<t>את שואלת אותי?...<br/> <br/> אם כן, יש לי שני ילדים.<br/> ובאמת, לא הכי אופטימי, אבל הפתרון הממש מוחלט לזה עבורי היה לצאת מהבית. בגיל שכבר היתי שלמה עם שליחה לגן (גיל די מכובד...)<br/> כשהייתי שם שנים חיפשתי כל מיני דברים שיעזרו לי, והם עזרו חלקית, אבל ממש לפתור - זה היה כשבאמת הגעתי למקום שאני מ...

<t>היי ריטה,<br/> <br/> איזה קטע, העלית את זה ונזכרתי בדף הזה.<br/> האמת היא שאני כבר לא שם.<br/> <br/> כשהקטן היה מספיק גדול שלחתי לגן, עד הצהריים ופתחתי עסק עצמאי מהבית.<br/> אני שוב מצליחה, מרויחה, מוערכת ואפילו מתאפרת קצת.<br/> לא עושה עוד ילדים, כך שאני לא חוזרת אחורה לבור הזה של אמא בבית עם תי...

<t>היי ליאת,<br/> <br/> אני מאוד שמחה על ההחלטה לא לימול את הבן שלי. הוא אמנם עדיין קטן, אבל בינתיים התגובות מאוד חיוביות (קצת כעסים במשפחה המורחבת, אבל זה הולך ודועך). זרים בד"כ די חיוביים, הרבה אימהות אומרות, וואו כל הכבוד! גם אני לא רציתי לימול. ילדים אחרים לא מבחינים בהבדל. או שאדישים. בטיפת חלב...

<t>התענגתי על דבריכן...<br/> <br/> קודם כל למה שאלאן כתבה, ברגע הראשון קפצתי ברתיעה ממה שכתבת, אני די מתרגזת כשאומרים לי שלא חשוב מה אעשה, כי זה תלוי בתכונות הפנימיות של ילדים וכו'. ובד"כ מרגישה שזה ממעיט מערך המאמצים שלי (פרשנות שהיא לגמרי שלי...) אבל יש משהו מרגיע בזה, ואני קוראת את דברייך בטון הז...

<t>אהלן,<br/> <br/> כתבתן לי כל כך הרבה ואני כל כך אסירת תודה. אני לא יכולה להתיחס להכל כרגע - נשמור חלק להמשך.<br/> <br/> אני חושבת שמשהו טוב משמעותי שקורה לי עכשיו בימים האלה מאז שהעליתי את הדף הזה הוא שאני ממש לא מנסה לגרום לעצמי להרגיש יותר טוב בנושא. אני ממש מנסה לתת למצב המשברי הזה להמשך. כדי ...

רויטל קודם עוד לא קראתי אותך, כן, יש לי תחושה שזה לא זמני הרגש הזה, ולא כדאי לי להתעלם.

<t>אוי איזה חיוך עשיתן לי, איזה כיף שכתבתי את זה.<br/> בדיוק אחרי שכתבתי את זה גיליתי שקיבלתי מחזור (חה, חה...), אבל ב"גופה של אישה..." המחברת (אח שכחתי את שמה...) כותבת שמה שעולה לנו בזמן מחזור זה דברים חשובים, ולא כדאי להתעלם מהם. ואם מדובר על לא להתעלם, אז אתמול בערב אמרתי לעצמי בנחרצות שכן, אני ...

<t>אוקיי ממשיכה...<br/> <br/> כן, לא בא לי.<br/> <br/> בד"כ אני אשה (מה, כבר לא ילדה?) מה זה אופטימיסטית.<br/> נהנית להיות בבית, להיות חופשיה, לצחוק עם הקטנים המקסימים שלי (הם באמת מקסימים - אני אובייקטיבית כמובן...).<br/> בעלי מרויח טוב וסה"כ יש לי פחות או יותר מספיק כסף.<br/> <br/> אבל בזמן האחרון...

אהלן,

פשוט נמאס לי.

אני אמא בבית עם שניים. בד"כ חוגגת את זה, אני כבר שנים בבית, אבל היום זה תקף אותי חזק במיוחד.

תיכף אמשיך לכתוב, אני רוצה לראות אם זה בכלל תפס שזה דף חדש.

<t>ניצן, רציתי לומר לך שאני במצב דומה אבל אחרי הלידה. אצלי לא דתיים אבל מאוד רוצים שאני אעשה "ברית" (או כמו שהבעל שלי קורא לזה "כרית" - עם שווא), בעיקר הסבים, וגם אבא שלי, וגם לי היה (ויש) הרבה צער על הצער שאני גורמת. תמיד אני מנסה לשמח את כולם אם רק זה אפשרי, ובכיף, כי לדעתי מגיע להם, הם סה"כ גידלו...