באופן טבעי

<t>_אורי, ההערות שלך מעצבנות. אתה מתקיף סתם. לא הבנת על מה הדף (לא, הוא לא ממש על נטילת תוסף ויטמין K בהריון, והקשר שלו לתזונה עקיף למדי)._ מסכימה. לרוב אני שמחה לקרוא את מה שאתה כותב, זה מרחיב לי את המודעות והחשיבה.לעיתים אני חוששת שהדריכות האינסופית לגביי התקפה\ הגנה על קו החיים שבח...

<t>_ויטמין קיי גורם לקרשיות מרובה- אך ייתכן ולה כבר יש מעל למה שצריך להיות כך שזריקה זו רק תעלה את רמת קרישי הדם. מה לעשות??_ זה פשוט וקל- לא לחתום על הטופס בו רשומים כל הדברים שעושים בצינוקיה לתינוקות שרק נולדו לרבות זריקת ויטמין K פשוט לא להסכים. לעניות דעתי הבנים שמלים אותם זקוקים ...

שנה שעברה זכור לי שהיו מגפיים ל"קרוקס" בטח יקרים...

אני קוראת

בשמת, הדברים שלך נגעו בי וריגשו אותי - תודה.
ובכלל כל הדף הזה חשוב ביותר והגיע לי בזמן.
אז תודה לטריטון שפתחה אותו.
אני לא מרגישה שאני יכולה לכתוב עדיין, אבל לומדת פה המון...

למה נראה לי שהדף מיצה את עצמו...?

לתלות מדפים

<r><s>[u]</s>רק מה - לדעתי היא תיצור בעיה אחרת והמחיר שלה יהיה גבוה.<e>[/u]</e> כמובן המצב האופטימלי הוא להכיל את הילדה על מגוון הרגשות שלה, כולל בכי. המרגיעון שיצא לי: כשאת לא יכולה יותר אל תכילי. וזה בדיוק מה שהתכוונתי להגיד. במצבים מסויימים(פה אני מסכימה עם סבתא ל-8) עדיף שת...

<וגם אני מאותן בנות>

<t>בשנתיים הראשונות של בני הבכור בילינו באופן ממש אינטנסיבי עם בן-דודו, שבאותו גיל וגיסתי. העברנו ימים שלמים ביחד, תמכנו אחת בשניה בכל השלבים, הילדים שיחקו ונוצר ביניהם קשר מיוחד במינו. ואז הם טסו ותקופה מדהימה הגיעה לסיומה. על מנת להקל וגם ליצור המשכיות של זיכרון, הכנתי מצגת נחמדה שמראה תמונות...

> סופסופ אני 'משחקת' את התפקיד שחלמתי עליו. יש לי תפקיד ראשי סופסופ <

<r>סליחה שאני נתפסת לקטנות, אבל זה שאחד מבני הזוג "מוצא" מה שהוא "מחפש" וחסר לו במקום אחר יכול להיות פתרון לכל מיני דברים, אבל לא עוזר לשמור על הנישואים. <s>[u]</s>תמיד בזוגיות יש חוסר כלשהו שבן הזוג לא יכול לספק. זו לא סיבה לבגוד.<e>[/u]</e> מאד מסכימה. עדיין אפשר ואף רצוי למ...

אני לא אומרת שאי אפשר לבגוד בשביל לשמור או להשיג כל מיני דברים. אבל אי אפשר להציג את זה כמשהו שיכול לשמור על הנישואים. כי זה לא

האם יש דבר כזה לבגוד כדי לשמור על הנישואים?
לא!

מעולם לא בכיתי מקריאת טקסט כתוב,
עכשיו כן

סקרנית. מ קורה אחרי חצי שנה?

מזל טוב

<t>ברגע שלי ברורים הגבולות שלי. הם מתקבלים, גם אם במחאה. חשוב מאד להבדיל איפה זה גבול ומתי זה הופך למשחק של כוח. לדוגמא: הילד מבקש שוקולד. אני אומרת: "עוד מעט ארוחת ערב" הוא מתעקש, קרוב לקריזה. זה המקום לחשוב: האם לאפשר לו, כיוון שהוא מאד רוצה. אם לא - האם זה בגלל ש"ככה אמרתי וזהו" (-מאבק ...

כן, אפשרי לאהוב כל אחד, אבל לא אפשרי לחיות עם כולם
נועה בר מתוך אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

<t>אני מוצאת מעניין שבנות קיבוץ רבות נשארות עם ילדיהן בבית לפחות שנה ויותר. ישנות עם ילדיהו במיטה משותפת. וחברות בקהילת "באופן". מה זה אומר על החינוך הקיבוצי? אגב, אני מתגוררת כיום בקיבוץ בו גדלתי, שכיום כבר מופרט לגמרי. בית התינוקות פה נסגר, כי האמהות מעדיפות להישאר בבית או לקחת מטפלת.<br...

לא קראתי את כל הדף
רוצה להגיד לך:
"עיצרי"

רציתי להוסיף לגבי קנאה בגבר שמסתכל על בחורות יפות.
יש בחורות יפות נורא
היופי גלוי, פרוץ, מושך
אפשר להסתכל ביחד.
אני מתכוונת לא בהכרח לקחת את זה למקום מאיים
אני יודעת לא תמיד זה פשוט.

קיימת, אוהבת, דואגת, שמחה

אולי זאת אני

עשיתי מנוי

<t>100% בסיטואציה - אהבתי גם סדרי עדיפויות. להחליט מה יותר חשוב. ולפעול. לדוגמא: מתכוננים ליציאה. הקטנה בוכה כי היא כבר צריכה טיול במנשא. צריך להכין את הגדול. מנסה להיות איתו בזמן ההכנה (טיטול, נעליים, ) ברגוע, בלי לחץ. אחרת זה ייקח יותר זמן. בסוף נצא וכלם יהיו מבסוטים. אוהבים "...

אני לא מאמינה שקראתי את הדף הזה עד הסוף.
אבל אם כבר הגעתי עד הלום הרי כמה מושגים שרק כשיצאתי מהקיבוץ גיליתי את ייחודם
מסייכת (=שדכן)
חישובית (=מחשבון)
בבה BEBE (=קקי)
שמות (=עמודו / חיי שרה)

עוד!
פותחת במה חדש ומחפשת אותך

<t>היום ברור לי כמה כנערה ובעצם עד שהפכתי לאמא, לא היה לי מושג מה זה אומר. לא ראיתי כל סתירה בין אמהות וקריירה. ראיתי בעיני רוחי אבא ואמא עובדים. בית וילדים. הדילמה, חוסר האפשרות לקיים את שני הדברים באותה מידה, איך לומר: "היכתה בי עם הולדת הבכור". וכעת עם הקטנה אני יותר מבינה שזה פשוט לא כל-כך ...

קראתי את הבלוג והייתי שמחה לדעת את ההמשך...

גם אני קוראת אותך
מקסימה שכמוך
כותבת כל-כך יפה ונוגע

<t>אני רוצה בחינוך ילדיי לשמר את אותו זיק של חיות שקיים בהם היום. ביתי בת חצי שנה בודקת כל חפץ בתשומת לב ובסקרנות, מחייכת כשהיא ניתקלת בפנים אנושיות. מסתכלת סביב ולומדת את העולם. בני בן השנתיים ממציא משחקים, לומד את החוקיות של העולם בכל מיני דרכים מקוריות: דיבור, תנועה, הקשבה.. אני רק...

אני כאן כל הזמן. בשקט
נהנית לקרוא איך את מתארת דברים שעוברים עלייך כפשוטם, כלי להתיפייף. הרבה רגש, אך לא רגשנות. התבוננות אמיתית.

<t>אז כן, הוא אימפוטנט גמור בכל הקשור לעינייני הבית פנימה. אבל לי יש פטור מכל העיניינים החיצוניים: בנק, מוסך וכאלה. שניצלים - הוא לזרוק פח - רק הוא!!! הוא באופן טבעי מאד "באופן טבעי" מבלי שאי פעם הוא שוטט באתר הזה ו/או קרא משהו על חינוך. ברור לו שהוא רוצה חינוך ביתי. א...

<t>פוף של מילגה. מעולה כי עוטף אותם מכל הצדדים (מעבר רך מהמנשא) וגם אפשר לנענע קצת כמו עריסה. זה היה המקום החביב על הקטנטונת . עכשיו כשהיא בת 5 חדשים אני משתדלת יותר להשכיב במיטה (מזרון צמוד לשלנו). כי אני מרגישה שהיא צריכה חדר חשוך ושקט לשינה. ובסלון יש אור וילדון בן שנתיים. בדיוק היום שמ...

שכבתי ליד בני (הבכור) בן השנתיים במטרה להשכיב לישון. כך הוא הולך לישון כל יום - אמא או אבא שוכבים לידו עד שנרדם. אבל היה לי משעמם סתם לשכב לידו ולחכות שיירדם. אמרתי לו :"אני במחשב, תקרא לי אם תצטרך" והלכתי. קראתי את הדף הזה. אף אחד לא קרא לי. הילד ישן.
לא מדהים?

ניל פוסטמן, כתב מאמר על הילד הפוסטמודרני וגם על השפעת הטלויזיה. בעיקר התייחס לוולט-דיסני, שנחשב איכותי, אך מלא באלימות וסטריאוטיפים.

לא תגלי עליי הרבה. אני בעיקר קוראת סמויה.
אני עכשיו בקטע של בלי טיטולים (כבר חודש וחצי ובאופן חלקי) ובעוד אני כותבת ערבה מפשפשת עליי.
אני גם נהנית לקרוא על חינוך ביתי. ללא מסקנות אישיות חותכות, בנתיים.
אגב, מה דעתך על העלון. ממליצה?

<r>הי עירית אנחנו לא כל-כך מכירות, אבל בעצם אני מכירה אותך מאז ומתמיד. לאחרונה אני משוטטת לי די הרבה באתר הזה, וכשניתקלתי <PO><s>[po]</s>בעירית ל<e>[/po]</e></PO>, איכשהו ישר ידעתי שזאת את. אז נחמד לדעת שיש לנו כמה תחביבים משותפים (לגדל ילדים למשל). המפגשים בינינו מתקיימים לעיתים רחוק...

<r>עם בני הבכור הרגשתי, ואני בדיוק מסיימת ארבע שנות לימוד, הרגשתי כל הזמן, שאני "חייבת" "לעשות עם עצמי משהו", להתקדם, להתפרנס וכד'. היום אחרי שנתיים, בהם עבדתי קצת, ביליתי קיץ נפלא עם הבן וילדתי את השניה. נרגעתי. הדילמה קיימת עדיין (אותה דילמה שבנושא הדף: <PO><s>[po]</s>אמהות קריירה<e>[/po]</e>...

מה עדיף להיות בלי אמא...שלא בין החיים, או בלי אמא שבחיים?
בחוויה שלי היא קיימת, אבל לא ממש קיימת.
לפעמים נראה לי שסלחתי וקיבלתי את זה כך ושזה השיעור שלי.
ולפעמים גם לא.

כשלירי היה תינוק הלכתי איתו עם המנשא (כשפניו החוצה). הוא היה מחייך לכל מי שעבר, וכל מי שעבר חייך מיד בחזרה.
כך למדתי ערכו של חיוך.

<r><PO><s>[po]</s>יונת שרון<e>[/po]</e></PO> אני דווקא מאד מעריכה את הגישה שלך כאילו בגן זה עוד סביר שהם במסגרת ובשלב בית הספר פחות. כמובן תלוי איזה גן. אבל אני גם מרגישה כך. הבן שלי (שנתיים) נמצא בגן - גננת ושתי מטפלות על 13 ילדים. טוב לו שם וטוב לי כרגע להיות עם התינוקת ...

ברור לי ההבדל בין מעורבות והתערבות, ולכן כתבתי "מעורבות".
לפעמים מכל מה שאני קוראת באתר (המקסים) הזה נדמה לי שאת סוג של סופרוומן בלי בעיות.

מעניין.
בהצלחה.
מה זה אטנוצנטרי?
מאיזה תחום את?

קשה לי בשלב זה להגדיר את השאלה שלי יותר טוב.
שאלה אחרת -
לנשים/משפחות שמקיימות חינוך ביתי. בתור ילדה שנאתי שאמי התערבה בדברים שלי, במיוחד במה שקשור לבי"ס, שיעורים, חברה. האם אתן חשות שמעורבותכן בחיי הילדים טובה להם? מתי היא מפריעה? ואיך אתן מתמודדות עם העניין?

<t>אני נמצאת בעיצומן של הרהורים והתלבטויות לגבי החינוך הביתי והשלכותיו. פתאום אני מרגישה שאין לי ברירה, אלא לחשוב בעצמי. וזה מוזר כי באיזשהוא מקום אני עוד כל-כך שבויה של המערכת בה גדלתי אני. עוד אין לי תשובות. יש לי בן (שנתיים) ובת (חדשיים). הוא בגן בקיבוץ עד אחת, ואני מרגישה שטוב לו שם ול...

<t>ממליצה - בייבי-יוגה בשילוב עם עיסוי תינוקות מגיל 0 עד זחילה. כלים מעשיים וחוויתיים להורים ולתינוק. אני קיבלתי מזה המון בתור אמא לקשר, לביטחון וגם לשאלה: מה לעשות עם התינוק. הם (בני וביתי) קיבלו מזה המון ומרגישים את זה בכל מיני מצבים. ניתן לקבל את החוג במסגרת של חוגי בית<b...

החיפוש הניב 47 תוצאות