זאת התנהגות סטנדרטית לגיל. יש תקופות כאלה. אם זה ממשיך הרבה זמן, מעל חודש, הייתי הולכת לעשות בדיקות דם ולראות שאין לה אנמיה, שגורמת לתופעות כאלה גם. אם את רוצה להניק פחות, אפשר לתת לה יותר אוכל, לתת יותר מים, ולקחת אותה החוצה, או לשים במנשא כי חלק מההנקה היא בגלל הקרבה לאמא.

ייתכן שהיא "מנביטה" שיניים טוחנות או ניבים. תינוקות מעדיפים בתקופות כאלה (גם חודשיים) מזון נעים יותר לחך.
גם שלבי התפתחות (מעבר להליכה, תחילת דיבור) יכולים לגרום ליניקה מוגברת.
זה די נפוץ. אני חושבת שהרכב החלב משתנה קצת בגיל הזה בערך.
עוד כיוון למחשבה: אוגוסט. חם. הנקה זה הכי כיף לבטן בחום הזה.

אם את לא שינית אורחות חיים באופן רדיקלי (דיאטה, עייפות תהומית, סטרס פסיכי) סביר להניח שאחד או שילוב של ההשערות בתוקף. שתו מים

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]האם ייתכן שאת בתחילתו של הריון חדש?[/u]
ממש לא (:

האם ייתכן שאת בתחילתו של הריון חדש?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום, חשבתי שעברתי את השלב של כל האמהות הטריות של "אין לי מספיק חלב". אבל מגיל 11 חודש וכבר במשך חודש התינוקת מבקשת לינוק כל 5 דקות (או פחות), עד אז שיחקה יפה לבד גם חצי שעה ופתאום כל היום מטפסת עלי ובוכה. אכלה קצת מוצקים בעיקר שלמים לרוב למשחק לא ארוחות גדולות. היום ניסיתי יותר להציע במשך כל היום אוכל אחר לפני הנקה, לפעמים הסכימה ואכלה קצת יותר. ואכן קצת יותר רגועה. אז אמשיך ככה. אבל גורם לי לתהות האם פתאום הגוף שלי לא מצליח לייצר מספיק חלב לצרכים של הגיל הזה? יש סיבה לדאגה לגבי עתיד ההנקה לטווח ארוך?

חברות, אתן עונות על שאלה ישנה (-:

[u]עוד מעט ילדי יתחיל לטעום דברים חדשים ואני מתרגשת מהמעבר,[/u]
התינוק שלך יתחיל רק לטעום דברים חדשים וממש לא לאכול אותם ולהיות ניזון רק על ידם. להיפך, ההנקה היא הבסיס התזונתי שלו שתאפשר לו לטעום כרצונו ולאט לאט להכניס יותר ויותר מאכלים אחרים לעולמו אבל מדובר בתהליך מאד הדרגתי עם הרבה נסיגות ובתקופות של שיניים / מחלות הרבה פעמים ההנקה תהיה מקור התזונה הבלעדי שלו. יש ילדים שונים עם תאבון שונה והעדפות שונות, יש כאלה שיתלהבו מאד ממזון מוצק ויש כאלה שיעדיפו לדחות את המוצקים לאחרי גיל שנה. ההנקה, מעבר להיותה מקור תזונה מספקת לילד שלך עוד הרבה דברים חיוניים וחשובים !

לא הבנתי את השאלה
למה בקבוק ולא להמשיך להניק?
אם את מפסיקה להניק את חייבת לתת תמ"ל עד גיל שנה,אין אוכל אחר שיכול להתאים לתינוק

שלום לכולם,
האם תוכלו להאיר את עיניי?? אני אם מניקה מזה ארבעה חודשים, תמיד אמרתי לעצמי שאני יניק לפחות עד גיל חצי שנה, עוד מעט ילדי יתחיל לטעום דברים חדשים ואני מתרגשת מהמעבר, בכל המאמרים שקראתי והאנשים שדיברתי , כולם ממליצים להמשיך לתת לילד בהתחלה בקבוק של תחליף חלב אם בבוקר ובערב ובהדרגה עד גיל שנתיים לפחות להפחית עם הבקבוק עד שהוא נגמל לגמרי. הייתי רוצה לדעת האם יש תחליף למטרנה או לסימילאק? ממש לא הייתי רוצה לתת את זה לילד שלי.. השאלה בעצם היא אם יש תחליף למטרנה ולחלב אם?

תודה לאלמונית הנחמדה. לימור

את לא בדף הנכון. הדף הזה מדבר על הנקה [b]מלאה[/b]{{}}, כלומר ללא שילוב מוצקים. אולי תשאלי בדף [po]עד מתי להניק[/po]{{}}?
וחוץ מזה לדעתי עדיף שתמקדי - את מחפשת הורים לפעוטות שעודם יונהקים (כדי שייתנו את התצפית שלהם לגבי הגמילה שתבוא בהמשך) או הורים שילדיהם כבר נגמלו?

שלום לכולם,
אני עובדת על כתבה ל"גלריה" של "הארץ" על הנקה, ומחפשת משפחות שבהן הילדים יונקים מעל גיל שנה, שנתיים, כמה שיותר... המטרה של הכתבה לספר איך בעצם ההנקה נפסקת: האם לפי רצון הילד, או שגם כאן יש איזה תהליך של גמילה? אנא פנו אליי למייל. limor.gal בג'ימייל

(-:

שולחת לך שקל וירטואלי (-:

[u]שמעתי מרופא ילדים שכמות הנוגדנים אינה משמעותית אם לא מתקבלת בהנקה מלאה...[/u]
אה!!!!!!!!!
there's the rub...
(סליחה שאני מצטטת את המלט)
איך אני אגיד את זה? המממ. נגיד ככה: חבל, חבל מאוד, חבל מאוד מאוד, שאני לא מקבלת שקל על כל פעם שרופא כלשהו אומר שטות כלשהי בנושא ההנקה.
צריך תמיד לזכור, שרופאים לא לומדים על הנקה.
לכן, לרובם הגדול הידע בהנקה דומה לידע של השכנה ממול. איך? שאם השכנה ממול במקרה גם הניקה וגם רכשה ידע בהנקה, אז היא יודעת. ואם לא, אז לא. בכל מקרה, זאת הגרלה, את לא יודעת על איזה רופא את נופלת, ולצערי אין מנוס אלא להיות ספקנים כלפי כל מה שרופא כלשהו אומר בנושאי הנקה או גמילה. ברוב המכריע של המקרים, זו דעתו הפרטית כאדם, ולצערנו, בורותו ודיעותיו הקדומות כאדם.
לכן, כעצה כללית, כל פעם שרופא אומר לכם משהו בנושא - מומלץ לבקש מייד מראה מקום. "זה מעניין מאוד. אני יכולה לקרוא את המאמר? יש לך מראה מקום?"

בקשר לתינוק האכלן... שני הבנים שלי כאלו... ואני חושבת כמו בשמת- אם התינוק מראה צורך ורצון- לא צריך למנוע ממנו (באותו אופן שאם התינוק שלך היה, למשל, מתחיל ללכת בגיל 9-10 חודשים לא היית קושרת אותו :-)).
הגדול שלי התחיל לטעום בגיל ארבעה וחצי חודשים וינק עד שנה וחודשיים (אבל זה לא קשור- הייתי בהריון, וההנקה נגמרה "פתאום" ז"א מחודש רביעי התחיל לינוק פחות ובחודש חמישי כבר נגמל מעצמו... או שפחת החלב או בגלל הטעם שהשתנה)
הקטן בן 8 וחצי חודשים, אוכל מוצקים וציצי ואין שום בעיה עם ההנקה בינתיים טפו טפו טפו
ואגב- לא יודעת לגבי הנקה מלאה (כי לדעתי אין תשובה אחת- איך אפשר לתת אותן "הוראות הפעלה" לילד כמו הבן שלי שנולד 4 קילו טפו טפו ובגיל חצי שנה עשה כבר הכל לפי הספר ויותר, וכבר היו לו 2 שיניים, לילד שנולד נגיד 2.5 קילו ואין לו שיניים ולא מראה התעניינות באוכל?), אבל הנקה לפי דרישה בשילוב מוצקים כמה שהתינוק מעוניין- עד ההריון הבא ;-) לפחות...

[u]כל כמות של חלב אם נותנת לו נוגדנים.[/u]
שמעתי מרופא ילדים שכמות הנוגדנים אינה משמעותית אם לא מתקבלת בהנקה מלאה...
מצטערת שאין לי סימוכין לכך.
גם מניסיון, ברגע שהגדולה לא היתה על הנקה מלאה התחילה לחלות. אבל במחשבה שניה, אותה חיסנתי ולדעתי המחלות היו קשורות לחיסונים -כלומר הופיעו בשבוע שבועיים לאחר החיסון. אז כיון שהורדה בהנקה היתה במקביל לחיסונים (בערך גיל 6 חדשים), קשה לקבוע את הקשר, אם בכלל.


[u]אבל מה זה "רוב הדגנים והקטניות"?[/u]
זה, אני חושבת, דיון לדף אחר, אני לא יודעת איזה. בגדול אני הגדלתי את המזון החי שאני צורכת, לכן הדגנים והקטניות המבושלים יצאו מן התפריט, במקביל אני אוכלת את חלקם מונבטים, אבל בכמויות קטנות.

[u]אז מדוע אנחנו שוקלים בטיפת חלב[/u]
רגע רגע, לא לשפוך את התינוק ביחד עם המים (-;
חשוב מאוד לשקול ולמדוד. זה גם יספק לכם מידע עבור התינוק הבא (למשל, אם יהיה דפוס דומה). זה חשוב מכל מיני סיבות.
אבל אפשר לא להתייחס לשום דבר שאחות טיפת חלב אומרת, שאיננו מחמאה (-: או פשוט להקשיב, להנהן בנימוס, ולהגיד כן כן. אגב, יש להם ליווי התפתחותי טוב, וכדאי בהחלט לנצל אותם. בגיל חמישה חודשים - זה גיל מוקדם לישיבה. הממוצע הוא יותר 6-8 חודשים.

[u]אני מפחדת שברגע שהחלב שלי ירד, הוא יחלה[/u]
למה? כל כמות של חלב אם נותנת לו נוגדנים, וגם את המזון הבריא. אילו היית נותנת זבל במקום החלב שלך, היה מקום לדאגה. אבל את נותנת אוכל אמיתי! ההנקה מגינה גם על בני ארבע שיונקים פעם ביממה, לפני השינה!

[u]אתמול הוא אכל אבוקדו... אבל רק כמה כפות.[/u]
מעולה! אבוקדו הוא מזון עתיר ויטמינים ומינרלים, ויש בו גם כמות יפה של קלוריות!

[u]כיוון שבמקביל הפסקתי לצרוך חלב ומוצריו באופק אדוק, הפסקתי לאכול חיטה ומוצריה ואת רב הדגנים והקטניות.[/u]
אופס! חלב וחיטה - בהחלט שווה להוריד מהתפריט, למענך. אבל מה זה "רוב הדגנים והקטניות"? ולמה קטניות? זו הגבלת תזונה חמורה מאוד.

[u]איך מזינים תינוק שאינו יושב? האם יש צורך לרסק למחית את כל מזונותיו?[/u]
איך הוא אוהב? לרוב, מושיבים אותו עלייך, כשהוא בעצם "נשען" בחיקך, אם את מבינה מה אני מתארת.
לא חייבים לרסק למחית. אבל תנסי. אם הוא יאהב, יופי. אם לא, לא צריך.
טוב מאוד שהוא מוצץ עשבי תיבול. הוא מרוויח מהם ומוציא את מה שהוא לא יכול ללעוס. בסדר. ניסית אגב, לתת לו רסק ירוק? כמובן, קודם לתת את המרכיבים לחוד. אם זו חסה, שילעס ותבדקי 4 ימים אם יש תגובה. אם זה סירפד, כמובן אין צורך ... בכל אופן לא ידוע על אלרגיה לסירפדים באכילה... ופטרוזיליה את כבר יודעת שהוא אוהב. נותנים מזון חדש ארבעה ימים רצופים כדי לוודא שאין מזה עצירות, שילשול, פריחה, אדמומיות, הקאה או כל תגובה לא סימפטית אחרת שמחשידה שהמזון לא רצוי לתינוק כרגע.
יש דף על התחלת מזון מוצק. חפשי "מוצק" או ב [po]מדור תינוקות ופעוטות[/po] או דומיו. לא זוכרת שמות דפים...
{@

וואו בשמת, איזו תשובה!
ותודה גם ל [po]מנסה לעזור[/po].
ניסיתן לעזור והצלחתן.
אני רגועה יותר.

בינתיים חשבתי הרבה. בן הזוג, לאחר חשיבה רבה גם הוא, אמר:
אם אנחנו בוחרים לא למול, לא לחסן, לחנך בבית וכו' אז מדוע אנחנו שוקלים בטיפת חלב והולכים לרופאה רגילה?
"אני מציע שפשוט נסמוך על עצמנו, הרי בלי המספרים לא היינו מעלים על דעתנו שמשהו לא בסדר" הוא גם הציע לא לדרוך שוב בטיפת חלב.

כן, אני מסכימה עם כל העצות.
היום הסתכלתי על הגור שלי ופתאום הבנתי שאולי הסיבה שהוא "לא עולה לפי הגרפים" היא שהוא מאד פעיל. למרות שאינו יושב עדיין ובקושי מצליח להתגלגל, הוא מוציא אנרגיה שלא תבייש כמה שעות של זיעה במכון כושר.

חידדתי לעצמי את השאלה וגם את הפחדים שלי,
יש לי צורך לשלוט על בריאותו של הגור שלי על ידי כך שאתן לו את החלב שלי ולא מזון אחר. אני מפחדת שברגע שהחלב שלי ירד, הוא יחלה, בעוד שבהנקה מלאה אני נותנת לו את הרמה הגבוהה ביותר של הנוגדנים (מאז שנולד, היינו חולים כבר כמה פעמים והגור לא נדבק בלינה משפחתית...)
זו כמובן הרגשתי שאינה מבוססת מדעית, אולי אני טועה.

הפחדים נבעו מהסביבה שלי ומהיותי יוצאת אותה המערכת שאינה תומכת בי ובבחירותי כיום. אחותי, אחות בדרגה הגבוהה ביותר בארה"ב במקצועה, חשבה שירידה כזו מן הגרף (נקרא ירידה של שתי נקודות - כלומר של שני גרפים) מעוררת שאלות ובעייתית. היא הבהילה אותי.


אני אזרום עם תהליך ההתפתחות הטבעי שלו (אתמול הוא אכל אבוקדו... אבל רק כמה כפות, כי מלאתי אותו בחלב לפני כן) בשמחה ובאהבה.



[u]האם הוא מסכים לינוק יותר בחדר חשוך, נטול גירויים?[/u]
הוא מסכים לינוק רק בחדר חשוך נטול גירויים, רק בשכיבה. הוא מאד ספציפי לגבי זה.
אם ממש ממש אין ברירה הוא יסכים לינוק קצת במנשא תוך כדי תנועה.
יום שאת רובו אנחנו מבלים מחוץ לבית מסתיים בכך שהוא רעב ואני מלאה עד כאב.


[u]כשהפסקת עם הפרנטל. אלרגיה לסויה, ויי ויי, והיום בכל מוצר מעובד, כולל לחם, יש קמח סויה...[/u]
אני לא בטוחה שהפרנטל עשה את הבעיה, כיוון שבמקביל הפסקתי לצרוך חלב ומוצריו באופק אדוק, הפסקתי לאכול חיטה ומוצריה ואת רב הדגנים והקטניות.
אצלנו בבית אין מזונות מעובדים ברמה גבוהה. קמח לאפיית לחם (עבור משפחתי, אני הפסקתי לאכול לחם) הוא דוגמה למוצר בעל רמת העיבוד הגבוהה ביותר שנכנס אלינו הביתה.

ועכשיו תכלס: איך מזינים תינוק שאינו יושב? האם יש צורך לרסק למחית את כל מזונותיו? האם יש על זה דף?
עד עכשיו הוא אכל רק אבוקדו ובננה שלמים שדחפתי בתוך רשת. את העלים הירוקים הוא לא ממש הצליח לאכול, רק מצץ אותם וזרק.

ושוב תודה על העזרה

אגב |יד1| מנסחת קצר: נזכרתי שהוא גילה סימני אלרגיה והם עברו כשהפסקת עם הפרנטל. אלרגיה לסויה, ויי ויי, והיום בכל מוצר מעובד, כולל לחם, יש קמח סויה...
אלרגיה גורמת לאי ספיגה במעי וזו סיבה ממש טובה לחירבוש של העליה במשקל. יש לקוות שעכשיו שהאלרגן סולק יהיה שיפור. וגם ככה הכל בסדר.

מסכימה עם כל מילה של בשמת.
אם את בכ"ז חוששת, את יכולה לתת מוצקים בעלי ערך קלורי גבוה יותר - בטטה, תפ"א, אחרי שבועיים לתת עוף וכו'.
בהצלחה

[po]חני תה[/po], אני ממש מסכימה עם [po]מנסה לעזור[/po] (הי, אני מכירה אותך? היה לך פעם ניק אחר פה? אפשר רמז?).

קראתי את המספרים, ובניגוד אלייך, שנבהלת, אני ממש נרגעתי.
הוא בסך הכל בן חמישה חודשים וכבר כמעט הכפיל את משקל הלידה!
משקלו כמעט 7 קילו בגיל חמישה חודשים! נשמע לי מעולה. יש לו עוד 7 חודשים לעלות בערך 2 ק"ג נוספים (שזה הממוצע, ואנחנו לא יודעים אם הוא "הממוצע" או לא).
את גם כותבת שהוא עירני וכל זה - זה מדד חשוב ביותר. לא לזלזל בו!
לפי תיאורך, מדובר בתינוק עירני, חיוני, סקרן, תאב חיים, מלא תיאבון, שמח לנסות מזון מוצק, מתפתח יפה - נשמע יופי.
כמה מאות גרמים לכאן או לכאן לא ממש משמעותיים. יותר משמעותי: שתהיה לו תחושה טובה, שאמא תהיה רגועה ותשמח איתו, שהוא יינק בשמחה ובכיף, יאכל מזון מוצק טרי, בריא וטעים בשמחה ובכיף, יתנסה וייפתח לכל הטעמים שהוא בוחר מתוך מגוון שמוצע לו, שהחיים יהיו מלאים בלסמוך על התינוק ועל הבריאות שלו.
זה טוב מאוד שאת מתייעצת, טוב לבדוק, טוב להיות עם היד על הדופק (אנחנו לא רוצות חלילה להזניח או לפספס משהו שראוי לטיפול) - ויחד עם זה ממליצה לשמור על אמונה שהכל באמת בסדר גמור, רק ליתר ביטחון אנחנו מוודאים.

עוד כמה הערות קצרות:
[u]קבעתי תור לבדיקה התפתחותית אצל הרופאה הקונוציונלית שלנו. אני חוששת ממה שתאמר לי (היא גם לא אוהבת את העובדה שהוא לא מחוסן).[/u]
מה מטריד אותך מבחינה התפתחותית? מה הוא כבר עושה? למה את רוצה בדיקה התפתחותית, אם הדאגה שלך היא שאולי הוא מתלהב מדי מאוכל ולכן יונק פחות וכך מקבל פחות קלוריות?
למה לך ללכת לרופאה שאת מפחדת ממנה? לא עדיף לחפש רופא/ה שתתן לך את ההרגשה שאת אדם שווה ערך ואינטליגנטי?
מה קשורים החיסונים להתפתחות או לגדילה? היא באמת מבקרת אותך על הבחירות ההוריות שלך בעניין ב' אם את באה בעניין א'? ואת צריכה לסבול את זה? אם כבר, לפחות נחסכה ממך הדאגה, שאולי יש בעיה כתוצאה מתגובה נסתרת לחיסון כלשהו...

[u]השבוע אעשה גם בדיקות דם לעצמי (תת פעילות בלוטת התריס) ואולי ברזל בשבילו.[/u]
בדיקות דם לעצמך זה יופי.
ברזל בשבילו - מיותר. לפני גיל 9-10 חודשים בדיקות הדם לא יראו תוצאה מהימנה, ואני מצטטת פה את ד"ר מירה ליבוביץ, מוסמכת ברפואת משפחה ויועצת הנקה מוסמכת.
לגבי יועצת הנקה - יועצת הנקה טובה היא לא רעיון רע, אם את חוששת שהיניקה שלו לא מספיק טובה.
אבל אם העניין הוא, שהוא ממלא את הבטן בירקות (דיאטתיים יחסית לחלב שלך), אז מה תעזור לך יועצת הנקה? במקרה כזה אין מה לשפר בהנקה, רק להציע לו לינוק בתקווה שהוא יסכים כל פעם לקנח בחלב...
האם הוא מסכים לינוק יותר בחדר חשוך, נטול גירויים?
האבחנה הראשונית שלך היתה, שבגלל המזון המוצק בגילו הצעיר, הוא מקבל פחות מדי קלוריות כי הירקות מחליפים חלק מהחלב. אבחנה זו מתאימה לחלוטין לתוצאות המחקרים על מתן מזון מוצק בגיל 4-6 חודשים (ולכן המומחים העולמיים להנקה מנסים להכניס את זה להמלצות האו"ם לגבי תזונת תינוקות). לכן היא נשמעת לי נכונה.

המסקנה הראשונית שלך מזה היתה, לחסום את דרכו למזון המוצק. מתוך הנחה, שמה שיותר חשוב הוא הכנסת הקלוריות והעליה במשקל.
אני מנסה להציע הסתכלות אחרת: כל המחקרים האחרונים בנושא עליה במשקל והנקה מראים שאין שום סיבה לפחד מ"רזון" (אין כאן באמת רזון, אני סתם מגזימה כדי לחדד את העניין). להיפך. בהנקה טבעית התינוקות באופן כללי רזים יותר מאשר אלה שאוכלים מבקבוק - והם גם בריאים יותר, לטווח קצר ולטווח ארוך כאחד.
אני מציעה הסתכלות, לפיה לא בריא לחסום צורך טבעי שבא מן הילד עצמו. בטח לא בריא להסתיר ממנו או לשקר לו או לרמות אותו. לדעתי זה אפילו ממש מזיק, כר פורה ליצירת הפרעות אכילה בעתיד (כי מה, התינוק יודע הכל. מה, הוא לא קולט שאת מתחבאת בשביל לאכול? שמסתירים ממנו את האוכל? שמגלים אי שביעות רצון מהתיאבון שלו?).
אני מציעה הסתכלות, לפיה יותר חשוב לתמוך בילד בסיפוק הצרכים הבריאים והטבעיים שלו למזון מוצק, בקבלה שמחה ושלמה של התיאבון שלו, הסקרנות שלו והעניין המגוון שלו באוכל - מאשר אם הוא יעלה עוד 200 גרם או פחות 200 גרם. או אפילו קילו שלם. לא לדאוג, ילד שאוהב אוכל ומאפשרים לו לאהוב אוכל ללא חסימות - ישלים מהר מאוד את הקילו הזה כשיוכל לאכול הכל הכל בעוד כמה חודשים.
תהליך ההתפתחות הבריא לטווח הארוך, שתומך בצרכים שהילד מבטא בצורה מאוד מאוד מאוד ברורה וחד משמעית (וידוע לנו שיש ילדים כאלה. כלומר, הוא לא חריג בזה שהוא רוצה לאכול כבר עכשיו, הוא רק במיעוט. אז מה? יש לו זכות להתפתחות הטבעית לפי הסדר האישי שלו, לא פחות מלתינוק שלא מגלה שום עניין באוכל עד גיל שנה למרות שמציעים לו בשמחה ומשתפים אותו בארוחות המשפחתיות) -
[b]בעיני[/b], ואני מדגישה שזה בעיני, ואת יכולה לחשוב אחרת, יותר חשוב בהרבה מאחוזון המשקל. בהרבה.
ושוב - במיוחד אחרי שקראתי את המספרים שנתת וראיתי שהם ממש בסדר גמור.

עד הטירונות.

להרגע. מיד! :-D
תינוק אמור להכפיל משקל לידה ב-6 חודשים ויש הרבה שלא 'עושים' את זה וזה בכ"ז בסדר. לא להזניח וכדאי לבדוק אבל זה לא נראה לי משהו מאוד מדאיג.
את מתארת דפוס גדילה שאופייני לתינוק יונק - עלייה מהירה עד כ-3 חודשים ואח"כ עליה מתונה יותר. תסתכלי ב[url=http://www.kellymom.com/babyconcerns/growth/weight-gain-metric.html]טבלאות[/url] של ארגון הבריאות העולמי - קצב העליה בחודשים 4-6 הוא 92-126 גרם בשבוע. בנך מעט מתחת למינימום אבל רק מעט וכמובן צריך לקחת בחשבון את הגנים שלו - האם אתם גדולים במיוחד? ממוצעים? קטנים?

בקיצור - שווה לבדוק אבל בוודאי בלי לחץ ובלי היסטריה.
בינתיים תמשיכי להציע לו לינוק לעיתים קרובות ואולי כדאי לחכות עם מוצקים או לשים לב לתת מוצקים עם ערך קלורי גבוה יותר מגזר וקישוא.

[u]אגב, מה המשקל שלו? מה זה "ממוצע"? כמה נולד? מה המשקל עכשיו? מה האורך שלו? באיזה אחוזון?[/u]
תהיתי לגבי השאלה הזו אז הלכתי לשקול אותו היום.
אוי ואבוי!!! עכשיו אני ממש דואגת.
נולד 3.560 (אחוזון 50) היקף ראש 35
כשהיה בן 16 שבועות שקל 6.180 (אחוזון 40), גובה 62 (אחוזון 50) הקיף ראש 41.2
היום בן 22 שבועות: שוקל 6.700 (אחוזון 25), גובה 65.5 (אחוזון 40), הקיף ראש 43

עלה במשך 6.5 שבועות רק 520 גרם! ירד מאחוזון 40 ל-25 תוך פחות מחדשיים.

קבעתי תור לבדיקה התפתחותית אצל הרופאה הקונוציונלית שלנו. אני חוששת ממה שתאמר לי (היא גם לא אוהבת את העובדה שהוא לא מחוסן).
אולי אני צריכה לפנות גם ליועצת הנקה.
השבוע אעשה גם בדיקות דם לעצמי (תת פעילות בלוטת התריס) ואולי ברזל בשבילו.

האם יכול להיות שהנקה מלאה לא מספיקה לו בגיל 5 חדשים?

[u]ולא ניתן להשלים חוסרים בדיעבד.[/u]
לא לשכוח שתאי הגוף מתחלפים אחת לכמה זמן.

לבדוק. לא נעים לדקור אבל זה מאוד חשוב ולא ניתן להשלים חוסרים בדיעבד. מה שהיה חסר בהתפתחות חלקים שונים בגוף - היה חסר.
אם הכל בסדר אז תהיי רגועה ואם יש חוסר - כדאי להשלים מהר ככל האפשר. הרבה פעמים הורים לא נותנים ברזל מכל מני סיבות ואח"כ מתברר שיש חוסר ואז התינוק מקבל הרבה יותר. חבל.
אם את צריכה לתת ברזל, תתחילי טיפה אחת לכמה ימים ולהעלות בהדרגה טיפה אחת כל כמה ימים - כאשר היציאות של התינוק מסתדרות. ההדרגה יכולה לעזור למנוע עצירות.
בהצלחה

רגע ומה לגביי ברזל? כי הוא לא מקבל ברזל ממקור אחר.האם צריך להוסיף טיפות ברזל?

תודה רבה זה ממש מרגיע אותי!

להניח לו. כל עוד הוא מתעניין ומכניס דברים לפה אז אין מה לדאוג.
(כאשר תינוק נמנע מלהכניס לפה כל דבר, גם צעצועים ולעפמים אפילו אצבעות, יש לשלול רגישות יתר של חלל הפה שעלולה לעכב את ההתפתחות)
חשוב לתת לו כפית שיתרגל את ההכנסה וההוצאה שלה מהפה - גם בלי אוכל.
יש תינוקות שמדלגים על שלב המחיות ומחילים מוצקים רק כאשר הם בשלים לאוכל אצבעות, יש גישה שאומרת שתינוק שמוּעד לאלרגיות ידחה בעצמו את המוצקים עד לאחר חלוף ה'סכנה'. מכירה כמה תינוקות שינקו מלא עד שנה פלוס והיום אוכלים הכל. הפרטית שלי התחילה טעימות בגיל 11 חודש והיום אוכלת הכל, מטורפת על פירות ובעיקר ירקות, מוכנה לטעום הכל ואוכלת בריא ומאוזן.

שלום לכולן
יש לי שאלה שמטרידה אותי:יש לי תינוק בן 10 חודשים שבנתיים יונק בלבד ואוכל קצת טעימות פה ושם אך לא ממש בהתלהבות.
אני יודעת שאפשר לחיות רק על חלב אם במשך שנה או משהו כזה אבל המצב לא משתפר והוא לא ממש רוצה לאכול עדיין.
האם ניתן לעשות משהו או להניח לו?
י

קצר, כי מאוחר:

[list]
[*] נראה לי שהבן שלך יודע בדיוק כמה הוא רוצה לינוק. בטוח שיש חלב אם הם יונקים. לא צריך לדאוג.
[*] נראה לי שהבן שלך רוצה ל-א-כ-ו-ל וזה ממש יופי. נשמע בריא, עם תיאבון, ומה שאת נותנת לו טוב. יש תינוקות שמתחילים מוקדם, הוא כנראה אחד מהם. אני לא בעד לחסום ולדכא רצון בריא ונורמלי של תינוק לאכול אוכל מוצק.
[*] אני בעד לא לדאוג כל כך. לא לדאוג בכלל. הדאגה, היא הבעיה כאן. הילד יונק בסדר גמור, אוכל בסדר גמור, הוא גדל לאהוב אוכל טבעי ובריא, מגוון של טעמים, יופי יופי יופי. אני בעד לתמוך בו בדרכו, לתת אוכל כמו שנתת, בשמחה ובאהבה, להניק כשהוא מבקש, בשמחה ובאהבה.
[/list]
פירות וירקות אין בהם כל כך הרבה קלוריות. לכן, התינוק יהיה רעב וישלים בהנקה. בכל מקרה, בקצב כזה של אכילה, בגיל חצי שנה תתחילי לתת לו דברים עם יותר קלוריות.
זו דעתי.
היא כמובן רק דעה דרך האינטרנט.
אגב, מה המשקל שלו? מה זה "ממוצע"? כמה נולד? מה המשקל עכשיו? מה האורך שלו? באיזה אחוזון?

לי יש בעיה הפוכה, וכן, זו בעיה עבורי, אשמח לעצות.
בני בן 5 חודשים, יונק מלא, עדיין לא יצאו שיניים, עדיין לא יושב ורק התחיל להתהפך מהבטן לגב.
תמיד יונק לפני השינה, כמעט אף פעם לא מעוניין לינוק בזמן עירות (ככה התרגלנו...)
הוא שמח, חזק, עירני, מאד תקשורתי וצחקן. משקלו ממוצע.
עושה פיפי 15 פעמים ביום וקקי בין 3-5 פעמים ביום.
מיום הוולדו, יונק פעם בשלש עד חמש שעות במשך דקות ספורות בין 5 ל-10 דקות.

התעניינותו במזון החלה בגיל 4 חדשים (כך היה גם אצל בתי), הוא משתולל בכעס וקולניות כשרואה אותנו אוכלים ומנסה לתפוס את המזון או המזלג בתאווה רבה.
פעם אחת נתתי לו בננה שלמה (בתוך רשת, כך שלא יוכל לבלוע חתיכות שלמות) והוא מצץ אותה דרך הרשת עד תום.
נתתי לו למצוץ ענפים של פטרוזיליה, חסה, מנגולד, פומלה. הכל הלך, והוא השתולל מזעם כשלא נתתי לו עוד.
הייתי בשוק וחשתי אשמה, האם הוא רעב? האם ההנקה לא מספיקה לו? אולי אין לי מספיק חלב.

בחנתי אותו ביתר קפידה ומאז הצעתי לו לינוק לעיתים קרובות. הוא לא גילה עניין ביניקה תכופה יותר.

החלטתי שהוא לא באמת רעב ושהוא בעצם מעדיף לדחוף לפה "צעצועים" עם טעם.
הבעיה בכך היא שזה מתסכל אותו, בלוטות הטעם מתגרות והוא רוצה עוד. כיון שלא מקבל, מתחיל ליילל בצעקות, כאילו צועק עלי (הוא לא בוכה כמעט אף פעם) כלומר שצעצועים עם טעם זה לא מספיק, הוא רוצה גם לבלוע אותם...

נכוויתי מן הניסיון שהיה לי עם בתי, כשהיא גילתה התענינות במזון בגיל 4 חדשים, אני התלהבתי ונתתי לה לאכול. היא אכלה יפה וכמות החלב שלי ירדה פלאים. בגיל 7 חדשים הרגשתי שאני מתייבשת והרגשה זו לוותה בהרגשת כישלון. אף פעם לא הצלחתי לשאוב אז התייאשתי מהר.
הנקתי אותה חלקית מאד עד גיל שנה וחצי (כשאני רב הזמן לא הייתי בטוחה שיוצא משם משהו).

הבעיה שלי משולבת:
איך אוכל להיות בטוחה שיש לי מספיק חלב?
האם להתעקש על הנקה מלאה עם תינוק כל כך צעיר שרוצה לאכול?
האם שילוב עם מזון (בננה, תפוח, תמרים, ירק, בטטה) לא תפגע בכמות הנוטריינטים שהוא מקבל? מזונות אלה ממלאים מאד וממכרים והרצון לינוק פוחת בעוד שאינם מספקים את כל צרכיו התזונתיים.

אני הייתי רוצה באופן אידיאלי להניק מלא לפחות עד גיל 9 חדשים, אבל כרגע אני צריכה לאכול בסתר כדי לא לגרות אותו.
האם אני טועה?

[u]עד איזה גיל הם ממש צריכים את ההנקה חוץ מהמוצקים?[/u]
בכל גיל. גם ילד בן שלוש שנתקף וירוס וחום גבוה, מסוגל להפסיק לאכול למשך יומיים, וחלב האם ממש מציל אותו, גם מבחינה תזונתית וגם מבחינת נוגדנים.

שלום
בתי בת 11 וחצי חודשים.בת בכורה ויונקת מלא ביום ובלילה-קצת נשנושים כדי לחזור לישון רגועה. (ישנה איתו במיטה) היא אוכלת מוצקים מעוכים בד"כ בארוחות איתנו ודי נהנית מזה. לא אוכלת כמויות גדולות בד"כ אבל בסדר.
העניין הוא שזה לא בא על חשבון ההנקות. היא יונקת הרבה (6-7 הנקות ביום לא כולל הלילה שזה יותר נשנוש..) היא נמצאת רב היום איתי בבית.
לפי הבנתי בגיל זה הם צריכים 5 הנקות לפחות חוץ מהאוכל המוצק.
שאלה שמעניינת אותי מאד:
עד איזה גיל הם ממש צריכים את ההנקה חוץ מהמוצקים?
אני לא מעוניינת להפסיק להניק אותה מיוזמתי אבל מעניין אותי מבחינה תזונתית נטו באיזה גיל תינוק שאוכל מוצקים כבר לא צריך את החלב אם?
מה שאני כן מעוניינת זה להיכנס להריון שני והמחזור לא חזר עדיין בגלל ההנקות. מצד שני לא רוצה לפגוע בבתי ולהפחית/להפסיק מיוזמתי אם זה לא בא ממנה.

לא שוכחת,
כשהגדול היה בן שנה וחצי,
פגשתי אמא לתינוק בן 9 חודשים שגמלה אותו,
כי" זה היה לו יותר מדי טוב".
" הוא אהב את זה כל כך, העיניים שלו התגלגלו איך שנכנסה לו הפיטמה לפה."
ישר ידעתי שהילד שלי ינק לפחות עד גיל שנתיים.
למעשב הוא ינק עד גיל שנתיים ו-9 חודשים,
הגמילה היתה קלה כל כך בצורה מפתיעה,
שכמו אישרה את כל שהרגשתי לגביי ההנקה שלו.
"יותר מדי טוב......."
באמת למה שלילדים יהיה יותר מדי טוב?!

הפורמולה לא מתאימה לכל אחד שסובל מחוסר תאבון, אבל לפי ההסתכלות הסינית
לרוב הילדים יש טחול חלש שגורם פעמים רבות לליחה - אלו הגורמים העקריים לחוסר תאבון.
הפורמולה מחזקת את הטחול ומייבשת ליחה (טוב גם לנזלת שקופה כרונית) ומומלצת
לילדים ע"י הרבה רופאים בסין ובארץ.
לילדים הכי קל לתת צמחים בטינקטורה (מיצויי אלכוהולי של הצמחים)
ניתן להזמין אותה ולקבל עלון מידע על עוד פורמולות פטנט (פורמולות נפוצות ובטוחות לשימוש) בזן צמחים ברמת אביב.
בכל אופן רצויי להתייעץ עם מטפל שמתמחה בצמחים סיניים.
את יכולה לפנות אליי במייל [email protected]

יעל, את יכולה לספר יותר על הפורמולה הסינית, בבקשה?

הקטן כבר בן שנה ושלושה , אוכל יפה (הכל יחסי) ולפעמים אפילו מבקש.
זה לא קרה מעצמו הוא מקבל פורמולת צמחים סיניים בשם er chen tang.
הוא מרגיש טוב , אני מרגישה טוב , טפו טפו טפו...

היום ראינו ממש פריצת דרך, הילד אכל מרק, אתמול והיום, וירקות, ופירות, וקוסקוס ועוד... ומנשנש כל היום... שמחתי, אך מה הסתבר? בגלל הצום אין לי כמעט חלב, הוא כנראה היה מורעב לגמרי. רק במקום לבכות החליט לאכול אז לא הבנתי שהבעיה היא מחסור בחלב. סתם שמחתי שהוא פתאום אוכל.
אולי זו פריצת דרך למצוקים?
אבל כמובן שלא הייתי מרעיבה אותו בכוונה ומונעת ממנו הנקה כדי שיאכל.

לגבי המילקשייק
קראי כאן(ואני מצטטת)
את יכולה להתקשר לאודים: 8858256-09 לברר מתי נפגשת קבוצת המוצקים הבאה. בינתיים הרשי לי לומר לך שאיני שותפה לדיעה שצריך להתחיל מירקות כדי לא להרגיל תינוקות לאוכל מתוק... הוא אכל אוכל מתוק כל חייו - את החלב שלך - ולכן קל לו יותר להתרגל לפירות מאשר לירקות, שטעמם שונה לגמרי. אני מתחילה בדרך כלל בחצי בננה מעורבבת בחלב אם ומרוסקת בבלנדר. זה דומה לחלב אם ותינוקות אוהבים את זה. תני לו את זה בכפית קטנה.

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=556&msgid=20685639
ובכלל בפורום של אסתר גרוניס היא מתיחסת לזה די ברבה

יעל, הברזל שלו נשמע בסדר גמור. כמעט במספר הרצוי. אין צורך לדאוג לו. הוא יאכל כשירצה.
אבל לך צריך לדאוג.
קשה למצוא איך לעזור לך דרך האינטרנט. לא ברור מה הבעיה.
את טוענת שזו ההנקה, אבל הגוף לא משקיע הרבה בהנקה בגיל הזה, ולכן צריך בירור יותר עמוק לגבייך - מה את יכולה לעשות, האם את רוצה לגמול (גם בלי שהוא אוכל מזון מוצק), וכן הלאה.
האם תוכלי לקבל עזרה בשביל להיכנס למיטה לשלושה ימים, לנוח, לשתות ולאכול, ורק להיניק כשהוא רוצה (אבל שמישהו אחר יטפל בו וישחק איתו? לידך או למטה?)?

יעל, תנסי לעשות נגלה אחת של הברזל הצמחי פלוריויטל. זה בקבוק שאמור להספיק ל-5 שבועות. אני שתיתי את זה ביחד עם אומני לחיזוק, וגם כי לא הייתי בטוחה מה עם עניין הברזל אצלה ולא רציתי לדקור אותה.
זה ממש טעים וגם נספג טוב. אפשר גם לערבב לו את זה עם טיפה מים, כמו מיץ אם לא יאהב ככה.
ואין ספק שאת צריכה להתחזק בעצמך, את נשמעת מותשת (לפי תאורייך).

קורה לפעמים שתינוק בן חצי שנה,נניח, מתעניין מאוד במוצקים ופתאום לא רוצה לינוק יותר?


[u]לה לצ'ה ממליצים לערבב עם החלב שלך פירות.[/u]
מה, ממש לערבב חלב אם שאוב עם פירות ולעשות כמו מילקשייק? :-9

תודה על כל העצות.
ניסינו את כולן , ספירת הדם שלו גבולית מאוד ( המוגלובין 10.7 )
הרבה ארוחות אצלנו הן עם הרבה חברים וילדים או תינוקות אכלנים בהחלט וזה לא מעניין אותו , כולם אוכלים
והוא משחק בצעצועים.
לא רק שהאוכל המגוון שלנו לא מעניין אותו , הוא מסרב גם למנות האחרונות - גלידות עוגות וכל הטעימים בהחלט
(שפעם לא האמנתי שמרצוני הם יוגשו על צלחתו מטעמי חוסר בריאות).
לגבי הברזל - זה גורם לו להקאות.
לגבי - אני מאוד מנסה להתחזק , אבל כל הדרכים המוכרות לי לא עובדות יותר , אני קמה בבוקר עם הרגשת ריקנותכמה, הנקה כל שעה בלילה מחלישה אותי מאוד.
אני לא רוצה למנוע ממנו הנקה כדי שיהיה רעב ויאכל ( העצה הרווחת בקרב הדודות ) אבל אני מרגישה שגם אני וגם הוא
לא מתחזקים מהעניין.

הכנסתי את בני למעון בגיל שנה ורבע. היו שם כמה ילדים שמעולם לא אכלו מוצקים (ולא היו יונקים כלל, להפתעתי!) וכשראו את הזללן שלי וילדים אחרים , מול עיני (הייתי שם שבועיים) התחילו לאכול!
אולי אם את נפגשת קבוע עם הורים , או איזו מסגרת אחרת שאת נמצאית עם ילדים, הושיבו אותם יחד סביב שולחן ותני לו לאכול.
לה לצ'ה ממליצים לערבב עם החלב שלך פירות (כגון בננה) כדי להרגיל למוצקים. הילד שלי, שהוא אכלן מגיל צעיר ממש לא אהב מרוסקים, אולי כדאי להחליף לילדך מרקם.
אם את בת"א את מוזמנת לחשוף את הסרבן שלך לזללן שלי

תינוקות אוהבים, לפחות כך זה אצלי, לאכול בחברה. ארוחת צהריים בדרך כלל אני נותנת ב 12 כי אני כבר גוועת ואז לבן שחוזר מהגן ב01:30 והתינוקת שוב מנשנשת יחד איתו ובמיוחד אוהבת שהוא מאכיל אותה. גם אני מאכילה יותר מהצלחת שלי אולי כי התייאשתי להוציא 2 צלחות ... אבל אני תמיד משתדלת שיהיה מגוון מזון לבחירה.
הופתעתי לגלות שאחד המאכלים האהובים הוא סלט ירקות עם שמן זית ומלח.
מנחם לדעת שיש את אופציית הציצי כשחולים או יוצאות שיניים אבל בימים האחרונים גם אני דיי מותשת ורוצה שהתינוקת תאכל יותר - אוכל.

אכן, יעל, מומלץ לעשות לו ספירת דם. אנמיה עלולה לגרום לחוסר תיאבון.
כמו כן, חבצלת צודקת. תינוקות רגישים או אלרגיים מתחילים לאכול רק בגיל שנה וחודש.
דווקא לא מומלץ "לשכנע" לאכול ולמנוע הנקה - מסתבר שהאמצעים האלה נוטים לגרום לבעיות אכילה (הפרעות אכילה) אצל הילד.
הדרך הטובה ביותר היא להציע מגוון של מזונות, ולתת לילד לקבוע בעצמו אם וכמה יאכל.
יש תינוקות ששונאים מזון "טחון לתינוקות". יש שאוהבים רק טחון ומרוסק.
יש תינוקות שאוהבים בטמפרטורת החדר. יש תינוקות שאוהבים קצת מחומם. יש תינוקות שאוהבים קר, אפילו מהמקרר.
עוד דברים שכדאי לזכור:
התינוק אוהב לטעום מהאוכל שאת אוכלת. תאכלי דברים שאפשר להציע לתינוק (פירה תפוחי אדמה, בטטה בתנור, מרק עוף צח, אגס, תפוח, אבוקדו, אורז, מרק קוסקוס) ותתני לו לטעום. אפשר להושיב אותו על כסא תינוקות, לשים חתיכת אוכל על השולחן שלו, ולתת לו לעשות עם זה מה שהוא רוצה. חתיכה מספיק גדולה להחזיק ביד ואפילו רק למצוץ. ואפילו סתם למרוח. כולל החופש לזרוק אותה (זה מה שעשה הינוקא עם חתיכת גזר מבושל בכל נסיונותי...).
ילד שנותנים לו לשחק באוכל ולהתנסות בו בלי לחץ, לאט לאט ירצה לאכול.
עוד פטנט:
שמתי לב, שכשאני מאכילה אותו מהצלחת שלי (למשל, מרק עוף צח בקצה הכף שלי, או בכפית שהבאתי לו) מה שקובע כמה הוא יאכל הוא: א. אם הוא פוער פה ל"עוד". ב. אם נשאר עוד בצלחת.
לעומת זאת, כששמתי לו בקערית קטנה נפרדת, הרגשתי איך אני נכנסת ללחץ של "צריך לגמור את הכמות שבקערה", וכל מה שאני משדרת משתנה! מסקנה: אמא לתינוק לא-אכלן חייבת להימנע בכל מחיר מכל אמצעי למדידת כמות האוכל!
מזל שהתינוק הלא-אכלן יונק. סה"כ, החלב הוא מזון שלם ומושלם, עתיר קלוריות, ויטמינים, מינרלים ונוגדנים. האוכל מתווסף עליו לאט לאט.

[u]אני מבחינתי מרגישה שזה כבר לא לעניין[/u]
מהודעתך לא לגמרי ברור לי מה היית רוצה. אם היית רוצה שיאכל יותר ויינק פחות - זה הרצוי, אך לא המצוי (אגב, שלי תינוק אלרגי ואכן התחיל לאכול רק בגיל שנה וחודש. עדיין מדובר על כמויות אפסיות, אבל הוא ממש התחיל לגלות עניין באוכל, כשקודם לא היה בכלל).
אפשר להיעזר בפטנטים שהצענו כדי לפתות אותו לאכול קצת יותר (אחרי כמה חודשים שהינוקא שלי משחק באוכל, הוא התחיל לאכול).
אפשר לעשות בדיקת דם ולתת טיפות ברזל אם יש אנמיה, ואם אמנם זו הבעיה אולי זה יגביר את תיאבונו והוא ירצה לאכול יותר (שלי טיפה אנמי, עקב איבוד דם בצואה - בגלל האלרגיה - אבל גם טיפות הברזל גרמו לו שלשול דמי...).
אפשר לנסות דיקור סיני ועוד אמצעים עדינים בשביל לחזק את עצמך, או אולי גם לך יש אנמיה ואת צריכה כדורי ברזל.
מה דעתך לנסות את כל הפטנטים לעודד אכילה בעדינות, ואחר כך לראות איך את מרגישה?

אצלנו שנה ו-4 כמעט, היא כבר אוכלת הרבה דברים, אבל לא מוותרת על יניקה או שלוקים כל שעה וחצי שעתיים. לי זה מרגיש בסדר גמור. אני סומכת עליה שהיא יודעת מה היא עושה.
יעל, ספירת דם יכולה לעזור, או פשוט להחליט לפמפם את תזונתך ותזונתו בתוספות ברזל, או במזונות עשירים במיוחד בברזל.
בהצלחה!

האמת נראה לי שזה יותר עצלנות שלהם ואולי גם שלנו. ביתי בת שנה וחודש גם יונקת רוב הזמן יש ימים שאוכלת יותר וכשאני משתדלת ומשכנעת ולא נותנת לה ציצי מייד כשהיא מבקשת . לפעמים כשיש אנמיה קלה זה גורם לחוסר תאבון אז שווה לבדוק גם את זה וגם אני מקווה שהיא תשחרר אותי קצת יותר...

גם שלי כזה, קצת יותר קטן. 11 חודשים, כמעט.
אני לא דואגת לו (נראה לי שהוא שמנמן ונמרץ והכול כמו שצריך) אבל זה מתחיל להיות קצת קשה להניק בערך כל 3 שעות תינוק כל-כך גדול, ועוד אני מניקה רק מצד אחד. לפעמים אין לי מספיק חלב אז הוא מתחיל לינוק כל 10 דקות. בקיצור, נראה לי שאין הרבה מה לעשות. אלה הילדים שרגישים להרבה סוגי מזון והם מגינים על עצמם ככה. פשוט לחכות בסבלנות עד שהם יהיו מוכנים. מה שכן, אני מקפידה להציע לו כל דבר ממה שאנחנו אוכלים שמותר לו, ולפעמים הוא מפתיע.

עמית , בן שנה וחודש עדיין בהנקה מלאה .טועם מדי פעם אוכל אבל לא ממש בולע ,יותר משחק ובכלל לא מבקש.
אני מבחינתי מרגישה שזה כבר לא לעניין . אני חלשה (למרות הקפדה על מנוחה כשאפשר , צמחים לחיזוק ותזונה טובה)
והוא אמנם אנרגטי , ערני ושמח אבל גוון הפנים שלו חיוור מעט.
יש עצה ?