המון זמן לא כתבתי - השפעת עברה עלינו אחד אחד (-:
קצת יותר מחודש הגדול מחוץ למערכת. החל מהשבוע הצטרפה גם הבת (-: ונפרדנו ממערכת החינוך.
לפני כחודש הילדה לא היתה עדיין בעניין של חינוך ביתי ואנחנו לא רצינו לחייב...
ככל שעברו הימים נראה שעברה תהליך בתוך עצמה.
לפני כשבועיים אמרה לי: "אמא את זוכרת ששאלת אותי אם אני רוצה ללמוד בבית או בגן?"
"כן" עניתי. "חשבתי על זה והחלטתי שאני רוצה ללמוד בבית". חייכתי לעצמי, אבל אז חשבתי
שכרגע יש עוד עניינים עם הניירת של הגדול ואולי לא כדאי לעשות גלים גדולים מדיי...
העליתי את האפשרות שפשוט נעביר את השנה הזו ונגיש מסמכים בקיץ עבור השנה הבאה לשניהם...
עברו הימים... הילדה ביקשה להישאר בבית והתחילה ללכת לסירוגין לגן.
אחרי כמה ימים התקשרו מהגן - הסברתי שאני לא מתכננת להכריח את הילדה ללכת.
אמרו לי שיצטרכו לדווח - אמרתי אין בעיה.
למחרת הילדה הלכה לגן. נדהמתי ששבוע שלם היא לא ביקשה להישאר בבית.
בדיעבד הילדה סיפרה שהגננת גערה בה על כך שהיא לא באה לגן ושזה "אסור".
מכעיס נורא שהגננת מפילה את זה על הילדה...
בכל אופן, השבוע חשבתי שוב...
ממילא יש עניינים עם הניירת של הגדול אז מה יכול להיות? נוסיף גם את שלה.
ביום שני כשחזרנו מהגן שאלתי אותה אם היא רוצה לעבור לחינוך ביתי.
היא מאוד שמחה והתרגשה וגם אני (-: חשבתי לעצמי: הנה הבת שלי חוזרת הביתה...
המון זמן אני מסתובבת בהרגשה שמשהו חסר לי איתה בקשר.
מאז שהיא בבית זה השתחרר.. אין ספק שהרווחתי את הבת שלי בחזרה.
אז הודעתי לקבס"ית ושלחתי ניירת . ככל הנראה בעוד כשבועיים היא תבוא לבקרנו עם עוד מישהו ממשרד החינוך
והנה הדברים מתחילים להתגלגל.
הולך נהדר עם שני הגדולים בבית והשינוי עושה טוב לכל המשפחה.
החינוך הביתי נותן לי את האפשרות להיות האמא שרציתי להיות.
הייתי אמא כל הזמן. אבל הייתי אמא שחיפשה את הדרך להיות האמא שהיא...
מדהים שהתשובה היתה כאן כל העת...
אז מצאתי את הדרך שלי ועכשיו אני צועדת בה (-: לומדת כל יום משהו חדש ... חינוך ביתי או לא? (-;
כל הטוב שבעולם