מה פירוש מגזין של עיתון שבועי????
היא בטח מתכוונת למוסף... (של שבועון, או מוסף שבועי של עיתון יומי).

תודה, קוראת.
חוץ מזה, גם כאשר העיתונאית תזדהה, היזהרו. עיתונאים הם אנשים שיודעים להיות קשובים ונעימים, אבל אין שום שליטה על מה שהם או העורכים שלהם עושים אח"כ עם הדברים שלך. מספיק שמוסיפים אחרי כל מילותייך היפות איזה משפט לגלגני, וכבר את מוצגת כמטומטמת או סתם מגוחכת. או שמוציאים איזה משפט מהקשרו ותוקעים אותו בכותרת או בטיזר (מה שנקרא כאן גריין). בקיצור, שומר נפשו ירחק.

למה מייד להתרגז?
אנשים נפגעו מעיתונאים שאחרי שיחה טלפונית תמימה פרסמו פרטים אישיים ללא רשות. זה קורה כל הזמן אז החשדנות לא מפתיעה.
אם נתקשר לעיתונאית ונציג את עצמנו והיא תהיה חביבה סימפטית ומתעניינת, ותדלה מאיתנו מעט פרטים כמו מקום מגורים גילנו וגיל הילדים, הפרטים האלה עלולים להופיע בכתבה שלה גם אם בכלל לא הבענו עניין או הסכמה להתראיין.
לאנשים בד"כ אין מה להסתיר אבל החופש שהעיתונאים נוטלים לעצמם בחשיפת פרטים אישיים ללא רשות, יש בו טעם לפגם ועילה לחשדנות.

אחת, אני בטוחה ששמרית תמסור פרטים מלאים למי שיפנה אליה. למה מייד להתרגז?

מה פירוש מגזין של עיתון שבועי????
איזה עיתון? למה את לא אומרת ישר ולעניין מאיזה עיתון את? למה שמישהו ירצה לשטוח בפנייך את תפיסותיו ולחשוף את עצמו, בלי לדעת מי את בדיוק, מה שמך המלא ואיזה עיתון את מייצגת?

הי



שמי שימרית, כתבת במגזין של עיתון שבועי



אני מחפשת לראיון בעיתון לגליון משפחות שאנו עורכים, משפחה שמחנכת את ילדיה בבית בחינוך ביתי.


אנא - כל משפחה שרואה את הפניה הזו:

האם תוכלו ליצור קשר בעניין? ייתכן שאתם מתאימים לכתבה כזו ואם לא בוודאי תוכל/י להמליץ לי על אפשרויות אחרות.


אודה אם תיצרו קשר באופן מיידי, אפשרי ורצוי היום בשבת, למייל שלי ורישמו את מספר הטלפון שלכם.

traitelron
שטרודל
ג'י מייל נקודה קום

טלפון שלי: 03-6916022

בברכה, שימרית.

היי אילת, תודה על ההארות, את כמובן צודקת אחרי שתדעי מה את רוצה, יהיה לך קל יותר להתנהל
וזה כמובן נכון בכל נושא (-:

לפני החג הגשתי לקבס"ית את תוכנית הלימודים - תוכנית אחת עבור שניהם.
הפעם הוגשה תוכנית המאפשרת לימוד בגישה החופשית להבדיל מזו אשר התבקשתי להגיש בעבר.
אחרי החג אנו אמורים להפגש. לעיתים אני נלחצת מעצם הפגישה - "ומה אם זה לא יהיה מספיק טוב עבורם..."
מצד שני:"מספיק טוב למה?" אלו החיים שלנו, כל מה שאנחנו עושים נחשב כי הכל הוא חלק מחיינו....

<טל מנסה לשחרר את הספקות: כל דבר בחיים הוא ליגיטימי מעצם היותו חלק מהחיים... ואת הפחד: אף אחד לא יכול לאלץ אותה לעשות אחרת...>

חדשה בשטח:
שני דברים. הראשון, טכני בעיקרו. האם את מגישה בקשה לאישור לחינוך ביתי לשנה זו או לשנה הבאה? זה עקרוני בהחלט, גם עבור ה"שעור לדוגמא". (אני הגשתי בסוף מרץ בקשה לאישור לשנה זו). כמו כן, לדעתי, לילדים בכיתה א' וב', תוכנית הלימודים צריכה להיות זהה. את יכולה "להתאים" אותה לפי הגדול או לפי הקטנה אבל אין צורך להפריד. אני לא מפרידה בין תוכנית לימודים לתאומים. עד שנה וחצי הפרש לה מהווה סיבה להפרדה.
השני- את צריכה להחליט על מהותו של החינוך הביתי שלך. את צריכה להחליט האם את מלמדת ע"פ תוכנית הלימודים של משרד החינוך, או שאת מציעה נושאים מתוך תוכנית הלימודים הזו ונותנת לילדים לבחור או שאת נותנת לילדים גירויים אחרים, של נושאים שאת בוחרת, בלי קשר לתוכנית משרד החינוך או שאת לא מציעה לילדים ורק מפתחת נושאים הם מעלים.
וגם כל אפשרות אחרת היא סבירה בהחלט.
אחרי שתדעי מה את רוצה, יהיה לך קל יותר להתנהל מול הקב"סית ושאר מרעין בישין. (סליחה, סליחה, כבר חוזרת בי).

מוזמנת לשלוח - [email protected].

שלחתי (-:

שלחי, בשמחה.
לדעתי, היות ונוסח האישור שלהם זהה לתלמידי גן חובה וכתה ג, אין סיבה שאת תטרחי על נוסחים נפרדים.
בנוסף - הרי כל מה שתעשו יהיה יחד, נכון? איך ניתן לתאר את זה באופן שונה?

יופי, תודה לכן (-:
כבר כמה זמן רציתי לכתוב את תוכניות הלימוד (סתאאאם לא באמת רציתי - אבל היה צריך...) ודחיתי את העניין.
אני מניחה שלא הייתי מגובשת או שלמה עם מה שתכננתי לכתוב שם ולכן דחיתי את הדברים.
לעומת זאת (ובזכותכן) היום ישבתי וכתבתי את תוכנית הלימודים שלנו.
היות וילדיי נולדו בהפרש של שנתון - הלימודים מתבצעים בחפיפה - לכן החלטתי לכתוב תוכנית לשניהם
(קצת מיותר לכתוב הכל פעמיים לא???? מצד שני, אם זה מיותר אז בטח צריך...- מה דעתכם?).

קדרה, יונת - האם אוכל לשלוח לכן מייל עם התוכנית לקבלת משוב?

האם לידיעתך משפחות בחינוך חופשי נתקלות בקשיים בקבלת אישור יותר מהאחרות?
ההתרשמות שלי היא שהקשיים קשורים יותר למאפייני המשפחה ופחות לדרך הלימוד. (מאפייני משפחה: ותיקים או עולים, עשירים או עניים, נשואים או גרושים, וכו'.) בכל אופן, יש משפחות שקיבלו אישור על תוכניות לימוד שהן באופן ברור unschooling (אם כי הן כן פרטו מה הן עושות).

האם המערכת מכירה באנסקולינג? האם הם יודעים מה זה בכלל?
רשמית המערכת לא מכירה ב-unschooing. מעשית אפשר לנסח את הכוונות שלכם בצורה כזאת שהם יוכלו לאשר לכם, אם הם ירצו. (למשל, לכתוב שתקראו ספרים -- קריאה, לשון; שהילדים מבשלים או קונים בכסף -- חשבון; שאתם משחקים בחוץ -- ספורט; מטיילים -- טבע.)
אם הם ירצו לאשר או לא -- זה כבר תלוי בדברים אחרים.

האם כדאי לצרף מסמך המפרט את גישת החינוך החופשי
אני לא רואה טעם בזה. תכתבי מה אתם מתכוונים לעשות (או כבר עושים) ותגישי את זה כתוכנית לימודים. רק צריך לנסח את זה בצורה שתהיה להם נוחה להבין -- לפרט מה כל עיסוק שלכם אומר מבחינת תחומי ידע.

האם יש תכנים שאני חייבת להכניס (סיפורי תורה וכו')?
רק אם לדעתך זה חשוב ואת חושבת שאת תשבי על זה עם הילדים (למשל "חמותי קנתה לנו את 'סיפורי התורה לילדים' ואנחנו קוראים בו לפעמים").
אם לדעתך זה לא הכרחי כרגע, זו בדיוק האחריות שאת לוקחת בחינוך הביתי.

האם יהיה מספק למשל לכתוב באופן כללי לגבי כישורים בחשבון (חיבור, חיסור, כפל, חילוק, שברים וכד')?
אני לא מתכוונת לפרט יותר מזה, כי אין לי שום מושג לאן נגיע במשך שנה...

אגב, אנחנו ממחוז צפון.
יוסי אברהמי ביקר אצלינו. אמנם היה עוד מדובר בגן חובה, אבל הוא לא ביקש "שעור לדוגמה".
הוא יודע שאנחנו עושים אנסקולינג, הוא מכיר עוד משפחות שעושות אנסקולינג.

האם כדאי לצרף מסמך המפרט את גישת החינוך החופשי או שזה עלול לעצבן את הוועדה???
לא הייתי מפחדת מלעצבן. אני כותבת מה שאני עושה (ראית את הניירות שלנו, אני לא מתכוונת לשנות הרבה לקראת השנה הבאה), אין לי במה להתבייש. אפשר לתאר את זה במונחים שנוחים להם, אבל אין צורך לשנות את המציאות.

תודה אילת, את מחזקת את הרעיון שהעלתה קדרה ואני מרגישה שזו הדרך הנכונה לנו - שאם לא כך זה יהיה לעמוד על הרגליים האחוריות

כשיוסי והקבס"ית היו פה, יוסי ציין שהם לא דנים/ידונו במה שקורה לגבי השנה הנוכחית כי היא כבר מסתיימת ועכשיו התהליך מתבצע עבור השנה הבאה.

הכל תלוי בתכנית הלימודים שהגשתם
התוכנית היתה עבור השנה הנוכחית שעליה כבר לא ידונו. היות שהקשבתי להמלצות הקב"סית עולה מתכנית הלימודים מתכונת מובנת - שהרי היא התעקשה לקבל מתכונת כזו וסרבה לקבל את האחרת.

הקבס"ית כמובן מעוניינת לקבל בהקדם תוכנית לימודים עבור שני ילדיי (כיתה ב' + כיתה א') לאור כל אשר נכתב אני חושבת שיהיה עדיף שאגיש תוכנית לימודים כללית יותר ולא כפי שביקשה ממני. מה דעתכן? האם כדאי לצרף מסמך המפרט את גישת החינוך החופשי או שזה עלול לעצבן את הוועדה???

האם מישהו יודע מה לומדים בכיתה ב'? האם יש תכנים שאני חייבת להכניס (סיפורי תורה וכו')?
האם יהיה מספק למשל לכתוב באופן כללי לגבי כישורים בחשבון (חיבור, חיסור, כפל, חילוק, שברים וכד')?

כל הסיפור בעיני מגוחך להפליא.
לדעתי קיימות עכשיו 2 אפשרויות.
הראשונה- לעמוד על הרגליים האחוריות.
השניה-
בשלו יחד ארוחת צהריים. זה לא בצחוק. קראו ביחד את המתכון, הכינו יחד. אני הייתי מוציאה משהו שכבר עשינו. למשל- עוברת עם הילדים על מגדיר הציפורים ויוצאת החוצה לזהות אותן, אותו הדבר עם פרחים. לא הייתי משחקת במורה.

היא לא מערכת החינוך, והיא לא אמורה לבחון את הידע של הילדים שלך או את תהליכי הלמידה שלהם. היא אמורה לבדוק רק שהילדים בסדר. זה לא מדויק. גם אצלנו היא מעבירה חוו"ד לועדה אחרי שבדקה דברים. (סליחה, בשמת. אני חייבת לך שיחת טלפון).

הקבס"ית ענתה שהיא מצפה שנשחק את המשחק כי זה מה שצריך בשביל... הגזימה קצת. אם היא רוצה לשחק משחק- שתשחק.

כשהגשתי לה תוכנית לימודים היא בקשה תוכנית מפורטת של נושאים עד לרמה של תתי סעיפים אז היא ביקשה. אז מה.
הכל תלוי בתכנית הלימודים שהגשתם. אם רשום בתוכנית הלימודים שאתם עושים שעורים מובנים- עליך להראות שעור מובנה. אם לא- אז לא.

הייתי משתמשת במילים כמו "הצגה", "פעילות לא רגילה"
כשהקבס"ית הודיעה לי שהם באים לביקור היא אמרה שהם מצפים לראות שיעור. אני התקוממתי ועניתי ברוח הדברים שציינת.
הקבס"ית ענתה שהיא מצפה שנשחק את המשחק כי זה מה שצריך בשביל...

הם לא יכולים לבקש ממך הוכחה שנוגדת את האידאולוגיה שלך. לא ככה?
נקודה חשובה מאוד! <לפעמים אני שוכחת שאיני "בידיים" של המערכת ושאני אחראית על חיי ו...שיש חוק יסוד שעומד לצידי>

האם לידיעתך משפחות בחינוך חופשי נתקלות בקשיים בקבלת אישור יותר מהאחרות? האם המערכת מכירה באנסקולינג? האם הם יודעים מה זה בכלל?
אגב, לא כ"כ ברור לי מה נשתנה בנהלים החדשים? האם יש החמרה בנושא האכיפה? (אנחנו מתכננים כך או אחרת להשאר בבית בשנה הבאה).

תודה על ההפניה ל בלמידה מתמדת, נראה מרתק - מחכה כבר לרכוש (:
אגב, אנחנו ממחוז צפון.

באיזה מחוז את, חיפה? צפון?
אולי את רוצה לדבר עם הורים שקיבלו אישורים במחוז שלך?

"אם את מלמדת אותם אנחנו רוצים לראות איך".
תני לה לקרוא את בלמידה מתמדת.

האם משרד החינוך כן יכול לחייב אותי להדגים שיעור כתנאי לקבלת אישור?????
לדעתי לא. כלומר, אם את רוצה אישור ע"ס אידאולוגיה השוללת שעורים פרונטליים, הם לא יכולים לבקש ממך הוכחה שנוגדת את האידאולוגיה שלך. לא ככה?
מה דעתך לנסות לדבר עם האיש, ולנסות לברר אתו מה הוא מצפה לראות? הייתי משתמשת במילים כמו "הצגה", "פעילות לא רגילה", "מצב לא טבעי שלנו".

היי בשמת, לפני שבוע הקבס"ית היתה פה עם נציג מהוועדה (פירוט לעיל) - מסתבר שהוא זה שרצה לראות שיעור ומכיוון שלא הסתדר הוא ביקש ממנה לבוא שוב כדי לראות שיעור. הוא מייצג את משרד החינוך... האם משרד החינוך כן יכול לחייב אותי להדגים שיעור כתנאי לקבלת אישור?????

כשהייתי במשרד הקב"סית לפני כמה חודשים והיא הראתה לי דוגמא של תוכנית לימודים ניסיתי להסביר לה שאנחנו עושים "קצת" אחרת. התרשמתי כי אני חייבת להגיש את החומר מפורט כדי להניח את דעתם של אלו היושבים בוועדה (כשהגשתי תוכנית כללית יותר היא החזירה לי וביקשה אחרת). אני מניחה שמבחינתה יש אותה הנחה לגבי השיעור. ביקשו ממנה לראות שיעור ואני חוששת שאם לא יהי שיעור מובנה יגידו לי שזה לא עומד בקריטריונים לחינוך ביתי.

"אם את מלמדת אותם אנחנו רוצים לראות איך".
תסבירי לה שבחינוך הביתי מלמדים לפי שיטה אחרת מבית הספר, ולכן את לא מלמדת כמו מורה.
תסבירי לה שאם היא רוצה לדעת איך, אז יש חומר קריאה שהיא יכולה לקרוא כדי ללמוד את הנושא,
וכן יש כנס על החינוך מהבית ב-7.5 (ראי דף באתר האם, שכחתי את שמו. באופן:כנס על חינוך ביתי ?) שהיא יכולה לבוא אליו ולשמוע הרצאות על הלמידה בחינוך הביתי.
אני לא הייתי מוכנה לקבל תכתיב שיכריח אותי ללמד את ילדי בניגוד גמור לשיטת החינוך שלי.
בחרתי בחינוך ביתי בדיוק בשביל שילדי לא יצטרכו לסבול שיעורים מהסוג הזה, והקב"סית שלא מתמצאת בנושא צריכה לקבל תשובה שאין אצלך דבר כזה וזה גם לא תפקידה. היא לא מערכת החינוך, והיא לא אמורה לבחון את הידע של הילדים שלך או את תהליכי הלמידה שלהם. היא אמורה לבדוק רק שהילדים בסדר.

טוב, כמובן שאני לא מרוצה מהרעיון.... גם אנחנו לא נוטים לעשות שיעורים מובנים - פשוט כי זה פחות כיף... (נוטים לגישת האנסקולינג).
הגדול משתעמם מכל דבר שהוא בחזקת מובנה ולא ממש נהנה עם ספרים וחוברות אז עם הזמן עליתי על אפשרויות מהנות יותר שזוכות לשיתוף פעולה פורה.

הקבס"ית שמה אותי במקום של: "אם את מלמדת אותם אנחנו רוצים לראות איך". היא רוצה במפורש לראות שיעור ואני חוששת שהליכה לגן משחקים או טיול וכו' לא ירשימו אותה במיוחד ואני מבינה שהיא צריכה לכתוב דו"ח לוועדה.
ייתכן מאוד שאני נופלת כאן במקום של "לענות על הציפיות" כדי להמנע מלשמוע אותה אומרת: באתי לראות אתכם לומדים ואני רק ראיתי אותם משחקים - מבחינתי אתם לא מבצעים למידה וכו'...

כשהגשתי לה תוכנית לימודים היא בקשה תוכנית מפורטת של נושאים עד לרמה של תתי סעיפים - יש כאן בסה"כ עוד משפחה אחת בחינוך ביתי - אני מבינה שהם מאוד מובנים מבחינת הלימודים וזה יצר כנראה תקדים אצל הקבס"ית. אני חוששת שביחס למשפחה השניה היא עלולה לחשוב שאנחנו (למראית עין) מחפפים כי מעדיפים את החינוך החופשי שכמובן מתפרש לעיתים קרובות כ"כ לא נכון....

כמובן שהקב"סית מצפה לשיעור מובנה
אני לא יודעת איך את(ם),
אבל אצלינו בבית אין שעורים מובנים, לכן שום קבסית לא תראה דבר כזה אצלינו.

תודה על הרעיונות קדרה (-: . כמובן שהקב"סית מצפה לשיעור מובנה... אז חיפשתי בדף אתרים מומלצים ומצאתי אתר חביב: קל וחומר (תודה לשרית שהביאה) יש שם הפעלות בנושאים מעניינים כמו מחזור המים בטבע, מגנטיות, מיחזור ועוד... נראה לי שנבחר אחד מהם ונעבוד שם בשיעור התצוגה שלנו (-:

תשאירי אותה עם הילדים ותשני

גדדול D-:

צפייה בשיעור בפעולה
חחחחח
תזמיני אותה לסיור, צאו יחד לגן שעשועים, בשלו יחד ארוחת צהריים, תשאירי אותה עם הילדים ותשני , שבי אתה על כוס תה, חכו שהילדים ישכחו מקיומה, וצפו בהם ממציאים את ההמצאות שלהם.
עוד?

(-: תודה לכן (-:
לא יכולנו להצטרף לסיור בעכו עקב פרוצדורה רפואית שעבר הקטנצ'יק (איך היה הסיור?)
לא נעים לספר, אבל אני בכלל התבלבלתי וארזתי את כל המשפחה לסיור בעכו שבוע קודם - באמת תהיתי היכן כולם (-;
מתוכננים להגיע לסיור הבא...

אגב, לאחר שיחה עם הקבס"ית מסתבר שנזכה בביקור נוסף והפעם: צפייה בשיעור בפעולה... רעיונות???

הילדה רצתה דווקא להפגין איך היא קופצת מהמעקה אל הספה
מצוין. זה מה שילדים אמורים להפגין, לא?

> אין לנו ספות <

בתחילת מאי אנחנו מוזמנים לוועדה
שיהיה בהצלחה!

היום היתה אצלינו הקבס"ית יחד עם יוסי (אם אני זוכרת נכון את שמו)... רגרסיה תהיה מילה נכונה לתאר את הרגשתי מהבוקר...
הרעיון של הביקור המעמיד (להבנתי) במבחן את כישוריי כאם גרם לי לעצבנות ולחוסר נוחות. גם הילדים היו קצת נבוכים ולא כ" כ טבעיים.
מתוך הדאגה שלי לתוצאות הביקור רציתי כמובן שהילדים יהיו במיטבם, יפגינו את חכמתם שנינותם וחביבותם (לעומת זאת הילדה רצתה דווקא להפגין איך היא קופצת מהמעקה אל הספה).

לא כ"כ יודעת מה רצו לבדוק בביקור. ייתכן ש"עברנו" את הבקורת. מה שנשאר איתי הוא הטעם הרע לפיו חיי נמדדים לפי אמות מידה מסויימות ועשויים לקבל ציון עובר או לא עובר... כמו משחק שיכול להיות תקין או מקולקל. הפחד כמובן קשור בעובדה שמשחק מקולקל זורקים לפח.... מה עושים עם אנשים?????

מפריע לי שציפיתי מילדיי לשחק את המשחק ולספק את הסחורה הנדרשת (אשר תמיד באה להם באופן טבעי לחלוטין).
אולי בתבונתם דווקא היום החליטו ללמדני אחרת...

אחרי שהאורחים הלכו הילדים עברו הלאה. התמלאו בנינוחות וחזרו להיות הם עצמם.
"זה לא פייר שאתם מחייכים ואני עצבנית" מלמלתי. הילד חייך אליי ועשה תנועה עם הידיים כאומר: "טוב, זה ממש פשוט..."
כמו תמיד הילדים מזכירים לי דברים שאני שוכחת: לשחרר זה ממש פשוט... פשוט עוברים הלאה....

בתחילת מאי אנחנו מוזמנים לוועדה.

היום התעדכנתי. שמחתי לקרוא שגם הבת בבית, ילד אחד לבד זה עצוב ...

וגם אני רציתי לשאול האם את מכירה את מפגשים בחוף הכרמל?

אה...
את מקבלת במכה את כל הטענות של כולם.
תני להם להגיד הכל, בסוף יגמר להם מה להגיד, ויחזרו לדבר אתך על מה שדיברו אתך תמיד

אגב, את מכירה את מפגשים בחוף הכרמל?

אחח... איזה כיף שאתן כאן תודה לכן,
הייתי זקוקה לחיזוק, לחיבוק ולחיוך - וקיבלתי את כולם
לאורית, התלבטת מה לשים ובסוף שמת את כולם (-: איזה כיף (-:

והנה עוד מטאפורה לחיים: במקום לחשוב במושגים של "או או" אפשר ללכת על "גם וגם"

כל הטוב שבעולם

אחרי שקראתי את דברייך האחרונים, השם שבחרת לדף שלך מקבל משנה משמעות.

ביקורת תמיד תהיה. הישראלים מאוד אוהבים להעביר ביקורת על הכל ועל כולם, ויותר קל להעביר ביקורת על מישהו שעושה משהו שונה מה"נורמה", שהיא לא בהכרח נורמאלית, ולעיתים אפילו די פסיכית.
נראה לי שעמדת בזה בכבוד.
(התלבטתי איזה אייקון לשים לך כאן, אם או רק @} ,ובסוף שמתי חיוך, כי העלית חיוך על שפתי ).

כשזה מגיע אל בחירות של אחרים הם פתאום יודעים מצויין ובבטחון מרשים, מה טוב עבורך ועבור ילדיך.

ואלה שהכי מנסים לשכנע אותך ללכת בדרך מסויימת הם תמיד אלה שהם עצמם לא שלמים עם הדרך הזאת.
הזוגות שהכי יציקו לרווקים מתי כבר יתחתנו, תמיד יהיו הזוגות שהזוגיות שלהם יותר בעייתית
ההורים שהכי יציקו וילחצו עלייך לשלוח את הילדים לבית ספר הם תמיד אלה שלהם או לילדיהם פחות טוב במסגרת.
או במילים אחרות : האנשים ששלמים עם דרכם, לא צריכים לשכנע בה אחרים. אלה שפחות מרוצים אך מפחדים לשנות, רוצים עוד אנשים שילכו איתם באותה דרך.

מה לומר? מי שמחפש להסתבך מוצא (-: ((התפלאתי שעד היום עבר דיי חלק מויכוחים))
היום היינו בפיקניק משפחתי כמובן שהנושא המרכזי היה חינוך ביתי (איך לא?), הייתי צריכה להתמודד עם כל מה שאפשר להגיד או בעצם שאי אפשר להגיד על חינוך ביתי - אבל אמרו בכל זאת... (אפילו השתמשו בדוגמאות של סמים לשם השוואה - הייתם מאמינים???????)

אחת מהדודות קראה שילדה בת 18 שלדבריה היתה בחינוך ביתי אמרה: "ההורים דפקו לי את החיים", שאלתי: ומה? הילדים בוגרי המערכת לא אומרים את זה? היא ענתה: "לא. הם אומרים שהמערכת דפקה להם את החיים.." ואני חשבתי לעצמי כמה נוח שאפשר להאשים את המערכת כאילו שההורה בכלל לא צד בעניין...

הקשבתי לדודות נדהמת עד כמה אנו כחברה לא מעריכים את הכישורים שלנו כהורים וסומכים הרבה יותר על מערכות חיצוניות שיקנו את הערכים וייתנו את התנאים האופטימלים להתפתחותם של ילדינו.

אפילו "הואשמתי" בחוסר אחריות ובבריחה מהתמודדות עם קשיים.
אני בורחת מהתמודדות? <אני מודה שאני טיפהל'ה כועסת>
סוף כל סוף פקחתי את עיני ואני לוקחת אחריות מלאה על התפתחות ילדיי במקום להשאירה לאנשים אחרים
לעשות זאת עבורי!!! זו בריחה מהתמודדות ? הלוווו?
"האשימו" אותי בבחירה בפתרון הנוח. לכשלעצמי אני חושבת: "הרבה יותר נוח לתקוע את הילדים במערכת החינוך ולהגיד - טוב, מה לעשות? ככה זה... נורמה..." ואם יש בעיות והילדים לא מרוצים תמיד יש את מי להאשים (ממש דוגמא הורית לאחריות ולהתמודדות טובה).
<חדשה בשטח לא מבינה איך מפילים עליה את העניין הזה ושאולי כדאי היה שיבדקו את עצמם בטרם הם בודקים ענייניה>

ואם כבר העליתי את נושא הנורמה אז באמת המנגינה שחזרה על עצמה הכי הרבה היתה: "אבל יש חוקים וזו הנורמה"
אני זוכרת איך כל שנות ילדותי וצעירותי כ"כ רציתי להשתלב. להיות חלק מקבוצה, חלק מנורמה, שיאהבו אותי וכו'...
אני גאה היום לומר ממרום 31 שנות התנסות: "תודה רבה חבר'ה, ראיתי מה שיש לנורמות להציע לי אבל אני מוותרת"
אני לא מתקוממת בשם ההתקוממות עצמה, אלא שפשוט הבנתי שהדרך שלי נגזרת ממי שאני ולא ממה שהנורמות מקציבות לי להיות. והטוב ביותר שאני יכולה לעשות עבורי הוא לחשוף את דרכי ולצעוד בה (-:

גם אני כמו ילדיי כל יום לומדת משהו חדש:
לעיתים קרובות כולנו רואים אנשים אשר תוהים לגבי צעדים כאלו או אחרים בחייהם. כמובן שבאופן טבעי ההחלטות עשויות להיות מלוות בפחדים, התלבטויות וכו' - תהליך זה יכול לארוך זמן כזה או אחר באופן אינדיוידואלי.
בעיני מאוד ליגיטימי שאנשים עורכים שינויים בחייהם ומעולם לא חשבתי שיש מקום להציק לאדם על בחירתו שהרי זו בחירתו ובטוחני כי הפעיל שיקוליו בטרם בחירה.
מה שמדהים הוא שעד כמה שאנשים יכולים להסתבך בתוך עצמם, כשזה מגיע אל בחירות של אחרים הם פתאום יודעים מצויין ובבטחון מרשים, מה טוב עבורך ועבור ילדיך. מדהים לא? (-:

שיהיה שבוע נעים

מאז שהיא בבית זה השתחרר.. אין ספק שהרווחתי את הבת שלי בחזרה
תמצית החינוך הביתי.
מרגש לקרוא אותךץ

בהצלחה!!!

בהצלחה!

בדיעבד הילדה סיפרה שהגננת גערה בה
ולחשוב כמה זה קורה, בכל מיני נושאים

קראתי והתרגשתי. הרבה הנאה ושמחה לכולכם.

שלום אנחנו איתי ועידן ואנחנו נהנים מאוד בחינוך הביתי.

<הגדול מדווח>

המון זמן לא כתבתי - השפעת עברה עלינו אחד אחד (-:
קצת יותר מחודש הגדול מחוץ למערכת. החל מהשבוע הצטרפה גם הבת (-: ונפרדנו ממערכת החינוך.
לפני כחודש הילדה לא היתה עדיין בעניין של חינוך ביתי ואנחנו לא רצינו לחייב...
ככל שעברו הימים נראה שעברה תהליך בתוך עצמה.

לפני כשבועיים אמרה לי: "אמא את זוכרת ששאלת אותי אם אני רוצה ללמוד בבית או בגן?"
"כן" עניתי. "חשבתי על זה והחלטתי שאני רוצה ללמוד בבית". חייכתי לעצמי, אבל אז חשבתי
שכרגע יש עוד עניינים עם הניירת של הגדול ואולי לא כדאי לעשות גלים גדולים מדיי...
העליתי את האפשרות שפשוט נעביר את השנה הזו ונגיש מסמכים בקיץ עבור השנה הבאה לשניהם...

עברו הימים... הילדה ביקשה להישאר בבית והתחילה ללכת לסירוגין לגן.
אחרי כמה ימים התקשרו מהגן - הסברתי שאני לא מתכננת להכריח את הילדה ללכת.
אמרו לי שיצטרכו לדווח - אמרתי אין בעיה.
למחרת הילדה הלכה לגן. נדהמתי ששבוע שלם היא לא ביקשה להישאר בבית.
בדיעבד הילדה סיפרה שהגננת גערה בה על כך שהיא לא באה לגן ושזה "אסור".
מכעיס נורא שהגננת מפילה את זה על הילדה...

בכל אופן, השבוע חשבתי שוב... ממילא יש עניינים עם הניירת של הגדול אז מה יכול להיות? נוסיף גם את שלה.
ביום שני כשחזרנו מהגן שאלתי אותה אם היא רוצה לעבור לחינוך ביתי.
היא מאוד שמחה והתרגשה וגם אני (-: חשבתי לעצמי: הנה הבת שלי חוזרת הביתה...
המון זמן אני מסתובבת בהרגשה שמשהו חסר לי איתה בקשר.
מאז שהיא בבית זה השתחרר.. אין ספק שהרווחתי את הבת שלי בחזרה.

אז הודעתי לקבס"ית ושלחתי ניירת . ככל הנראה בעוד כשבועיים היא תבוא לבקרנו עם עוד מישהו ממשרד החינוך
והנה הדברים מתחילים להתגלגל.

הולך נהדר עם שני הגדולים בבית והשינוי עושה טוב לכל המשפחה.

החינוך הביתי נותן לי את האפשרות להיות האמא שרציתי להיות.
הייתי אמא כל הזמן. אבל הייתי אמא שחיפשה את הדרך להיות האמא שהיא...
מדהים שהתשובה היתה כאן כל העת...
אז מצאתי את הדרך שלי ועכשיו אני צועדת בה (-: לומדת כל יום משהו חדש ... חינוך ביתי או לא? (-;

כל הטוב שבעולם

היי מיכל,
אני מניחה שכל הבית נמצא בסוג של הערכות מחודשת שהתחילה עכשיו וייקח לה עוד כמה זמן להתבסס (-:

האמצעית בגן-חובה והיא נהנית שם לדבריה. לפחות בשלב הנוכחי היא גם מעוניינת לעלות לכיתה א'...
אני מתכננת להגיש בקשה לחינוך ביתי לגבי שניהם בכל מקרה. אם וכאשר הילדה תחליט שרוותה מהמערכת - היא תשאר איתנו בבית.

הקטנצ'יק בן שנתיים (היה איתי בבית עד גיל שנה וחצי לערך), הוא בגן פרטי עם צוות נהדר ומאוד טוב לו שם: הולך וחוזר בשמחה ובהיענות רבה.
היות ואני עצמאית ומנהלת קליניקה (בבית) עוזר לי מאוד שהוא נמצא במסגרת, שאם לא כן, הייתי מתקשה מאוד לתמרן בין צרכיו לבין הפגישות.

אכן, מאוד חשוב לי לטפח את הקשר בין הילדים ולנצל את ההזדמנות להתפתח יחד ולצמוח - ואני מאמינה שעוד ייעשה כן...

למה הקטנים לא בבית?
לא חבל לפספס את הקשר בין האחים? את ההזדמנות שלהם ללמוד יחד, לצמוח יחד...

איזה כיף תודה רבה תבשיל קדרה

העברתי הנה ושילבתי משני הדפים.
לא עשיתי את זה בדיוק לפי התאריכים, אלא השתדלתי שתגובות יהיו ליד מה שלו הגיבו.
חדשה, תגידי אם חן בעיניך.

_וכשנולד המקום בו מרגישים את הרצון - נוצר המקום בו נולדת ההנאה,
ואז כל רגע מקדש את עצמו בזכות מה שהוא - ולא בזכות מה שהספקנו לעשות בו._

זה מאוד מתקשר לי להערכה פנימית לעומת הערכה חיצונית. הערכה חיצונית - ע"י המעביד, המורה, השעון..... והערכה פנימית - עי עצמנו, מבפנים, בזכות יכולות שגילינו, תחושת סיפוק שהשגנו.

נו, תכתבי עוד. מה שלומכם?

איזה יופי לקרוא שכולם בבית הספר היו מאירי פנים וחביבים.
בהצלחה לכם!

מתוק אמיתי! <מזכיר לי את המתוק שלי שבטח היה עונה בצורה דומה...>

והוא ענה לה בחיוך: גם אני מאחל לך שיהיה לך כיף.
מתוק אמיתי!

המון תודה (-:

היום היינו בבית הספר (אני והגדול), הלכנו לקחת את הציוד שנשאר שם. הכיתה קיבלה אותו בשמחה ובאהבה רבה.
המורה התעניינה והציעה שבמידה והביטוח יאפשר יוכל להצטרף לפעילויות חברתיות (ימי הולדת, חגים וכו') אם ירצה.

אח"כ הלכנו למזכירות לבקש אישור על הרשמה (כי צריך לצרף לבקשה) ובקשו מאיתנו להכנס לשוחח עם המנהלת. היא היתה מאוד חביבה. שאלה קצת שאלות אותי וגם את הילד.
אתה לא רוצה ללמוד בבית הספר? לא היה לו נוח עם השאלה. חיפש משהו מנומס להגיד, אני יכול לבוא לבקר - ענה לה.
אני מאחלת לך שיהיה לך כיף אמרה והוא ענה לה בחיוך: גם אני מאחל לך שיהיה לך כיף.
אח"כ נפרדנו, הוא ניגש אליה ונתן לה חיבוק ונשיקה.
בדרכנו החוצה שמעתי אותה אומרת כולה חיוך: איזה ילד..., איזה ילד...
זה הגדול שלי, ילד של אהבה...

כתבת דברים יפים ומרגשים, תודה לך ובהצלחה לכם.

היי, איזה כיף שבאתן לבקר (-:
אנו הורים לשלושה ילדים מדהימים, חכמים, מצחיקים ומרעיפי אהבה: הגדול בן 6.5, ילדת הסנדוויץ' בת 5 וקטנצ'יק בן שנתיים
יום לפני שההחלטה יצאה לפועל שאלתי את הגדול: אם היתה לך האפשרות ללמוד בבית במקום בביה"ס היית מעדיף?
פניו אורו והוא קרא: ללמוד בבית? כיף ללמוד בבית

דיי חששתי מתגובת הוריי שנחשבים למאוד נורמטיבים. לתדהמתי הרבה הם התעניינו, שאלו כמה שאלות ולבסוף אמרו: אם תצטרכו עזרה אנחנו כאן. כמובן שהתמלאתי בתחושות של שמחה והקלה ... אם עברנו את זה - אכן הכל אפשרי (-:

רק שבוע בבית וכבר אפשר להרגיש איך הבית ירד כמה הילוכים: הדברים מתנהלים באופן טבעי יותר, רגועים יותר.
ההשפעה חידדה אצלי את ההבנה כי אנו חווים קשיים בחיינו כשאנו נאלצים/מאלצים עצמנו לנהוג בצורה שאינה טבעית לנו.
אז חזרנו הביתה - אין כמו בבית (: זה מרגיש הכי טבעי, הכי נכון וזה תמיד היה אל מול עינינו רק שכנראה היינו עסוקים מכדי לראות...

מבחינת המערכת: מסתבר שאפשר להגיש בקשות (לפחות לגבי מחוז צפון) בחודשים מאי, יוני, יולי, אוגוסט - כי אז מתכנסת הוועדה המאשרת. ואנחנו בינואר... לא כ"כ מסתדר עם נהלי המערכת והם כמובן רוצים שהילד ילך לביה"ס עד ש...
ואנו אומרים: הוא יהיה בבית עד ש...
אני מניחה שבירוקרטיה תהיה ברמה כזו או אחרת וכשאני נלחצת אני מזכירה לעצמי שזו זכותי ואחריותי לדאוג לרווחת ילדיי.

אתמול נפגשתי עם הקבס"ית (קצין ביקור סדיר) באיזורנו, שאלתי את בני מה לומר לה כשהיא תשאל מדוע אתה בבית?
אז הוא חשב רגע, הסתכל עליי ואמר: תגידי לה: כי ככה בחרנו.
ואכן כך (-:
לחיי חופש הבחירה
ולחיינו

ואווו, חלום שמתגשם!
תהנו, ותשמחו, ותלמדו..... ושיהיה כיף!!
מעניין איך הילד שכבר לא בבית הספר מתייחס לזה..... איך הוא מגיב?
ומי עוד בבית?? ואיך מגיבה המערכת? ועוד המון שאלות....

בהצלחה רבה
ספרי בני כמה הילדים ואיך הגעתם להחלטה הזו?

כיף לקרוא, בהצלחה בדרככם החדשה @}

תודה לכן (-:

היום יום כ"כ יפה - יצאנו לגן המשחקים, היו שם עוד הורים וילדים בין השאר שוחחו על כך שצריך כבר לחזור כי צריך להכין שיעורים.
חשבתי על העניין הזה של ה"צריך" שמופיע כ"כ הרבה בחיים...

אחד מהדברים שאני אוהבת בחינוך ביתי הוא האפשרות לזרום בקצב שלנו לפי הרצון שלנו.
האפשרות לנוע בין חוויות היומיום ללא האילוץ לעשות דבר מה עקב מחוייבות למערכת חיצונית.
כי איזו מחוייבות יכולה להיות מעל המחוייבות שלנו לעצמינו?
לחיות את החיים שלנו מתוך חופש, מתוך שמחה מתוך רצון אמיתי להתנסות בחוויות שאנו מזמנים לעצמינו
בעודנו משתדלים להיות נאמנים לאמת הפנימית שלנו אשר מובילה אותנו בדרך.

לפעמים אני תופסת את עצמי חושבת במסגרת "הצריך" ואז אני נזכרת שאני לא מוכרחה לעשות דבר
אלא אם אני באמת רוצה לעשותו. או אז כל דבר אשר אדם עושה - נעשה ממקום של רצון ולא ממקום של נטל או חובה.
וכשנולד המקום בו מרגישים את הרצון - נוצר המקום בו נולדת ההנאה,
ואז כל רגע מקדש את עצמו בזכות מה שהוא - ולא בזכות מה שהספקנו לעשות בו.

שתהיה שבת של הקשבה,
שבת של הנאה מכל מה שנמצא מסביבנו
ולפעמים אנו עסוקים מכדי להבחין.

איזה יופי! שיהיה בהמון הצלחה. הדרך אכן מרתקת ומופלאה ומאוד מספקת. @}

מותיקה בשטח- בהצלחה
הלמידה המשותפת הצמיחה המשותפת עם הילדים זו חוויה מדהימה.

היום עבר עלינו יום נהדר (: התעוררנו בנחת. הגדול ביקש ללמוד אנגלית (בן 6.5) ולמדנו על הצבעים ואח"כ נכנסנו לאתר באינטרנט שמלמד על אותיות הABC והוא השתעשע לו כשעתיים...
קראתי בבאופן סיפורים נהדרים של למידה והתפתחות, תהיתי איך תתרחש הלמידה אצלינו בבית וגיליתי שגם אצלינו (טפו טפו טפו) היא מתרחשת כל הזמן
למשל היום, אני אפילו לא יודעת מה הביא אותנו לדבר על מצבי צבירה, פוטוסינתזה ואטמוספירה...

מאז שאנחנו בבית אני רואה שהגדול הרבה יותר נינוח וחיוני כאילו התעורר לחיים... (וגם אני)
הקטנים עדיין במסגרת של גן: האמצעית שנה הבאה אמורה לעלות לכיתה א' היא תוכל לבחור ללכת לביה"ס או להשאר בבית.
הקטן בן שנתיים

אז זהו, יצאנו לדרך - מצפה לדרך מרתקת,
במקביל אני עובדת על קבלת האישור.

ביום רביעי יצאה לפועל ההחלטה לפצוח בחינוך ביתי. הפסקנו לשלוח את הילד לביה"ס והנה אנחנו על דרך חדשה...
אני פותחת את הדף הזה כדי לזכור ללוות את עצמי בתהליך בו אני מלווה את ילדיי.
דף זה יהיה המקום בו אשתף בחוויות המשפחתיות שעוברות עלינו עם חזרתנו "הביתה" (: