מיכל. אני עוברת מסע דומה ושונה משלך ("כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה"). נהנית מאוד לקרוא אותך ומקנאה בך על הכתיבה משולחת הרסן. אצלי הכל מאופק יותר וקרוב כל כך לחזה.
מאחלת לך שתתעברי אוטוטו ומזדהה עם הכאב בכל נימי וגו'.
חיבוק.