אני לא יכולה להתפנק ... העסק צריך לעבוד...ואני לבד בעסק ואין מחליף.

<t>לפעמים נדמה שאין פתרונות בכלל. בית ספר לקח הרבה כוחות ששילמתי אותם במלחמה מיותרת שהוא יזם. בית ספר מזכיר לי את ראש הממשלה שלנו שעושה מלחמות ואבדות כבדות בנפש האדם ללא בדיקה, תכנון, מטרה, בכלל לא ברור,,,בשביל מה???? ואחר כך צריך ממש שיקום ולא ברור אם יש כוחות להשתקם...צריך זמן לחזור לעצמי ולא ברור...

<t>אני לא יודעת למי להתיחס קודם? לפתוח עסק זה ממש לא בעיה. חשוב ראש צלול ועבודה נמרצת. להיות עם העסק זה קלי קלות...להיות אשה ואם לילדים זה קשה קשה. כי כאן האשה מתחילה להקרע בין שני עולמות חשובים: ילדים וקרירה. ויחד עם זאת, אם הייתי רק אמא, אז גם הייתי בדיכאון ....ואם הייתי רק מקימה עסק, גם אז הייתי ...

<t>נאלצתי לנהל מלחמה מאוד קשה בבית ספר. כתבתי על כך בדף שלי "העצמת ההתמודדות מול מערכות ככלי לשיפור תפקודי האמהות". היו שם הרבה ישיבות, שקרים, צביעות ובעיקר פגיעות בזכויות התלמיד ומשפחתו. בשביל להוביל את התהליך למקום הרצוי לנו, הייתי צריכה להשקיע הרבה מאוד כוחות ולהזניח את כל הדברים האחרים...חנות, ב...

לא רציתי לא את המלחמה ולא את המשחק...לא במקרה הזה.

הדיכאון היה, אבל לא יכולתי לתת לו בטוי...זה לא ממש "לשחק הכל בסדר" זה לחכות לזמן מתאים,,, זה לא תמיד אפשרי,,,אני לא יודעת איך עשיתי זאת...אני מאוד מפחדת עדיין...

<t>נשברתי כאשר הגענו לחופש הגדול...בית ספר לא בתמונה...זה הזמן לבכות, לאסוף כוחות ואולי להשבר ולשבור מה שניתן. בן-עמי, את לא מצפה שאלך לבכות אצל מנהלת בית ספר ואחפש אצלה הבנה בנושא אהבה לילדי, למשל. האם זה יולי ציזר אמר "באתי, ראיתי, נצחתי" אז באתי ראיתי נצחתי ושקעתי בדכאון עמוק בעל אופי אובדני ומצב...

מהו גיל היולדת המבוגר ביותר שיילדת??? מה קורה היום מבחינת גילי הלידה???

<r><PO><s>[po]</s>טאו להורות<e>[/po]</e></PO>, איך "אשבור כלים"?? אני מפרנסת את ילדי ומנהלת עסק ובית ומשפחה שהם חתול, שני ילדי ואני. המציאות לא מאפשרת לי לשבור ולהישבר. יש המון חזיתות שמולן אני עומדת כמו צבא שלם. אני לא רוצה לשחק "אצלי הכל בסדר",,,,גם אף פעם לא אמרתי זאת, אבל לפעמים אין ברירה וחייבי...

בשלב זה...למרות הכל...אני ממשיכה. בקושי רב ,אך בכל זאת בחרתי בעסק שלי צבע לשיער וצבעתי את השיער וגם עשיתי מסכה לפנים ואלך לעבודה מסודרת ו"מלאת בטחון" ואחר כך אחליט מה אעשה??

<t>קראתי את הכל ואני אקראה שוב, בצורה מרוכזת יותר. אתן נהדרות טאו -להורות, בן- עמי, רוזמרין.. ומלאות עידוד....כל אחת לפי דרכה. רוזמרין ובן-עמי...אל תתוכחו על דרך טיפול....אל תשכחו שאני עצמי שנים עבדתי כאחות מוסמכת ועסקתי במתן טיפול רפואי תרופתי ובשנים אחרונות אני עובדת בבית טבע שמחפש דרכים טבעיות יו...

<t>מה מפחיד אותי??? הדכאון עצמו . חוסר תקווה... חוסר מעש.... ההסתגרות בתוך עצמי...חוסר אמונה..המחשבות של עצמי...המוות. הפחד להסתכל אחורה ולראות מה עברתי...ובשביל מה??? אין פחד אחד...זה כנראה הרבה פחדים שזורים אחד בתוך שני. גם חוסר אימון באנשים. גם חוסר יכולת להגיד כמו פעם: יהיה טוב. כי אני לא מאמינה...

כאוס. ...מלחמה שהיתה....המלחמה הבאה המשבר ....היאוש...מה יהיה???

<t>איני יודעת קול פנימי של מי מכתיב לי מחשבות אובדניות??? אולי אבא??? אולי אמא??? אולי אני??? אולי אחותי??? קולות מילדות.....אבי ואחותי...צמד חמד.אולי כועסים עלי עכשיו??? האם העבר באמת כל כך חזק??? אני לא בטוחה...האם אוכל לנתח את עצמי...אני סוביקטיבית. האם ניתן לנקות את המוח ולכתוב עליו עבר אחר??? א...

ועכשיו הגיע תורן של מחשבות אובדניות...יופה מאט!!!! מה אעשה ???

יש לי תחושה חזקה של חוסר אונים...כאילו לא משנה מה אעשה,,,זה אף פעם לא יהיה מספיק טוב והכל מבוטל אוטומטית ואני רוצה לבכות ותמיד יהיה משהו שיקלקל לי את הכל....גם אם אני יודעת מראש שלא אותר.

<t>לב-נדר מתוקה...אני אומנם בדכאון עמוק, אך בכל זאת גרמת לי לחייך...וגם לחשוב כמה אנחנו, בני אדם גם דומים וגם שונים.אני לא מתימרת לדעת משהו גדול בהתפתחות נפשית שלנו, אבל לפעמים אני חושבת שההורים שלנו הם דמויות כל כך חשובות ומרכזיות בחיינו כילדים שאנו מפנימים את יחסם אלינו בתוכינו...ולפעמים גם מתנהגי...

<t>מומנטו-מורי ולב-נדר תודה לכם על התגובות.אתמול כתבתי עוד משהו, אך זה נמחק משום מה ואז אני כותבת שוב.....עכשיו בוקר והחיים נראים חרא...אבל האמת היא שאני לא ממש יודעת מה יהיה בסופו של יום. מומנטו-מורי, לצבוע הכל בצבע אחד זה נכות...אולי...לא טענתי שאני לא נכה...רק שזאת לא הבחירה שלי. איזה ערך יש לדכא...

מהו דכאון??? בטח יש הגדרות רבות, כמו כעס שלא מוצא את דרכו להשתחרר...ראיית העולם דרך משקפיים שחורות...תחושת דכדוך ללא מוצא...או אולי הבנת החיים הכי אמיתית שיש ....ללא תכשיטים וריפודי אושר שאנו מנסים לרפד אותם. כמו שהם....והם מה זה חרא!!!

כן...זה בהחלט נשמע כמו דכאון ואפילו דכאון עמוק אני לוקחת דברים מהעסק שלי שיש להם השפעה על המערכת הנפשית...מוח , הורמונים...עצבים. אין לי כל כך זמן לשקוע בדכאון...אז קודם אני עושה את המחויבויות שלי ואחר כך, בדרך כלל, כאשר אין אף אחד בבית אני שוקעת בכאב האישי שלי. אני חושבת הרבה על מוות.

<t>לב-נדר, גם אותי מפחידות קירבה ואינטימיות, אבל כנראה לא רק הן. גם אני עובדת במקום שדורש חשיפה ופרסום במידת מה...גם אני עושה דברים למרות הפחד,,,אבל יש ימים ולפעמים שבועות וחודשים שאני שוכבת במיטה ובוהה בתקרה ולא עושה דבר ומפחדת ומפחדת.....לתופעות האלה יש שורשים גם בילדות וגם בבגרות ואני מפחדת כל כך...

אני כותבת שאני מפחדת ונשארת עם המשפט הזה. כאילו סוף העולם שאין מנקודה זאת לאן לפנות.

והיום, כמו לפני הרבה שנים...כתבתי את השיר ונשארתי איתו.

נכון...שמתי לב אחרי שכתבתי.

<t>אני מגדלת שני ילדים לבד...אני לא רואה איך הנוכחות שלי היתה באה לידי ביטוי אם האבא של ילדי היה מקים משפחה אחרת. אני לא חושבת שהייתי מחפשת קשר עם אשתו החדשה...אבל יחד עם זאת גם לא עצות שלה איך לגדל את ילדי. למה הנוכחות שלה קבועה בסביבתכם??? כאשה גרושה, כאשר החלטתי להתגרש שחררתי את האבא של ילדי ואני...

<t>או-רורה,רמת גן רחוקה מדי בשבילי. אני חושבת שמדובר בפחד ולא חרדה. ההבדל ביניהם הוא שבפחד אנו יודעים ממה אנו פוחדים ובחרדה אנו לא יודעים את סיבת החרדה. כבר עשיתי המון דברים למרות הפחד. לא יודעת איך? הנה כמה שורות ממה שכתבתי אולי לפני 20 או 5 2 שנים והן אקטואליות גם היום: פחדי הוא כמו סרטן הנפש<br/>...

לא פעם נתקלתי במין דעה כזאת שפחד ממוסדות, חברה, סמכות...הוא קשור לאבא...כי הוא מיצג במשפחה את ראש המשפחה. את החברה ואת הסמכות...לפחות לפני שנים ולפעמים ואפילו הרבה פעמים גם היום.

<t>אני ג"ימס בונד כיוון שאני מאוד מאוד מפחדת. פחדתי כל חיי וכל הזמן. כאשר הייתי צעירה כתבתי על כך שירים. למדתי איכשהו להיות עם הפחד. אך לפעמים הוא כל כך חזק שהוא משטלת עלי ואני חסרת אונים.יש האומרים שהפחד בא לשמור עלינו וזה גם נכון, אבל הפחד שלי הורג אותי. לפעמים אני גם מתביישת בפחדים שלי כי הוא חול...

<t>אין לי זמן לנוח על זרי הנצחון...צריך להמשיך...שום דבר לא נעצר אם נצחתי או לא נצחתי...אבל ירדה לי חצי אבן מהלב. עכשיו צריך לפעול להורדת החצי השני. היתה לי תחושה כל הזמן שכאילו משהו החדיר את ידו אל בית החזה, החזיק את ליבי בכף ידו ומעך או אולי מאך אותו וסחט את דמו בכוח רב ובאכזריות עכשיו התחושה הזאת...

החיים נראים אחרת היום. לכל רשימת הניהולים שלי אני מוסיפה עוד אחד וקוראת לו "ניהול נצחונות " .ועכשיו פנינו לנצחון הבא. ממש סופר מן או ג"ימס בונד...אני צוחקת...אבל גם בדמויות השטחיות האלה יש משהו.

<t>במציאות שאנו חיים בה, עלי, כאמא, לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה. במצב, בו אי אפשר לקבל אישור לחינוך ביתי מלא....עלי לפחות לדאוג שילדי ירגיש כמה שיותר טוב בבית ספר. לא רק מערכת החינוך מקרבנת....כל המדינה מקרבנת את אזרחיה ואת כולם...יהודים, ערבים , מוסלמים, דרוזים, נוצרים , עולים מברית המועצות. אנו...

היתה לנו ישיבה נוספת....הפעם שמו ממתקים על השולחן...קיבלנן הודעה ממנהלת שהיא פעלה לא נכון...איפה שרק יכולתי הכנסתי להם כמו שרציתי. בסבב הזה אפשר לומר שניצחתי. יש ה" בעולם. לא סתם נסעתי עם בני לכותל בירושליים.

בשנות ה-90 המאוחרות, כאשר התכוננו למפגש עם שנות 2000...מי היה מאמין שנדבר על משבר המזון בשנת 2008 ????

היום יום שישי. אולי בכל זאת אצליח לנוח קצת. החיים שלי מלאים בתהפוכות ומלחמות...וזה בכלל לא נכון יהיה להגיד ש "עשיתי זאת לעצמי". מדינת היהודים התגלתה בעיניי כ"ארץ המלחמות"...ברמת הפרט וברמת הכלל.

<t>בית ספר משתמש נגד הורים וילדים באיומים והפחדות. זאת השפה שלו...זאת גם השפה שהוא מבין. היתי קוראת לה "שפת טרור" בליווי שקרים ונזקים של תסכול לילדים. רק כאשר מרגישים "כוח" במובן של הבנת החוקים וזכויות ויכולת לנצל אותם...מתחילים די בדאגה לסגת ואז יש לנו תקופה של שקט. יש לנו מכתב מהמפקחת שבית ספר פעל...

<t>הבית ספר הבין שהסתבך בצרות ולא כל כך יודע איך לצאת מהמצב. אני לא מתכוונת לעשות לו חיים קלים בכלל.....עכשיו אכניס להם באבי אביהם ובאם אמק. אז<br/> יש כעס...אז מה...זה הרי "טבעי" ו"אנושי". חשוב לספר וליידע את הציבור הישראלי במה שקורה...אך עדיין אני לא מוצאת מילים. אך גם ממילותי אלה אפשר להבין משהו....

כדור הארץ במשבר...או...אולי...האנושות במשבר....האנושות שהיא לא המעמד העליון היא במשבר. אני לא דואגת למר לבייב או למר גאידמק. גם לא לשרי האריסון.

כדור הארץ עצמו וגם מי שמאכלס אותו הם לא נצחיים. "הקץ" עלול לבוא ללא קשר למלחמות. מלחמות הן דבר מכוער, אך הן בדרך כלל לא משמידות הכל, דיברנו על זה בדף של "אבולוציה של בנות ארבע עשרה" משהו כזה.

<t>משבר האנרגיה...משבר הנדל"ן...משבר המזון....התפוצצות אוכלוסין...ויש עוד הרבה הרבה משברים...משבר הדולר...אולי כל זה קשור קצת לכך שכדור הארץ, בעצם, לא אמור לשאת כל כך הרבה אנשים...מספר האנשים שחיים היום בכדור הארץ הוא לא טבעי....ואין פתרון "אנושי" לבעיה כזאת וגם בכלל אין פתרון,,,ואולי מלחמות הן ה"תש...

ואם מדייקים קצת יותר ומפרקים את המילה אז "משפחה" היא ממש "מי שפחה". מי שרוצה להקים משפחה, קודם חייב למצאו לו שפחה... שיהיה לו ממי להקים משפחה.

"יום חדש עומד בפתח." ה" העניק לי עוד יום על פני כדור הארץ. כל כך הייתי רוצה יום שקט...ללא מלחמות....לעשות טוב לאנשים, לתת.... הוי נזכרתי בסיפור עם ילד לא שלי שעזרתי לו. אספר אותו אחר-כך.

האם צפריר יודע שמילה משפחה באה ממילה "שפחה"??? ומילה עבד באה ממילה עבודה.?? בתוך מילה עבודה מסתתר עבד.

<t>ביום שני עשיתי קניות ברשת "שפע שוק" .. שהיא נחשבת ללא יקרה במיוחד. קילו עוף עלה בין 18 ל 19 ש"ח. כנראה אף אחד לא קנה...כמה ימים מאוחר יותר המחיר ירד לכ 14-15 ש"ח. לפני העליה העוף עלה בין 11-12 ש"ח לקילוגרם. הקופאיות אומרות שזה עוד יעלה. אני מאמינה להן. ואנחנו, האנשים הפשוטים, נמשיך לחפש פתרונות.<...

שמעתי ש"הנהלת בית ספר "קיבלה על הראש מהמפקחת הארצית. זו כנרא הסיבה ל"אהבתה" של המחנכת לבני אשר הובאה לידיעתינו ביום ההורים. עכשיו הם נזהרים הרבה יותר בדייסות שהם מבשלים. הוי....כמה פעמים אומר??? אין מילים... אין מילים.

ולפעמים אני שואלת את עצמי: זאת דמוקרטיה???

<t>, בן-עמי יקרה או יקר, אני חייבת מנוחה שלאחר הקרב. אבל בהחלט אקח את ההערה שלך לתשומת לבי. היו שם מליון דברים שצריך לספר בשביל לתת תמונה על מערכת החינוך, אך מרוב הלם אינני מוצאת את המילים. קודם הייתי אומרת "לבי שבור"... היום אני אומרת "אין לב יותר שלם מלב שבור"....החיים הם כזאת הצגה ותמיד הצגת בכור...

בן-עמי, מה העץ הזה מסמל?

<t>בשבוע שעבר היה יום הורים. לפני כשבוע קבעו לנו ועדת ההשמה שלא הגענו אליה. אחרי יומיים רצופים של מלחמה עם כלי נשק מתקדמים כמו טלפונים, פאקסים, מוניות, מכתבים....שמענו את מחנכת הכיתה נשפכת מרוב "אהבה" לבני שעולה לכיתה ד...וכמה היא שמחה שהוא בכיתה שלה. מה אגיד לכם??? איפה שקספיר??? איזה מחזה הוא יכול...

בן - עמי.... איזה כוכבים יפים ורודים ציירת לי...אני רוצה עוד!!!

פעם דברתי על בית כמרכז....אז הגיע הזמן להגיד שהבית הוא הבנק המרכזי....בעיקר במוח...שם מחושבים החישובים ומתקבלות ההחלטות.צריך לחשוב איך להפוך את הבית למרכז בנקאי. המחשב עוזר, אך דרוש עוד משהו. לא רק לנהל את הבנק מהביית אלא שהבית יהיה הבנק הגדול.

<t>תשמעו....אם הייתם שואלים אותי:" מי יותר מלוכלך?" המפיה האיטלקית או הנהלת בית ספר"? הייתי עונה "הנהלת בית ספר לא נופלת ברמת הלכלוך מאף ארגון פשע אחר. הייתי קוראת לה "משפחת פשע"" וואלה!!! אני לא מאמינה!!! עוד קצת אמצאה את המילים הנכונות להסביר את מה שאמרתי כאן.תגידו...שמעתם על אולמרט ו החקירה הנוספ...

יום עצמאות שמח לכולם!!!

<t>יש לי כמה דברים בשביל הדף המיוחד הזה שלי.<br/> 1) קודם כל אני רוצה להגיד שמשום מה חשוב לי שהילרי קלינטון תנצח בארצות הברית....תגידו לי אתם...אשה בת 60 ...צעירה וחזקה...עומדת בלחץ מול כל העולם בשביל להשיג את מבוקשה ולהיות נשיאת ארצות הברית. זה לא מדליק?? זו דוגמא נהדרת לנשים רבות. ההצלחה לא מוגשת ...

נדמה לי ש רב מברסלב אמר: "אם אתה מאמין שיכולת לקלקל...תאמין שאתה יכול לתקן"

מענין לאן זה מוביל אותנו.? האם זה משהו של טווח קצר או שרשרת אירועים שהתחילה עם האורז. איכשהו זה מתקשר לי עם משברים אחרים ...כמו משבר נדל"ן, משבר אשראי ועכשיו משבר מזון. כל המשברים באו אחד אחרי השני...או כמעט באותו זמן. בטח יש לזה סיבה.

משברים לא קשורים דוקא לחד-הוריות. לא חסר משברים בתוך המסגרת הזוגית

פסח...הכל ורוד...חופש....אני מרגישה חזקה....עם תכנון אסטרטגיה לעתיד...חג שמח.

<t>הענין שלנו לא קשור ישירות לחינוך ביתי. התברר לי , באופן עקיף , שהם מוציאים את הילד מכיתה ועושים לו מן מבדקים<br/> ומשוחחים איתו ללא רשות ההורים. הם עושים הרבה תרגילים מלוכלכים ולא חוקיים וגם מתפארים בכך, כאילו זה נותן להם עליונות וכוח מול הורה שדואג לילד שלו.הם משתשים באיומים ואם לא הולך להם ,אז ...

<t>רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת. . זה היה משהו שלא ניתן לתאר במילים. הכל נאמר במבטים ותנועות ידיים, הכל במשמעות כפולה...גם איומים שבית ספר יכול להכניס לראש התלמיד את מה שהוא רוצה...כמובן שזה לא נאמר ישירות. גם להוציא את הילד מיכיתה ללא אישור של הורים ועוד ועוד., אם רק רוצים ולכי תוכיחי זאת.איכשהו מפרי...

]ty

מזל טוב.!!!

תודה, קיזי...את חמודה

<t>החיים מזמינים אותי לסבב התמודדויות נוסף. בית סבר איבד את מנוחתו ומבקש את התיחסותי. זה מזכיר לי את מסע הבחירות בארצות הברית בין הילרי קלינטון לברק אובמה...אחרי כל סיבוב במדינה מסוימת יש הפוגה...משהו מנצח...משהו מפסיד ואז מתחיל הסבב הבא וכל הטררם מתחיל מהתחלה. תשמעו...חיי ממש דומים לחיי הילרי קלינט...

אורן יקר, אל תפסיק לכתוב.מה שאתה כן יכוך לספר, ספר אותו מכל זווית אפשרית...עד שלאט לאט הדבר יעיק עליך פחות ופחות.עבודה עם פסיכולוג היא דבר נהדר, אך עבודה עם עצמך היא דבר נהדר עוד יותר. עוד לא אחרת כלום וכל החיים לפניך.

<t>להרגיש בטוח זה נחמד, אבל בטחון מוחלט איננו קיים ...באף מקום. הרי קרה כבר שאיזה מטוס התרסק על בנין מגורים וגרם לאבדות בנפש ונזקים. עכשיו האמריקאים רוצים ליירט איזה לווין שיצא משימוש ויכול לפגוע בכדור הארץ,,,אולי בים ואולי ביבשה...מי יודע? אבל חרדות כנראה לא עוזרות,...ולמרות הכל אנחנו כאן כבר לא מע...

אני צריכה לפתוח דף חדש, בו אני אשאל את עצמי : " המשפחה, לאן? האם יש עתיד למשפחה? איך אחנך את ילדיי? האם "משפחה" זו הדרך היחידה הנכונה להיות? והאם היא באמת נכונה? בטח אקבל בומבה של ביקורת על הראש. אבל מה לעשות? לפעמים צריך לשאול שאלות גם בדברים שנראים לנו ברורים .

<t>אתמול...בזמן שהייתי בעסק...המדפים זזו, גם הכיסא שעליו ישבתי , הבקבוקים מזכוכית היו יכולים לפול ולהשבר...למזלי זה נפסק אחרי כמה שניות. יש האומרים שאיאפשר לחזות רעידת אדמה גדולה, ויש האומרים שזה סימן שהאיזור "פעיל" ויש לצפות לרעידת אדמה גדולה. כך או כך ,משרד החינוך מודיע שבתי ספר לא ממוגנים נגד רעי...

מענין , מה יכול לקרות אם מותרים על הרישום?? האם זו עבירה חמורה??

מענין , מה יכול לקרות אם מותרים על הרישום?? האם זו עבירה חמורה??

זה נושא שידברו עליו עוד הרבה שנים וכנראה גם ינסו לחקור אותו....אם לא ניסו עד עכשיו...ולעולם לא ידעו את מה שהקיבוצניקים יודעים.

הון חוזר, תרשה לי לתקן אותך. אני זקנה פראית יותר מכל ספקולציה כלכלית שנכנסת אליה...לכן אני גי"מס בונד. אבל בכל זאת המידע על סוגי הריביות לא יזיק לי וגם לקוראים אחרים. אם תוכל לעזור לנו, תשמח אותנו מאוד.

בסדר, אהיה בקשר . אולי מחר או בשבת.

<r><PO><s>[po]</s>הון חוזר<e>[/po]</e></PO>, נראה שסוף-סוף יש משהו שמבין בסוגי ריביות. אז, בבקשה. 1) ריבית - דה ריבית? 2) ריבית שנתית? איך מחשבים? 3) ריבית נומינאלית? 4) ריבית מתואמת? ריבית פריים + נגיד בנק ישראל? 5) לוח שפיצר- איך אפשר לתת לו לעבוד לטובתינו. מה מסתתר מאחורי מילים "הלואה ללא הצמדה ו...

הון חוזר, מאיפה צצת? דבריך נשמעים ממש לעניין. אכן, כדאי לללי לעשות שינוי ולעסוק בכסף, זה יכול להשתלם יותר מכל עבודה אחרת. ומאיפה הניסיון?

בבנקים היועצים מתחילים לדבר אתנו כאשר יש לנו לפחות 50.000 ש"ח וגם אז מעקמים את הפה כי מדובר בסכום די "עלוב" מבחינתם. יעוץ רציני מתחיל עם סכום רציני וכמובן ביעוץ עצמו קודם כל נשמר האינטרס של הבנק. ז"א, יש מקום לזהירות., ללימוד, לקריאה של כמה ספרים המדברים על הנושא.

לפי הבנתי חינוך ביתי הוא תמיד הדומיננטי ומוביל. את החינוך הילד מקבל בבית . גן ובית ספר הם מין תוספת צדדית. אם בית ספר וגן תופסים מקום מרכזי...אז נוצרת ה"בעיה". כל עוד הבית הוא "המרכז", השפעות של מערכת החינוך פחות שליליות...ואפילו אפשר למצוא שם חבר .

מה קורה בתהליך המשפטי?? הם כבר יש איזה שהם פסקי דין?? לאן נושבת הרוח???

<t>פשוט אלון, בתור התחלה, לכל הבנקים בארץ יש את האתר שלהם, בו הם מפרסמים את הכדאיות של פתיחת חשבון , למשל במזרחי נתנו לאיזה חשבון צעיר, או חייל או סטודנט כ500 ש"ח עם פתיחת החשבון בבנק שלהם. כמובן חשוב וצריך לבדוק במה זה כרוך, האם כדאי או ללכת לבנק אחר. אתה פשוט מקליד..."בנק הפועלים" או בנק לאומי או ...

פשוט-אלון, דבר ראשון הוא לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לקרוא כל מסמך, להוריד כל עמלה וכל ריבית שאפשר, להשוות עם בנקים אחרים. המעונבים הם לרוב בני זונות שמקבלים ממנהל הסניף את ההוראות איך להוציא כסף מאנשים.

<t>גבירותי ורבותי היקרים!!! שנת 2007 עומדת להסתיים. הגיע זמן לעשות סיכום , ....וגם למידת לקחים מכל העשיה הבנקאית. פגישות עם אנשי הבנק. טלפונים מהבנק, תשובותיהם לבקשות שלנו, איך ידענו מה צריך לעשות? מתי טעינו? דרכי הפעולה של הבנק. שמירה על תקציב...התלבטויות...החלטות. יש עוד סיפור מענין. בהמשך אפרט.</t>

<t>"אין כבעל נסיון" בשביל להבין את מה שכותבים קיבוצניקים ויוצאי קיבוץ...חייבים לגור כמה שנים בקיבוץ. חיי קיבוץ ואורך החיים הקיבוצי הוא שונה ואחר לגמרי מחיי עיר. ואולי יש דברים שלא ניתן להסבירם במילים.אבל למרות הכל, יש משהו חזק בילדי החינוך הקיבוצי,,,אפילו בנושא הכאוב הזה הם יודעים להתאחד ולשדר כוח ו...

ואולי יש צורך בדף מיוחד לדפקט קיבוצי ודפקט עירוני. ז"א דף משותף. בסך הכל היו מספיק דפקטים בשני המקומות. אין צורך בתחרות ,...לעומת זאת יש מקום לשיתוף. כולנו עברנו חויות דומות בעיר ובקיבוץ. אולי כדאי לתת לאנשי הקיבוץ קודם לעבד את הכאבם?? ואז ליצור דף חדש "דפקט חברתי כלל ישראלי"

<t>גינ-גית יקרה....ברור שדברים כאלה ואחרים מתרחשים גם בעיר , בבית, בגנים ובבתי ספר. בדף הזה יש לכל האנשים שכותבים מכנה משותף. הם עברו את החויות שלהם במסגרת דומה והיא הקיבוץ. כאשר יש מכנה משותף, יותר קל לפתוח את הלב, למצוא אוזן קשבת ,לדעת שדברים קרו לא רק לך באופן ספיציפי.זה מאחד ומייחד את קבוצת האנש...

<t>אתם יודעים??? לעולם לא הייתי מעיזה להגיד בקל רם את המילים "דפקט קיבוצי". תמיד השתמשתי במילים "חינוך קיבוצי". ו"ידעתי" שעלי לשדר כבוד והערכה לדרך ה"נכונה" לגדול ולהתפתח. לצד ה"דפקט" קיבוץ גם האכיל ונתן כמה דברים טובים...לכן קשה לבוא בטענות ולפתוח את תיבת הפנדורה הענקית, המלאה עד "אין יותר מקום". ל...

קראתי את הדברים שנכתבו בדפים "דפקט קיבוצי" וגם " דיון על הדפקט הקיבוצי" וסוף סוף בא לי לשיר ולא באירוניה את המילים של השיר..."ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת....", בזכות אותם אנשים שהעיזו וכתבו...הם עשו בשבילי את ארץ ישראל יפה יותר.

אני עדיין לא מסוגלת למצוא מילים לספר את סיפורי, אולי לא אוכל לעשות זאת עד סוף ימי,.. אני לא יודעת. הוא קבור עמוק עמוק בתוך נפשי. משהו כתב שיר ואמר..."אני הייתי ביניכם כמו צמח בר"....

שרית, נכון שאת ואני לא אותו דבר.....מי מאיתנו "שונה"?

ושוב תודה למר בר-עדש...נראה לי שהאיש יודע היטב לקרוא את המילים ומה שביניהן. כאילו כבר סיפרתי חצי מהסיפור ונשאר לי רק לבכות את הבכי המיוחד שלי..

<t>שרית יקרה, חויות לא קלות יש בכל מקום, אבל כיוון שעברתי חויה לא קלה בקיבוץ, אז אני רוצה להתיחס לחויה בקיבוץ שעברתי , ללא ניחושים אם הייתי עוברת או לא עוברת חויה לא קלה בעיר. בקשר למטען, אז כמו ש"לכל איש יש שם" כך לכל איש יש את ה"מטען" שלו. אני באתי עם מטען משלי ואילו החברה הקיבוצית סחבה על גבה מטע...

ננסי, אני עברתי חוויה בקיבוץ, שהיא גם לא קלה. אני ילידת ברית המועצות לשעבר. יש לי בהחלט זכרונות מאוד קשים מקיבוץ. זה לא בדיוק מיני, אך אולי הגיע זמן לדבר?. אולי הגיע זמן שנדבר???