הי
שואלת גם כאן. מה רע בטיפול תרופתי שנתנה רופאת משפחה?

או רורה, למה חשוב ליווי של פסיכיאטר ולא רופא משפחה? קיבלתי את המרשם מרופאת משפחה..

זו בדיוק ההתלבטות. את משכנעת אותי וגם מי שטוען ההפך משכנע אותי..

<t>לא מאמינה כמה זמן עבר. ושוב אני בתקופה משברית. בהתלבטות מאוד קשה אם להתחיל לקחת ציפרלקס. כבר יש לי בבית. אבל אני מניקה. אמנם הוא כבר מעל לשנה ולמרות שגורמים רפואיים נתנו אישור אני חוששת. אני גם נעה בין: למה לא? זה ישפר את איכות חיי לבין מה שכתבו ואני מאמינה בו - זה לטפל בסימפטום ולא בבעיה האמיתית...

הי פרח הלימון,
אשמח לקבל המלצה על ההומאופת.
ותודה לכל הכותבות. זה מאוד מחזק לקרוא אתכן.

מזמן לא כתבתי כאן. אין הרבה מה לחדש.
אשמח לשמוע אתכם.

לאחרונה אנחנו גם במצב כלכלי קשה. רק בעלי עובד. מסביבי חברים נוסעים לחופשות ולחול.
זה מעורר אצלי קנאה עזה.
כמה הם כבר מרוויחים שהם יכולים להרשות לעצמם את כל זה?
למה מצבנו הכלכלי גורם לי להרגיש שאנחנו דפוקים?
מישהו מרגיש כמוני?

הימים עם הילדים כ"כ סזיפיים וקשים. אני כ"כ אוהבת אותם אבל גם כ"כ מחכה כל יום שכבר ילכו לישון.
תספרו לי איך נהנים מאימהות לילדים קטנים? איך אפשר להנות עם הגדולים יותר כשהתינוק צריך אותי וכל הזמן בוכה?
איפה אני בתוך כל זה?
קצת מיואשת.

<t>נעמי, מאוד דיבר אלי מה שכתבת לי. תודה.<br/> אשמח לשמוע מדברייך עוד בהמשך.<br/> את צודקתשהתשובות צריכות להיות בהתבוננות פנימה לעצמי ולא בהתסכלות לצדדים כל הזמן. זו אחת הבעיות שלי - כל הזמן אני משווה אותי ואותנו כמשפחה לאחרים. ותמיד, אבל תמיד - הצד שלי יוצא פחות טוב, פחות שווה, פחות מוצלח. בקיצור: ...

זה בסדר.
הקריאה כאן מעודדת אותי.
שמחה לקרוא את מי שכותב או כותבת על חויותיה הזוגיות והמשפחתיות.
מנסה למצוא את הדרך לרפא את עצמי.

<r>תודה לכן.<br/> <PO><s>[po]</s>או ררה<e>[/po]</e></PO>, האם את יודעת אם מותר לקחת כדורים בהנקה?<br/> הרבה המליצו לי על זה, גם המטפלת שלי, ואני תמיד נעצרת בגלל ההנקה.<br/> <br/> חלקכן כותבות על בעל אוהב. גם לי יש בעל אוהב. אך לעיתים קרובות מאוד קשה לו איתי. לא יכול עם המצבי רוח והכבדות שלי. עם המרמ...

<t>אבל מה עושים אם מרגישים עצבות תמידית? זה ככה מילדות וקשור גם בנסיבות חיים והתנאים בה גדלו אותי.<br/> אני לא מאשימה את ההורים שלי אבל אלו עובדות שהביאו למציאות של היום.<br/> אני לא מצליחה לצאת ממעגל הדכדוך..<br/> בסה"כ אני מתפקדת אבל יש ימים שזה דורש ממני מאמץ רב.<br/> כאשר אני פוקחת את עייני בבוק...

זו הייתי אני כאן למעלה..

<t>נשואים שש וחצי שנים. שלושה ילדים. קטנים. מרגישה שלא אוהבת אותו כבר הרבה זמן. מצד שני, לפעמים מתמלאת באהבה גדולה. לא עושים הרבה דברים יחד. מקנאה בזוגות ומשפחות שבחגים וחופשות תמיד מטיילים יחד. עם חברים. אצלנו הבדידות שולטת. אני במצב רוח רע רוב הזמן. הבנים מושפעים מזה.<br/> רציתי לשמוע איך זה עובד ...

האם מי מכן שמרגישה מאושרת בזוגיות ובחיים תמיד מרגישה שטוב לה בזוגיות?
האם לפעמים אתן מרגישות שעשיתן טעות בבחירת בן הזוג?
שהחיים במחיצתו אינם מאושרים? ולפעמים דווקא כן.
הצילו

אני שואלת כי אני פשוט רוצה לדעת.
בימים אלו האושר הוא ממני והלאה.
מרגישה תחושות קשות של תיעוב עצמי.
אשמח לתגובות

הי אמא, פשפשתי אחורנית במיילים. בזמנו דברתי עם כוח האמונה על גנים והיא המליצה לי לדבר איתך על הגן ברוח אנתרופוסופית. היא אמרה שאת מרוצה. אז זו היא שמליצה על הגן..
בכל אופן, תודה על התשובה ואם מתפנה אצלכם מקום אשמח לשמוע..

הי אמא בגבעתיים. בזמנו המלצת לי על הגן שלכם אבל הוא היה משהו אחר. עברתם לגו מעורבות הורים? אפשר לשאול למה? לא היית מרוצה? ועכשיו מרוצה?
סליחה על הצפת השאלות אני פשוט בבלבלות גן..

הי, פתחתי לי דף בית. בקרוב אמלא אותו