גם לי התהפכה הבטן. ודי איבדתי את האהדה שלי. למרות שהיא בטח אשה מצויין וקטונתי מלשפוט אותה ואת היחסים שלכם.

קוראת את הדף הזה כל הזמן. לא מתחברת לנשואים. פשושקי, הצגת בערך את המקום שלי. ואצלינו היה אפילו פער בשנים גדול יותר. היה חיבור מדהים, והוא היה צעיר ורצה להתמסד ולא היה יכול להתפתח. אני לא שכחתי עדיין אבל הכאב הולך ופוחת.

מייחלת לרגע שאהיה אדישה. אני בדרך אבל עדיין לא. כבר 9 חודשים שלא כתבתי לו. לא יודעת מה קורה איתו. סקרנית עדיין. לצערי.

אני כמו פלוני, מיותר לייעץ. רק יצפור ידע מתי ואם בכלל לנתק.

אני תמיד נכנסת לכאן כשזה עולה במה חדש. לאחרונה כבר פחות כדי לפרוק.

<t>זה נכון. הרגשות שלנו, ספציפית איתו ובכלל, שונים. כמו שכתבתי ב 2.11.<br/> טוב שאת אומרת לי שלא לפנות אליו יותר. למרות שאני נורא רוצה (כמו לקבל עוד קצת סם) אני לא צריכה לעשות את זה. בהחלט הוא יודע איפה למצוא אותו.<br/> מקווה שבעוד פרק זמן אכנס לכאן ואכתוב ששכחתי אותו. ולא דווקא בגלל שמצאתי לו תחליף...

אשכח אותו לאט לאט, או שיום אחד אתעורר והוא כבר לא יהיה לי חשוב. עכשיו כשאני חושבת עליו, או אפילו סתם אני שומעת את שם העיר שהוא גר בה יש לי צביטה. החלטתי לא לפנות אליו יותר ובכל זאת זה מציק לי. מרגישה שזה לא בלב שלם.

<t>לפני כמעט ארבעה חודשים נפגשנו בפעם האחרונה. הוא היה איתה אז ביחסים לא מחייבים ונפגשנו. אחרי זה הוא עבר לבלעדיות. מבחינה מסויימת אולי היה מיותר. אחרי זה היו שיחות שאני יזמתי, שהתעניינתי בו. בפעם האחרונה לפני חודש וחצי. הוא יודע שאני מפרגנת לו. הוא בחור טוב, באמת. אם הייתי יודעת שהוא מאושר ובזוגיות...

<t>ואיך עכשיו את מרגישה כלפיו?<br/> אצלי, דרך אגב, עדיין לא שכחתי, עדיין לא מצאתי תחליף ראוי (תחליפים זמניים היו). אבל החלטתי לא לפנות אליו יותר. למרות שבפעם האחרונה, כתבתי לו שאתעניין בו. תוך תקווה שאשמע שהזוגיות שלו מתקדמת. בפעם האחרונה דיין לא הגיע אצלו למצב של קשר חזק ואוהב, רק משהו שהיה לו נעים...

<t>דיברנו לפני חודש וחצי בערך. כלומר, כרגיל אני יזמתי. שלחתי לו הודעת ווטסאפ ואחרי שעתיים הוא חזר אלי. היתה שיחה נעימה. הוא סיפר לי שהקשר עלה לדרגת "יוצאים ביחד". הייתי ממש נחמדה אליו. אמרתי לו שכל הזמן עודדתי אותו בכיוון. אח"כ הוא התעניין בי. אמרתי לו שחסרה לי אינטימיות כמו שהיתה ביננו. הוא אמר: אצ...

עושה רושם שכך גם היא סובלת מהדחיה של ק׳, אותה
נכון מאוד

ציפור, מחזקת את דעתך בקשר לתהליך.
אתה היחיד שיודע מתי ,איך ואם בכלל.

מאוד מזדהה איתך. תיאור ענוג וקורע לב של איש אוהב. אלמלא העצב בעקבות הקריאה הייתי עושה לך לייק.

מנקודת המבט הקורבית /שלי, נראה שממש קשה לך לוותר עליה...

כאשר הפרידה מזוגיות אינטימית מותירה אותי שלם, רגוע וללא כל כעס וטינה כלפי הדמות הזוגית או כלפי עצמי - זו התבגרות. כאשר נותר ולו שמץ בקורת, טינה, מרירות או האשמה - הילד מושל.
כל כך פשוט. כל כך נכון.

הזמן שלי, היחס שלי, האהבה שלי, המגע שלי, כל אלה מוצרים יקרים. מי שלא רוצה, לא צריך. סיימתי לבזבז אותם
בהחלט!

קורא, סליחה שאני מתערבת. אתה יכול להיות הבן שלי מבחינת הגיל אבל אני לוקחת כל מילה גם לעצמי. תודה.

<t>גם אני, כמו קורא, אחות רחוקה, רחוקה מאוד. קוראת את הדף הזה בשקיקה. את התובנות הכנות והמצמררות של ציפור, ושל אנשים אחרים ואת החוכמה של צפריר שאני בולעת אותה.<br/> כל מי שחווה קשר חדצדדי, אם מההתחלה או רק בהמשך, מוצא עניין בדף הזה.<br/> הסיפור שלי הוא ממש לא דומה לזה של ציפור. הדמיון היחיד הוא בהרג...

<r><U><s>[u]</s>אותן תחושות, אותן מילים ממש, אותן מחשבות.<e>[/u]</e></U><br/> דיברנו קצת. הוא נמצא במערכת זוגית לא רצינית, לדבריו, אבל בלעדית. הוסיף גם שזה בינתיים. אולי שומר אותי על אש קטנה. אולי לא.<br/> ואני תוהה, איך הוא יכול לוותר עלי. על הכף שהיה לנו.<br/> לא מעלה על דעתי שיכול להיות משהו שיהי...

מה שאני מציעה הוא תהליך של חיזוק העצמיות שלנו, חיזוק האישיות והכוחות שלנו, חיזוק הערך העצמי שלנו. עם בן זוג, בלי בן זוג, לא משנה. התהליך הזה נותן לנו בראש ובראשונה את עצמנו. אם יוצאת גם אהבה זוגית, זה רק בונוס
אפשר לקבל מתכון ?

<r><U><s>[u]</s>בתחילת הדף לא נטיתי לצידך, נשמעת לי מעיק ותובעני כלפי אשתך<e>[/u]</e></U><br/> אני מאוד בעד ציפור וחושבת שהוא גבר רגיש ואוהב. אבל חשוב לי להדגיש שאנחנו כל הזמן שומעים רק את הצד שלו, וזו לא התמונה השלמה.<br/> יחד עם זה, התובנות שעולות מהדף, עם ההתייחסות לצד שלו במקרה הזה, חשובות ביותר...

מה שאת אומרת נשמע מאוד מפוכך. לפחות את יודעת כבר שהוא לא נסיך. אבל את היית נסיכה באגדה במשך תקופה. גם זה משהו.

קראתי שוב את מה שאופיר מנחם כתב. מסכימה איתו.
היחסים האלה הם סוג של בועה. המציאות הרבה יותר "מלוכלכת".
לכן הרווק שלך (ושלי) הם לא כאלה נפלאים כמו שנדמה לנו.

זו באמת בעיה. כשיש פער כזה במשיכה המינית.
אני, בדרכי הנמהרת, הייתי אומרת שאין ברירה אלא למצוא מאהב.
לא שזה לא בעייתי בפני עצמו. כמובן.

מרגישה יותר טוב. משלימה עם זה שלא יהיה לי אותו עוד. עדיין יש מועקה וגעגוע. למזלי הוא רחוק ולא נגיש.

יגיע היום שזה יעזוב.
אבל, לדעתי, זה קשור גם למה שסיפרת על הסקס עם בעלך.
מה דעתך?

סליחה שאני מתערבת שוב לאחר כל היופי הזה שמעלי. אני מצטטת את צפריר (שהמילים שלו עוזרות לי במשהו הרבה יותר זניח):

צא להתאוורר מחוץ לקשר

כל כך מסכימה עם צפריר. כל כך מבינה את הקושי שלך, ציפור.

התעניינתי בו, שאלתי איך הולך לו. והוא לא ענה . זהו. הפרק הזה בחיי נסגר. וטוב שכך. מקווה לשכוח אותו מהר.

תודה. אני חושבת על הדברים. והם מדברים.

צפריר, אני עוקבת אחרי הדף הזה בזכותך (וגם כמובן בזכות ציפור חופש). העצות שלך, רובן, שאני מודה שלפעמים צריכה לקרוא אותם כמה וכמה פעמים כדי להבין ממש, עוזרות לי מאוד להבין קשיים, שונים אך דומים, בחיי שלי.
תודה.

התרגשתי מהדברים שכתבת לי. רציתי לשאול עצה פרקטית. שאלת מליון הדולר. איך אני יכולה למצוא את עצמי. אני מחפשת עכשיו דרכים לעשות את זה, עם עזרה, בלי עזרה, ספרים וכו'. אם יש לך הצעות אשמח לקבל. כאן, בדף שלך.

<r>אוי, <PO><s>[po]</s>מיכל צמות<e>[/po]</e></PO> תודה על המילים שלך. הן כל כך במקומן. כל אחת מהן. אני מסכימה אתך. חנוק לי בגרון כשאני קוראת אותך, ביחד עם הסכמה מוחלטת.<br/> אני היא זו שכתבה כעצה לאחרים (אני טובה בעצות לאחרים) שצריך למצוא משהו אחר, לאו דווקא אהבה. ומה שכתבת, למצוא את עצמי הוא נכון מ...

<r>הגיל שלו ממש דומה לזה של שלי. אני מבוגרת בהרבה ולכן זה לא מעשי וצפוי היה להסתיים. במיוחד שכשמההתחלה היה ברור שהוא רוצה קשר רציני. כמו אצלך. נראה טבעי שכשמצא מישהי רצינית הוא יעלם. עם כל הכאב שבזה. הראש שלו פועל כרגע בכיוון הזה ואולי הוא מאוהב. זה בעייתי כשהגיל דומה. כאילו יש יותר סיכוי. למה בעצם ...

שאת אומרת שאת זזה הצידה, זה בגלל שמידי פעם היו לו חברות רווקות?

<t>אני מבינה את הכאב שלך. לאבד אהבה זה קשה. אהבה וריגוש. אצלי זה ממש לא כך, לא מבחינת אורך הזמן של הקשר ולא מבחינת זה שאף פעם הוא לא הצהיר על אהבה. ממש לא. זה תמיד היה ברור שמדובר על קשר זמני ביותר. אני היא זו שנקשרה אליו. אבל תמיד הייתי מפוכחת בקשר לכך. רק עכשיו אני נתקלת בבעיה של הצורך לשכוח אותו....

אני שואלת את עצמי, שאלת תם. אני וזוגיות לא הוכחנו את עצמנו במיוחד, איך זה להיות אתה, עם אשתך, אחרי הצגת אולטימטום. אולי אני לא מבינה בזה הרבה אבל נראה לי שכשהעניינים התחילו להידרדר כבר לא היתה דרך לעצור במידרון. ואין לך ולא לאישתך אומץ להכיר במציאות הזו.

אני זזה הצידה. כמו שכתבתי. מתעניינת קצת, לא יותר מדי כדי לא להיות פתטית. מנסה לא ליצור רושם שאני מנסה לתפוס אותו בכישלונו. הקשר מסתיים כל פעם מחדש כשאני נפרדת ממנו. אנחנו לא מחויבים.
אבל נקשרתי אליו כי הוא הוביל אותי למקומות שלא הכרתי בעצמי. ואני מדברת על סקס.

<t>עכשיו אני צריכה לשכוח . קשר שנכנסתי אליו מראש עם ידיעה שהוא יגמר. הבחור אמר שהוא רוצה חתונה וילדים, ואיתי זה לא אופציה. בגלל ההפרש הגדול בגיל (לטובתי כמובן). קשר סודי בן חמישה חודשים. לא קשר צמוד, אבל כל פגישה היתה חגיגה. בתקופה האחרונה זה היה בין דייטים שלו. פעם אחת כבר נדחתי בגלל דייט. עכשיו זה...

<t>פלונית אלמונית שסובלת. אין לי משהו חכם להגיד. כאחת שבעבר התאהבה בכאלה שלא הייתי צריכה להתאהב בהם, וגם עכשיו אני בקשר שיגמר, ואולי כבר ניגמר, ובמקום לחתוך בעצמי אני מחכה שיזרקו אותי.<br/> הזמן עושה את שלו. חודשיים זה לא הרבה זמן. כך אצלי.<br/> בשביל להוציא אותו מהראש צריך להכניס משהו חדש. זה הניסי...

<t>חמש וחצי שנים זה הרבה זמן ומאוד מובן הכאב. וכן, זה באמת זמן אישה רווקה נטו בלי דאגות והכף שמישהו שחושק בי. מאוד מזדהה עם זה. אצלי הקשר נמשך בקושי חמישה חודשים והוא קצת שונה. אני אישה עם ילדים אבל גרושה, לא תפוסה. העניין הוא שהוא צעיר ממני בהרבה ורוצה זוגיות אמיתית. אז היתה פעם שהוא יצא עם מישהי, ...

<t>לא יודעת כמה זמן אתם בתוך זה. גם לי היה קשר בלתי אפשרי שהיה לי קשה להיפרד ממנו נפשית. לקח זמן ועכשיו זה כבר לא כואב בכלל. בעיניים פקוחות הכנסתי עצמי עכשיו לקשר נוסף בלתי אפשרי ולא הגיוני. אני יודעת שיכאב כשהוא יסתיים (והוא יסתיים) אבל אני לא יכולה לוותר עליו.<br/> בקיצור, זה שוב עניין של זמן. וגם...