על ידי אהוד* » 27 אוקטובר 2007, 11:06
שלום יקרות ויקרים
חושב שהגיע הזמן להרחיב את מעגל הנתינה.
בהמשך הדף תימצאו הנחיות למדיטצייה שנולדה מתוך רצון לאפשר לאלא שיש להם שיעור עם הירדמות, ללמוד אותו וגם לישון כמו מלאכיות/ים.
אני מאמין, חש וחווה שסוד האושר, הבריאות וההתפתחות בחיים האלה מצוי בהווה, כך שכל מה שיכול לעזור לנו להגיע לחווית הווה, הרי הוא מבורך.
כך שגם ברגע זה אם מצליחים להיות רק בקריאה, בלי מחשבות עבר ובלי מחשבות עתיד, הרי אתם/ן בהווה.
תרגול מהנה.
מדיטציית הירדמות – ברוח ויפסנא
1 נשכבים במיטה בתנוחה נוחה (עדיף בתנוחת הרפייה, על הגב).
2 מתיידעים לכך שאנו שוכבים; אומרים בלב – "שכיבה, שכיבה, שכיבה".
3 אומרים בלב – "כוונה לשינה, כוונה לשינה, כוונה לשינה."
4 מעבירים את המודעות לנשימה; מניחים את המודעות על הבטן ועוקבים אחר העלייה והירידה שלה, עם כל נשימה. כאשר שואפים והבטן עולה, אומרים בלב "עלייה" וכאשר נושפים והבטן יורדת, אומרים בלב "ירידה" (משתדלים לסנכרן את הגיית המילים "עלייה" ו"ירידה", עם קצב הנשימה. לדוגמה במקרה של שאיפה איטית נאמר בלב "ע.. לי.. יה" ובהתאם במקרה של נשיפה מהירה נאמר בלב "ירידה".
- חשוב להתחבר לקצב הטבעי של הנשימה ולא לכפות קצב מלאכותי. אם אנו רואים שלא קל לנו לאפשר לנשימה להיות ספונטאנית, אפשר לעצור את הנשימה באופן מלאכותי וכאשר רפלקס הנשימה הטבעי יכפה עלינו לנשום, להצטרף לגל הטבעי.
יתכן וניווכח שהנשימה הטבעית מהירה, איטית או שלעיתים יש מרווחים גדולים יחסית בין נשימה לנשימה, נקבל בברכה כל קצב ספונטאני בלי להתערב בו.
- את השלבים השונים יש לתרגל ברצף.
- ובמקרה ושמים לב שהמודעות נדדה למחשבות, תחושות, רגשות וכו', אנו מחזירים אותה בעדינות אל הגוף ומתחילים את התהליך מחדש מהשלב השני, בין אם הנדידה התרחשה בין שלב לשלב או בתוך כל אחד מהשלבים.
- מומלץ לתרגל בלי ציפייה להשיג דבר או להצליח.
הלוואי ונמצא את האושר האמיתי
הלוואי ונמצא נירוונה
חיבוק גדול
אהוד
שלום יקרות ויקרים
חושב שהגיע הזמן להרחיב את מעגל הנתינה.
בהמשך הדף תימצאו הנחיות למדיטצייה שנולדה מתוך רצון לאפשר לאלא שיש להם שיעור עם הירדמות, ללמוד אותו וגם לישון כמו מלאכיות/ים.
אני מאמין, חש וחווה שסוד האושר, הבריאות וההתפתחות בחיים האלה מצוי בהווה, כך שכל מה שיכול לעזור לנו להגיע לחווית הווה, הרי הוא מבורך.
כך שגם ברגע זה אם מצליחים להיות רק בקריאה, בלי מחשבות עבר ובלי מחשבות עתיד, הרי אתם/ן בהווה.
תרגול מהנה.
מדיטציית הירדמות – ברוח ויפסנא
1 נשכבים במיטה בתנוחה נוחה (עדיף בתנוחת הרפייה, על הגב).
2 מתיידעים לכך שאנו שוכבים; אומרים בלב – "שכיבה, שכיבה, שכיבה".
3 אומרים בלב – "כוונה לשינה, כוונה לשינה, כוונה לשינה."
4 מעבירים את המודעות לנשימה; מניחים את המודעות על הבטן ועוקבים אחר העלייה והירידה שלה, עם כל נשימה. כאשר שואפים והבטן עולה, אומרים בלב "עלייה" וכאשר נושפים והבטן יורדת, אומרים בלב "ירידה" (משתדלים לסנכרן את הגיית המילים "עלייה" ו"ירידה", עם קצב הנשימה. לדוגמה במקרה של שאיפה איטית נאמר בלב "ע.. לי.. יה" ובהתאם במקרה של נשיפה מהירה נאמר בלב "ירידה".
[list]
[*] חשוב להתחבר לקצב הטבעי של הנשימה ולא לכפות קצב מלאכותי. אם אנו רואים שלא קל לנו לאפשר לנשימה להיות ספונטאנית, אפשר לעצור את הנשימה באופן מלאכותי וכאשר רפלקס הנשימה הטבעי יכפה עלינו לנשום, להצטרף לגל הטבעי.
[/list]
יתכן וניווכח שהנשימה הטבעית מהירה, איטית או שלעיתים יש מרווחים גדולים יחסית בין נשימה לנשימה, נקבל בברכה כל קצב ספונטאני בלי להתערב בו.
[list]
[*] את השלבים השונים יש לתרגל ברצף.
[*] ובמקרה ושמים לב שהמודעות נדדה למחשבות, תחושות, רגשות וכו', אנו מחזירים אותה בעדינות אל הגוף ומתחילים את התהליך מחדש מהשלב השני, בין אם הנדידה התרחשה בין שלב לשלב או בתוך כל אחד מהשלבים.
[*] מומלץ לתרגל בלי ציפייה להשיג דבר או להצליח.
[/list]
הלוואי ונמצא את האושר האמיתי
הלוואי ונמצא נירוונה
חיבוק גדול
אהוד