<t>שירה בת 18 חודשים הולכת למשפחתון קטן - כבר שלושה ימים. בחודש האחרון היא התחילה לנשוך ילדים אחרים - בגינה הציבורית או במפגשים עם חברים (רק ילדים, אותנו היא לא נושכת, היתה אפיזודה מהירה ונגמרה). ביום הראשון במשפחתון, בשעה הראשונה (שכל ההורים עוד יושבים על הילדים) היא התנפלה על אחד הילדים והביאה לו ...

<t>הצעה (בטח כבר חשבת על זה לבד): אם תוסיפו "חנות" לאתר - כלומר מקום בו אפשר לרכוש מנוי און-ליין, יהיה נחמד אם תמכרו שם עוד מוצרים של באופן טבעי: מנוי לעיתון, גליונות מיוחדים וכדומה. אני אהיה הקליינטית הראשונה.<br/> (ע סובלת מדחיינות כרונית ותמיד מגיעה לאתר באמצע הלילה - ובבוקר למי יש זמן להתעסק בדב...

גם לנו יש אינגליזינה. הסיבה היחידה שיש לי אותה היא כי לא שילמתי עליה בעצמי (חמותי היא מסוג האנשים שעבורם הכי יקר = הכי טוב). אבל היא התבררה כרכישה מוצלחת ביותר נוחה לתפעול, קלה לתמרון והאפרוחית מתה עליה.

תודה רבה בשמת.
אני אפילו שוקלת להתחיל ליישם....
<ע' מתפרנסת מאכילת אוכל מזובל וכתיבה עליו>

<t>ולעניין הנשמות הטובות - חמותי, היא דוגמא לאחת שיש לה את כל הרצון הטוב שבעולם ושום יכולת להגיד את הדברים בצורה הנכונה.<br/> כשהייתי בהריון: "נו, ולמה את לא מורחת קרם על הבטן?" (מי אמר שאני לא מורחת, למה ישר לתקוף?) היום כשהיא מדברת על ענייני גידול הילדה זה תמיד מתחיל ב"מה אומרים?". "מה אומרים, מות...

טלי, התרבות שלנו אולי לא שונאת ילדים - אבל היא רואה בהם מטרד. כזה שצריך לסבול עד שיגיעו לגיל בו יוכלו להסתדר בעצמם.
בדורות הקודמים זה היה גרוע יותר (ע"ע לינה משותפת בקיבוצים) וריקושטים אנחנו חוטפים עד היום, כל הזמן.

עוד רעיון - למרות שכבר סגרת את המשלוח שלך: חמוצים מכל מני סוגים: אפשר מלפפונים חמוצים, פלפים, כרוב כבוש, זיתים וכדומה.
לא מתוק, טעים, ביתי וזה יוצא נורא יפה כשמסדרים את הירקות הצבעוניים בצנצנת.

עתליה, נדמה לי שאנחנו שכנות.<ע' מקווה שלא פולשת לפרטיות>

<t>היי פלונית-אלמונית,<br/> לצערי (או אולי לשמחתי) אני זוכרת אמא מאוד אמהית ונותנת. ואפילו דוגמא טובה היתה לה בדמות אמא (סבתא) שתרמה רבות לגידולם של כל הנכדים. לכן ההפתעה כל-כך גדולה ומעליבה.<br/> היום במבט לאחור אני רואה הרבה "דפקטים" באמהות שלה, אבל זה בכלל לא אכפת לי. אני רק רוצה שהיא תהייה לצידי...

<t>היתה ארוחת ערב. היה, כרגיל, רועש ומעצבן.<br/> לאמא שלי יש כמה תכונות או מנהגים מעצבנים (כמו לכל אדם, אני משערת) שממש עולים לי על העצבים - כמו לדחוף אצבעות לצלחות האוכל שמחכות במטבח לפני ההגשה... או לדבר כל הזמן על כסף ועל כמה עולים כל הדבים שסביבה (ע: "נורא יפה החולצה שלך" אמא:"50 שקל בפוקס")<br/...

אני חייבת הבהרה, כי כשאני קוראת את עצמי אני יוצאת סתם קלפטע-ביץ'-יללנית. אנחנו אנשים שונים (אני והגבר),אני מזנקת מהמיטה בבוקר, הוא בקושי מרים את עצמו בצהריים. אני יכולה להתחיל את היום מיד כשאני פותחת עיניים, הוא זקוק לשעה של הסתגלות והתאקלמות ליום החדש. לא נורא, אנחנו מצליחים להסתדר...

<t>השבוע חברה אמרה לי שאני מתאכזרת לילדה כי אני לא מראה לה "בייבי מוצרט". כשאמרתי לה שזה ממש לא מזיז לי שהילדה לא רואה טלוויזיה (ואף משמח אותי), היא אמרה ש"מחקרים הוכיחו" כמה שזה מפתח את הילדים. וחוצמיזה הילדה שלה כבר בגיל שלושה חודשים הית ה מכורה לבייבי מוצרט... (אם כך זה בוודאי דבר מצויין).<br/> ו...

גם אני הולכת למוסך!
ומסדרת עניינים בעיריה, ומחליפה נורות ותוקעת מדפים ומבשלת.
אנחנו (הנשים) פשוט הרבה יותר זריזות מהם - אני יכולה להספיק עשר משימות בשעה, בזמן שהוא יעשה קפה יחליף חיתול ו"יתעורר ברכות" (עוד הסבר לכך שבלי כוונה אני עושה את רוב המשימות בבית...).

<t>תודה בשקט. שמת את הדברים קצת בפרופורציה...<br/> אצלנו המצב שונה, אך לא פחות מורכב. אמא שלי עושה קולות כאילו היא מתה על הילדה. היא לוקחת אותה על הידיים ומשעשעת אותה בצורה אינפנטילית (ומרגיזה, אבל זה לא העניין).<br/> האפיזודה הכי מוזרה (ואולי מייצגת) היתה ממש בהתחלה - בחדר לידה.<br/> כשהלכנו לבית ה...

<t>טוב, הזמנתי את אמא והחבר לארוחת ערב ביום שישי, כבר די הרבה פעמי עשיתי את זה והיא "כבר היתה מוזמנת" למקום אחר. השבוע הם יבואו. אבל זה לא יכול לבוא במקום שיחה שגם היא בוא תבוא.<br/> העניין הוא שאני בכלל לא יודעת איך לגשת ולהתחיל להסביר לה מה אני מרגישה. כאילו על פני השטח הכל בסדר. היא כל הזמן אומרת...

<t>תודה עתליה. כמובן שחשבתי בעצמי על כל הנקודות שהעלת. אני ממש לא לוחצת על אמא שלי, להפך (אולי אפילו פחות מדי).<br/> אני בטוחה שהסבתאות מאיימת עליה, אבל אנשים בוגרים יכולים להתעלות מעל החרדות האלה, לא? גם אני מפחדת מלהיות אמא - אז אני לא אטפל בילדה שלי? (בהקצנה, כמובן).<br/> הדבר שהכי חורה לי זה אחי...