מוסיפה:
כולנו עושים את זה מידי פעם. הרי התהליך של שינוי הוא בד"כ כזה שכולל תקופה שבה הדיסוננס הקוגניטיבי גדל עד שאי אפשר לעמוד בצרימה, ויש אנשים שרגישים יותר ופחות לצרימות האלו. אבל כשהצרימה גדלה וגדלה, ובמקום להתאים את ההנחות מה שמותאם הוא המציאות ובכח, משהו יסודי כאן לא בסדר.

רוזמרין, צודקת. גם ההנחה שכולם נגדך וגם שכולם בעדך לא הופכות אדם ללא שפוי. מה שכן הופך מישהו ללא שפוי זה כשהוא דבק בהנחה הזו כנגד כל העדויות בשטח. כלומר, שלא חשוב מה קורה במציאות, המציאות מכופפת כדי להתאים להנחה וההנחה לעולם לא תותאם למציאות.

<r>קודם כל, התנצלויותי על האנונימיות, וגם על מיעוט הפרטים. זה מאד אישי.<br/> <br/> ניצן, אני חושבת שהמקרים שאת חושבת עליהם הם מקרים אחרים מאלו שבשמת חושבת עליהם. ואני חושבת שמה שבשמת מתייחסת אליו, אם אני מבינה אותה נכון, זה בהחלט חוסר שפיות "לפי הספרים", אלא שקשה לאבחן אותו. וממה שאני מבינה ממנה, הי...

<t>...וואו. פעם ראשונה שאני קוראת אותך. לא יכולתי להפסיק מההתחלה ועד הסוף כולל סיפור ההריון והלידה. את קסומה בעיניי, לא פחות. חוצמיזה, יש לי בת דודה עם תסמונת גנטית שאולי קצת מזכירה...היא בת 23 היום. מעולם לא למדה לקפוץ או לרוץ. עד גיל 15 היא היתה סתם מאוד איטית מוטורית (הקוגניציה לעומת זאת תמיד חיפ...