באופן טבעי

<t>שיחה עם חבר הביאה אותי לחזור לפה. אני מניח שהפלוני ששאל לפני שנה כבר לא מחכה לתשובה, אבל השאלה שלו גרמה לי להרהר. כמובן שיכולתי לומר לעצמי מהעבר את כל מה שאני יודע היום, ואולי לקצר את התהליך בעשור, אבל כנראה שלא הייתי מקשיב לעצמי יותר משהקשבתי לכל השאר. העצות הטובות שקיבלתי פה הובילו או...

<r>אני כבר לא חלק מהקהילה, וכשהגיעה אלי הידיעה על בשמת חזרתי רק לומר לה תודה. כמה סימבולי שמצאתי שהמילים האחרונות פה הן שלה: <s>[u]</s>סליחה שאין לי זמן ולא מסבירה כל המלצה שלי, אז מקווה שיעזור גם ככה<e>[/u]</e> נשבר לי הלב ); אני נשוי בשנית, עם ילדה חדשה...

<r>בשמת היקרה אני בטוח שבגן עדן יש גישה לרשת, ואת רואה את <PO><s>[po]</s>באופן טבעי<e>[/po]</e></PO> בלי פרסומות. רציתי לומר תודה על כל מילה שכתבת לי. את הובלת אותי לתהליך מדהים של חקירה עצמית, של הבנת עצמי, ושינוי תפיסת מציאות ותגובות שפתחו בפני פתח לחיים חדשים ונהדרים. את אחד מהאנשי...

<t>אחרית דבר. זמן קצר אחרי הפוסט הקודם נפרדנו, ועם כל הקושי בתהליך ועם הילדים, הרגשת השחרור היתה עצומה. הרגשתי שבלבד שנוצר לי אני יכול להתחבר באמת לעצמי, ובזמן עם הילדים להיות 100% אבא. חבר שהגיע לדירה ששכרתי עוד לפני שעברתי שאל ״איך זה פתאום לראות דירה ריקה?״ ועניתי ״נהדר. קירות בלי ביקורת״ (:...

<t>שמתי לב עכשיו שהתחלתי את הדף הזה לפני 10 שנים. וואוו. והבעיות בנינו התחילו עוד קודם. חתיכת שיעור. יש לי עוד דרך לעשות עם עצמי. אני מרגיש שאני רק מגרד את הצד הרגשי שלי, ואחת התובנות שהביאו אותי לנקודה הזו היא שאני צריך סביבה יותר תומכת בשביל זה. אפילו לבד נראה לי עדיף. ה״יחס גורר יחס״ לא עבד ...

<r>נילי דייקת, ואכן זה מנגנון ידוע שבו אנחנו בוחרים בן זוג בתת מודע כדי לתקן את חוויות העבר. זה היה נוכח בטיפול שעברנו, אני למדתי להציב גבולות לכך ואשתי עבדה והשתפרה והתקשורת בנינו השתפרה. זה לא יצר את הקרבה והאינטימיות שאני רוצה (אשתי התחילה ללכת על האצבעות כי זה לא בא לה טבעי). אני עוד ל...

<r>הופ, עוד שנה עברה. לצערי הרוח שבה עדכנתי בפעם האחרונה לא החזיקה זמן רב. כשגלשנו חזרה אחורה החלטנו לנסות שוב טיפול זוגי, ואנחנו כבר מעל חצי שנה מנסים לעלות חזרה על דרך המלך. למדתי עוד הרבה דברים על עצמי, והתמדתי בגישה שאין שום סיבה לקבל החלטות. התקדמנו עוד בהבנת תאונות התקשורת שלנו, והרי...

<r>הי, מזמן לא ביקרתי פה. גם התרחקנו מכם בכלל, אז אני מרגיש קצת כמו בביקור מולדת. נזכרתי בדף הזה בשיחה עם חבר אז החלטתי להכנס לעדכן, וקצת טבעתי פה בדיון על מה זה התעללות שלדעתי שווה להוציא לדף אחר. יש איזה עורכ/ת עם כמה דקות פנויות? לגבינו - המון מים עברו בנהר. א...

<t>שכחתי שאסור לעזוב את הדף הזה לרגע. אז קודם כל לגבי הדיון המעניין שהתפתח פה, אני רוצה להציע זוית הסתכלות. שמעתי פעם ניתוח שאומר שהפאסיבי והאגרסיבי הם שני צדדים של אותו מטבע של ביטול. האגרסיבי מבטל את האחר והפאסיבי מבטל את עצמו. נשמע לי שזה קרוב למה שבשמת מתכוונת, ושהקורבן הוא חלק ממנגנו...

<r>יש הטיה לא הוגנת בזה שכשהמצב טוב אני לא מגיע לדף הזה, וכשאני מרגיש שאני צריך להיזכר בעצות הטובות של בשמת, המצב לא משהו. בגדול, הפכתי למאלף דרקונים די סביר, ועובדה שלא כתבתי פה הרבה זמן, אבל גיליתי שני דברים: <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> זה מעייף. הצורך להיות מודע...

בשמת, רק להגיד שאני עוד כאן, עובד על זה, ושלפעמים אני מצטער שאני לא יכול לעצור רגע את הזמן כדי לחזור לקרא פה לפני שאני מגיב.
אני בדרך כלל מגיע לדף הזה מרוגז, אבל לפעמים לא, ואז לקרא שוב את מה שאת כתבת ברוגע נותן לי הרבה חיזוק והבנה עמוקה יותר.
ושוב תודה!!

<r>הי. הגעתי לכאן באיחור קל, ואני מודה שלא קראתי את הכל, אבל מההתחלה שנתת מצאתי הרבה נקודות בי שמשותפות לבעלך, ובך לאישתי. יש הרבה דברים ששונים בין המקרים שלנו, אבל חשבתי שאולי אוכל להסביר לך את הצד שלו, ואת לי את הצד שלה. יומרני קצת אבל שווה נסיון. הנקודה העיקרית ששנינו סובלים ממנה ...

<r>חברים, זה לא האוסקר אז עזבו ברכות. הניתוח שלך בשמת מדויק. את פתרון 2 אני לא רואה איך אני מיישם בחיים. כל ניסוח כזה ישמע או הודאה באשמה, או האשמה, או מין דיפלומטיות שיקרית. זה לא ילך. פתרון 3 מאוד נחמד, ואנסה להשתמש בזה כשיהיה רלוונטי אבל הרבה פעמים הכעס שלה הוא על משהו שלחלוט...

<r><s>[u]</s>האביר שעונה "לא" כשהנסיכה מבקשת "אבירי, אתה יכול בבקשה להציל אותי מהדרקון?", הוא לא אביר<e>[/u]</e> אבל מי מגדיר את הדרקון? כשכל יום יש 4 דרקונים, כשכל עכביש על הקיר הוא דרקון, וכל זבוב הוא סכנה אתה לא מרגיש נורא אבירי ב"הגנה" על הנסיכה, אתה מרגיש מטורטר ולא ברור לך למה אתה ...

<r><s>[u]</s>ההנחה הסמויה שמקננת בלבן של 99% מהנשים היא, שאם אתה שואל סימן שאתה רק מציע מתוך נימוס אבל מעדיף שלא לעשות את זה<e>[/u]</e> ההנחה נכונה לחלוטין. זה הצד השני של שאלות כמו "חמוד, אתה יכול להכין לי תה?" שנאמרות בנימה שחסר נסיון עלול לחשוב שאכן יש לו פה בחירה חופשית ואיזשהו סיכוי...

<r>פתאום הדף הזה צץ לי ב <PO><s>[po]</s>מה חדש<e>[/po]</e></PO> ונזכרתי שכבר חודש לא הרגשתי צורך לכתוב בו. המצב בנינו יותר טוב, לא מדהים כמו שהוא יכול להיות אם אני אקפיד יותר בשיעורי הבית, כי זה כמו כושר שאתה עושה רק עד שלא ממש מגעיל לך להיות פדלעה ולא עד שאתה ממש בכושר, אבל אנחנו במגמת שיפור.<...

<t>אני מרגיש התחלה של שינוי. שינוי בי, וניצנים של שינוי ביחס בנינו. זה עוד מוקדם כדי להגיד שממש התקדמתי אז אני עוד חוזר לקרא את שיעורי הבית האחרונים. כבר כמה פעמים התחלתי להרגיש את החום עולה והמחשבה הראשונה היתה "מה בשמת היתה אומרת לי לעשות עכשיו". זה מביא תוצאות לא רעות. מה שכן הבנתי פתא...

וואו. זה ממש מתאים.
אני אשים לב לזה ואעדכן. תודה.

<t>זוכרים שנתתי את הדוגמא של האביר והדרקון, אז האביר נהנה להלחם בדרקונים, הוא רק לא רוצה לעשות את זה עם הנסיכה שלו. אני רואה באינטראקציה בבית כמשהו שונה לחלוטין. אין לי שום בעיה אם האינטראקציה שלי בעבודה, וזו לא העמדת פנים כי הפגיעה היא חלק מהמשחק. בבית היא לא. זה כמו שאתה נכנס לזירת איגרוף, זה...

<t>המון תודה. אני צריך לקרא את זה עוד חמש שש פעמים כדי לעכל. מה שמעניין, אם אני מנסה לקחת את השיעורי בית שלי אחורה לילדות, הוא ששם לא היתה לי את הברירה הזו, כילד לא יכולתי אני חושב "לעצור" את אבא שלי. במידה רבה אני רואה את הכח שלי, הכח שאיתו עברתי את התקופה ההיא שהוא גם הכח העיקרי שלי היום, כיכ...

<r>בועז, האמת צירוף מקרים מעניין, לא הגעתי לכאן די הרבה זמן אבל הנה, תאזין. בשמת, נראה לי שיש לי פריצת דרך, רק לא ברור לי לאן. המשכתי עם התעמקות בתחושות, וזה הפך למשהו אוטומטי כזה שכבר לא מוסיף לי כלום. הרוטינה של התחושות כבר מוכרת לי, לפעמים ההתיחסות אליהן מקילות על ...

<r><E>|אוף|</E> ואפילו אין לי כח לספר! בשמת, מה שההתעמקות הזו בתחושות גורמת, היא להתעצמות שלהם והתחדדות שלהם, והרבה כאב. אין לי בעיה עם זה, יש בזה משהו מרפא, אבל התוצאה היא שאני כנראה פחות בולע לבטן ונוצרות שיחות שמעלות דברים החוצה. לפעמים זה מנקה קצת את האוירה, ולפעמים עולים דב...

<r>אני לא יודע לאן את לוקחת אותי, אבל אני אלך איתך. רק תיקון קטן כדי שנהיה מדויקים - כל נושא החיוך היה רק לתיאור ההרגשה, אני לא מחייך בכלל במצבים האלה (וגם לא שם פיל על החזה <E>:-)</E> ) אז אם אני מבין נכון, אני צריך להתמקד בתחושות, לנסח אותן, לא לנסות לפתור את הסיטואציה? קראתי איפשהו...

<t>כמו תלמיד טוב רשמתי בפני את המשימה (וגם את הממלצה לספר, תודה). והנה לפני יומיים הרגשתי את זה בא. זו לא היתה איזה האשמה ספציפית אלא התנהלות כזו בבית שתלוי מעליה משהו, מתח כזה באויר שנבנה לקראת ההתפרצות. כמו נשיפות אש קטנות כאלה שהדרקון מתחיל לעשות, הן עוד לא בכיוון שלך אבל אתה מתחיל לחשוב מה תעשה ...

<r>אה, יונת - אני חושב שהתשובה הנכונה היא תמיד. ככל שהזמן עובר אני יותר רגיש לזה אני חושב. מה עלה בדעתך? בשמת, הניתוח שלך מדויק! זה בדיוק מה שאמרתי. יש מישהו שלא מפחד להפגע? השריון הוא לא העמדת פנים, הוא ההחלטה שלא אכפת לי שהפגיעה היא <s>[u]</s>זהה ל"לא אוהבים אותך"<e>[/u]</e>...

<r>יונת תודה, לא קראתי עדיין אבל לצערי ה"אחרי לידה" לא מתאים לבעיה שלי: האשם <s>[b]</s>תמיד<e>[/b]</e> S-: יש ימים טובים ויש ימים רעים. בימים הרעים אני מתפתה לחזור לדף הזה, אבל מרגיש שזה לא יהיה נכון אלא חד צדדי. בימים הטובים אני שוכח ממנו. היום דוקא היה טוב אחרי שאתמול ה...

<t>השתפכתי ובסוף לא שאלתי את מה שרציתי לשאול. בשמת, את תיארת שינוי אישי שעברת מתוכך. השאלה שלי היא בהסכלות אחורה למה שאת אומרת שהיית, ובהנחה שאת לא רוצה להשתנות - מה צריך היה בעלך לעשות? אני יודע שאני לא צריך לשאוף לשנות אותה אבל ללמוד לחיות עם דרקון זה ללמוד לחיות בשריון. זה לא פתרון בשבי...

<r>בשמת, קראתי שוב את כל מה שכתבת בדף הזה. אל ההתחלה אמרת <s>[u]</s>כי לדעתי אני הייתי פעם מאוד דומה לאשה. אבל היום אני מבינה לגמרי את הגבר, ויכולה לשמוע את שניהם באוזניים "מקשיבות". כאמור, הייתי מאוד דומה לאשה, אבל הגעתי למסקנה שזה דבר שאני צריכה לשנות בעצמי<e>[/u]</e> ובאמת אין לי ספק ...

<r><s>[u]</s>האשם תמיד - עצוב לי לשמוע שאין אצלך שינוי (?) אחרי זמן כה רב_ וגם _איך אתה מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן? חייבים להיום גם רגעים טובים, ולא מעטים. לא?<e>[/u]</e> אז קודם כל זה אקסיומטי, אני הרי אשם <s>[b]</s>תמיד<e>[/b]</e>... האמת היא שזה בא בגלים. חלק מזה תלוי...

עוד ערב "נהדר". היא עייפה, היא עצבנית כי היא צריכה להכין דברים למחר, ויש לה על מי להתעצבן.
דיוקן עצמי: http://mcs.imageg.net/graphics/[po]product images[/po]/p938063reg.jpg
)-:

<r><s>[u]</s>קראתי את האשם תמיד וכאילו קיבלתי אגרוף בבטן. יכול להיות שכך הוא מרגיש?<e>[/u]</e> מצטער, אני לא דומה לו, ולכן אולי את אל דומה לה. כלומר אני מזדהה יותר איתך מאשר עם בעלך בסיפור הזה, אבל מצד שני אולי גם אשתי... עברה שנה, וניסיתי הרבה מהעצות שהועלו כאן, ואני חייב לומר...

<t>אם כבר התחלתי בלשאול מהשירה הישראלית - אז "התגעגתי אז באתי אני, שמח כל כך". אני שמח שהתפתח פה דיון כזה למרות שלא ציפיתי לכך שהנשים יתפסו מייד את הצד של אישתי (חוץ מטרה, תודה על החיבוק). מצד אחד אני רוצה לתקן פה את התיאוריות שהועלו לכך שאולי תחושת הביקורת נובעת מאי הבנה שלי, ומצד שני יש ...

<t>תודה רבה. הפתרון הנקודתי היה לכתוב מכתב שאומר את מה שהרגשתי בלי להתקיף, שנגמר בזה שאני אוהב אותה ורוצה לעזור אבל רחמנות עם הביקורתיות. זה עזר והשיחה הבאה היתה רגועה יותר. באופן מוזר (לי) הסתבר שהכל קשור למקרה מלפני כמה שבועות שלגדול היה חום והיא לא הצליחה להעיר אותי. הן לא מנגה, היא מגלקסיה ...

<t>תודה, רק שהרבה יותר קל להרכין ראש ולבלוע. כשבאתי לדבר נוצרה ציפיה להקשבה, אפילו אם לא לשיפור אמיתי שלפחות תגיד "סליחה, לא התכוונתי לפגוע" אולי אפילו חיבוק... כשאתה בא ואומר "נפגעתי" ומקבל הסבר, אפילו די עצבני, עם subtext שאומר שאין לך זכות להפגע, אתה בעצם מקבל את אותה המכה ממנה נפגעת אבל במקום הר...

את לא צריכה להגיד, את יכולה להציע. זה יהיה חידוש מרענן (גם החיבוק הוא חידוש מרענן... S-:)

באופן טבעי

באופן טבעי

החיפוש הניב 36 תוצאות

האשם תמיד

האשם תמיד

בשמת א

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

בעלי חושב שאני אמא שלו

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד

האשם תמיד