על ידי אלי_ירושלים* » 04 אוקטובר 2017, 15:53
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
לפני 4 שנים ו-10 חודשים בחורף הקר והמושלג שבירושלים , ראיתי חתולה בגינה של אמי שהכרתי קודם , והיה נראה עליה שנמאס לה מהחיים בחוץ.
הבאתי אותה לביתה של אמי כדי שתעבור לפחות את הלילה המושלג במקום חם.
החתולה נשארה עמנו מאז.
שכן ותיק אמר שהיא לפחות בת 10,נכון לינואר 2013.
תמיד אהבתי בעלי חיים ובעיקר חתולים.
אך ההיכרות עימה חשפה בפניי עולם חדש.
מצאתי עצמי מגיע לפחות פעם ובדרך כלל יותר מכך בכל יום לאימי בכדי להיות עם החתולה.
היא אפורה,שמנה ויפהפיה.
קניתי לה ממיטב המזון.
החלפתי לה מים בכל ביקור לאחר ששטפתי הכלי.
בכל עת בו רצתה לצאת החוצה , איפשרנו לה ,וכאשר רצתה לאכול , הייתה עולה אלינו.
חכמה בצורה שלא תאמן.
מבינה שקוראים לה בשמה,מיצי,ואף עונה מיאו קצר,יודעת לשתות כאשר אמרתי לה שתי,באה כאשר אמרתי בואי,ועוד.
ביוני השנה,2017 עזבה לפתע את הגינה ועברה לגינה סמוכה.
לא הבנתי מדוע.
לאחר חודש ימים הייתה בסלון ,עייפה ומרוטה.
היססתי אם לקחת אותה לוטרינר מכיוון ומעולם לא הייתה בשבי.
אזרתי אומץ,ולקחתי אותה לוטרינר,שלא אכתוב שמו בכדי לא להגיע לתביעת לשון הרע.
הוטרינר הזריק זריקה לא ידועה,החתולה שבה לבית,ואכלה במרץ.
חשבתי שהכל מאחוריי.
כמה שטעיתי.
לאחר מספר שבועות שוב הייתה היא כמו סמרטוט.
התחילה להקיא את כל מה שאכלה.
לקחתי אותה לאותו וטרינר בשנית.
ביצע בדיקת כימיה בדם בלבד ואמר כי יש לה אנמיה,זה הכל.
לאחר חודש החמרה נוספת,הקאות וירידה במשקל.
בביקור הנוסף,השלישי אצלו הצהיר כי טיפול יעלה יקר,והסכמתי כמובן.
הוא נתן אינפוזיה,וסטרואידים.
בשחרור המשכתי לתת לה סטרואידים ולאחר חודש שיפור ניכר.
כל כך שמחתי.
הייתי מכין לה פעמיים ביום חזה עוף על האש, בשר על האש,טונה,אוכל יבש איכותי,בקיצור חדר אוכל רויאל ביץ אילת.
כאשר הנחה הוטרינר להתחיל להפחית מהכדור,החלה שוב להקיא,או אז הבאתי אותה אליו,ונתן לה זריקת סטרואידים.
לצערי לא היה זה מספיק.
4 ימים החתולה לא אכלה וכמעט ולא שתתה ,וכבר כיפור בפתח,ובלילה אחרי כיפור סבלה מאוד.
בילתה את 4 הלילות האחרונים בתוך האמבטיה,ללא מים,ובבוקר לאחר כיפור הקיאה את מיצי הקיבה שנותרו,פירפרה ונפטרה בזרועותיי.
ניסיתי לבצע החייאה ,וללא הצלחה.
נהרסתי.
לא פחות מאובדן של ילד.
היא הייתה עמי ברגעיי הקשים ותמיד נשארה נאמנה.
לא התלוננה,לא אמרה שאני מחמיץ פנים.
הלכה אחריי לכל מקום.
נשבר לי הלב.
אני באבל , ומי שרוצה שייגחך,אך זו האמת.
הצטערתי שלא דאגתי לה יותר.
שלא לקחתי אותה לוטרינר אשר היה למן ההתחלה עושה בדיקות דם נרחבות ויודע מה יש לה.
קברתי אותה בגינה, בה גדלה , בקבר שלא היה מבייש אדם מכובד שנפטר.
אני לא אעלה כרגע את הרגעים בהם שכנים היו מגרשים אותה ואני הייתי רב איתם ללא גבול, או עת הפחידו אותה ועוד.
גם לכך יבוא זמן החשבון.
אנא,לכל מי שיש לו חתול :
אם הוא עוזב את האזור בו שהה בדרך כלל,הוא יודע שימיו ספורים.
קחו אותו מיד לוטרינר אמין וטוב.
כזה שאיכפת לו מבעח ולא רק מכסף.
אם יש אחד כזה אני מתכוון...
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
לפני 4 שנים ו-10 חודשים בחורף הקר והמושלג שבירושלים , ראיתי חתולה בגינה של אמי שהכרתי קודם , והיה נראה עליה שנמאס לה מהחיים בחוץ.
הבאתי אותה לביתה של אמי כדי שתעבור לפחות את הלילה המושלג במקום חם.
החתולה נשארה עמנו מאז.
שכן ותיק אמר שהיא לפחות בת 10,נכון לינואר 2013.
תמיד אהבתי בעלי חיים ובעיקר חתולים.
אך ההיכרות עימה חשפה בפניי עולם חדש.
מצאתי עצמי מגיע לפחות פעם ובדרך כלל יותר מכך בכל יום לאימי בכדי להיות עם החתולה.
היא אפורה,שמנה ויפהפיה.
קניתי לה ממיטב המזון.
החלפתי לה מים בכל ביקור לאחר ששטפתי הכלי.
בכל עת בו רצתה לצאת החוצה , איפשרנו לה ,וכאשר רצתה לאכול , הייתה עולה אלינו.
חכמה בצורה שלא תאמן.
מבינה שקוראים לה בשמה,מיצי,ואף עונה מיאו קצר,יודעת לשתות כאשר אמרתי לה שתי,באה כאשר אמרתי בואי,ועוד.
ביוני השנה,2017 עזבה לפתע את הגינה ועברה לגינה סמוכה.
לא הבנתי מדוע.
לאחר חודש ימים הייתה בסלון ,עייפה ומרוטה.
היססתי אם לקחת אותה לוטרינר מכיוון ומעולם לא הייתה בשבי.
אזרתי אומץ,ולקחתי אותה לוטרינר,שלא אכתוב שמו בכדי לא להגיע לתביעת לשון הרע.
הוטרינר הזריק זריקה לא ידועה,החתולה שבה לבית,ואכלה במרץ.
חשבתי שהכל מאחוריי.
כמה שטעיתי.
לאחר מספר שבועות שוב הייתה היא כמו סמרטוט.
התחילה להקיא את כל מה שאכלה.
לקחתי אותה לאותו וטרינר בשנית.
ביצע בדיקת כימיה בדם בלבד ואמר כי יש לה אנמיה,זה הכל.
לאחר חודש החמרה נוספת,הקאות וירידה במשקל.
בביקור הנוסף,השלישי אצלו הצהיר כי טיפול יעלה יקר,והסכמתי כמובן.
הוא נתן אינפוזיה,וסטרואידים.
בשחרור המשכתי לתת לה סטרואידים ולאחר חודש שיפור ניכר.
כל כך שמחתי.
הייתי מכין לה פעמיים ביום חזה עוף על האש, בשר על האש,טונה,אוכל יבש איכותי,בקיצור חדר אוכל רויאל ביץ אילת.
כאשר הנחה הוטרינר להתחיל להפחית מהכדור,החלה שוב להקיא,או אז הבאתי אותה אליו,ונתן לה זריקת סטרואידים.
לצערי לא היה זה מספיק.
4 ימים החתולה לא אכלה וכמעט ולא שתתה ,וכבר כיפור בפתח,ובלילה אחרי כיפור סבלה מאוד.
בילתה את 4 הלילות האחרונים בתוך האמבטיה,ללא מים,ובבוקר לאחר כיפור הקיאה את מיצי הקיבה שנותרו,פירפרה ונפטרה בזרועותיי.
ניסיתי לבצע החייאה ,וללא הצלחה.
נהרסתי.
לא פחות מאובדן של ילד.
היא הייתה עמי ברגעיי הקשים ותמיד נשארה נאמנה.
לא התלוננה,לא אמרה שאני מחמיץ פנים.
הלכה אחריי לכל מקום.
נשבר לי הלב.
אני באבל , ומי שרוצה שייגחך,אך זו האמת.
הצטערתי שלא דאגתי לה יותר.
שלא לקחתי אותה לוטרינר אשר היה למן ההתחלה עושה בדיקות דם נרחבות ויודע מה יש לה.
קברתי אותה בגינה, בה גדלה , בקבר שלא היה מבייש אדם מכובד שנפטר.
אני לא אעלה כרגע את הרגעים בהם שכנים היו מגרשים אותה ואני הייתי רב איתם ללא גבול, או עת הפחידו אותה ועוד.
גם לכך יבוא זמן החשבון.
אנא,לכל מי שיש לו חתול :
אם הוא עוזב את האזור בו שהה בדרך כלל,הוא יודע שימיו ספורים.
קחו אותו מיד לוטרינר אמין וטוב.
כזה שאיכפת לו מבעח ולא רק מכסף.
אם יש אחד כזה אני מתכוון...