על ידי יולי_קו » 22 מרץ 2021, 10:18
את ביבשת אירופה? אם כן, יש סיכוי
אבל נדמה לי שאת באחת האמריקות. ואם כן- אשמח לדעת!
בקשר להבנה ודיבור, מרגיש לי שאפשר לדבר איתם על הכל מגיל אפס. חמי ז״ל דיבר עם בני על פיזיקה ברמות אוניברסיטאיות (הוא היה מרצה) כשבני היה בגיל שלושה שבועות
וזה הרדים אותו יופי D-: והעניק לי זמן מקלחת בנוסף
זה קצת בצחוק, אבל ברצינות: עם היונקים אפשר לדבר מגיל אפס על מה שאפשרי, על מה שנוח/אפשרי לאמא. ככה יכולתי להניק בשכיבה. (אני התחלתי עם בני בגיל מאוחר כי היה לו פה קטן ,ולדעתי גם לשון קשורה שלא אובחנה, אז בהתחלה הנקתי בישיבה עם אלף כריות בשביל להציל את הפטמות שלי (היתרון: קראתי המון בתקופה ההיא, כי הנקתי כל פעם 40-60 דקות, והוא ינק המון וגדל לאט). אבל תמיד אמרתי להם מה לעשות (לפתוח פה גדול, לא לנשוך, לחכות עוד קצת כי אנחנו בנסיעה, שאני בשירותים ותיכף ארים שוב על הידים, ...). וגם בעזרת הדיבור גמלתי מיניקת לילה וזה הלך מעולה אצל שניים מילדי (66% הצלחה
).
לדעתי אפשר להסתכל לה בעיניים ולהגיד שאמא תשמח להניק בשכיבה, כי הגב של אמא עייף וצריך להשען/ לשכב בשביל לנוח.
אולי את יכולה לשבת ולהשכב בהדרגה אחורה (על פוף גדול או ערימת שמיכות קשורה בסדין, או אלף כריות?
לדעתי כדאי לדבר איתה על זה, אבל על עצמך, בלי לדבר על ׳את׳. לא- את כבדה, אלא- אני עייפה/ הגב שלי צריך לשכב. בואי ננסה, הציצי רוצה להניק אותך.
מה שעזר לי במסע הזה זה לדעת שהנקה טובה לגוף האם (זאת אמירה טוטאלית, ובטוח שלא נכונה לכולן, אבל סטטיסטית היא מפחיתה סיכון של סרטן שד), וטובה לתינוקות שלי כי זאת התזונה הכי טובה בשבילם, אז שווה להשקיע במציאת דרכים שיאפשרו לי להנות בזמן ההנקה, בטח ובטח לא לסבול או להקריב את עצמי, כי ככה אוכל להניק לאורך זמן.
מה דעתך?
את ביבשת אירופה? אם כן, יש סיכוי :-) אבל נדמה לי שאת באחת האמריקות. ואם כן- אשמח לדעת!
בקשר להבנה ודיבור, מרגיש לי שאפשר לדבר איתם על הכל מגיל אפס. חמי ז״ל דיבר עם בני על פיזיקה ברמות אוניברסיטאיות (הוא היה מרצה) כשבני היה בגיל שלושה שבועות :-) וזה הרדים אותו יופי D-: והעניק לי זמן מקלחת בנוסף |יש|
זה קצת בצחוק, אבל ברצינות: עם היונקים אפשר לדבר מגיל אפס על מה שאפשרי, על מה שנוח/אפשרי לאמא. ככה יכולתי להניק בשכיבה. (אני התחלתי עם בני בגיל מאוחר כי היה לו פה קטן ,ולדעתי גם לשון קשורה שלא אובחנה, אז בהתחלה הנקתי בישיבה עם אלף כריות בשביל להציל את הפטמות שלי (היתרון: קראתי המון בתקופה ההיא, כי הנקתי כל פעם 40-60 דקות, והוא ינק המון וגדל לאט). אבל תמיד אמרתי להם מה לעשות (לפתוח פה גדול, לא לנשוך, לחכות עוד קצת כי אנחנו בנסיעה, שאני בשירותים ותיכף ארים שוב על הידים, ...). וגם בעזרת הדיבור גמלתי מיניקת לילה וזה הלך מעולה אצל שניים מילדי (66% הצלחה :-)).
לדעתי אפשר להסתכל לה בעיניים ולהגיד שאמא תשמח להניק בשכיבה, כי הגב של אמא עייף וצריך להשען/ לשכב בשביל לנוח.
אולי את יכולה לשבת ולהשכב בהדרגה אחורה (על פוף גדול או ערימת שמיכות קשורה בסדין, או אלף כריות?
לדעתי כדאי לדבר איתה על זה, אבל על עצמך, בלי לדבר על ׳את׳. לא- את כבדה, אלא- אני עייפה/ הגב שלי צריך לשכב. בואי ננסה, הציצי רוצה להניק אותך.
מה שעזר לי במסע הזה זה לדעת שהנקה טובה לגוף האם (זאת אמירה טוטאלית, ובטוח שלא נכונה לכולן, אבל סטטיסטית היא מפחיתה סיכון של סרטן שד), וטובה לתינוקות שלי כי זאת התזונה הכי טובה בשבילם, אז שווה להשקיע במציאת דרכים שיאפשרו לי להנות בזמן ההנקה, בטח ובטח לא לסבול או להקריב את עצמי, כי ככה אוכל להניק לאורך זמן.
מה דעתך?