אלודאה בלבן

אני לא מכירה אישית, אבל מזל טוב ועצה אחת בלבד: די עם היסורי מצפון וההשואות לכל המושלמות.

_מי יטפל בגיבור שלי? מי יחבק אותו? מי יכיל אותו, כך שהוא ידע שהאחות החדשה היא לא עול אלא שמחה שצריך לחלוק בה עם העולם?
אם אני לא אצליח, מי תהיה האמא של הילד שלי?_
כל כך מזדהה עד בכי... עם כל מה שכתבת באותה פסקה.
<קוראת את בלוגך ככה בשקט מעת לעת>

יש סכרת הריון.
לפי ההגדרה בספר - שתי בדיקות מעל הנורמה, ולא משנה שהתינוקת בגודל תקין, ולא משנה שרמת הסוכר בצום תקינה, ולא משנה שאין שום סימן אחר לסכרת.
אני מכירה את המדדים - הם נועדות למצוא את כל הסכרתיות האמיתיות, ובאותה רשת נופלות גם אלו שהגוף שלהן משחק קצת עם האינסולין.

דיברתי עם תזונאית, ועם גניקולוג, ועם מיילדת, ועם חברות, ועם הבנזוג, וכל אחד אומר משהו אחר, וכולם מנסים לעודד אותי, ואף אחד לא ממש מצליח כי אני מפחדת.
וזה עמוק, ואי אפשר להגיע לשם במילים או בחיבוקים.
מפחדת נורא.

אולי כדאי לעשות את הבדיקה של המוגלובין מסוכרר? היא תתן תמונה רחבה על משק הסוכר בגוף או איך שקורים לזה, בשלושה חודשים האחרונים.

היי,חיכיתי לראות מה יצא עם זה. אז יש סכרת הריון?
חשבתי שאם יש סכרת הריון פשוט צריך לשמור על דיאטה מסויימת לא? אין פחד יותר גדול ממשהו בהריון שלא מסתדר.. גם אצלנו לא הכל עובר חלק הפעם... אבל אני בטוחה שאת תהיי בסדר, תשמרי על מה שצריך ואולי זה גם ישפיע לטובה על דברים אחרים....
(עצירות. המון ג'אנק פוד וקפה הופכים להמון עצירות וכאבי בטן )

היי אלודאה,
לסכרת הריון יש גם יתרונות!
חברה שלקחה לק מהסכין בו מרחה שוקולד לפני העמסה מלאה, זכתה בונוס על התנהגותה האחראית, בחודש וחצי אחרי לידה בגוף שהיה לפני ההריון במינימום מאמץ.
מה מפחיד? יש לך עוד דיי והותר זמן עד ללידה, כרגע הגודל נחשב לתקין. וכן גם תינוקות גדולים יכולים להוולד.
אפשרות נוספת לטיפול היא באמצעות רפואה סינית, לא רק דיקור. צמחים עושים נפלאות בכיבוי חשקים מזיקים ובהסדרת ביקורים בשרותים.

מה מפחיד, אתן שואלות?
אני לא יודעת.
ההגיון שלי אומר שאין לי סכרת הריון - הרי הכל תקין, עליתי בהתאם למדדים, התינוקת בגודל תקין, וממילא אחת הבדיקות הלא תקינות נמצאת בטווח הטעות של הבדיקה, אז למה להתרגש?
כי אני בהריון, וההורמונים שלי כבר משתוללים, והיכולת שלי להפעיל את ההגיון מצטמצמת עם החמסינים.

הורדתי הוראות תזונה, שלחתי פקסים למרכז לבריאות האשה, אני ילדה טובה ומחכה לתור לתזונאית, לאחות ולרופא.

ההמוגלובין המסוכרר (לא ידעתי שככה קוראים לזה בעברית) לא ישנה את ההגדרה של סכרת הריון. הוא יהיה תקין, כמובן, אבל ההגדרה מדברת על תוצאות של העמסת סוכר, לא על תוצאות HbA1C. וגניקולוגים, מה לעשות, הולכים לפי מה שכתוב בספר.

אוף אחרון ולדברים אחרים...

אתמול התינוקת החליטה לרקוד. היא ניענעה את הישבן, הזיזה את הידיים ואת הרגליים, ועירבלה את כל הבטן שלי. בנזוגי והגיבור נשכבו על המיטה משני צדיי וליטפו את הבטן, והתינוקת כמובן התנועעה עוד יותר, מגיבה לנוכחות שלהם. הגיבור צחקק, הבנזוג ליטף, והתינוקת רקדה.
היה נהדר.

היום הייתי אצל אחות ודיאטנית להדרכה לגבי סכרת הריון.
קיבלתי מחשב קטן, ודוקרנים, וסטיקים למדידת סוכר, ורשימת מאכלים, והסברים על כמה חשוב להקפיד על שעות הארוחות.

ורק עכשיו, בבית, אני מתחילה להפנים שאולי זה לא פשוט כמו שזה נשמע, ואולי אני צריכה להקפיד על מה שאמרו לי, ואמא'לה.

חיבוקים וחיזוקים. זה משהו שנכון רק לתקופת ההריון, הסכרת הזו? מאחלת לך הרבה כוח להקפיד על כל מה שאמרו לך...והמשך הריון בריא וקל, שבסופו תוכלו לרקוד עם התינוקת כשהיא בריאה, ומחוץ לבטן.
תגידי, את גם בענייני קומיקס? אם כן, שמעתי שיש ארוע בסינמטק ת"א החל מסופ"ש הקרוב, ורציתי לשאול אם את מכירה, ויודעת אם שווה להגיע...

חיבוקים וחיזוקים.
גם ממני.

לא נורא בכלל.
אחרי שיגלו שאת מאוזנת, יורידו את הבדיקות למינימום הכרחי.
חוץ מזה - חברה שהייתה בסרט דומה אמרה שאין כמו 'כוננות סוכרת' לחזרה לגזרה אחרי הריון.

עוד לא הרבה זמן נשאר למפגש ההיסטורי עם הפלא שמתחולל בתוכך, ואני בטוחה שאחרי - תחייכי ותאמרי שהדקירות והתפריטים הם כסף קטן...

והנה הזדמנות לקופ"ח להראות כמה הם יכולים להשקיע בבריאות שלך!

דוקרים.
ארבע פעמים - בבוקר, ושעה אחרי כל ארוחה.
הגיבור כבר מתורגל. התפקיד שלו הוא ללחוץ על הכפתור שמשחרר את המחט, ולהכניס את הסטיק למקומו.
אני ממלאת את הטבלא - מה אכלתי בכל ארוחה, מה ערך הסוכר, מה התאריך, מה שמי.
הדבר היחיד שחסר בטבלא הוא איך אני מרגישה. כמה זה כואב להדקר שוב ושוב באצבע, כמה זה מפחיד להמתין לתשובה. שלושים שניות עד שהמכשיר אומר שהערך תקין.

מה קורה אם הערך לא תקין? פשוט אוכלים פחות סוכרים לארוחה הבאה לא?
את כזאת מצחיקה... כל פעם את רושמת את השם שלך בטבלה? את מתארת דברים בצורה כל כך חיה שאני ממש יכולה לראות את זה מול העיניים

מגיבה לעיפרון פחם:

כן, יש, זה נקרא פסטיבל הקומיקס והאנימציה, וזהו באמת ארוע חובה.
המון הרצאות, סרטים ופעילויות, ובכלל כיף גדול.
פרטים נוספים: http://anicomfestival.co.il/
אנג'וי!

מותק,
רק עכשיו נכנסתי והתעדכנתי אחרי היעדרות ארוכה מהאתר.
קודם כל -

ותרשי לי להתרגש קצת איתך, באיחור - זו בת! איזה כייף!
נדמה לי שלזהר (כרמי) יש הרבה מה להגיד על סכרת הריון. אולי תפציעי בקומונה או במסר?
וחוץ מזה - מתגעגעת.

<פה און-אנד-אוף>

והיו לי המון תגובות להגיב אבל לויעדת אם הן עוד אקטואליות...
אז שיהיה:
א. כואב הגוף וכל הצירים חורקים והליגמנטים ממוסטלי-רלקסין ואין צ'אנס ליוגה? נסי שיטת אלכסנדר, זה עדין יותר, וזה עובד.
ב. סוכרת... לא היה לי צ'נס לחוות, אבל זה נשמע נאחס. מה שכן, היה לי צ'אנס ללוות ידידה עם סכרת הריון, עם ההקפדה על האוכל (בחנוכה!!!) והדקירות והכל, והתוצאה - אחרי ההריון היא המשיכה לשמור על הדיאטה הזאת מרוב התלהבות, כי זה ממש עזר לה להרגיש טוב, לפני ואחרי הלידה.
ג. אוי כמה שאהבתי את הוויכוח-עד-דמעות עם חמותך! ("ההריון שלי ארוך יותר"). קלאסה. הלוואי ואני הייתי יצירתית כל כך במצבי הרוח שלי. אני סתם מתרגזת על הבעל כי הוא לא רחץ כלים. ולכן קשה לגחך תוך-כדי.
ד. קראתי את סיפור הלידה של ברק...

(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())(())
זו תגובה הולמת מספיק?

ד. וכעת עדכון אישי:
שבוע 11, אין בחילות, אין הקאות, אין צרבות, אין עצירות, אין כאבים (קרעכצן של האגן ודקירות בבטן זה עדיין לא נחשב), אין מצבי רוח כמו בהתחלה, אין רופאים (מעקב של מיילדות, א-מחייה), אין עדיין משקל-עודף של פילים, עוד אין סכרת (טפוטפוטפוחחמסהמזוזה), מרגישה הרבה יותר טוב מאז שהתחלתי לאכול בשר, באמת באמת שאין כמעט תופעות לוואי, ממש להוציא את העיניים לכל ההריוניות האחרות - ועדיין לפעמים זה יותר מדי בשבילי. כבד, עייף, לאה, מתיש. תנו לי להיות חודש במיטה, אני לא יכולה יותר להתמודד עם החיים-תוך-כדי.
היום קמתי בבוקר, התלבשתי, הכנתי קופסת אוכל לעבודה, סידרתי רבע נייר מפה לשם, גנחתי "אני לא יכולה יותר" וחזרתי למיטה.
....
רחצתי קצת כלים, כשהתעוררתי בצהריים, ואחרי שגמרתי נתתי אנחה מרעידת עצמות, כאילו עבדתי יום שלם בבניין.
מה עושים????

אהלן!
גם אני לא מבינה בקומיקס, אבל נשמע לי מגניב. אולי אני אבוא בתחילת השבוע הקרוב. אם כן אני אחפש אותך ואת ברק...

טוב.
עדכון סכרת ותובנות שיגרמו לכל הגולשות כאן להגיד "אבל זה ברור".

יש לי תפריט נטורופתי כללי לסכרת הריון, ואת התפריט שהדיאטנית הכינה לי באופן אישי כאשר היינו אצלה.
התפריט הנטורופתי מדבר על שילוב קטניות שונות, אכילת אך ורק חלבונים במשך היום, ופחמימות מורכבות רק בארוחת הערב, ורק אם ממש רוצים. בין לבין - יוגורט, אגוזים וכאלה. אם רוצים פירות חייבים לאכול אגוזים ביחד עם זה.
התפריט של הדיאטנית מדבר על מנת לחם+מנת חלב בכל ארוחה, ופרט לכך מנת חלבונים בצהריים. בין לבין פירות.

טוב.
דוקרים, דוקרים, דוקרים.
החלטתי שאם אני כבר נדקרת, כדאי לי לעשות קצת ניסויים על עצמי ועל התינוקת.
יום אחד אכלתי לפי התפריט הנטורופתי (שנראה ביזארי לפי כל קנה מידה רפואי), ויום אחד לפי התפריט של הדיאטנית, שמותאם במיוחד לסכרת הריון.

תנחשו באיזה מהימים איזון הסוכרת היה טוב יותר?
אנחנו מדברות על 4 בדיקות - בצום, ושעה אחרי כל ארוחה גדולה.

הפסקה להגברת המתח...

עוד הפסקה...

נו, ניחשתם?

כן.
ברור.
ביום שאכלתי לפי התפריט הנטורופתי הסוכר היה מאוזן נהדר. ביום שאכלתי לפי התפריט של הדיאטנית הסוכר כל הזמן קפץ, ומה שיותר גרוע - הייתי פעם אחת על גבול היפר גליקמיה (יותר מדי סוכר) ופעם אחת על גבול היפוגליקמיה (פחות מדי סוכר), שניהם מצבים לא בריאים בהריון, שהתפריט אמור למנוע.

אוף.

ועכשיו חיבוקים.

אינדאנית - אני עושה שתי רשימות, אחת של מה אכלתי בכל ארוחה ואחת של רמת הסוכר שעה לאחר האוכל. אם הרמה גבוהה או נמוכה מדי זה מחייב לשנות את התפריט. למשל, אחרי ארוחה של דייסת סולת הסוכר היה ממש גבוה, מה שאומר שכדאי להוריד את המנה הזאת מהתפריט.
ותודה על המחמאה

עיפרון פחם - סכרת הריון היא מצב שמופיע בהריון בגלל הורמונים שמופרשים מהשליה. אין לי סכרת הריון. יש לי בדיקת דם שנעשתה בשבוע מאוחר מדי של ההריון ולכן התוצאות שלה מחוץ לסקאלה. העוברית שלי בגודל תקין, הסוכר בדם מאוזן מעולה, והעליה במשקל מתאימה לגיל ההריון. בקיצור - הם מטפלים בבדיקות הדם שלי במקום בי. מצד שני, הקפדה על אכילה נכונה היא תמיד במקום, אז לא אכפת לי להמשיך.

אחותי!! מתגעגעת אליך. לא מאמינה שפיספסתי אותך היום.... תקפצי לבלוג של העפרונית - בלוג לימודים בלגנים. לדעתי תמצאי שם קצת מהמשותף בין שתיכן....

שירין - מתגעגעת גם. כמה טוב שקפצת! לא יוצא לי להגיב בקומונה כל כך, אני מרגישה שהתנתקתי ליותר מדי זמן, ועכשיו מפחדת (קצת) שיסתכלו עלי מוזר אם אנסה לכתוב שם. בכולופן - כן, בהריון, שבוע 31, וזו בת.

תמרוש - את תמיד רצויה כאן, ואהובה עד מאד. אם את רוצה, אפשר לעבור לאימיילים, אני ב barak 231 אשר בממלכת zahav בכתובת net.il. ותודה על החיבוקים, והאהבה והנפלאות שזורמת ממך בכל מילה (כן, שבוע 11 הוא בהחלט מספיק מתקדם כדי להרגיש נאחס גופני, ואני מקנאה עד מאד במעקב ההריון ביבשת הדרומית).

מותק שלי, שלחתי ללך מייל ועכשיו ראיתי גם את ההודעה בדפבית. חס וחלילה שאני אצחק על אשה הרה באוגוסט...

_יום אחד אכלתי לפי התפריט הנטורופתי (שנראה ביזארי לפי כל קנה מידה רפואי), ויום אחד לפי התפריט של הדיאטנית, שמותאם במיוחד לסכרת הריון.
תנחשו באיזה מהימים איזון הסוכרת היה טוב יותר?_

ענק. פשוט ענק.
בא לך לפרסם את הממצאים?

יש לי בדיקת דם שנעשתה בשבוע מאוחר מדי של ההריון ולכן התוצאות שלה מחוץ לסקאלה.
ברוכה הבאה למועדון!
<שמחה שגם למישהי אחרת קורות פאדיחות. בואי אספר לך למה>
אתמול, סליחה, שלשום הלכנו לאולטרסאונד ראשון, שבוע 12, לראות את העובר וגם באותה הזדמנות חגיגית לעשות שקיפותעורפית.
אז טוב, זה היה נורא מרגש לראות אותו/ה קופץ וזז ולב פועם והכל, וכל האיברים מפותחים להפליא (עצם ירך באורך סנטימטר וחצי! איזה מרגש), והכל יופי טופי -
חוץ מהשקיפות שאי אפשר לעשות כי אני, מסתבר, בשבוע 16.

16??
לאיכוליות
כן, 16.
(אבל אני יודעת מתי היה יום הביוץ, ויום ההפרייה והכל!)
<את זה לא אמרתי לטכנאי, יש גבול לפאדיחות>
אתה בטוח?
כן, כן. כל האיברים והפרמטרים מתאימים זה לזה - ולשבוע 16.
הממזרה הקטנה, סידרה לי דימום-הריוני בדיוק בתאריך של המחזור, כדי לבלבל את אמא, להתגנב לה בחשאיות מאחורי הגב ולהתחיל לזלול ממתקים (אנרגיה, ברזל, ויטמינים) בסתר, בלי שאפחד ידע.

אין ספק שהיא מהמשפחה.

סל? האיסוף השבוע יהיה כנראה בשישי, כי אנחנו מנסים לאפשר גם לחברי הקואופ להזמין מבלי שהירוקים שלהם יהפכגו ל רסק ירוק בשביל הגישה לבית שלנו...

אין ספק שהיא מהמשפחה
LOL

התחלה מעולה להריון, לדעתי. תראי, כבר ירדו לך 4 שבועות מהספירה, לא שווה?

שווה, אני מניחה...

אם בא לך בספונטני:

אני נוסעת לפארק רעננה עם הילדים בבוקר. כניסה שניה (של הבית קפה, ליד אגם הברבורים). אם בא לכם להצטרף (נהיה שם עד 11 וחצי בערך). אני עם בת 5 ובן 3 וחצי, ואהיה כנראה מתחת לעץ מצד שמאל (נכנסים, מצד ימין יש בית קפה, ומצד שמאל מתחיל להיפרש הפארק, אני אהיה בעץ הראשון או השני, שקרובים לאגם הברבורים).

(העתקתי מככר השוק)

אתם מסתלסלים השבוע?

(וחיבוק על התחלות חדשות)

הסל יגיע כבר בצהריים בסביבות 12. אין לי את הטלפון שלך, שלחתי מייל מקווה שתראי פה או במייל.

מה שלומך? (= "נווווווו??????" ששואלים לפני לידה. יש לי הרגשה שאולי את כבר אחרי?).

לא ילדתי...די, תפסיקו

אבל כן היה לי יום בריקסטונים מציק במיוחד לפני יומיים. זה עבר רק אחרי שתיה מרובה וסרט מעולה.
שתינו תופחות, ומתנעעות עד כמה שהמרחב הקטן מאפשר לנו.
וחוץ מזה - טוב שמזג האוויר מתקרר והלילות נסבלים.

מה, את כבר כל כך קרובה? מה התאריך שלך?

באתי לספר לך מה היה כל הסיפור של הודעתי התמוהה. הייתי חולה שבוע, ביום שני החלטתי בחכמתי ללכת לרופא והסתבר שיש לי דלקת ריאות. התקשרתי אליך כדי להתייעץ איתך אם כדאי לעשות שיקוף ריאות לפני שאני מתחילה אנטיביוטיקה, האם זה מדבק (שכחתי לשאול את הרופא, והיה לי איזה זכרון על נגיפית מידבקת וחיידקית לא) ועוד כהנה וכהנה, אבל בינתיים נזכרתי שיש אינטרנט, וקיבלתי את כל התשובות.

שנה טובה ונשיקות.

ורק הערה על תפריטי הסוכרת: אני קיבלתי תפריט לא נטורופתי בכלל מהדיאטנית של מכבי, והייתי מאוזנת לחלוטין, בלי שום קפיצות, אלא אם באמת חרגתי מהתפריט. נראה לי שזה תלוי באדם.
למרות שנשמע שהתפריט הנטורופתי הרבה יותר מחמיר ולכן הגיוני שהוא יתאים לקשת רחבה יותר של נשים ללא התאמה ספציפית (אצלי נניח, כל חריגה מכמות הפסטה המותרת היתה משתקפת מיד בתוצאות הבדיקה, וכל מה שרציתי לאכול מחודש חמישי היה פסטה, פסטה ועוד קצת פסטה, אם אפשר).

רסק ירוק טעים - מנגו עם בזיליקום
רסק ירוק מגעיל - מנגו עם מנגולד וכרישה
רסק ירוק נסבל - מנגו עם פטרוזיליה.
מי תצליח לנחש איזה פרי היה לנו בסל האורגני השבוע

?

מחוכמות הדיאטנית -
הדיאטנית - "את לא אוכלת מספיק פחמימות, את צריכה להוסיף לפחות לאחת מארוחות הביניים שלך 15 גר' פחמימות."
אני - מהנהנת.
הדיאטנית - "יש כל מיני מזונות שמכילים בדיוק 15 גר' פחמימות, ואת יכולה לאכול אותם בתור ארוחת ביניים."
אני - ממשיכה להנהן, מחכה למשהו כמו רבע פרוסת לחם מלא, או פריכית אורז וחצי.
הדיאטנית - "למשל, שוקולד מקופלת מכיל בדיוק 15 גר' פחמימות, את יכולה לראות על האריזה של השוקולד."
אני - מצחקקת.
הדיאטנית - "את צריכה להוסיף 15 גר' פחמימות לתזונה, וזו דרך טובה לעשות את זה."
אני - (כובשת את הצחקוקים) "אני מסכימה, כולם צריכים מדי פעם קצת שוקולד."

עוד מישהי רוצה לסנגר על הדיאטנית?

מסכן המנגו!
לא יותר פשוט להפוך אותו לעמבה?

ולגבי הדיאטנית, אני חושבת ששווה להקליט ולשנן בימים קשים בהם החשק לשוקולד מנצח כל הגיון.

שיהיה בקלות ובשמחה,
וגם שנה טובה טובה!

הדיאטנית - "למשל, שוקולד מקופלת מכיל בדיוק 15 גר' פחמימות, את יכולה לראות על האריזה של השוקולד." נראה לי שדיאטניות להריוניות סוכרתיות נתקלות הרבה בנשים שמתקשות להשלים עם רוע הגזרה של לא להיענות לגחמות שלהן בתחום האוכל בהריון, אז אם הן יכולות לאשר לך קצת שוקולד, הן הולכות על זה. למרות שהיתה יכולה לומר 3 תמרים או משהו. ואני די בטוחה שהדיאטנית שהיתה לי לא היתה מעלה דבר כזה על דל שפתיה.
<מיצי לא מסנגרת יותר על הדיאטנית שלך>

אני זוכרת שממש הופעתי לראות במכון לבריאות האישה או איך שלא קראו לזה את אלה שדקרו את עצמן ובכל פעם הספירה היתה בשמים כי הן פשוט התעלמו לחלוטין מהתפריט. וגם ממש הופתעתי כשבחודש תשיעי הדיאטנית אמרה לי: את כבר בחודש תשיעי, כבד לך, נמאס לך מהדיאטה, את אומרת לעצמך: נו, מה זה כבר משנה א אני אפשל פה וש בדיאטה. זה כמובן היה פתיח שאחריו עודדה אותי להמשיך, אבל אני לא העליתי בכלל בדעתי לחרוג ולו כפסע מהדיאטה עד שהיא ךא אמרה את זה. ואז אמרתי לעצמי: אני בחודש תשיעי, מה כבר יקרה וכו', והתחלתי יותר להתפרע, וגיליתי שבראוני או חטיף שוקולד אחרי ארוחת הצהריים לא משפיע, משום מה, על השעון הקטן של הסוכר. אח, איזה כיף היה לי ולפסק זמן קראנצ'י/בואנו כל צהריים!

מותק, סוף אוק' תחילת נוב' זה אוטוטו. זה פחות מחודשיים!

שלחתי לך שנה-טובה במייל אבל שיהיה גם כאן

אם הן יכולות לאשר לך קצת שוקולד, הן הולכות על זה
אבל זהו בדיוק. היא לא שאלה אותי בכלל אם אני רוצה קצת שוקולד. למעשה, היא לא שאלה אותי בכלל מה אני אוכלת, ממה אני נמנעת - כל הדברים שהכרחיים בבנית תפריט למישהו. אני מבינה את הלחץ ואת המהירות שבה עובדים בקופת חולים, אבל זה כבר מוגזם. היא מניחה דברים עבורי שהם לא בהכרח נכונים. בגלל זה אני מזלזלת בה, לא מכיוון שאני חושבת שהיא לא מבינה את החומר. פשוט כי היא מסתכלת עלי דרך המספרים במחשב שלה ודרך דעות שיש לה לגבי "מה הריוניות רוצות", במקום לדבר איתי ולשאול אותי מה אני רוצה.

גיסתי היקרה

אין לי מושג איך הופכים מנגו לעמבה, או מה עושים עם העמבה אחרי המהפך (פולניה, מה לעשות...)
וחוץ מזה, אצלי השוקולד לא מנצח את ההגיון, אני פשוט מכופפת את ההגיון כך שיכיל את השוקולד בתוכו

היא לא שאלה אותי בכלל מה אני אוכלת, ממה אני נמנעת טוב, אז זה פשוט מחדל ואולי שווה לדווח עליו. הדיאטנית שלי (במרפאת הנשים של מכבי בבלפור) בזמנו שאלה על הרגלי האכילה שלי, כמה ארוחות ביום, כמה ירק ופרי, כמה שטויות, באילו שעות, מה אני אוהבת לאכול - בקיצור, חקירת שתי וערב על הרגלי אכילה, לפני שהיא תפרה לי תפריט, תוך התייעצות עמי והתאמתו לצרכיי.

אני בכלל מצהירה שהתינוק שנולד לא היה מצופה בוורניקס אלא בקרמבו (זכר לפשעי האיומים מחודש הזירוזים הלא מועילים שעברנו, "כי מה כבר קרמבו יכול לעשות? אני אמורה ללדת כל רגע, לא?" ואת התשובה אחסוך ממך כדי לא לגרום למגה דיכאון).
מזל שלא הייתי מתוקה מידי, מזל שלא היתה לי דיאטנית שהציעה לי איזו מקופלת לגיוון (לא מספיק ארגז קרמבו ואף לא אדם שפוי, או לא, אחד שיסכים לעמוד בדרכי?)

חוץ מזה נשבעתי שאני לא מגיעה למרכזים האלה יותר. בפעם האחרונה שהייתי שם, איזה רופא "חכם" שלא היה בסוד בענינים, הסתכל על מימדי ואמר "נו טוב, תאומים זה כבד!" ולגבי הרופא שביצע את הסקירה אני לא רוצה להגיד דבר, למעט שהוא יודע להעריך משקל לא רע... (אבל לא את עומק השריטה של זו שיושבת מולו).

ולגבי העמבה, גם אני לא יודעת. בעוונותי גם אני לא עיראקית (ושונאת להכנס למטבח אלא למטרות נקיון אחרי פוגרום), אבל אלה יודעים לשנות את המנגו לעמבה. בטח מומחי הסביח (יש איזה דיון הזוי על סביחים וחשקים בהריון אם את רוצה) ידעו לומר בשבחו של המישמש הנורא הזה ולגלות את שורשיו הכתומים (ואז תוכלי לכתוב ספר מתחרה לזה של מאיר שלו 'איך האדם הקדמון המציא את הקבאב הרומני' או משו דומה).

באמת תהיתי איך את מסתדרת עם כל הכמויות לבד... תודיעי לי אם את כן רוצה. אם יהיה מישהו שירצה להתחלק - תרצי שאשדך?

עדכוני הריון

היא בועטת, הילדה. כבר עם הראש למטה, אבל עדיין מסתובבת מצד לצד, בעיקר כאשר אני מנסה לישון.
דברים משתנים בין הריונות.
פחות מפריע לי להתעורר באמצא הלילה לשירותים, למשל. כבר כמעט ארבע שנים שלא ישנתי לילה מלא, אז מהי עוד הפרעה?
קל לי יותר להגיד לאנשים "אני בהריון, תתעלמו מהתפרצויות מצבי הרוח שלי."
בהריון הקודם שמרתי על פוזת "הריון זה לא מחלה". עכשיו ברור לי שאני אמנם לא חולה, אבל אני גם לא כתמול שלשום. הקרסוליים נפוחים, וקשה לי ללכת, ואני צריכה לעשות פיפי כל שעה. שמישהו אחר עם אותם סימפטומים יגיד לי שזו לא מחלה.

עדכוני ילדים

הגיבור היה חולה, והבריא, אבל אתמול בלילה הוא התעורר בבכי שכואב לו הגרון והאוזן והוא לא מצליח לישון. אחרי החיבוקים והליטופים הגיע תור השמת הגבולות (לכולנו כואב הגרון עכשיו, ואין מה לעשות), ובסופו של דבר הילד נרדם שוב. בבוקר הוא קם, כולו חיוכים ואושר, והודיע שהגרון שלו כבר לא כואב. כאשר הסתכלתי מקרוב גיליתי שמהאוזן הכואבת של אתמול יצאו היום המון הפרשות צהובות. יכול להיות שנפתח לו פקקון, או שסתם הלחץ השתחרר. בכל מקרה - הוא מרגיש טוב יותר, וגם אני.

היי, שמחה לראות שמרגישים יותר טוב... אצלנו גם משתפרים העניינים, כבר לא חולים למרות שעדיין יש נזלת.
בכל אופן המחלה היתה ביחד עם הרבה התקפי בכי, לא לא, מרדנות וכל מיני מיחושים שונים ומשונים אז אני קצת מותשת.. אבל- אחרי החגים יתחדש הכל... איך להיות שוב בבית כל היום? אני מאוד נהנית להיות איתה למרות שגם כשהיא בגן כיף לי קצת להיות בחופש...
הבנתי שעכשיו את עובדת מהבית? אני בבית מחכה ללידה הבאה ויש לי עוד די הרבה זמן כי אני אמורה ללדת רק בסוף דצמבר. אז בנתיים אני די מבלה ונחה אחרי שנתיים בלי דקה לעצמי שאינה גנובה..

שלחתי לך שנה טובה, ראית?
שמחה לראות שאתם בריאים ומשתפרים...
אצלנו לפני הלידה הגדול חטף איזה וירוס עם חום גבוה כאבי בטן ושלשול, כאילו כדי לאסוף עוד קצת תשומי לפני בואו של המצופה (גם) קרמבו. נצלי את הזמן הזוגי הזה.

"הריון זה לא מחלה"

הריון זו לא מחלה, זה מצב קיצון פיזיולוגי

תחשבי על זה: כל הזמן הגוף פועל באיזו תפוקה מסוימת, נניח 50 או 60 או 70%, מדי פעם קופץ למעלה בשביל אירועים מיוחדים, ובהריון הוא עולה ל- 90-95% ונשאר שם.
כששאלתי את בעלי אם זה נשמע לו הגיוני, הוא אמר שמבחינה אבולוציונית זה חייב להיות ככה (הריון כממצה את מקסימום הפוטנציאל מהגוף), כי אם הוא היה מנסה לעלות עוד יותר - הגוף היה מתמוטט (ולא זוכה לדור חדש), ואם הוא היה חוסך ומשקיע פחות - מישהי משושלת אחרת כבר היתה מוצאת דרך להשקיע יותר, זוכה ליתרון הישרדותי לאורך זמן, ואנחנו לא היינו שורדים בתחרות.

(ובשביל זה עדיף לא להיות רופאה וכן להתחתן עם ביולוג. הפרספקטיבה רחבה הרבה יותר

)

ok,

אני רוצה שננסה לקבוע משהו עם הילדים אחרי החגים

סימני דרך

התחלתי להתאמן עם אפי נו. אמנם אני כבר לקראת סוף 37, אבל עדיף מאוחר, לא?

היום היו די הרבה ברקסטונים, חלקם אפילו כואבים. זה הספיק בשביל לזרז אותנו להשלים את הקניות ללידה. עכשיו התיק לבית החולים כבר מסודר בארון ובגדי התינוקות מסתובבים במכונת הכביסה.

וזהו. בתוך חמישה שבועות לכל היותר נהיה משפחה של ארבעה בני אדם וחתולה אחת.

וואו.

וואו את כבר ממש קרובה לסוף ההריון... איך זה עובר מהר אצל אחרים..
נראה לי שאת כבר מתחילה להתגעגע אל הגיבור בשביל אח"כ לא?
אני רק חושבת על התינוק ובא לי לחבק את הילדה שלי חזק חזק בשביל לצבור איתה שעות חיבוק...

סלסלתי אותך... השבוע עדיין לא ברור בדיוק מה קורה איתנו, אבל בינתיים לפחות האחה"צים פנויים, אם בא לכם. שבוע הבא אנחנו לא כאן.

כן! ואני רואה שאת שוקלת להתפגש עם במבי, אפשר לערוך מפגש פסגה משולב. מהר, לפני שאת יולדת. שבוע הבא?

מה 37?!?!

איך זה עובר מהר אצל אחרים

שלחי תמונה!!!
מתגעגעים גם...

זו את, נכון? (-:

הכנה ללידה

"אמא אני רוצה לראות סרט איתך."
"איזה סרט אתה רוצה לראות?"
"על האמא שכואב לה, והיא הולכת, ואז יוצא לה התינוק."

"אמא, תקריאי לי שוב את הספר."
"איזה ספר?"
"עם התינוקות ההפוכים." ^{("לידה פעילה", עם איורי התינוקות ברחם ושלבי הלידה)}

"אמא, איפה הראש של התינוקת?"
אני מצביעה על הבטן התחתונה. הוא מתכופף ולוחש "אני אוהב אותך."

אני נושמת עמוק (מי אמר שברקסטונים לא כואבים?) ורוכנת לפנים.
"אמא, נכון שכואב לך עכשיו?"
"כן חמודי."
"נכון שכואב לך כי התינוקת שלנו בועטת?"

אנחנו רואים ביחד את "חלב של אמא". הסרט נפתח בתמונה של תינוק שזה עתה נולד.
"אמא, למה התינוק עצוב?"
"הוא לא עצוב, הוא נולד עכשיו."
הגיבור מסתכל וקובע, "לא, הוא עצוב."
מי אני שאתווכח איתו.

בונבון הגיבור שלך. נשיקות לבטן. מתי נפגשות?!
<לילה טוב. הולכת לישון מוקדם>.

בבוקר היו שלושה צירי אימון (כאלה שכואבים, מקרינים לגב התחתון, אבל לא אמיתיים). אחר כך ראיתי שהבטן שלי ירדה עוד קצת.
הפעוט מתעקש שהתינוקת תוולד ביום ההולדת שלו (עוד שלושה ימים). אולי הוא צודק?

השבוע לא נהיה. מי מכם שירצה להזמין סל יכול להתקשר לערן 0546307111 ולהזמין באופן עצמאי, והוא ישאיר כרגיל אצלנו בחניה

יש הסתברות לא מבוטלת, מן הסתם. וואלה, יום הולדת עוד 3 ימים? כמה קרובים הם בתאריכים!
בדיוק תהיתי אם להתקשר לברר אם ילדת. בואי ננסה לדבר מחר, ואולי נספיק להיפגש עוד לפני.

אויש, מתוק!
(זיהיתי אותך בדף של הקבוצה.)

קבוצת סריגה ותפירה במרכז או להיפך.

שיחה בדרך לעבודה

"אמא את נוסעת עכשיו?"
"כן, אני ברכבת."
שקט מהצד השני של הקו.
"חמוד שלי, הכל בסדר?"
"כן, אמא, אני פשוט מקשיב."
"אתה מקשיב לאמא?"
"לא, לרכבת."

סוף הריון

צירים באים והולכים. אתמול הם אפילו העירו אותי. עדיין מרווחים מאד (פעם בחצי שעה-שעה-שעתיים), אבל כבר מתחילים לכאוב.
לאט לאט, לידה מתקרבת.

פתרונות

מחר יום ההולדת של הגיבור שלי. הוא ביקש עוגת שוקולד עגולה ליום ההולדת, ולהזמין את כל הילדים מהגן. הסברתי שהבית שלנו קטן מכדי להכיל בתוכו את כל הילדים.
"אבל אמא," הוא מסביר ברצינות, "אנחנו צעירים עדיין, וקטנים. נעמוד כולנו בשורה, וככה יהיה מספיק מקום לכולם."

הוא נפל, ובכה, והתינוקת התחילה לבעוט. הוא בא אלי, התכרבל ונרגע, והתינוקת שקטה.
ואני תוהה - קשר כל כך חזק? כבר מעכשיו?
כנראה.

ואני תוהה - קשר כל כך חזק? כבר מעכשיו?
בהחלט בהחלט...
גם אצלי היה ככה ועדיין [לא שזה מונע מהם גם לריב ולכעוס אחד על השני אבל הקשר בינהם מדהים גם היום ואפילו מעורר קנאה..]

חכי שהוא יסביר לך מה היא רוצה ולמה היא בוכה אחרי שרבע שעה ניסית להבין מה מפריע לה - והיא יסתכל יקשיב לה שניה אחת ויפתור את הבעיה.

מקסים הבן שלך, ממש, ממש! @}
בהצלחה בהמשך.

מקסים הבן שלך, ממש, ממש!
@} מתרגשת לקראת הלידה?

קיטורי סוף הריון

שבוע 39 מהבוקר. עשר דקות אחרי חצות, וזה סופי - הגיבור שלי טעה. התינוקת לא נולדה ביום ההולדת שלו.
תקועה על 7 ס"מ באפי נו, צירים כל שעה-שעתיים-עשר דקות בעוצמה משתנה. כואב לי לקום מהכסא, לשכב, לנשום.
תאבון שבא והולך בגלים, ובעיקר רצון לאכול הרבה קמח לבן ונטול ערך תזונתי. כתוצאה מכך מתקפת הטחורים מתחזקת, והכל, הכל, הכל...
הכל אוף.

יקירותי - אני קוראת, ומקבלת אימיילים ורק נטולת זמן לענות חזרה. תודה על החיבוקים ועל האהבה הנשפכת. זקוקה להרבה מזה כרגע....

עתידות של בזוקה

"בתוך שבועיים תלדי."
ירד הפקק הרירי. האח הידד.
ושלושה צירים העירו אותי עכשיו, בשביל שאני אלך לשירותים והפקק לא יצא על המיטה החדשה נטול מגן המזרון (כי עדיין לא מצאתי אחד בגודל המתאים).
מאד מתחשב מצד התינוקת, לא?

צירים, כואבים, כל 10 דקות.
הפעוט מחבק את אחותו בין הצירים, הבנזוג חופר לי בגב.
אולי?

יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא............. בהצלחה בהצלחה בהצלחה..

אולי?
אולי...

תוך חודש את בטוח יולדת..

הילדה שלי נהנתה נורא אתמול.
והכי היא נהנתה מזה שבסוף הילד שלך הסכים לשחק איתה בארגז חול.
"אמא ראית שאנחנו כבר חברים? אפילו שאני בת והוא בן אנחנו חברים טובים."

שכבתי לישון לשעתיים-שלוש. היו צירים באמצע, אבל לא יכולתי לקום. עייפה מדי.
הם נחלשו וכמעט נעלמו.
עכשיו קמתי, סיימתי לסדר את הכביסה, להעביר הכל למייבש, והגיבור ואני ישבנו לאכול שאריות עוגת שוקולד מיום ההולדת שלו.
עכשיו הצירים חזרו, עדיין פזורים, אבל שוב כואבים.

כאב זה טוב, נכון?

כאב זה טוב, נכון?
זאת חתיכת שאלה פילוסופית. עזבי אותך מטוב או רע כאב זה כואב. יאללה שימי מוזיקה ותתחילי לרקוד. נסי לסובב את הצלעות במעגלים זה עוזר לקטנטנים לרדת למטה... את יכולה לעשות את זה בעמידה זקופה או בישיבה או על ברכיים וידיים (מה שקוראים עמידת שש). והנה שיר לתת לך קצב ולהזכיר לך שאין שום פסגה גבוהה מדי בשבילך... http://www.Clipim.Tv/?sid=6258

הצירים עדיין מרווחים מאד, אבל יותר כואבים. הרבה יותר.
יצאנו לבית קפה. היה טעים.
עכשיו שוב בבית, מנסים להחליט מה לעשות בלילה....

מנסים להחליט מה לעשות בלילה....
אם את יכולה לישון קצת - הכי טוב...

את יולדת כמו שאת חיה - אני כנראה חיה מאד לאט, ובמרוחים גדולים, ואם לא עוזרים לי - אני לא מתקדמת.
שבע עשרה שעות והצירים עדיין במרווחים של 10 - 8 דקות. הם קצת יותר חזקים, אבל...

אוף.

לכי תעשי שיאצו או משהו כזה..
תבקשי מהאיש או מהילד שלך מסג' מפנק..

תסתכלי על הילד שלך ישן ותחשבי על זה שעוד כמה ימים הקטן הזה הופך לאח גדול?
תסתכלי על האיש שלך ועל עצמך.. את מאמינה שעוד כמה ימים/שעות תהפכו להורים לשניים?

שבי ותכתבי לקטנה מכתב..
שבי ותכתבי לגדול מכתב..
שבי ותכתבי לעצמך מכתב..

תזכרי שאני אוהבת אותך...

יו, איזו התרגשות. מזל טוב ליום ההולדת וקריאות עידוד לתינוקת! ו-ק-דימה! ו-ק-דימה!

אני אגיד לך מה אמרו לי בלידה שלי ונורא נורא עצבן אותי, אבל היה מאד נכון:
עוד מוקדם. נוחי. הרגעי. שני כמה שאת יכולה.
אל תמדדי.
וזכרי שכולנו כאן (או שם:-)) איתך, עם ברק והאיש, ועם הקטנה.
אוהבות אתכם, ומאחלות כל טוב..
@}

מה?!!??! וואו!!!! מזל טוב!!!!

@}

איזה שם מקסים!!
ומה זאת אומרת "בבית המשפחה"?! פרטים פרטים לדודה מאמריקה שצמאה למידע ויכולה רק לקרוא בדפבית...
אוי, הלב מתרחב משמחה לידיעה שהמשפחה המקסימה שלכם התרחבה.
מאחלת את כל הטוב שבעולם, ופוסט פרטום הכי טוב שיש (צריך משהו לאיזון הפ"פ הקודם

)
נשיקות והמון אהבה כבר אמרתי? חיבוק אמיץ (כמו שרק לך יש!) כבר אמרתי?
ברוכה הבאה קשת!

טולוללולו קולולולולו @}

@}

מזל טוב לנו!
ותודה לדודה ט' על העדכון המהיר.

מזל טוב!
מאחלת לכם ימים של חסד @} @} @}

מאמינה שאחותי הגיבורה כבר תעדכן בקרוב לכן אשאיר לה לפרט את הסיפור.
בינתיים אפשר לספר שדיברתי איתה אתמול והיא נשמעת מותשת, כואבת, ומאושרת כפי שלא נשמעה כבר 4 שנים...

מזל טוב מזל טוב מזל טוב! אז כמעט ביום ההולדת של ברק. שם מקסים!

אנונימי

קולולולושששששששש

{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@
|בלון||בלון||בלון||בלון||בלון||בלון||בלון||בלון||בלון|

יו ראיתי את ההודעה של אחותך וישר דמעות וצמרמורת.... מזל טוב תרגישי טוב וכל הברכות בעולם וחיבוקים ונישוקים..

מזל טוב!!!!

@}

שיהיה לכולכם המון כיף ביחד. נשיקות וחיבוקים...

מזל טוב להולדת קשת
שפע חלב ושינה...(-:

_מזל טוב להולדת קשת
שפע חלב ושינה..._
@} @} @}

מזל טוב, חמדתי, איזה כיף! שפע חלב ושינה נשמע כמו ברכה משובחת עבורך.
נשיקות ואהבה לארבעתכם.

ועוד תוספת קטנטנה, עכשיו חזרתי מביקור:
אחותי... ווואו!
לא ייאמן שעברה לידה לפני פחות מיממה.... יושבת, מדברת, צוחקת... הכל!
פשוט מדהים!
וקשת מושלמת. פשוט מושלמת.