<r>בנות יקרות, אתן נהדרות!<br/> <br/> שבת חורפית בפתח, זה הזמן לגרור את הפוך לסלון ולא לעשות כלום, או מקסימום -<br/> <U><s>[u]</s>מסמנים עיגול על הרצפה, את נמרחת על הספה וקוראת "ים! יבשה! יבשה! ים!" והוא זה שצריך לקפוץ מהעיגול החוצה ופנימה אחר כך את נותנת לו לעשות מגזרות נייר מעיתוני סוף השבוע, ומצל...

<r>מותגת-מותשת, <E>(())</E><br/> אמנם הילד שלי לא היה עושה כל-כך קקי בלילה, אבל בכל מקרה זה לא נראה לי סוף העולם. נראה לי שאם היה לו נורא ואיום הוא היה מעיר אותך בצרחות. אל תשכחי שאותו לא מגעיל להיות מרוח בקקי, ככה שכבר ניטרלת חצי מהעניין... אין ספק שהעייפות מכריעה אותנו לפעמים (או אולי מחריאה??)<br...

<r>שמעתי היום את השיר הזה וחשבתי עלי ועליכן. באהבה. <E>|L|</E><br/> <br/> <B><s>[b]</s>הכל בסדר / לאה שבת<e>[/b]</e></B><br/> <br/> לפעמים אני נורא לבד<br/> לא קרה כלום והערב כבר ירד<br/> נו אז מה אני אומרת לעצמי<br/> אני כאן וזה מספיק טוב בשבילי<br/> <br/> רק לא להפסיק את התנועה<br/> כי אחרי נמוך י...

<r><U><s>[u]</s>גברים זה בונוס. ילדים זאת המהות.<e>[/u]</e></U><br/> אולי יש לי עודף הורמונים אבל קשה לי לחתום על משפט כזה. אולי פעם, בהריון, אחרי הלידה - ברגעים הראשונים של האמהות..<br/> <br/> דוקא בגלל שמאז ומתמיד הינו משפחה חד-הורית, אני מפרידה לגמרי בין הצורך שלי בזוגיות ובאהבה רומנטית לבין האהב...

חסר שותף לסגור איתו את היום.
מבחינתי זה בדיוק זה.

@} @} @}

<r><U><s>[u]</s>ואין מי שעוזר לקבל החלטות....<e>[/u]</e></U><br/> למרות תוגתי, אני דווקא אוהבת לקבל החלטות לבד. אני גם בדר"כ בתחושה שאני סגורה על עצמי (כל פעם מחדש,אפילו שאני משנה את דעתי לא פעם.. <E>;-)</E> ).<br/> חסר לי יותר אהוב, בן זוג, שותף לחיים. מישהו לדבר איתו, לספר לו, לשמוע אותו, לשמוע לפ...

תוגה, אבל רק שלי!

אז אצלנו הכל מתחלק עלי: לפעמים אני סבלנית ומכילה ולפעמים מתחרפנת, לפעמים משגעת בחזרה ולפעמים בורחת לחדר להשתגע בשקט.

<...ואני מבקשת פה מכל הזוגיות, פה זה קיטורים של חד-הוריות >

אתן נהדרות

<r><U><s>[u]</s>ובכלל לא אכפת לו שאבא שלו ניתק קשר לחלוטין !<e>[/u]</e></U><br/> )-:<br/> אצלנו אין אבא וזה רק אמא ואמא ואמא (אותה אחת <E>;-)</E> )<br/> <br/> מרוב תוגה התחלתי לעורר מהומות.<br/> עכשיו במקום תוגה יש לי: מערבולת של תהיות כבדות משקל, טעויות בהתהוות, פחדים, חששות וסיוטים וגם כמה חלומות ...

<r>תודה לכן, בנות יקרות. <E>(())</E><br/> <br/> <U><s>[u]</s>התוגה הזו, היא שונה מהותית מהתוגה (מזן זה) של רווקות שאינן חדוריות?<e>[/u]</e></U><br/> מצד אחד - לא.<br/> מצד שני - יותר קשה לטפל בה. אי אפשר להתרסק מעצב , קשה להיות אימפולסיבים. אני חושבת שהחד-הוריות שלי שומרת עלי מהתקפי המניה והדיפרסיה ...

<r>תודה לכן <E>(())</E><br/> אני רוצה לומר עוד משהו. זה באמת מסוג המחשבות שקורות דווקא כשהכל לא-רע-בכלל. יש איזו שיגרה מבורכת שרק בה, כשבאמת יש לי זמן לשבת על הספה ולשתוק, אני מגלה שבא לי לדבר. לדבר מלב-אל-לב. לא לקשקש עם בני משפחה ולא לפטפט עם חברות. אז פתאום כל העיר הזו מדומיינת לי כמו תיבת נח ענק...

<r>תודה לכן @}<br/> <br/> <U><s>[u]</s>יש לי שקט. יש לי שלווה.<e>[/u]</e></U><br/> נכון. ולתקופות טוב לי בדיוק ככה. אבל הכמיהה לבן-זוג... שותף. אהוב. אוזן קשבת, כתף תומכת. מישהו שיחבק ויאהב. מישהו שיהיה מחויב מתוך תוכו אלי/ אלינו.<br/> והחוסר הזה שלי, בתוך החיים המשפחתיים שלנו הוא לא פשוט.<br/> אני ...

אני שמחה בשבילך, רוקדת

מבאס איך לפעמים הבית שלנו הופך לכלא.

תודה, שירי.

<t>תוגת האם החד-הורית, בערב יושבת על הספה עם כוס תה ושותקת.<br/> תוגת האם ללא אב שילדה לא מפסיק לאהוב אותה לדקה.<br/> תוגה של אם ללא אהוב, ביום - אמא ללא הפוגה ובלילה - מבכה בדידותה.<br/> תוגתה של זו שלא יכולה להפסיק ללכת, שבכל מקרה מרגישה לא שייכת, זוקפת את גבה אך גם צריכה לדעת לקבל עזרה.<br/> תוגת...