ענבל וטל טי,

לשתיכן - תבורכו על הדיון.
לי אין מה להוסיף, אני פשוט מחרה -מחזיקה אחריכן, עם כל הרגישות שלכן, התובנות והכל.

ושולחת חיבוק גדול ותודה גדולה.

ואיך הדיון המרתק הזה שייך לנאמנות מינית?
פספסתי משהו?

ענבל,
כנראה שלא סתם מגיעים לאותו מקום...

להתראות!

ענבל, ניסיתי לשלוח חיבוק דרך ההבעות - ולא הצליח. אנסה שוב, ובכל מקרה -
ח י ב ו ק ג ד ו ל !!!

<r>ענבל,<br/> מה שאת מספרת הוא באמת נורא, ואני יודעת שיש עוד...<br/> אנחנו נשואים 22 שנה, גם כן לא מעט....<br/> <br/> איך אנחנו נותנות לזה שזה יקרה?! פשוט מדהים. זה בדיוק כמו שאת אומרת - אנחנו שוכחות את עצמנו, מחפשות... לא יודעת מה -קבלה, אישור, אהבה?<br/> בענין מה "שאת מרגישה הוא תמיד נכון וצודק " ...

<r><U><s>[u]</s>למרות שתמיד לא הסתדרנו טוב אחד עם השני (גם לפני הנישואין וגם במהלכם) תמיד היללנו את האהבה הגדולה שלנו.<e>[/u]</e></U><br/> רציתי להגיד על זה שזה נשמע ממש דומה לנו.<br/> כלומר - מאז ומתמיד זה לא היה "חלק", לא היינו מאוהבים, רומנטיים, אחוזי להיטות בסקס וכו' וכו'. כנראה שזה שירת אצל שני...

<t>ענבל,<br/> אז ככה:<br/> קודם כל, אני באמת רותמת חברות טובות ותומכות. מדהים עד כמה שזה עוזר וכמה שהן מוכנות להיות שם בשבילי, ובאמת.<br/> <br/> בקשר להצעותייך:<br/> עם יד על הלב - אני ממש לא רוצה לפרק את המשפחה, ממש לא רוצה להפרד. ובאותה נשימה, כמו שכתבתי כבר - אם אני שמה את עצמי במקום של כבוד, אז ...