותר חשוב מהדגש על מה הבן-אדם מרגיש שבא לו לעשות בכל רגע נתון.
אנשים עם מעט מאד מטלות ובלי לחץ זמן רגועים יותר ו נחמדים יותר . אינדיאנים.

איך נרגעים

על ידי יעל_זלאיט* » 18 מאי 2003, 23:44

קודם כל חבצלת אני מעריצה אותך 4 ילדים ועדיין יש לך זמן לפטפט באתר...
ובכלל אני מעריצה אמהות וביחוד ל4,5, וכן הלאה ילדים.
אני מוצאת את הכתיבה והקריאה באתר מרגיעים ביותר.
ובכלל מרגיע כשאני עושה משהו בשביל עצמי, מלהוריד שערות ועד קריאת ספר עיון מכובד או בטלנות מוצהרת - משהו בשביל עצמי.
אמא שלי אומרת "אל תדאגי, מה שלא תעשי היום יחכה לך למחר", אז לא תמיד צריך להיות מושלמת היום, פן תקרסי מחר.ד"א לאמא שלי 4 ילדים.

איך נרגעים

על ידי ענת_שן_לוי* » 16 מאי 2003, 23:25

אחת השיטות היעילות ביותר "לסדר את הראש" זה עבודה עם הגוף...
אם יש לי 15-20 דקות שקטות ומרוכזות להפעלת כמה שרירים זנוחים בגוף, אחר כך הכל נראה אחרת. אני מרגישה גבוהה יותר, והכל נהיה יותר קל וזורם. אלא שבתקופות מאד לא שקטות קשה לי להגיע לזה... וככה נראה החיוך של הפראדוקס: |-:

איך נרגעים

על ידי בועז_חן* » 16 מאי 2003, 22:47

אני מריח פרדוקס... (-;

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 16 מאי 2003, 17:13

תודה! אציץ כשיהיה לי רגע פנוי.:-)

איך נרגעים

על ידי בועז_חן* » 16 מאי 2003, 15:38

יש ספרון קטן מצוין שנקרא Calm at work ומכיל המון טיפים קטנים. האמת שרק לדפדף בו קצת כבר מרגיע.

שגרה קשוחה יכולה לעבוד, אם תדאגי לרכך אותה קצת - לתת חצי שעה רווח במעברים בין נושאים, להקציב שעה ל"כל מיני" שיתן לך מידת גמישות מסוימת וכד'. אחרת רק יגבר הלחץ בגלל אי עמידה בלו"ז.

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 16 מאי 2003, 13:55

תודה, בנות...זה מועיל, מה שכתבתן.
בעלי אמר לי לעשות לעצמי שגרה מאוד קשוחה ומסודרת לפני שאני משתגעת לו.
למרות שזו מחשבה מאוד לא מלבבת, נראה לי שהוא צודק. עומס המטלות וחוסר הזמן יכריעו אותי נפשית אם לא אדע בכל שלב של יום מה אני עושה עכשיו ומה אחר כך. הבעיה הקטנה היא שאני ממש לא הטיפוס ה"יקי", שאוהב שגרה. אבל כנראה שזה יהיה שווה, אם אצליח ככה לסדר לעצמי את החיים ובעיקר את הראש האומלל שלי. אם גם זה לא יעזור, אלך על פרחי בך (תודה, צפריר, כבר חשבתי על זה...)
>חבצלת לא ישנה ולא אוכלת ולא מתקלת יותר משתי דקות וחושבת על אשפוז...<

איך נרגעים

על ידי ורד_לב* » 15 מאי 2003, 13:41

לדעת שלא תמיד מצליחים להרגע וזה גם בסדר, זה מרגיע.
בזה אני כ"כ מסכימה איתך.
>ורד שונאת לסדר ונתקפת לעתים בצורך לעשות זאת, אבל ממש לא כל יום<

איך נרגעים

על ידי בשמת_א* » 15 מאי 2003, 12:19

המממ... מזדהה עם ענת, אפילו שאצלי זה אחרת.
יום נמרח שבו לא "עשיתי" "כלום" ובית מבולגן מכניסים אותי לדיכאון.

איך נרגעים

על ידי עין_הסערה* » 15 מאי 2003, 08:30

לחבצלת, בהמשך לענת, יש שני לינקים בדף סדר פסח אישי שעוזרים להשתלט על כל מטלות הבית, ואפילו בפחות זמן. אני נרשמתי לרשימת התפוצה של www. flylady.net (תודה ל עדי יותם !) ואכן יש שיפור. היא בעיקר מלמדת להתארגן ולתכננן מראש. זה נותן הרבה שקט נפשי,

איך נרגעים

על ידי בועז_חן* » 14 מאי 2003, 00:06

יש מיליון טיפים קטנים שעוזרים, החל מלעבוד קצת בחוץ (הטבע עושה פלאים), דרך ארגון הזמן והמשימות, יצירת מתחמי זמן מוגדרים לעבודה, לימודים וכד'. יש המון טיפים ברשת.
אני מאוד מצטרף ליונת, אני חושב שבהתרחקות משביל הזהב, זה הצד היותר נעים.
הטיפ שלי - אל תחפשי את הרוגע בתוך היום, תפני לך זמן מנוחה מוחלטת (למשל לא לעבוד בשבת....) ובו גם על תעשי שום דבר אחר (חוף הים או סתם טיול יעזרו אם קשה לך לממש בבית). ככה נהנים מהלחץ מצד אחד ונהנים מהרוגע מצד שני, כל אחד מהם באופן מלא.

איך נרגעים

על ידי תבשיל_קדרה* » 13 מאי 2003, 19:33

עוד מחשבה בשבילך...
אורנה כתבה (בחכמה) איפשהו שאחד הדברים הכי מלחיצים הוא "הקשר עם החוץ" או "מחויבויות החוצה" - אז (פרשנות שלי) נכנסים לתמונה אלמנטים מלחיצים של זמן, שגורמים גם למהר, וגם לכעוס על כך שלא הכל מסביב (בפרט - אנשים) ממהר כמו שאני רוצה.

איך נרגעים

על ידי צפריר_שפרון* » 13 מאי 2003, 18:58

חבצלת,
הייתי ממליץ לך על פרחי באך, אבל המחמירים טוענים כי אין התמציות כשרות.

אבל, בטרם חיפוש אחר אמצעים מכוונים אנרגטית (ויש כאלה), ראי כיצד המחשבות, הטרדה ו"הקוצים" נדרשים לך על מנת לחוות חיים, להרגיש חיה. מכאן, דווקא בעת שאת רגועה - ואני מניח שזה בכל זאת קורה - דווקא אז ראוי לך לציין את זה בפני עצמך ולחוות את עצם קיומך במודע. לומר לעצמך "טוב לי כשאני שלווה, אני מרגישה את קיומי המלא".

לעניין אמצעים מכוונים -
יש תמציות (תוספי תזונה) מצמחי ישראל אשר אין איתן כל בעיה של כשרות מכיוון שהאלכהול שבהן כשר למהדרין (כרמל מזרחי). אני יכול להעיד רק על ההרכבים שפותחו על ידי - cool, או מירכוז.
או לחילופין חותמ-מרפא - ובמקרה שלך היות ואת עובדת מהבית ניתן בהחלט להרגע בעזרת חותמ-מרחבי.

כל זה רק כמובן אם את מעוניינת האמצעי חיצוני להכוונה אנרגטית לרגיעה. ורק אם את מתחברת לכל זה.
אם לא - או אם הנך מסתייגת משיטות אלה או ממפתחן - ראי הודעה זו כמבוטלת.

תודה.

איך נרגעים

על ידי נועה_ברקת* » 13 מאי 2003, 09:15

אני מוצאת שלהרגיע את הראש עוזר לי הכי להפעיל את הגוף.
כשאני זזה הראש מוצא שקט. אבל זה אולי עניין אישי?

איך נרגעים

על ידי שירי_בן_דב* » 13 מאי 2003, 07:47

אתמול צעדתי 5 קילומטרים מהירים בפארק הלאומי ברמת גן. אלוהים, כמה שזה עשה לי טוב, התחלתי את הבוקר אחרת לגמרי.

איך נרגעים

על ידי עידית* » 12 מאי 2003, 21:28

כן, אני חושבת כמו חגית, יוגה דרך אגב שה גם בהליכה ובריצה או שחייה כל זמן שאת מחוברת לעצמך מבחינת התנועה והנשימה. יכול להיות שדווקא הליכה טובה - לבד, בלי דיבורים קצת תרגיע אותך משהו מונוטוני שיאפשר לך להתרכז בנשימה. איך אני מתגעגעת לזה...

איך נרגעים

על ידי חגית_ל* » 12 מאי 2003, 07:20

אני לוקחת את הדברים שאאמ"פ כתבה בהתחלה. לעניין הלצאת לעבודה - העבודה הכי חשובה לדעתי זה להיות עם הילדים הקטנים. אבל כדאי אולי לטייל בחוץ חצי שעה בשעת בין-הערביים, לנשום אוויר טוב - הליכה מאוד עוזרת ואני משתדלת לא לוותר על הליכה כמעט יום-יומית.
עוד דבר שמאוד יכול לעזור - לדבר עם פסיכולוג/ית, זה מאוד משחרר ומרגיע.
שיהיה בהצלחה.

איך נרגעים

על ידי אממ''פ* » 12 מאי 2003, 00:29

מה שמרגיע אותי בבית עם תינוק ,וחצי בעל שמסתובב כול היום וצריך עזרה השד יודע במה (האמת הפסקתי להתייחס,אז לא תהיה לו כביסה נקייה הוא יעשה לבד) וטלפונים וסידורים וטיולים וחוסר שינה ועצבים וכדומה,הוא לחזור לעצמי כמו שהייתי פעם לפני כול זה .
אני מחליטה שאני נאמנה רק לעצמי ומטפלת בצורה ממוקדת וחיובית במה שדורש טיפול.
דרישות החברה והסביבה מחליקות ממני באלגנטיות כאילו שאני בנאדם "ששום דבר לא נדבק אליו".והיום עובר בשקט. יחסי .
בכול מקרה למדתי אצל אמא שלי בבית שילדים גם יכולים לעשות לעצמם לאכול ולשתות ולשחק עים עצמם אים זה הכרחי,וכשיש ארבעה ילדים
בטח ובטח שהם יכולים לארח אחד לשני חברה ואולי אף לעשות מטלות פשוטות בבית אולי לא היום אבל אולי כן בעתיד.
לגבי להירגע הרי שאים יש אנשים תלויים בך,או שאתה נמצא במצב של תלות כמו בתא משפחתי ובטח ובטח במשפחה עים הרבה ילדים,
אז קשה מאוד להיות רגוע ,הדאגות לצד האחריות הרבה מגבירים את קצב זרימת האדרנלין,והגוף דרוך וקשוב ומוכן לפעולה ,אני משערת שבעיקר מכוח ההרגל,בכול זאת ארבעה ילדים.
תעבדי מחוץ לבית,שם תהיה לך פינה משלך,שבה תוכלי לעשות הפרדה בינך לבין החובות שלך כאם וכאישה,אים את במילא ישנה היטב בלילה,
אז תוכלי להנות מהעבודה ולחזור הבייתה לפגוש את ילדייך שעל פניהם חיוך גדול למראה אמא שלהם.

איך נרגעים

על ידי יונת_שרון* » 12 מאי 2003, 00:00

חבצלת, תהני מזה! הלוואי עלי!

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 11 מאי 2003, 23:31

תודה, תודה. אין לך מושג כמה מטורף פה לאחרונה. עכשיו אני מקווה שהכל קצת יירגע, אם כי אני לא מסוגלת להירגע כפי שכתבתי...בנות, אתן מקסימות אבל אני מוכרחה לומר שאני לא מסוגלת לעשות יוגה, ניסיתי שיעור אחד וזה הוציא אותי מדעתי לגמרי. אני לא מסוגלת להתפלל (זו החלופה שמצאתי למדיטציה;-)) וקצת סובלת מייסורי מצפון בעקבות זה אבל גם כשיש לי זמן בבוקר, לכאורה, אני פשוט לא מצליחה להתרכז בדבר כמו תפילה יורת משנייה וחצי. מחשבותיי מיד נודדות לכיוון של "מה לעשות קודם- להכניס כביסה או לטפלן לקופ"ח בקשר לתור של הקטנה אצל ד"ר איקס? או שמה לשבת עוד קצת על התרגום או על השיעורים או להתקשר לסבתא שלי שהזנחתי אותה נוראות?"
אז שוב השאלה: איך מגיעים למצב שהמוח מפסיק לתקתק לרגע? שיהיה אפשר בכלל לעשות יוגה/תפילה/סתם לנוח וכו'?
רסקיו נוסה ללא הצלחה (למרות שדווקא בד"כ הוא עובד עליי טוב)
אה, ואני אוכלת מאוד בריא. הדבר הג'אנקי היחיד שאני מרשה לעצמי זה כוס קפה ללא קפאין, פעם ביום.
זמן עם הילדים- דווקא אני משתדלת, אם כי לאחרונה זה נהיה עוד יותר מסובך. אני מוצאת את עצמי משתדלת לקחת כל פעם ילד אחר לסידורים ולדבר איתו בדרך.
וההספק- ובכן אולי זו הבעיה? האופי שלי ש"חייבים להספיק כל דבר". מה, מה היה רע לי לקחת שנה לא לימודים או עבודה?! הרי ידעתי שאני עומדת ללדת ילד רביעי ושלא יהיה לי קל. היה גם הריון לא קל. אז מה מושך אותי תמיד להלחיץ את עצמי?!!!

איך נרגעים

על ידי תבשיל_קדרה* » 11 מאי 2003, 21:42

ברוכה השווה לוירטואליה! נעלמת, כמעט.
היום במקלחת חשבתי על השאלה שלך - אולי להגדיר זמן שהוא עם הילדים?

איך נרגעים

על ידי חגית_ל* » 11 מאי 2003, 16:20

אני עושה מדיטציה טרנסנדנטאלית פעם ביום (אפילו שמומלץ פעמיים, אבל אין לי יותר זמן כרגע) ושומרת על תזונה אורגנית ובריאה (מינוס ג'אנק ופלוס אורגני). לפעמים פרחי באך (רסקיו רמדי), אם כי כרגע, בהיריון זה לא מומלץ כי זה עלול להשפיע על פתיחת צוואר הרחם אבל זה מאד עוזר לעצבים רעועים.
ואני כבר מעריצה אותך על ההספק. אולי "מנחם" לחשוב מה יהיה בעוד 20 שנה, כשנהיה זקנים ולבד בבית? @}

איך נרגעים

על ידי עידית* » 11 מאי 2003, 15:21

מאוד יכול לעזור קורס יוגה שיעזור בתרגילים פשוטים של ריכוז והירגעות. 10 דקות של רוגע באמצע היום ישפרו את שאר הפעילות שאת עושה- תעשי הכל טוב יותר. וכל הכבוד על כל הילדים ובמרווחים קטנים איך עושים את זה ?

איך נרגעים

על ידי חבצלת* » 10 מאי 2003, 23:48

השאלה שלי היא - איך מורידים הילוך בחיים ובעיקר בראש?
למי שלא מכיר אותי...יש לי 4 ילדים (הגדול כמעט בן 7, אחריו בת 5, בן שנתייים ובן חצי שנה), אני עובדת מהבית (יחד עם התינוק, חוץ ממקרים חריגים) בתרגום- בעיקר כתוביות, ולומדת תרגום פעם בשבוע. יוצא שאני פשוט כל הזמן רצה. וגם כשאני כבר לא רצה, אני מרגישה מלאה באדרנלין ונורא לא רגועה. אני כל הזמן חושבת "מה עוד צריך לעשות" ולא מסוגלת ללכת, למשל, לנוח, גם כשכבר יש לי זמן והתינוק נותן לי. בלילה אני נשפכת ונרדמת עוד לפני שהראש נוחת על הכרית אבל בשום זמן אחר- לא מוסגלת אפילו לשכב יותר מרבע שעה בשקט. אני חייבת לציין זו תופעה לגמרי חדשה, מאז הלידה האחרונה בערך, ובעצם אני מטבעי אדם די עצלן. אז מצד אחד יש בזה צדדים טובים, ככה אני מספיקה המון, לא עייפה כמו שאני אמורה להיות לפי שעות שינה המועטות מאוד, ואפילו לא צריכה לאכול הרבה (ירדתי במשקל לא מעט.) מצד שני, לפעמים אני מרגישה שזה נורא לא נכון לי ושאני בעצם נמצאת במעגל קסמים שגורם לי לשחיקה עצומה. העצבים כל הזמן מתוחים עד קצה גבול היכולת וזה בפירוש פוגע גם בזוגיות וגם ביחסים עם הילדים. למישהו יש רעיון/תובנה/עצה?

חזרה למעלה