אמהות שואלות אמהות חלק 1

[אורי*]

תפוסה לי הכתף והשכמה, בצד שמאל (זה הצד שאני מחזיקה את הקטנה על המותן כ-ל הזמן)
מוכר למישהי?
אני משתדלת להחזיק בצד ימין כדי לאזן אבל זה קשה כי היא מחליקה לי מצד ימין וגם ימין לא מספיק חזקה כנראה בשבילה זה/לא מספיק רגילה.
בקיצור, יש רעיונות מה לעשות?
(חוץ ממסאז' שבעלי עשה לי ועזר קצת)

[אורי*]

עוד שאלה
מה הייתן קונות כדי להקל על עצמכן עם התינוקות/פעוטות ובינתים (עוד) לא קניתן?

[מיני*]

אני הייתי קונה ערסל (בסגנון ניע-נוח).
היה לי, ושתי הגדולות שלי לא הסכימו להיות בו דקה, אבל יש לי תחושה שהנוכחי כן.
רק מה, אני מתקמצנת על הכסף (500 ש"ח!)

[אמא_צעירה*]

השבת רוזה אכלה סלט!!
מה זה אכלה?
לעסה, לעסה וירקה החוצה D-:
מבחינתי זה הישג, כמו שאמרה פעם תמרוש רוש , זה פשוט חלק מההכרות עם האוכל

[אמא_צעירה*]

_עוד שאלה
מה הייתן קונות כדי להקל על עצמכן עם התינוקות/פעוטות ובינתים (עוד) לא קניתן?_
נדנדה חשמלית (יש בכלל לגיל הזה? אני מדברת ממש נדנדה. מהתקרה כזו?)

ולא קשור אליה דווקא, אבל סל כביסה עם מדור לכל תחום. הייתי מכבסת יותר מפעם בשבוע (יום חמישי- שישי כל הכביסות בלית ברירה, נדחפות למכונה )

[יונת_שרון*]

אורי, לגבי השכם התפוסה:
אפשר לעשות התאמות קלות בהחזקת התינוקת ככה שיהיה פחות מאמץ על הגוף. אני לא זוכרת בת כמה בתך, אבל אם היא כבר בגיל שאת מחזיקה אותה על המותן:

• נסי להושיב אותה קצת יותר לכיוון הגב שלך, ככה שהקימורים הטבעיים שלך יתמכו בה.
• החלק ביד שלך שמחזיק אותה צריך להיות האמה ולא כף היד -- ככה יחזיקו אותה שרירים גדולים וחזקים יותר. אם היא מחליקה לכף יד, תשני את התנוחה שלה ככה שכף היד שלך תהיה משוחררת.

וכמובן -- כדאי להצטייד במנשא טוב...

[אורי*]

נסי להושיב אותה קצת יותר לכיוון הגב שלך, ככה שהקימורים הטבעיים שלך יתמכו בה.
אנסה את זה (ייתכן ואני עושה את זה באופן טבעי,צריכה לבדוק)

מנשא טוב יש לי, אבל מרגישה שזה לא כל כך הגיל (בת שנה), שהרבה יותר מתאים בשלב הזה לשאת על המותן, כי היא לא כל הזמן בידים וגם המון על הרצפה זוחלת ומשחקת. אני לא אוריד ואשים כל רגע על הגב.
השתפר לי קצת, בעיקר כי אני מאזנת עם צד ימין כנראה. למרות שפחות נוח לי לשאת על מותן ימין אני בכל זאת משתדלת לחלק את העבודה גם לצד הזה, ואז אולי יש קצת איזון. וגם נחתי בשבת הרבה והשתדלתי לשבת יותר (ואז היא יושבת עליי ולא צריכה להיות על הצד).
אז יש שיפור, רק באמת הייתי רוצה למנוע כי זו לא פעם ראשונה.


סל כביסה עם מדור לכל תחום
יש לי משהו לא רשמי, סתם כמה סלסילות בגדלים שונים שהחלטתי שכל אחד לתחום אחר.

[אמא_צעירה*]

_סל כביסה עם מדור לכל תחום
יש לי משהו לא רשמי, סתם כמה סלסילות בגדלים שונים שהחלטתי שכל אחד לתחום אחר._
אין לי מקום ליותר מסל אחד ברוחב

[יעלי_לה]

אני משתמשת במכונה עצמה כעוד סל.
כל הבגדים של היום-יום נכנסים למכונה עצמה עד שהיא מתמלאת ומופעלת.
מגבות מפות מצעים ושטויות מתערבבים יחד עם הבגדים היפים והעדינים, עד שאחת לשבוע אני ממיינת ומחליטה לפי הכמות (מה שממלא מכונה) איזה משני הסוגים יתכבס הפעם.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני משתמשת במכונה עצמה כעוד סל.
חשבתי על זה, אבל נראה לי קצת מסובך, עם ילדה אחת בסך הכל אני מוצאת את עצמי מכסת לפעמים מכונות ריקות בגלל צורך מסויים, אני לא בטוחה שיהיו לי עצבים להתחיל לרוקן את המכונה כי אני צריכה לכבס דווקא את מה שיש בחוץ, ואז שוב לשפוך את הסל, כמו תמיד ולהכניס רק מה שאצטרך...
יש לי שטח כמו של המקלחונים עם השרותים? צר וארוך (ארוך ביחס לצר, הוא כולו לא יותר ממטר וחצי, כן?) בקצה אחד המכונה (מקלחון... ) בקצה שני הסל (שרותים...? ) ובאמצע רווח צר שמספיק לפתוח את המכונה ולדחוף מה שצריך....
צמוד לסל יש לי ארון שמתחת לכיור של חדר אמבטיה, כך שהוא חוסם, והמכונה עצמה חומה בדלת של חדר אמבטיה שלא יכולה אפילו להפתח עד הסוף...
כרגע זה מספיק לנו
(ולא , אין איפה להכניס את המכונה במקום אחר... תודה ששאלתן )

[אמא_צעירה*]

זו הייתי אני

[יעלי_לה]

עם ילדה אחת בסך הכל אני מוצאת את עצמי מכסת לפעמים מכונות ריקות בגלל צורך מסויים, אני לא בטוחה שיהיו לי עצבים להתחיל לרוקן את המכונה כי אני צריכה לכבס דווקא את מה שיש בחוץ, ואז שוב לשפוך את הסל, כמו תמיד ולהכניס רק מה שאצטרך...
הממ.
מבינה.
אבל לא חבל על המים והחשמל? נראה לי שאם הייתי מוצאת את עצמי מפעילה מכונה על חצי כמות ומטה כי אני צריכה ש-X יהיה מכובס, הייתי קונה (מקבלת / מברטרת) עוד X או שניים...

(כבר שכחתי את הימים שהייתי מכבסת כ"כ מעט. מוזר. נוסף לנו רק ילד אחד בינתיים, כלומר יש 2 סה"כ, אבל מאז שהוא הצטרף לחיינו אני מכבסת בערך פי 3 או 4 מאשר קודם. נראה לי שזה לא שהוא מייצר הרבה יותר כביסה כמו שהרגלי הכביסה שלי השתנו. למשל, פעם הייתי רואה את התחתית של סל הכביסה אחת לכמה חודשים, ועכשיו כמה פעמים בשבוע)

[גוונים*]

ועכשיו כמה פעמים בשבוע
וואו!

[טלי_ב*]

אין לי מקום ליותר מסל אחד ברוחב

אני בכלל מעדיפה למיין תוך כדי מילוי המכונה ולא מראש, אבל מניסיוני בדירות קטנות: לפעמים אפשר לתלות שקים מבד (או מדפים עם סלסלות) על הקירות.
ולגבי המכונות הריקות, אולי את עושה את זה בכל מקרה, אבל אפשר להתגמש עם המיון בכל מיני דרכים. נגיד, אפשר להוסיף לכביסה עדינה את הכביסה הרגילה אם היא לא מלוכלכת במיוחד, ופריטים ישנים ולא כהים מאוד אני מוסיפה אם צריך לכביסה לבנה ומכבסת על 30 מעלות.

[קול_פעמונים*]

אני חושבת שפעמים רבות הבעיה היא שחושבים שצריך מכונה נפרדת לכל מיני סוגי בגדים, ולא כך הוא.
כמעט כל הכביסה יכולה להתכבס על תוכנית עדינה של 30 מעלות.
יוצא דופן-

1. בגדים בצבע לבן ממש (כמו חולצות לבנות, אבל לא גופיות/ציציות או חיתולי בד- לא שווה את הטרחה)
2. למי שמממש מתלכלך- תחתונים בכביסה של 60 מעלות

לפי זה אפשר בקלות ובלי תכנון רב, מה שיעלי לה כתבה:
אני משתמשת במכונה עצמה כעוד סל

אני אומנם רק עם תינוק אחד, אבל הכביסות מתנהלות ביעילות רבה.

[שמנדובה*]

_אני משתמשת במכונה עצמה כעוד סל.
כל הבגדים של היום-יום נכנסים למכונה עצמה עד שהיא מתמלאת ומופעלת.
מגבות מפות מצעים ושטויות מתערבבים יחד עם הבגדים_
גם אני, רק שאני לא ממיינת הכל מתכבס ביחד - כל הסוגים וכל הצבעים ואפילו החיתולים (מראש יש לי עקרון נגד בגדים לבנים!). מה שלא מסוגל להתכבס ביחד, לא נכנס.

[שמנדובה*]

_ועכשיו כמה פעמים בשבוע
וואו!_
המממ.... חמישה ילדים, כאשר אחד מהם תינוק מפושפש שבעיתות מצוא עוטה חיתול בד = לפחות מכונה ביום, לפעמים שתיים ושלוש. מדובר במכונות האמריקאיות הענקיות האלה שאפשר להכניס ילד בן שש פנימה שיוציא את מה שעל הקרקעית כשאני לא הגעתי .

צילמתי פעם את הכביסה הנקיה הממויינת לסלים אצלנו: סל אחד לאבא ואמא, סל אחד לארבעת הילדים הגדולים, וסל אחד שלם לתינוק

[שמנדובה*]

יש לי שטח כמו של המקלחונים עם השרותים? צר וארוך
אולי אפשר לשים סל על המכונה?

[גוונים*]

שאלה לא כל כך באופנית, אבל איפה אני אשאל אם לא כאן?:-)
אתן נותנות לקטנטנים הטועמים אוכל מתובל בכל התבלינים? יש איזשהם תבלינים שכדאי לחכות איתם?
אני מדברת כאן על סטנדרט סטנדרטי ביותר ולא על כמויות יוצאות דופן או תבלינים אקזוטיים במיוחד.
נניח עשיתי מרק ירקות ובו גזרים, תפ"א, שורש פטרוזיליה, קישואים, בצלים, עגבניות. תיבול - מלח (ממש לא הרבה, יש הרבה שיגידו שהמרק טפל, אבל ככה אני אוהבת) פלפל שחור, קצת חוויאג' למרק ושני עלי דפנה.
אפשר לתת לפיצקית? (בת שבעה חודשים)
עד כה, נתתי דברים לא מתובלים (כאמור אני מטבעי לא חובבת תיבול, אני מתה על כל המרוסקים למיניהם גם אם אין בהם בדל תבלין, אוהבת להרגיש את הטעם הטבעי של הירקות) ולרוב רק סוג אחד או שניים כל פעם ולא כמה בבת אחת.

[שמנדובה*]

אפשר לתת לפיצקית?
אנחנו נותנים מכל מאכלי הבית. מה שיש על השולחן לכולם, זה מה שמקבל. המרק שתיארת נשמע מעולה, הייתי נותנת ללא חשש.

למען הסר ספק, זו לא תשובה של תלמידת כיתה ו' : -D אלא כך נהגנו גם לפני 13 שנים עם בתנו הבכורה. יש גישה שנקראת baby led weaning ששנים אחר כך קראתי עליה, וחלק ממנה זה העניין הזה שהתינוק אוכל מה שכולם.

[רסיסים_של_אור*]

גם אצלנו אבל ממילא אין בבית אבקות מרק או פלפל שחור (התיבול המקסמיאלי יכול להגיע לכדי: פפריקה מתוקה, מלח, כמון ולעתים גם כורכום)

[תמרוש_רוש]

גוונים, אני אוהבת אוכל מתובל, וככה גם נותנת לבן שלי. משתדלת להמעיט במלח בשנתיים-שלוש הראשונות, ובייחוד עד גיל שנה, אבל כל השאר הולך חופשי. הרי ממילא הוא מקבל את הטעמים דרך החלב שלי!
(פלפל שחור, פפריקה, זעתר, אורגנו, בזיליקום וגם קינמון וקרדמון וכורכום ו...שונות)
הבכור שלי מגיל צעיר מאוד אהב קארי תאילנדי, שאין מתובל מזה, מן הסתם כי אכלתי ממנו המון בהריון ובהנקה.

[תפילה_לאם]

אתן נותנות לקטנטנים הטועמים אוכל מתובל בכל התבלינים?
כן. ולמה השאלה לא "באופנית"?
פלפל שחור, פפריקה, זעתר, אורגנו, בזיליקום וגם קינמון וקרדמון וכורכום ו...שונות הגיעו לעולם באופן טבעי!

[רק_מה*]

כורכום זה גם אנטי דלקתי!
(רקמה אוהבת חתיכת ג׳ינג׳ר במרק שלה, וגם קארי בתבשילים)

[רסיסים_של_אור*]

ובכלל לא נראה לי שבדף הזה צריך להתנצל לפני שאלות !

[בשמת_א*]

כורכום הוא תבלין חשוב ביותר, אני התחלתי להכניס אותו לכל תבשיל שרק אפשר. בריא במיוחד בכל גיל. לצורך הספיגה שלו נדרש פלפל, שימו לב (לכן בתערובת קארי יש גם כורכום וגם פלפל שחור).
שום, בצל, זנגביל, קינמון, אורגנו וכו' - תבלינים בריאותיים חיוניים.

מלח - הגיע הזמן להפריך את המיתוס של המלח.
יש שני סוגי מלח: מלח ים טבעי שהוא חיוני לבריאותנו. חיוני ונחוץ!
לעומתו יש נתרן כלורי או נתרן כלורידי (אני תמיד שוכחת) שהוא מוצר תעשייתי, ממנו חשוב להתרחק. כמו כן, כמויות המוצר התעשייתי ששמים באוכל תעשייתי, בשילוב עם שמן תעשייתי, אכן גורמות נזקים לבריאות, אבל לא המלח לחוד אלא המוצרים המתועשים הזבליים.

אז מלח ים טבעי אפשר לשים לפי הטעם.
אין איתו בעייה אלא אם כן החיך התרגל לטעמים של אוכל תעשייתי ובמקרה זה כדאי לשים לב.

תינוקות יונקים רגילים לתבלינים כי חלב האם משנה את טעמו לפי האוכל. במחקרים נמצא שתינוקות ינקו יותר בתיאבון כאשר אמא אכלה אוכל מתובל, והכי ינקו בשקיקה אחרי אוכל עם שום (-:

[גוונים*]

תודה לכל העונות (את המרק ההוא שרפתי בסופו של דבר0-: כשרון מיוחד, אכן, איך אפשר לשרוף מרק?! פעם ראשונה שלי:-) )
אני התכוונתי פחות מהיבט הטעם ויותר מהיבטים כמו אם יש דברים אלרגנים במיוחד או בעייתיים לעיכול (גורמים לעצירות...)
אבל בגדול אני מבינה (היו לי כמה שיחות ממש מועילות בימים האחרונים, וגם מה שנכתב כאן) שאני צריכה יותר לשחרר. פחות להקפיד על כל פיפס שנכנס לה לפה. היא כבר בגיל (ומוכנות) שבו אמורה להיות מסוגלת לאכול ולעכל את רוב סוגי המזון, אם אין לה בעיה מיוחדת, ועד כה לא נצפו בעיות מיוחדות.

[רק_מה*]

קחי את הזמן. אני ״שחררתי״ רק אחרי שבכורה זחלה בגינה ובלעה חתיכה (חדה!) של פלסטיק לא אורגני במיוחד...
ורק אחרי 48 שעות, כשנמצאה ה״אבידה״.

אגב במקרים כאלה (עצם זר קטן שכבר לא ייצא מלמעלה ושורט את הגרון): כדור חלה קטנטן/ לחם רך כלשהו עוזר. מעקב אחר התינוק ותפילות נמרצות תוך הלקאה עצמית נחושה

[פלוני_אלמונית*]

שאלה לגבי הריון ומנשא:
אני נמצאת בתחילת תחילתו של הריון שני.
את הבת שלי, בת שנה וארבע, נשאתי עד עכשיו לכל מקום במנשא, לרוב על הגב. לעיתים רחוקות כשלא נרדמת בהנקה, אז אני מרדימה אותה במנשא מקדימה.
מאז שגיליתי שאני בהריון הפסקתי להשתמש במנשא, וזה מבאס אותי. ההתניידות עם העגלה היא מעצבנת ביותר, וגם, הבת שלי צועדת הרבה פחות בעצמה, כי מסובך לי לדחוף את העגלה ולשמור שלא תרוץ תחת גלגלי מכוניות...

אני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה לשאול... האם יש פה מישהי שכן המשיכה לנשוא (לפחות עד שיצאה הבטן...)? מה הנזק החמור שיכול להיגרם?
למה בעצם חשוב לא להרים משאות כבדים בהריון? הרי גם ככה אני כל היום מרימה אותה...

[שמנדובה*]

הי פלונית, לפי הידוע לי עיקר הבעיה עם נשיאה בהריון היא נזק לרצפת האגן שלך. בדרך כלל מתבלים את ההמלצה הטובה לא לשאת משאות כבדים (בלי קשר להריון, אגב) בקצת ניחוח פולני של "דודה פניה הרימה נמלה בחודש שני והפילה!!" ואז יש לנו הפחדה טיפוסית ולא מבוססת מפני הפלות.

הריון בריא וחזק לא נופל כי אמא מרימה אח/מיניקה/טסה באוירון/נהנית מסקס. אם נופל, כנראה שהיה אמור ליפול בלי קשר.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לגבי התבלינים- הבת שלי אוכלת רק מתובל טוב. (לאו דווקא חריף או מלוח, למרות שאצל אמא שלי אני נשרפת מהאוכל והיא עדיין טוחנת.. חריף זוועות).

לגבי המנשא- נראה לי אפילו עדיף במנשא ולא ביד, כיוון שיותר מאוזן וקרוב לגוף. זה מבחינת הגב

[אמא_צעירה*]

זו אני

[אל_הלב*]

הי, איזה כייף שיש דף כזה שאפשר לשאול בו אמהות מנוסות.
ביתי בת 3, עושה פיפי בשירותים וללא חיתול, פרט בשינת צהרים ולילה.
הילדה בעצירויות קשות, לא מוכנה לעשות קקי בשירותים, אלא רק בחיתול.
איך ניתן לעזור לה להפסיק להתאפק עד הלילה כדי לעשות קקי?

שאלה שניה: מגיל אפס ועד היום היא שונאת לחפוף ראש. היא ממש נכנסת ללחץ וצרחות איימה עם כל מגע של מים בשיערה.
אפילו כשהמים לא נוגעים באוזנים ובעיניים, היא נכנסת להיסטריה, ממש בטראומה נראה לי מגלגולים קודמים ממים, אין לי הסבר אחר לזה.
ניסינו הכול, לשים כובע, להטות את הראש, לשטוף עם כוסית ולא עם הטוש. היא מסרבת לכל דבר ומושכת זמן ולא מוכנה.
אחת לשבוע אין לי ברירה ואני חופפת לה ומשתדלת לעשות את זה הכי מהר שאפשר. אבל זה עושה לי ולה ממש רע. היא בוכה ואני מרגישה כמו מתעללת בה.
מה ניתן לעשות? ולא, אני לא מוכנה לא לחפוף לה ראש. יש לה שיער ארוך שנעשה מסריח ומלוכלך מזיעה ולכלוך.
עוד מישהי נתקלה בתופעה? מתי ואיך זה עבר?

שאלה נוספת: היא מאוד עקשנית ולא מקשיבה שאומרים לה לא לעשות משהו.
אני מאפשרת לה לעשות כמעט הכול, חוץ ממה שמסוכן. והיא לא שמה עלי ולא על בעלי.
בכלל כל צחצוח שיניים או הליכה לישון זה משא ומתן בלתי נגמר עד שהיא משתפת פעולה. זה מתיש נורא.
אני אוהבת את העצמאות והעקשנות הבריאה שלה, רק שפעמים רבות זה כאילו שהיא עושה בכוונה.
איך כדאי להגיב לזה? בעלי יותר חסר סבלנות לזה וצועק עליה, אני מסרבת להיגרר לצעקות ולמאבקי כוח האלו, אך מצד שני מה שחשוב לי שתעשה אני לא מוותרת (כמו צחצוח שיניים, מקלחת, להתלבש).

ושאלה אחרונה - היא בת שלוש ועדיין לא מוותרת על בקבוק סימילאק (מדולל) איך שקמה בבוקר ובשנת צהרים כדי להרדם.
לא היה לה מוצץ מגיל שנה (גמלה את עצמה) והבקבוק מעין תחליף למוצץ.
היא כבר בת 3 ולדעתי הגיע הזמן ממזמן להפסיק עם הסימילאק הזה והבקבוקים הללו.
איך אני גומלת אותה מזה?

אשמח לרעיונות, תודה מראש.

[רק_מה*]

היא כבר בת 3 ולדעתי הגיע הזמן ממזמן להפסיק עם הסימילאק הזה והבקבוקים הללו.

אפשר משהו אחר בבקבוק אם את מעדיפה. גיל הגמילה הממוצע בעולם הוא....4!
מה מפריע לך מעבר ל״דיעה״? שואלת באמת כי אולי משהו מטריד אותך בנושא ולא חידדת אותו. וגם נשמע שאתן במעברים קשים, לא הייתי מוסיפה עוד אחד- אומרת רקמה שמשתדלת לא להיאבק עם בתה כי זה בדרך כלל נדון לכישלון מפואר-


בקשר להריונית: בניגוד לשמנדובה, אני חקרתי קצת את נושא הנשיאה בהריון כיוון שבחודש שביעי כמעט ילדתי עקב כך ועקב נסיבות נוספות. עד 6 קילו אפשר לשאת אם הכל תקין. אם יש צוואר חלש (ולא תמיד יודעים) או עובר שיושב נמוך כדאי להקפיד יותר.
סקס מומלץ לעשות תמיד

ממליצה פשוט ללכת איתה. בלי עגלה. לאט יותר, אולי עם בימבה/ אופניי ילדים אליהם מחוברת חגורה צבעונית בשביל להימנע מכפיפה שלך

[יעלי_לה]

מה ניתן לעשות? ולא, אני לא מוכנה לא לחפוף לה ראש. יש לה שיער ארוך שנעשה מסריח ומלוכלך מזיעה ולכלוך.
אז אולי תספרי אותה?

רעיון אחר, אולי אפשר לתת לה להרטיב לעצמה את הראש, שהיא תרגיש שזה יותר בשליטתה?
אם יש לכם אמבטיה, אפשר לפתוח זרם נעים (לא חזק מדי) בברז של האמבטיה, ולתת לה להכניס את הראש מתחתיו בזמן שהיא יושבת במים. זה נורא נעים. לא פרקטי בשביל חפיפה מלאה, אבל לפחות לשטוף את השיער, ככה לתקופה, ואולי בהמשך היא תסכים לדרכים אחרות?

[תמרוש_רוש]

גיל הגמילה הממוצע בעולם הוא....4!
רקמה, זה גיל הגמילה הנורמלי מהנקה
אין מה להשוות לבקבוק. לינוק חלב מהציצי - רק יתרונות ואין חסרונות (בטח מבחינה בריאותית. לעתים נדירות יש מצב של יותר מגי הנקה באספקט התנהגותי).
אבל לשתות חלב (או כל דבר אחר) מבקבוק פלסטיק - לא מומלץ בכלל אחרי גיל שנה. השלכות לא סימפטיות לגבי התפתחות פה ולסת.
<אל הלב, זה ממש לא הופנה אלייך, אנא אל תקחי את זה כביקורת או משהו, כתבתי רק בתגובה למה שרקמה אמרה>

היא שונאת לחפוף ראש
אני הייתי שוקלת שני כיוונים:
א. "טיפול בהדרגתיות", כלומר שמציבים כמטרה שהיא תתרגל למגע מים בשיער, ועושים את זה הכי לאט ובהדרגה ובאופן משחקי שיש, רצוי בקיץ, עם משחקים כמו לטפטף מים עם פיפטה, לטבול אצבע במים ולטפטף טיפה, בהתחלה על הידיים, ולעלות לאט לכתפיים, לפנים, עורף, מצח וכו', כשיש לה שליטה מלאה על העניין, וכמובן שהיא גם מטפטפת עליכם, על בובות אהובות וכו'. לקחת את זה כפרוייקט של, נניח, שבוע, עם פעילות כזאת כל יום, ובמנותק משעת המקלחת וה"צריך ל".
ב. להסתפר קצר... ואז לשכוח מכל העסק לחצי שנה, רק להבריש מדי יום, ואז לחזור ולראות מה קורה.
<סבתא שלי לא חפפה ראש איזה שלושים שנה. רק הברישה והברישה מדי יום. והיה לה שיער מדהים ביופיו. אממה, זו היתה חתיכת הברשה, בוקר וערב, אולי עשרים דקות כל פעם, ולא נראה לי ישים לילדונת עם שיער ארוך ואמא בהריון >

בכלל כל צחצוח שיניים או הליכה לישון זה משא ומתן בלתי נגמר עד שהיא משתפת פעולה. זה מתיש נורא.
יש דברים שעוזרים לפעוטות "להחליק" לתוך שגרת הלילה שלהם, למשל עמעום אורות, כיבוי מסכים ואלקטרוניקה (שעה לפני), והשכבה לישון של כל הצעצועים בטווח, ושימוש בתאורה כדי לכוון אותם לכיוון הרצוי (לכבות אור בחדר שהם יוצאים ממנו, להדליק אור חזק בשירותים / אמבטיה וחדר השינה).
אולי יעזור לה סדר יום (או סדר ערב) ויזואלי? כזה שאתן יושבות ומדברות עליו לפני כן, כשאת תופסת אותה יום אחד במצב רוח טוב, ואתן מסכמות ביחד מתי מתחילה שגרת הערב ומה היא כוללת, ואז כותבות ומציירות הכל על חתיכת בלוק יפה וגדול (את כותבת, היא מציירת, או שאת יכולה להדפיס תמונות רלוונטיות מהאינטרנט, מה שיותר יגניב אותה), וגם שמים תזכורת בפלאפון על השעה הרלוונטית. יותר קל מצד אחד להתווכח עם אמא ומצד שני לציית לתמרורים ושעונים מעוררים - אלה, אי אפשר להתיש אותם בוויכוחים...

<מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! @}@}@}@}>

[אל_הלב*]

_גיל הגמילה הממוצע בעולם הוא....4!
מה מפריע לך מעבר ל״דיעה״? שואלת באמת כי אולי משהו מטריד אותך בנושא ולא חידדת אותו_
התכוונת ליניקה כנראה, לא לגמילה מסימילאק מבקבוק.
זה מפריע לי כי א. זה לא בריא לשיניים, ב. הבקבוקים מסריחים ומתמלאים תוך שניה בחיידקים. ג. נמאס לי כבר מלשטוף אותם כל הזמן (ולמרות זאת הם נשארים מסריחים) ד. מרגיש לי לא נכון כבר, רוב הילדים שמכירה בגילה לא שותים מבקבוק של תינוקות. שתיית מיץ היא מסכימה מבקבוק של גדולים או מכוס אבל כשמתעוררת לה בנחת בשש בבוקר או הולכת לישון צהרים מתעקשת על המציצה הזו של הבקבוק, כי זה כמו תחליף למוצץ. ה. זה מאוד משמין ומיותר כי כבר אוכלת ארוחות מלאות.

אל הלב, זה ממש לא הופנה אלייך, אנא אל תקחי את זה כביקורת או משהו,
תמרוש אני לא נעלבת (-: למרות שגיל שנה נראה לי מאוד מוקדם להפסיק לשתות חלב מבקבוק, אבל אין ספק שעדיף להיגמל כשאוכלים כבר כמו שצריך.

ולא נראה לי ישים לילדונת עם שיער ארוך ואמא בהריון >
<מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! >
תמרוש נראה לי שהתבלבלת, אני לא בהריון (עדיין לא) (-:

_אז אולי תספרי אותה?
רעיון אחר, אולי אפשר לתת לה להרטיב לעצמה את הראש, שהיא תרגיש שזה יותר בשליטתה?
אם יש לכם אמבטיה, אפשר לפתוח זרם נעים (לא חזק מדי) בברז של האמבטיה, ולתת לה להכניס את הראש מתחתיו בזמן שהיא יושבת במים._
לספר אותה אני לא רוצה, יש לה שיער מהמם ביופיו.
והיא לא מסכימה להרטיב לעצמה את הראש, בטח שלא תחת זרם מים באמבטיה. ולא בטוש. רק מוכנה להרטיב את הקצוות ויכולה להמרח עם זה מעל שעה שכל המים כבר קרים באמבטיה. כל ניסיון להסביר לה שאם תקח את הראש אחורה אוכל לשטוף לה את השיער מבלי שיכנס לעיניים ולאוזניים נחל כישלון חרוץ.

א. "טיפול בהדרגתיות",
אנחנו בטיפול ההדרגתי הזה כבר מעל חצי שנה. פעם לא היתה מוכנה אפילו להחזיק טוש ביד. היום מוכנה להחזיק, כל עוד בשליטה שלה.
אבל כמובן שלא מרטיבה לעצמה את הראש.

תמרוש תודה על הרעיונות על ההליכה לישון.
אנחנו מיישמים את רוב מה שכתבת. הבעיה היא שאחרי שהיא במיטה היא יורדת כל שניה ובאה לסלון.
וכשמחזירה אותה נצמדת אלי לחיבוק של עשר דקות כל פעם ומתחילה לדבר איתי ולרצות להחליף חיתול ועוד אלפי תירוצים אחרים כדי לא להיפרד וללכת לישון. לפעמים זה מגיע גם לשעה עשר שזה כבר ממש מאוחר כי היא מתעוררת כל בוקר בשש בבוקר.
ובקשר לצחצוח שיניים, הדבר היחידי שעוזר זה לאיים עליה שמחר לא תקבל קינוח כי יהיו לה חורים בשיניים אם לא תצחצח.
וגם זה, רק אחרי 3-4 פעמים לפחות שאומרת טוב לא נצחצח ומוריידה אותה מהשרפרף.
ואז היא מתחילה לבכות ואומרת שכן תצחצח ושוב ושוב ושוב. מ-ת-י-ש.

[מיכל_בז*]

עזרה אמהות עזרה!

אינני יודעת מה לעשות.

לולי תמיד הייתה סרבנית שינה ביום אבל עם קצת תשומת לב לסימני עייפות, כסא נדנדה וכדור פיזיו, הצלחתי להרדים אותה במשך היום. תמיד היא ישנה עלי, אף פעם לא הצלחתי להעביר אותה למיטה או לעגלה. השלמתי פחות או יותר עם מר גורלי.
אך אבוי! מזה כמה ימים שלולו לא מצליחה להירדם בידיים יותר. היא מקשיתה את כל כולה כשאני מנסה לערסל אותה ובוכה מרות. היום נסיתי כל היום להרדים אותה במיטה (היא ישנה במיטה צמודה לשלנו) וזה היה גיהנום. רואים עליה שהיא מתה לישון ופשוט הגוף הקטן שלה לא מצליח להירגע. כל פעם היא בכתה לי וכל פעם אחרי כל ההרדמה הארוכה הזו, היא ישנה בקושי 40 דקות. במקום לשחק ולעשות כיפים ביחד, בכינו כל היום. שתינו.

היא לא נרדמת במנשא. הכול הרבה יותר מדי מעניין לה. היא נרדמת בעגלה לעיתים מאוד רחוקות.

יש לכן רעיונות בשבילי?

[מיכל_בז*]

שכחתי לכתוב שיש לה ריפלוקס סמוי והיא בת ארבעה חודשים. כמו כן יש לה לחיים של סנאי, תספורת של מוהיקן ולשון משתרבבת תדיר.

[תפוח_אדמה*]

באיזה מנשא את משתמשת?

[בשמת_א*]

מיכל, ניסית רסקיו? יכול להיות שאם את מתארת מצב שהיא לא מצליחה להירגע אז א. כואב לה וזה מונע ממנה להירדם )-: וב. ייתכן שמשהו מרגיע כמו רסקיו יעזור.
אם את קונה רסקיו בטיפות אז לטפטף על הראש איפה שיש שיער או על העורף, אם רסקיו בתרסיס אז אפשר אפילו על הבגדים. לא לתוך הפה, בגיל הזה.
לטפטף עליה כמה פעמים ביום ובמיוחד בזמנים שהיא בוכה/במצוקה/מקשיתה את הגב. כל פעם שאת נזכרת.

[בשמת_א*]

לגבי ילדה שלא מוכנה לחפוף ראש:
גם לי היתה תינוקת שנולדה עם רגישות מוגברת בקרקפת, שנאה מים וחפיפת ראש היתה סיוט בשבילה.
מה שעזר אצלנו היה, שאני הייתי נכנסת איתה לאמבטיה. אני ישבתי, והושבתי אותה עם הפנים אלי, כשהגב שלה נשען על הירכיים שלי והראש שלה באיזור הברכיים שלי. מדמיינת?
ככה היא ישבה עלי באופן יציב, במגע רציף עם אמא, וכל האגן והגב שלה נתמך לחלוטין על ידי.
כשהטיתי אותה אחורה בעדינות, היא נשענה לגמרי על הרגליים שלי ולא היתה באוויר. ולי היתה שליטה מלאה בטוש כי היא ישבה ממש עלי והראש שלה מולי. יכולתי להרטיב בעדינות ולחפוף בעדינות ולמעשה בהתחלה בכלל לא עשינו את זה עם הטוש אלא עם קופסת פלסטיק קטנה, שהייתי ממלאת במים ומוזגת בעדינות על הראש ככה שהמים יזלו אחורה. בטוש היה משהו שהפחיד אותה, יותר מדי מים משפריצים.

[אורי*]

אל הלב
הרבה דברים מוכרים כל כך, ולא רק מילד אחד. וזה כן עובר ומשתפר
הבקבוק - אנחנו בזמנו העברנו למים חמים עם חלב ממותק. עד כמה זה יותר טוב מסימילאק,אני לא יודעת אבל זה מה שעשינו אז. עדיין נשאר בקבוק, ואותו החלפנו לאט לאט לכוס של תינוקות עם פיה רכה שמצאתי. ואחר כך לכוס עם פיה קשה. אף פעם לא ידעתי מה יהיה השלב הבא. יש כוסות כאלה עם ציורים של נסיכות וכאלה עם מכסה קשיח שנסגר שבו יש פיה עם כמה חורים , שזה ממש כוס-זה מה שהגענו אליו בסוף.

השיניים
גם אצלינו היה מאוד קשה, וגם אצלינו היו איומים שכאלה על קינוח וכדו' (וגם היו מקרים שביצענו את האיום, חשוב לפעמים להראות שגם מבצעים את האיום כי זה כן גורם לתובנה כלשהי אצל הילד). בעיניי אפילו זה לא סתם איום, זה פשוט מן תוצאה כזו, כי באמת מי שלא יודע לצחצח שיניים אז לא יכול לאכול ממתקים כי השיניים הרבה יותר מתקלקלות ככה. רק שבגיל שלה קצת קשה לעשות היום משהו שההשלכה שלו תהיה רק מחר.
מה שעשינו זה להצמיד את הצחצוח למשהו אחר שהיא רוצה. אצלינו צחצוח שיניים זה לפני הסיפור שלפני השינה. עד שלא מצחצחים גם לא מתחילים את הסיפור. וזה עובד די טוב. לפעמים לפעמים די נדיר, אם אני לבד אז יכולה להראות להם סרט לפני השינה ואז אותו דבר - אני לא מתחילה עד שצחצחו שיניים. אני חושבת שהעניין אצלינו די הופנם. ולמרות זאת לפעמים הקטן שלי מנסה עדיין להתחמק. צריך להבין בעיניי שזה באמת לא כזה נעים לצחצח שיניים, אנחנו עושים את זה כי אנחנו מבינים בשכל שזה חשוב, וכי התרגלנו לתחושת הניקיון של השיניים אחרי הצחצוח, אבל לילד זה לא פשוט הקשר הזה ולעשות למענו משהו שלא נעים לו, ועוד לתת למישהו זר לחדור לו לפה כדי לצחצח, זה איבר מאוד פרטי.
היו זמנים שהחלפנו צחצוחים - צחצחו לי ואני צחצחתי להם או לאבא, זה יצר משהו שקצת עזר.

חפיפה גם אצלנו לא קל, וטוב שדוקא אצל הבן כי ממילא יש לו שיער קצר. עוזר למלא אמבטיה ולתת לו לשכב אחורה ולהכניס את הראש ככה לתוך המים. כמובן עוזר גם אחות גדולה שכן מוכנה ולא עושה עניין וגם ממציאה כל מיני סיפורים והמצאות כמשחק דמיון ,שאני כבר לא זוכרת את תכנם, אבל אולי שווה לנסות משהו כזה שהיא נסיכה והיא טובלת בנהר או משהו בסגנון.
ובאמת עם הטוש זה הכי מפחיד, תקופה ארוכה רחצנו עם כלי אחר.

לגבי הקקי-סיר ניסיתם?
באופן אישי, אני לא הייתי נותנת לה להתאפק כל היום עד הערב,אלא מציעה לה ברגע שאני פוגשת אותה (כשאת מחזירה אותה מהגן), הייתי מציעה טיטול, ומבקשת ממנה שתבקש טיטול כשהיא צריכה, אבל זו אני, אולי אחרים יגידו לך אחרת. לי זה נראה שזה רק יותר מסבך, ועדיף לאפשר לה לשחרר בדרך שמתאימה לה, וכשיגיע הזמן זה גם כן יגיע.
חוץ מזה פרחי באך אולי משהו לחרדות ופחדים.

[דנד_י*]

לגבי שיניים - יש כאן דף שלם על זה, תחפשי שיניים, אצלנו עבד לכמה זמן לגרש את החתול והעכבר מהשיניים - חתול למעלה עכבר למטה, אח"כ עבד לספר איזה אוכל מוצאים בשיניים, אח"כ עבד לתאר כמה השיניים יפות ונפלאות, וכל מיני סיפורים והצחקות. מתיש. אבל זה מה יש.

לגבי הבקבוק - אולי להעביר לחלב שקדים/שומשום? כפית שקדיה ו/או טחינה עם תמר/סילאן? ככה לבנתיים.

לגבי השינה - איך השנ"צ שלה? מתי אתם משכיבים אותה בערב? יכול להיות שהשנ"צ לא מספיק לה, ואז בערב מפספסים את שעת העייפות - ואז קשה מאוד להיכנס לשלב השינה.

מיכל - אולי הספיק לה עם תנוחת הערסול והיא רוצה לעבור לבטן אל בטן?

[מיכל_בז*]

מיכל, ניסית רסקיו? יכול להיות שאם את מתארת מצב שהיא לא מצליחה להירגע אז א. כואב לה וזה מונע ממנה להירדם וב. ייתכן שמשהו מרגיע כמו רסקיו יעזור.

אני אנסה. לי רסקיו אף פעם לא עזר אז אפילו לא חשבתי על זה.

מיכל - אולי הספיק לה עם תנוחת הערסול והיא רוצה לעבור לבטן אל בטן?

במנשא היא תמיד בטן לבטן. למען האמת היא מרשה רק לי לערסל אותב ורק כשהיא רוצה לישון, בגלל שעירסול מאוד קשה למרופלקסים.
האמת שאולי אנחנו פשוט בעיצומה של החמרה ולכן מאוד קשה לה העירסול... לא חשבתי על זה, חשבתי שהיא לא מצליחה להתנתק מהעולם ולכן לא מצליחה לישון. אם כי זה גם יכול להיות שילוב של השניים.

[רק_מה*]

אני קונה את התיזה של עניין מוגבר בעולם. בדרך כלל בקשיי שינה ביום אני מטפלת בעזרת מנשא (קדמי זקוף פנים אליי) עם חיתול בד חצי מכסה וטיול לצרכי הבית (קניות בשוק, סידורים, הליכה...דוקא מקומות רועשים עובדים טוב בעניין הזה- ותנועה שאינה מכוונת הרדמה)

[רק_מה*]

מקבלת את התיקון לגבי הנקה/ בקבוק. התכוונתי שנראה לי סביר שעדיין יש לה צורך במציצה מפנקת שכזו.
אצלי עם בכורה עקב הריון ומיעוט חלב (כבר ינקה אז אולי פעמיים ביום) היתה תקופונת של מי קוואקר בבקבוק (2). וגם היום בעת מחלה (3) הפינוק שלה זה תה קמומיל בבקבוק.
לא שיערתי שיש נזק ממציצת בקבוקים
(אמרו לי בזמנו שהמציצה יעילה לשחרר אזניים סתומות למשל)

[אורי*]

מיכל
רקמה הזכירה לי
רעש לבן, ידוע כעוזר, לשאוב אבק למשל?

[גוונים*]

בדרך כלל בקשיי שינה ביום אני מטפלת בעזרת מנשא (קדמי זקוף פנים אליי) עם חיתול בד חצי מכסה וטיול לצרכי הבית (קניות בשוק, סידורים, הליכה...דוקא מקומות רועשים עובדים טוב בעניין הזה- ותנועה שאינה מכוונת הרדמה)
גם אצלי דווקא כשלא מצליחה להירדם בצורות הרגילות (כולל במנשא עצמו בבית, שזו צורה רגילה של הירדמות) אז במנשא בחוץ במקום רועש (יחסית רועש, לא רעש שמטריד אותה אלא נניח הליכה על מדרכה ליד כביש סואן חלקית, או ישיבה (או יותר נכון עמידה) בבית קפה) היא כן מצליחה להירדם.
גם אצלי זה מנשא קדמי זקוף עם פנים אלי.

[תפוח_אדמה*]

בגיל ארבעה חודשים גם תינוקות בלי ריפלוקס כבר פחות מתערסלים.

[מיכל_בז*]

היא באמת מאוד לא רצתה להתערסל. הצלחתי להרדים אותה פעמיים בנדנוד עלי, עם הפנים אלי בתנוחה זקופה ואפילו להעביר אותה. (יששששש! כל הכבוד לי!) אבל היא לא מצליחה לישון יותר מ40 דקות. איזו צרה זאת...
היא מגיעה לכאלה רמות של עייפות. וכמובן שעייפות גוררת עייפות והיא לא מצליחה לישון אחר הצהריים כמעט בכלל. אתמול בערב היא צרחה מעייפות. מסכנושה, נקרע הלב לראות אותה.

[גוונים*]

פיצקית שלי ישנה ביום לא יותר מארבעים דקות ביום כבר משהו כמו חודשיים - שלושה.. (לא זוכרת בדיוק).
באיזשהו שלב היא התחילה לישון פחות ופחות ביום עד שנעצרה על זה ככה. היא ישנה לילות ארוכים יחסית של בערך 12-13 שעות (שבהם מתעוררת בין פעמיים למיליון פעם, מאד משתנה) ולכן ביום ישנה פעמיים - שלוש של חצי שעה- ארבעים דקות כל פעם. כלומר בסך הכל הכללי, היא ישנה (לרוב) את מספר השעות שתינוקת בגילה צריכה (לפי מה שקראתי) הן פשוט מחולקות בצורה כזו (לא מאד נוחה בשבילי) אבל כל כמה שניסיתי לשנות את זה אני לא מצליחה לגרום לה לישון יותר ביום, אז הפסקתי לנסות.
מה שכן, אני מאד מאד מקפידה על להשכיב אותה לישון בערב לפני שהיא נשפכת לגמרי כי אז זה גורר צרחות וקושי בהירדמות מרוב עייפות (היו כמה וכמה ערבים סיוטיים למדי עד שהגעתי לתובנה הזו...) אז פחות או יותר שעה וחצי גג שעתיים אחרי שהיא מתעוררת מהשינה האחרונה, אני כבר משכיבה אותה לשנת הלילה (לפעמים אפילו בחמש וחצי בערב, ולא זה לא גורם לה לקום יותר מוקדם בבוקר כמו שחשבתי)
זה מן סדר יום כזה, שהיא פחות או יותר יצרה, לי לקח כמה זמן עד שקלטתי אבל מאז שהבנתי שככה זה, אני זורמת איתה וזה יחסית בסדר.
מיכל, יש לכם כבר איזשהו סדר יום? או שעת השכבה בערב והתעוררות בבוקר? אולי משהו שם לא מדויק לה?

[מיכל_בז*]

יש סדר יום די קבוע. בנז חוזר בשש מהעבודה ואז אמבטיה ולישון. בדרך כלל נרדמת בשבע וחצי וקמה בשש. אם היא נרדמת יותר מאוחר היא קמה בשבע. ובאמצע היא קמה רק פעם אחת אבל ישנה מאוד רע לאורך כל הלילה.

אני אנסה להרדים אותה יותר מוקדם. לא אכפת לי שתישן מעט במהלך היום, כבר די כיף לנו ביחד, אבל זה שהיא כל כך גמורה...

גוונים, את זוכרת תקופה קשה עד שדפוס השינה החדש התייצב?

[מיני*]

התינוק שלי בגיל ארבעה חודשים פיטר את הכדור לגמרי (הייתי בשוק, כי את הגדולות הרדמנו על הכדור עד גיל הרבה יותר גדול),
ומאז הוא מסכים להירדם או על הציצי (לעיתים נדירות) או כשאני שוכבת במיטה, הוא שוכב עלי - מקביל אלי, לא בתנוחה שמזכירה ערסול חלילה - ואני טופחת לו על הטוסיק.
בינתיים חודשיים ככה, בטח בקרוב הוא יחשוב על אופציה אחרת

[מאי*]

אבל ישנה מאוד רע לאורך כל הלילה.
זה אולי נשמע כמו דברי כפירה אבל יש סיכוי שהיא תישן טוב יותר בחדר לבד.
אני לא צוחקת. גם פצפונת שלי ישנה רק על הבטן שלי חודשים. אבל בסופו של דבר גם היא וגם הגדול שלי קלי שינה מאין כמוהם וזקוקים לחושך מצרים ושקט כמעט מוחלט כדי לישון. אין לי מה להתלונן כי הם ירשו את זה ישירות מאימא שלהם...איכות השינה של שניהם השתפרה פלאים כשעברו לישון בחדר אחר. (אבל האמת שלא הייתי עושה את זה לפני גיל חצי שנה, משלל סיבות)

ותינוקות שלא ישנים בכלל ביום או ישנים מעט אפשר לשים לישון כבר בחמש וחצי. ברצינות, מניסיון, ומגובה במחקרים כשהם עייפים מידי הכל מתחיל להיות קטסטרופלי.

[מיכל_בז*]

מיני והוא נשאר לישון עלייך? או שאת מצליחה להעביר אותו? (כה רוצה להצליח להעביר! עוד לא אבדה תקוותנו...)

מאי, אנסה להשכיב בחמש וחצי, מעניין אם זה יצליח. בכל מקרה מחר חיסון שבטח יטרוף את כל הקלפים. פעם שעברה היא הייתה מסכנה ואומללה במשך 10 ימים!

[גוונים*]

את זוכרת תקופה קשה עד שדפוס השינה החדש התייצב?
האמת שלא.. זוכרת רק הרדמות ולילות קשים כשמגיעים לעייפות יתר (זה נכון עד היום כמובן).
הכי סיוט זה המקלחת כשהיא עייפה מדי, מחוויה כייפית לשתינו זה הופך פשוט לסבל מתמשך (לשתינו).

ותינוקות שלא ישנים בכלל ביום או ישנים מעט אפשר לשים לישון כבר בחמש וחצי
בעיקר בחורף!

[אורי*]

כה רוצה להצליח להעביר! עוד לא אבדה תקוותנו...
ברור שלא אבדה, אני כבר כתבתי פעם שאצלי בסוף זה כן הצליח. בהתחלה רק במיטה שלי כשהשכבתי אותה ושכבתי לידה ואז עזבתי בעדינות. והיום גם לכל מקום אחר אני יכולה להעביר. (לא מושלם,אבל שיפור לעין שיעור)

בכל מקרה מחר חיסון שבטח יטרוף את כל הקלפים
אצלי לפעמים חיסון דוקא גרם לילדים לישון טוב. כך ש עוד לא אבדה תקוותנו..

[מיני*]

מיני והוא נשאר לישון עלייך? או שאת מצליחה להעביר אותו?
מצליחה להעביר? שאלה טובה, תלוי למה את קוראת הצלחה...
הוא לא ישן בכלל באופן כללי, אז אני מעבירה, והוא מתעורר אחרי גג חצי שעה.
יום ולילה. לא ישן רצוף בכלל (ביום ישן במצטבר שעתיים בערך).
אה, ואם הוא נרדם לפני 19:30, רוב הסיכויים שהוא לא יפנים שזה לילה, אלא יתעורר אחרי חצי שעה
עם שלל אנרגיות מחודשות עד 22:00.

[מיכל_בז*]

_הוא לא ישן בכלל באופן כללי, אז אני מעבירה, והוא מתעורר אחרי גג חצי שעה.
יום ולילה. לא ישן רצוף בכלל (ביום ישן במצטבר שעתיים בערך)._

יווווו! זה נשמע ממש לא קל. לא שעלמה ישנה מצטיינת, אבל לפחות בלילה היא ישנה. אם כי ממש רע. ממש רע. ממש ממש רע.

גוונים, מאי, הקשבתי לכן והתחלתי את האמבטיה בחמש במקום בשש. אכן נרדמה ולא התעוררה בבוקר מוקדם יותר. יש! זכינו כולנו בעוד שעה.

[בשמת_א*]

אכן נרדמה ולא התעוררה בבוקר מוקדם יותר
אה, אז פתרון החידה היה: שהיא היתה עייפה הרבה-הרבה קודם, וברגע שקרה בטעות שמשכו אותה מעבר לשעה שלה, היא בעצם לא יכלה להירדם והיתה במצוקה כי זה מה שקורה כשאנחנו עוברים את השעה שלנו...

[מיכל_בז*]

אוף לא. לא לגמרי... היא עדיין ישנה רע בצורה מזעזעת הקטנול הזאת. בוכה תוך כדי שינה, מתפתלת כולה. שיניים? ריפלוקס? כל כך כואב לגדול!

[רסיסים_של_אור*]

אני חושבת שהרפלוקס אמור להשתפר בהדרגה והכיוון של שהשיניים יותר נשמע לי. הפעם עם התינוק הזה רכשתי לו שרשרת ענברים והיא לא יורדת לו מהצוואר 24/7, חוויית קיטורי השינים בלילות שונה פלאים מהתינוקות שהיו לי לפניו, שווה לנסות, אני לא חושבת שיכול להזיק

[תמרוש_רוש]

יש לי שאלה.... נומציק שלי בן שנה וחצי ויש לו מין פריחה בלחיים. אולי. תכלס אני לא זוכרת מתי היו הלחיים שלו חלקות, הן תמיד היו טיפה מחוספסות ואדמדמות. בגלל שזה תמיד ככה, זה נראה לי נורמלי, כלומר אני לא יכולה להגיד ש"היום יש לו פריחה" או "פתאום הוא חטף פריחה" או, מצד שני "אתמול הפריחה עברה". זה פשוט שם.
חוץ מזה הוא בריא כמו שור ואין לו שום פריחות בשום מקום אחר בגוף.
אז מה לעשות? לעשות עם זה משהו בכלל? מה אתן הייתן עושות?

[פלוני_אלמונית*]

תמרושרוש הייתי בודקת אלרגיה. אבל בגיל כזה ובלי סיבה נראית לעין או תגובה מיידית לאוכל קשה מאוד לאבחן.
לקטן שלי גם היה ככה. לקח לי הרבה זמן להבין שזה משומשום (היה אוכל אצות קלויות עם שמן שומשום אבל רק טחינה עשתה לו פריחה אמיתית של אלרגיה ואז בדקנו)

[גוונים*]

היא עדיין ישנה רע בצורה מזעזעת הקטנול הזאת. בוכה תוך כדי שינה, מתפתלת כולה
מיכל, כמה פעמים/זמן היא בוכה ומתפתלת בלילה אחד?
גם פיצק שלנו ישנה מאד לא רגוע (אחרי שבאזור גיל חודשיים בערך היא היתה פותחת מרווחים של 4-5-6 שעות בין התעוררויות) אבל אני איכשהו השלמתי עם זה שללילות שקטים ושלווים לא נחזור בתקופה הקרובה וכמעט כל לילה יש כמה וכמה אפיזודות. אצלנו נראה לי שענייני עיכול (גזים, כאב בטן) מאד מפריעים לאיכות השינה שלה, אבל אני לא בטוחה אם זה אכן זה, או בכלל דברים אחרים, אז אני פשוט מקבלת בהכנעה.. היא מתעוררת, לפעמים בבכי קורע לב, לפעמים סתם בקיטורים, ומשהו חדש מהלילות האחרונים, פשוט מתעוררת, עם חיוך, כאילו הגיע הבוקר. לפעמים רק צריך להרים אותה והיא נרדמת ישר (ואז מתעוררת כשמניחים אותה או שלא..) לפעמים זה לא עוזר וממשיכה לבכות, לרוב אני נשברת אחרי כמה דקות ונותנת לה לינוק, לרוב זה מרדים אותה חזרה. לפעמים לא ואז צריך להתחיל להסתובב בבית. לפעמים אפילו במנשא. הלילה הגדילה לעשות והתעוררה עירנית להפליא בשלוש, רק בעגלה אחרי נדנודים מאסיביים של האיש היא נרדמה (בארבע ועשרים!) מקווה שזה יוצא דופן ולא יהפוך להרגל. לפעמים היא סתם מתפתלת ומיבבת מתוך שינה ואז כמה ליטופים מספיקים.
אז למה פירטתי את כל זה? כי פתאום אני תוהה, בעקבות מה שמיכל כותבת, האם אני מקבלת כמובן מאליו משהו לא תקין ושאולי יש משהו שאני יכולה לעזור לה בו כדי לשפר את איכות השינה שלה (ומתוך כך את איכות השינה שלי כמובן!) או שזה פשוט נורמלי ככה שתינוקות (בגיל הזה? שבעה וחצי חודשים) יתעוררו, יבכו, יביעו אי נוחות בלילה.
זה כמובן מאד לא אחיד. יש לילות (האמת הולכים והופכים נדירים יותר ויותר) שמתעוררת פעמיים - שלוש בלבד - יונקת וממשיכה לישון, אלה לילות טובים.
רוב הלילות היא מתעוררת יותר, נניח 5-6-7 פעמים, ודי קל להחזיר להרדים אותה ברוב הפעמים, למרות שלא נדיר שיקח רבע שעה - חצי שעה.
ויש לילות קשים עם הרבה יותר בכי ופרקי זמן ארוכים עד שנרדמת חזרה...

[גוונים*]

תמרוש, לפיצקה לפעמים הלחיים מתאדמות מאד והרבה מהזמן הן טיפה יותר מחוספסות. לנו נראה שזה מן יובש (ושהמקום רגיש, אולי מרוב נישוקים:-) )
אצלנו עובדת טוב מאד משחת A-DERMA זו משחה על בסיס נבט שיבולת שועל, אמורה להיות אורגנית ובלי חומרים משמרים וכל מיני דרעקים. אצלנו זה מוריד את האדמומיות תוך כמה שעות (מורחים לה פעם אחת או פעמיים - כשהיא ישנה).

[רק_מה*]

כמובן אפשר להציץ בחניכיים אם הן אדומות/ תפוחות או שממש רואים מבנה של שיניים מתחת (ורוק, והתעסקות בפה)...או חלק מהסימנים זה שיניים...

יש לי טענה שחוקה שכבר ציינתי כמה פעמים, הם (לדעתי הלא מלומדת) עוברים מדי פעם קפיצה "רוחנית" או תודעתית וזה מוציא אותם משלוותם. הרבה פעמים תובנות חדשות - למשל בעקבות זחילה, ניסיונות להזדקף וכדומה- יוצרות הפרעות בלילה

[דנד_י*]

גוונים, מה עם לישון איתה במיטה? אולי זה יעזור?
אולי אז בכל תחילה של התעוררות היא תינק בלי שאת/היא תתעוררו לגמרי?
אצלינו הלילות רצופים מאז שהיא נולדה...
אנחנו ישנות דבש... פרט ל10 פעמים של שניה וחצי שאנחנו מתארגנות להתחבר לעוד הנקה.
באמת באמת לא מפריע (ולא אומרת בציניות).

ועוד משהו - מה עם פשפושים?
מכירה אישית כמה אמהות שפשפשו רק בלילה, כי ככה הילדים ישנו טוב יותר.

ושרשרת ענברים... גם אני בעד...

לגבי הלחיים הסמוקות - גם לילדים שלי זה היה, איך שהתחיל החורף והיובש.
מה עזר?
כמה שפחות לשטוף במים, בטח שלא בסבון.
מרחתי שמן זית למיטב זכרוני.
וגם איזו משחה הומיאופתית שהייתה לי בזמנו.
בסופו של דבר זה פשוט עבר עם הגיל, וכמובן לא היה בעונות הלחות יותר.

[גוונים*]

מה עם לישון איתה במיטה?
היא ישנה לידי, במיטת תינוק בלי דופן שצמודה למיטה שלנו. ובהרבה מאד מקרים אני מצמידה אותה אלי (היא ישנה יותר טוב כשהיא על המזרן שלנו לידי).
להניק בשכיבה תוך כדי שינה, זו מיומנות שלא הצלחתי לרכוש... כמה שלא ניסינו, עובד לנו רק בישיבה שלי כשהיא עלי (תנוחה רגילה) מה שמן הסתם מעיר יותר אותה ומעיר לגמרי אותי.
הלוואי שהייתי מצליחה להניק בשכיבה תוך כדי שינה, מכירה הרבה שעושות את זה ואכן לילותיהן איכותיים בהרבה מהלילות שלי...

שיניים - בדקתי בדיוק הלילה עד כמה שיכולתי כי פתאום היא בכתה מן בכי מוזר, אחר. לא ראיתי שום דבר שיכול להעיד אפילו על התחלה של משהו.

[רק_מה*]

אני מניקה בשכיבה עירנית!!! רק אחרי שעתיים אני מגלה שהנקתי תוך כדי שינה

וואו. גוונים. תתאמני, זה פשוט להיות עם ולהרגיש בלי (בלילות כסדרם. לעיתים יש חינגות יניקה פראיות שכאלה)
צריך לרכון מעט אם לא הולך. אני מניקה כמעט על הבטן (מהשד הרחוק) ועל הצד עם הגבהה של חיתול בד -בזמנו- של השד הקרוב. למה בזמנו? כי עכשיו זה כבר יותר... אלסטי

[אורי*]

גוונים אולי יש סרטים ביוטיוב עם הדגמות?
אולי באתר של לה לצ'ה? בעברית או אנגלית?
גם אני לא הצלחתי עם הראשונה להניק בשכיבה כך שאני כל כך מבינה אותך. אבל זה כל כך משדרג את השינה ששווה להשקיע כל מה שאפשר כדי לנסות ללמוד את זה. ככה היא גם נרדמת בתנוחה מתאימה ונשארת לישון במיטה כמו שהיא ינקה ולא צריך להניח אותה-מה שעלול לגרום להתעוררות.

[שמנדובה*]

גם פה, בלי הנקה בשכיבה תוך כדי שינה לא הייתי שורדת את הימים. בקשי מחברה שתראה לך, או לכי לפגישת לה לצה, ובקשי מהמדריכה שתראה לך. זה ממש מציל חיים בתקופות של שיניים ושאר שינויי שינה.

אצלי התעוררויות תכופות בלילות עם הגמד הנוכחי מעידות על שיניים. אבל כבר קרה שזה היה עקב תולעי מעיים... עוד משו שנורא מציק לו בלילה זה פיפי, בין אם יש לו ובין אם כבר עשה ורטוב לו. אני מתעצלת לקום אז בדכ מנסה להעביר קודם צדדים ולראות אם עוזר, אבל אם זה פיפי לא יעזור שומדבר חוץ מלקחת ולפשפש אותו (או להחליף את רפידת החיתול הרטובה).

[שמנדובה*]

לחיים אדומות זה יכול להיות אלרגיה, אבל יש מצב שזה פשוט מהיובש והקור. בחורף יבש יותר. אפשר לשים קצת שמן קוקוס או חמאת שיאה טהורה. אדרמה לפי מיטב ידיעתי, איננה משחה טבעית. כדאי לחפור ברשימת הרכיבים...

[יעלי_לה]

אצל תמרוש קיץ עכשיו...

[שמנדובה*]

אופס, אז לא קשור לקור... סליחה, לא מכירה את מגורי כולן...

[מיכל_בז*]

גוונים, עשרות פעמים. היא באמת בתקופה מאוד קשה. אולי החמרה של הריפלוקס. היא מתעוררת ממש בין פעם לפעמיים אבל חלק גדול של הלילה היא מתייפחת ביבבות קצרות כאלה ומזיזה את הראש כמו משוגעת, מטיחה את הרגליים במזרן. מהרגע שהיא מתעוררת לאכול היא ישנה עוד יותר גרוע. ממש מתעוררת כל דקה. מסכנולה אמיתית. כמובן שבמהלך היום היא מחוסלת ועצבנית וגם קשה לה לישון.

היא מזמן ישנה איתנו במיטה וזה דווקא נחמד. עוזר ממש.

[דנד_י*]

מסכנות...
אני הייתי מנסה לקחת אותה לפיפי. תנסי פעם אחת ותראי איך זה משפיע.
מניחה שזה לא מה שמפריע לתינוקת שהורגלה לטיטול מלידה, אבל שווה ניסיון.

[גוונים*]

מטיחה את הרגליים במזרן.
גם אצלנו עושה את זה, כשהיא חצי ערה כזה. אם היא מתחילה עם זה אני יודעת שעומד להיות לנו עכשיו סשן ארוך (קורה כמעט כל לילה לאחרונה, ויותר מפעם אחת, לצערי...)
מהרגע שהיא מתעוררת לאכול היא ישנה עוד יותר גרוע.
גם כאן:-(
מיכל, אצלך לפחות יש סיבה הגיונית וידועה (וגם אופק לשיפור...) אני אפילו לא יודעת ממה נובעים כל הקשיים האלה. ענייני עיכול זו השערה שאני אפילו לא יודעת איך לבדוק...

ושאלה - מה עמדתכן לגבי דייסה? כדאי להתחיל לתת לה? (שבעה וחצי חודשים).
יש לי הרגשה לא מבוססת שזה סתם למלא אותה בפחמימות כשבמקום זה היא יכולה פשוט לינוק. מצד שני בימים האחרונים יש לי הרגשה שאולי ההנקה כבר לא ממש מספיקה לה... לא יודעת. ועם המוצקים מתקדמים אבל בעצלתיים, עוד לא ממש מבוססות ארוחות שלמות מזינות ומשביעות, למרות שלאט לאט כן תופס יותר מקום בתזונה שלה.
יש איזשהם יתרונות לדייסה?

[רק_מה*]

אצלנו לפעמים: תמר מעוך עם כף קוואקר וכפית שקדיה - דייסה

[מיכל_בז*]

טוב, גיליתי שיניים מבצבצות. שתי העליונות. ילדה מפותחת של אמא! מה עוזר עוד חוץ משרשרת הענבר?

[יעלי_לה]

בקיעת השיניים

[מיכל_בז*]

תודה רבה!

[מיכל_בז*]

תודה רבה!

[שמנדובה*]

אהההה השיניים! לגמרי מסביר את ההתעוררויות התכופות והיבבות המסכנות בלילה. מתאר בול את הלילה האחרון שלנו. בעלי קורא לי "השווארמה" על שום ההסתובבות מצד לצד מצד לצד מצד לצד שלי כל הלילה, ציץ ימין, ציץ שמאל, וחוזר חלילה...

אצלנו זו שן חמישית, ויש לי אור בקצה המנהרה: כשהיא ממש ממש בוקעת, פתאום הלילות משתפרים לעין ערוך... עד השן הבאה.

[רסיסים_של_אור*]

תסתכלי טוב גם למטה למיטב זכרוני השתיים התחתונות הן לרוב אלה שבועות ראשונות. בכל מקרה עכשו הרבה דברים מתבהרים, לא??

[רק_מה*]

איזו אמיצה צ׳ופילולה הזאת.
העליונות יותר כואבות...
(אצלנו יש חצי שן אחת, עוד אחת בדרך)

מיכל קחי בחשבון שזמני בקיעה משבשים קקי, שינה, חום- בכל הם אשמים!!!

(מתכופפת שלא יסקלו אותי, אחרי חצי שנה ובלילות קשים אני גם נותנת נורופן. זהו, מחזירה את הדרכון של באופן בדלפק)

[רסיסים_של_אור*]

(מתכופפת שלא יסקלו אותי, אחרי חצי שנה ובלילות קשים אני גם נותנת נורופן. זהו, מחזירה את הדרכון של באופן בדלפק)
הזכרתי לי שכשהתאומים היו קטנים קראתי מישהי בפורום מקביל של אמהות לתאומים ושלישיות שסיפרה שכל לילה היא נותנת לילדים שלה אקמול כי נראה לה שהם סובלים מהשיניים... ותהיתי האם אני סתם אמא נרפסת והזוה שפשוט מניקה ללא לאות צמד שלא מפסיק לקטר בלילות....

[תפילה_לאם]

גיליתי שיניים מבצבצות.
מזל טוב!!!

[מיכל_בז*]

אני רוצה לשאול לדעתכן רבת הנסיון והבאופנית.
האם עניין השינה הוא משהו שפשוט מסתדר? תהליך נוסף של הבשלה?
יכול להיות שפשוט יש לנו ציפייה לא ריאלית שהוא יסתדר הרבה יותר מוקדם ממה שהוא מסתדר כשבעצם זה אמור לקרות, נגיד, רק בגיל שנתיים?