<t>חמותי מקנאה כבר 30 שנה על כך ש"גנבתי" לה את הבן. היא כל הזמן נלחמת על תשומת הלב שלו ושל הילדים, היא דורשת כמו פרה מיוחמת תשומת לב מכולם. כל השנים היא רצתה להוכיח שהיא טובה יותר - יודעת לבשל טוב יותר, לאפות טוב יותר, לחנך טוב יותר. אבל מה לעשות שבנה התחתן עם כלה שעולה עליה בכל. היא פשוט מקנאה. הקנ...

אני חייבת להודות, שאני שונאת את חמותי. היא כמו הקרציות שנאחזות בציפורניים בעור של הכלב ויונקות את דמו - מסרבת להרפות מהבן שלה וממני-כלתה-נאחזת בווריד שלנו, גרה אצלי, ושותה את הדם שלנו. שתמצא לעצמה חיים משלה, ותיתן לנו לחיות את שלנו.