על ידי לאורה* » 14 ספטמבר 2022, 08:03
נראה לי שאתה מפספס משהו. מעצם זה שאתה לא יודע באמת מה עובר עליה, ולוקח את זה למקומות של "מאבקי אגו וכח". על מה בדיוק המאבק?
יש לי הרגשה שאשתך בכלל לא מנסה להיאבק איתך. קשה לה, היא מרוקנת והיא לא יכולה לתת לך יותר ממה שהיא נותנת כרגע. אולי גם היא פגועה ממך מסיבות כלשהן וננעלה מבפנים. כל הפירוש של מאבקי כח ושליטה לא נראה לי קשור. בכל זאת לפי מה שכתבת, לאחרונה היא מנסה להושיט לך יד ואתה מסרב לקחת אותה.
אתה אומר שהיא בנאדם שקשה לו לתקשר, שהיא רוצה שקט, לא ברור אם תמיד זה היה כך, והאם היתה לכם מתישהו תקופה של אינטימיות וקרבה ותקשורת שאתם יכולים לחזור אליה. אם היתה, אני מאמינה שיש דרכים לחזור, ואם לא, כנראה שהתחתנת מלכתחילה עם האישה הלא נכונה.
אם היא היתה פעם אחרת והשתנתה, כנראה שהיא במצוקה, באבדן כוחות או בסוג של דיכאון. אתה מאד מרוכז במה היא לא נותנת לך אבל כנראה שהיא לא מסוגלת לתת יותר... שאין לה עודפי אנרגיה לתת. אולי תנסה לברר מה עובר עליה, כבנאדם, מתוך אכפתיות ודאגה אליה, בלי קשר לחוסרים שלך. אתה כותב שהיא לא מסוגלת להגיד מה מפריע לה, שהיא מפחדת לדבר. לא יודעת אם כזו היא, האם פעם כן הייתם מדברים? האם הייתם משתפים זה את זו בקשיים? מתי זה הפסיק?
אהבה עצמית היא כמובן חשובה מאד. בכלל המילים שכתבת "נכונות", אבל מבעדן נשמע הרבה מאד מרמור, כעס וכאב. זה נשמע שאתה עדיין מטיל את כל האשמה על אשתך ושאתה מאד מאד פגוע ונעלב ממנה. אתה לא באמת לא מצפה לדבר ולא באמת לוקח על עצמך את האחריות לאושרך. אני חושבת שבמצב העניינים הזה, יש יותר מדי כעס ופגיעה באוויר ביניכם כדי להתקרב, ואם תתחילו לפתוח דברים כנראה שתישפך הרבה לבה רותחת. אתה אפילו לא מסוגל לקבל את מנחות הקרבה הקטנות שהיא מציעה לך בניסיון לפייס אותך. אשתך מרגישה את הארס בתוכך וזה הדבר שהיא מפחדת ממנו, בגלל זה היא מעדיפה שקט תעשייתי, כדי לא להרגיש את כל הכעס והאשמה, הפגיעות והעלבון שלך. כנראה שאין לה כלים להתמודד ולהכיל את זה וגם לך אין. יהיה לכם קל יותר, אם תרכוש כלים להתמודד עם הרגשות האלו, להכיל אותם ולהתמודד איתם בבגרות. כך הם לא יערפלו אותך מלראות את עצמך ואותה בחמלה. יש הרבה שעובר עליה שאין לך מושג עליו. יש לה סיבות משלה אבל אתה מוצף בכאב ולא מסוגל להגיע אליה.
לכן אני מציעה לך לשאוף באמת לקחת אחריות על עצמך, לאסוף כוחות לקחת אחריות של 100% על מה שאתה מרגיש. בלי האשמות. בלי קורבנות. ללמוד לטפל ברגשותיך. ללמוד כלים. ללכת לטיפול. זה יקדם אותך - אני מבטיחה.
נראה לי שאתה מפספס משהו. מעצם זה שאתה לא יודע באמת מה עובר עליה, ולוקח את זה למקומות של "מאבקי אגו וכח". על מה בדיוק המאבק?
יש לי הרגשה שאשתך בכלל לא מנסה להיאבק איתך. קשה לה, היא מרוקנת והיא לא יכולה לתת לך יותר ממה שהיא נותנת כרגע. אולי גם היא פגועה ממך מסיבות כלשהן וננעלה מבפנים. כל הפירוש של מאבקי כח ושליטה לא נראה לי קשור. בכל זאת לפי מה שכתבת, לאחרונה היא מנסה להושיט לך יד ואתה מסרב לקחת אותה.
אתה אומר שהיא בנאדם שקשה לו לתקשר, שהיא רוצה שקט, לא ברור אם תמיד זה היה כך, והאם היתה לכם מתישהו תקופה של אינטימיות וקרבה ותקשורת שאתם יכולים לחזור אליה. אם היתה, אני מאמינה שיש דרכים לחזור, ואם לא, כנראה שהתחתנת מלכתחילה עם האישה הלא נכונה.
אם היא היתה פעם אחרת והשתנתה, כנראה שהיא במצוקה, באבדן כוחות או בסוג של דיכאון. אתה מאד מרוכז במה היא לא נותנת לך אבל כנראה שהיא לא מסוגלת לתת יותר... שאין לה עודפי אנרגיה לתת. אולי תנסה לברר מה עובר עליה, כבנאדם, מתוך אכפתיות ודאגה אליה, בלי קשר לחוסרים שלך. אתה כותב שהיא לא מסוגלת להגיד מה מפריע לה, שהיא מפחדת לדבר. לא יודעת אם כזו היא, האם פעם כן הייתם מדברים? האם הייתם משתפים זה את זו בקשיים? מתי זה הפסיק?
אהבה עצמית היא כמובן חשובה מאד. בכלל המילים שכתבת "נכונות", אבל מבעדן נשמע הרבה מאד מרמור, כעס וכאב. זה נשמע שאתה עדיין מטיל את כל האשמה על אשתך ושאתה מאד מאד פגוע ונעלב ממנה. אתה לא באמת לא מצפה לדבר ולא באמת לוקח על עצמך את האחריות לאושרך. אני חושבת שבמצב העניינים הזה, יש יותר מדי כעס ופגיעה באוויר ביניכם כדי להתקרב, ואם תתחילו לפתוח דברים כנראה שתישפך הרבה לבה רותחת. אתה אפילו לא מסוגל לקבל את מנחות הקרבה הקטנות שהיא מציעה לך בניסיון לפייס אותך. אשתך מרגישה את הארס בתוכך וזה הדבר שהיא מפחדת ממנו, בגלל זה היא מעדיפה שקט תעשייתי, כדי לא להרגיש את כל הכעס והאשמה, הפגיעות והעלבון שלך. כנראה שאין לה כלים להתמודד ולהכיל את זה וגם לך אין. יהיה לכם קל יותר, אם תרכוש כלים להתמודד עם הרגשות האלו, להכיל אותם ולהתמודד איתם בבגרות. כך הם לא יערפלו אותך מלראות את עצמך ואותה בחמלה. יש הרבה שעובר עליה שאין לך מושג עליו. יש לה סיבות משלה אבל אתה מוצף בכאב ולא מסוגל להגיע אליה.
לכן אני מציעה לך לשאוף באמת לקחת אחריות על עצמך, לאסוף כוחות לקחת אחריות של 100% על מה שאתה מרגיש. בלי האשמות. בלי קורבנות. ללמוד לטפל ברגשותיך. ללמוד כלים. ללכת לטיפול. זה יקדם אותך - אני מבטיחה.