מהי בדיקת מי שפיר, מה מתרחש במהלך הבדיקה ואיזה מידע היא נותנת?
בדיקת מי שפיר (באנגלית: Amniocentesis) היא בדיקה בה לוקחים נוזל מי שפיר, ותאים שנשרו לתוכו - הווה אומר תאי שליה ותאי עובר שצפים בנוזל, מגדלים את התאים עד לשלב החלוקה ואז רואים את הכרומוזומים במיקרוסקופ.הבדיקה עצמה לוקחת 5 דקות בדיוק ואולי פחות, את נכנסת לרופא והוא מאמת כל מיני פרטים אודותייך, את מתבקשת לשכב על מיטת הטיפול (כמו כל מיטה של רופא נשים) ולחשוף את הבטן, מסתכלים באולטרסאונד לחפש מקום אידיאלי לדקירה. הדיקור נעשה במחט דקה (כך אומרים, אני לא הסתכלתי) ובו במקום מתחילה השאיבה של מי השפיר, מרגישים עקיצה קלה של המחט וקצת לחץ באיזור המותני (כתוצאה מהשאיבה) לי זה הרגיש ככאב אך הרופא הרגיע ואמר שזה סוג של לחץ מוכר שנפסק ברגע שהוצאה המחט. הכל מתבצע תחת אולטראסאונד. במשך כל הזמן הזה את נמצאת עם המלווה שלך ועם אחות נוספת בחדר. הרופא עובד עם כפפות וכמובן מחטא את ביטנך וגם את מכשיר הUS. יכולה להיות דליפה אחרי בדיקת מי שפיר ולכן מומלץ ורצוי מאוד להשאר במנוחה מרובה במשך שלושה ימים אחרי הבדיקה. כדאי ליצור קשר עם הרופא המטפל, למרות שקרוב לוודאי הוא יפזר את חששותייך וימליץ על מנוחה .
המים נשלחים לבדיקת מעבדה. בגדול מה שעושים זה שמים את התאים בקרקע מזון ומגדלים אותם. בשלב מסויים בו הם מתחילים להתחלק מכניסים איזשהו חומר שעוצר את תהליך ההתחלקות ואז מסתכלים במיקרוסקופ (אלקטרוני נדמה לי) ומצלמים את הכרומוזומים. ממיינים את הכרומוזומים לסוגיהם (יש 23 זוגות באופן תקין) ובודקים אותם. אם יש חשד כלשהו - אפשר להריץ בדיקות נוספות. במי השפיר עצמם אפשר לבדוק את החלבון העוברי וגם אלמנטים של בשלות ריאות (לא באופן רוטיני). ויש עוד בדיקות ספציפיות שניתן לעשות.
הסיבה השכיחה ביותר לביצוע הבדיקה היא זיהוי תסמונת דאון ומחלות גנטיות. ניתן לזהות גם אם העובר נדבק בחיידקים שונים כגון CMV. רופאים ממליצים לבצע את הבדיקה כאשר בדיקות דם או אולטרסאונד מצביעות על חשש למחלות או מומים שניתן לאמת בעזרת בדיקת מי שפיר, ולכל אשה מעל גיל 35 עקב הסיכון הגבוה יחסית לתסמונת דאון בגיל מבוגר. ( לפי מי שפיר המדריך להורים ההנחיה בנושא מעל גיל 35 עודכנה, אין המלצה גורפת לפי גיל 35 עפ"י שהמדינה או קופת החולים מממנת כאשר האשה מעל גיל 35)
הסבר רפואי מפורט יותר באדיבות שרון ג ו רופא ילדים
בנוסף ישנם חומרים המהווים סמנים לפגיעות כמו אלפא פטו פרוטאין שניתן למדוד את רמתם במי השפיר ולקבל אינדיקציה לגבי מומים פתוחים של מערכת העצבים (כמובן לא חד משמעית אך מהווה סמן לבעיה).
מחלות גנטיות ניתן לגלות אם מוצאים את הגן הפגוע בעובר. ישנן מחלות עבורן יש צורך לדעת את רצף הגן המוטנטי הקיים במשפחה. על מנת לגלות מחלות גנטיות בעובר יש חשיבות לגלות אם ההורים נשאים. ישנן מחלות גנטיות בהן מודדים את רמת הייצור של האנזים שהוא התוצר הסופי של אותו גן פגום.
מגוון הבדיקות שניתן לעשות הוא גדול מאוד, ובאופן עקרוני ישנן מחלות רבות להן ניתן לבצע אבחנה טרום לידתית באם יודעים מה לחפש.
הדרך הטובה ביותר לדעת מה אפשרי ומה לא היא לפנות לייעוץ גנטי מוסמך.
בדיקות ברמת ה- DNA נעשות כשיש חשד. בד"כ המדובר בידע מוקדם לגבי מחלה תורשתית במשפחה, או אם אחד ההורים ידוע כנשא לאחר שעבר בדיקות סקר גנטיות: CF, גושה, דיסאוטונומיה משפחתית, וורדינג-הופמן ושאר מרעין בישין. ממצאים גסים בסונר סקירת מערכות (נניח - מום לב בלבד, או כליה בודדת) לרוב אינם ספציפיים מספיק ע"מ לשייך לגן ספציפי ולכן לרוב מסתפקים במיפוי הכרומוזומים.
יש מחלות בהן אפשר לעשות בדיקה פשוטה של מי השפיר עצמם (ללא צורך בתאים וריבוים).
לעשות או לא לעשות?
שיקולים בעד הבדיקה
- זוהי הבדיקה היחידה שנותנת תוצאות מדויקות ולא סטטיסטיות ומאפשרת לזהות מומים או מחלות שלא ניתן לראות בשום בדיקה אחרת.
- כאשר רוצים לשלול בודאות תסמונת דאון זוהי הבדיקה האמינה ביותר שנותנת את התוצאה הקרובה ביותר ל 100%. בדיקת שקיפות עורפית בשילוב בדיקת חלבון עוברי נותנת תוצאה סטטיסטית בלבד.
- במקרה של חשד להדבקות האם ב-CMV, רק באמצעות בדיקת מי שפיר ניתן לדעת אם העובר נדבק בנגיף או לא (אך חשוב לציין כי תוצאה חיובית של הבדיקה עדיין אינה מעידה על עובר פגוע משום שרק כ-20% מהעוברים שנדבקו ב-cmv יסבלו מפגיעה כלשהי.)
שיקולים נגד הבדיקה
זו בדיקה חודרנית עם סיכונים להפלה, זיהום, לידת פגים וכדומה (מאמר שסוקר מחקרים שנעשו על מי שפיר- סיכונים ) ולמרות המוניטין שיצא לה אינה נותנת תשובות וודאיות ולכן אם אין הצדקה לבצע אותה אני לא בעד! לא הייתי ממליץ לבצע אותה באופן גורף (רופא ילדים).ע"פ משרד הבריאות, כחצי אחוז מכלל הנשים העוברות את הבדיקה מאבדות את העובר כתוצאה ממנה. הסיבות להפלת העובר יכולות להיות חוסר התאחות של חור המחט, שגורם לירידת מים, או זיהום של מי השפיר. כדי להפחית את הסיכון להפלה מומלץ לבצע את הבדיקה רק אצל מומחה מהשורה הראשונה ולנוח יומיים אחרי הבדיקה.
תוצאות הבדיקה אינן ודאיות ב 100%. כמה אפשרויות שיכולות להיות:
- התינוק כולו בנוי מתאים של תסמונת דאון והשליה לא - במצב זה קרוב לוודאי שבדגימה יהיו תאים עם עודף כרומוזום ונגלה זאת, אך עדיין קיימת אפשרות שבמקרה כל התאים שיודגמו יהיו מהשליה ונקבל תוצאה שלילית מוטעית.
- התינוק הוא מוזאיקה מדרגה כזו או אחרת - גם במצב זה קרוב לוודאי שנדגום תאים עם עודף כרומוזום, האבחנה תהיה של תסמונת דאון אך לא ניתן לומר בוודאות חומרה של התסמונת, גם כאן תיתכן תוצאה שלילית מוטעית.
- התינוק והשליה בנויים מתאים לא תקינים - במצב זה בדיקת מי השפיר תהיה אמינה והסיכוי לתוצאה שלילית מוטעית קטן מאוד.
- התינוק כולו בנוי מתאים תקינים והשליה כולה מתאים לא תקינים - במצב זה תיתכן תוצאה חיובית מוטעית, כלומר נדגום תאים שהם מהשליה, ונקבל תוצאה חיובית לתסמונת דאון, אך התינוק עצמו בריא לחלוטין.
- גם אם תשללו תסמונת דאון, מה עם מליון וחמשת אלפים האפשרויות האחרות, שחלקן לא פחות, ואף יותר בעייתי, ואותן לא ניתן לאבחן, או ניתן לאבחן רק אם יש חשש מוקדם, או אפילו לפעמים זה קורה רק בזמן הלידה ואף אחריה....
- תוצאה סטטיסטית לא טובה של חלבון עוברי לא מעידה בהכרח על בעיה בעובר, אלא יכולה לנבוע מהשלייה, במקרה כזה בדיקת מי שפיר תהיה מיותרת.
- הרף, גיל 35, הוא שרירותי לגמרי, ולא נקבע אפילו על סמך השכיחות הסטטיסטית לדאון אלא על סמך חישובי כדאיות של המדינה - מה משתלם יותר, לטפל בכך וכך ילדים עם תסמונות, או לממן כך וכך בדיקות מי שפיר. כמובן שעדיין השכיחות עולה עם הגיל, אבל 35 הוא "סתם מספר" מבחינה זו.
- טענת הרופא היא שבהינתן הריון תקין ואשה בריאה (עד גיל מסוים), ההחלטה לעשות מי שפיר היא "פילוסופית ולא רפואית", שכן המאבק הוא "בין שברי אחוזים לבין פרומילים".
איזה בדיקות אחרות יכולות להפחית צורך בבדיקת מי שפיר?
- יש היום בדיקה חדשה הנקראת בדיקת אינטגרציה. זו בדיקה סטטיסטית שמזהה 95 אחוז מהמקרים בהם יש סיכוי ללידת תינוק חי עם תסמונת דאון. הבדיקה מזהה רק את המקרים הקשים יותר בעוד שבבדיקת מי שפיר ניתן לזהות גם מקרים קלים של המחלה. בדיקת האינטגרציה משלבת את תוצאות השקיפות העורפית עם תוצאות החלבון עוברי והממוצע של שתי הבדיקות הנ"ל הוא המדוייק ביותר. יתרה מכך שתי הבדיקות חייבות להתבצע באותו מרכז רפואי (לא כל מרכז רפואי מכיר ומשתמש בבדיקה זו). זה מה שעושים: שבוע 11~ שקיפות עורפית+ בדיקת דם : PAPP-A. בשליש השני שבועות 14-17 נלקחת ב. דם שניה, בה בודקים תבחין משולש הכולל: חלבון עוברי + אסטריול + HCG שבעברית זה גונדוטרופין כוריוני + בנוסף בודקים אינהרבין A ועושים "סקירה מוקדמת". האינטגרציה אם כך כוללת: סה"כ 2 US ועוד 2 ב.ד שבהם בודקים 5 פרמטרים. חלק מבדיקות הדם מתבצעות דרך מעבדות זר 02-6251488 באופן פרטי. יש למעבדות זר נקודות איסוף בכל הארץ.
הסבר על סטטיסטיקה רפואית ואיך להתיחס אליה
בעגה המקצועית כשמדברים על בדיקה מסויימת נותנים גם את הרגישות וגם את הסגוליות שלה. למשל - הבדיקה ANA במחלת לופוס היא מאד רגישה אך גם מאד לא סגולית. ז"א שהיא תאתר את רוב החולות במחלה, אבל גם אם למישהי יש ANA חיובי, הסיכוי שלה להיות חולת לופוס לא מאד גבוה (אם כי יותר גבוה משאר האוכלוסיה).
לעומת זאת, Anti DNA, היא מאד סגולית אך לא רגישה - אם יש למישהי את הנוגדן הזה בדם, סיכוי סביר שהיא חולה. אם לא - זה לא שולל.
יש ערכים נוספים שמתייחסים להם: positive predictive value וגם negative predictive value. אלה בעצם אחוזי ההסתברות, או אחוזי הניבוא של בדיקה זו או אחרת - אם בדיקה ספציפית יצאה פתולוגית, מה הסיכוי שאותו אדם באמת חולה? (במקרה של ANA חיובי - PPV נמוך, אבל NPV גבוה. במקרה של Anti DNA - בדיוק להיפך).
עכשיו כל מה שנותר לעשות הוא להריץ חיפוש באינטרנט שכולל את המילים integrated test, down syndrome, ואת המונחים הסטטיסטיים הרפואיים +/- את שמות הבדיקות המבוצעות (triple test, alpha fetoprotein , inhibin A וכדומה), ולראות מה מקבלים. המידע הזה בטוח קיים, רק מן הסתם לא באתרים שמיועדים ל "עמךָ" מבחינה רפואית. אפשר לנסות ב מדליין. למשל, list]כאן uids[/po]=12868091,
list]כאן uids[/po]=10441601, או
list]כאן uids[/po]=15198778
- סיסי שליה - דומה למי שפיר אבל ניתן לביצוע בשבוע 12, ולכן מעדיפים אותה במצבים שיש חשד למומים עובריים ורוצים תשובה מהר (כשעוד אפשר לעשות גרידה ולא לידה מוקדמת, במידת הצורך). יש בה סיכון מעט יותר גדול ממי שפיר להפלה. בדיקת סיסי שליה בדרך כלל נעשית לגילוי מחלות גנטיות ברמת הגן, במקרים כאלו לא מדובר על הפרעה כרומוזומלית ולא מדובר על מוזאיקות, מה שנמצא בשליה נמצא גם בעובר, לכן אין בעייה של תוצאות מוטעות.
- עדיף לעשות את כל הבדיקות הלא חודרניות קודם ואז להחליט (סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת, חלבון עוברי, בדיקות גנטיות). הסיבה לבצע את הבדיקות האלו היא על מנת לסנן את אלו שכן ניגשים לבדיקת מי שפיר ושרק המקרים שנמצאים בסיכון גבוה יותר יבצעו בדיקת מי שפיר.
- בכל מקרה שלא ברור אם כדאי לעשות בדיקת מי שפיר ע"פ תוצאות של בדיקות קודמות כדאי ללכת לייעוץ גנטי לפני שמחליטים.
שיתוף בלבטים אישיים
- השיקול שהכריע את הכף מבחינתי לעשות את הבדיקה בסופו של דבר היה: עם הפלה כתוצאה מהבדיקה אני מסוגלת להתמודד. קשה, עצוב, אך אני מסוגלת להתמודד. עם ילדה חולה בתסמונת דאון אני לא יכולה להתמודד, דבר שיהפוך את כל מהלך חיי באופן שאיני מסוגלת להכיל. (סיגל)
- ממה אני חוששת יותר, מגידול ילד פגוע או מהבדיקה, מהפלת עובר בריא או מהסיכון שהעובר חולה- זה הדבר היחיד שעמד לנגד עיני כשהחלטתי לעשות את הבדיקה בגיל 30 וחצי. אני, שראיתי ילדים פגועים, ואת הסבל שעוברים הם והוריהם בבי"ח ובבית, לא יכולתי לדמיין את עצמי עם ילד פגוע. ולא שמי שפיר יכולים להבטיח לי את זה, שהרי לא "הכל" נבדק. אי אפשר לבדוק גנום שלם. אפשר לבדוק דברים עיקריים. ובכל זאת. (שרון ג)
- אני עשיתי את הבדיקה לפני חמש שנים. והצטערתי על כך צער רב. בחוויה שלי זוהי בדיקה שנוגדת כל אינסטינקט אמהי, ואת כל מהות הרחם. היום הייתי נעזרת באמצעים אחרים לגמרי כדי לחוש בטחון בהריון. כשעשיתי את הבדיקה, עוברי דאז הגיב בסלטה משולשת... מעניין אם ייעשו פעם מחקר על השפעת בדיקת מי-השפיר על סף החרדה של הילד כשהוא גדל. (ענת שן לוי)
- מכיוון שבהריון עושים עשרות (אם לא מאות) בדיקות שונות (בסקירת מערכות, למשל, בודקים כמה עשרות או יותר דברים) צריך להניח מראש שיימצא משהו שלא יתאים ב-100% לנורמה, ושמישהו באיזו אוניברסיטה עשה עליו מחקר ומצא שהוא מעלה את ההסתברות לאיזו מחלה. זה מה שנקרא "עודף מידע". (איתי שרון)
- השאלה כמה הפונקציה של הגיל - בעיקר בגיל הגבולי של 35 - הוא פונקציה מכרעת. אני ממש, אבל ממש, לא רוצה לעשות את הבדיקה. אני מרגישה שאני מתנגדת לה פיזית - ממש כך. אבל בהריון הזה יש לי חרדות שלא היו לי בהריונות הקודמים (יעל ג).
אצל מי לעשות- רופאים מומלצים
- ד"ר ישראל שפירא, בית חולים אלישע, רח' יאיר כ"ץ 12, חיפה 34636, טל. 8389022-04, 8370387-04, פקס. 8381706-04, דואל: [email protected]. ביצע אלפי דיקורים ללא הפלה אחת.(בשמת א) (לעוד פרטים על ישראל שפירא
- פרופ' ישראל מייזנר, עבד בזמנו במדיקל סנטר בהרצליה, נדמה לי שכעת הוא במדיקל בפ"ת. מכל מקום יש לו קליניקה פרטית והמספר מופיע ב 144 באזור חיוג 03. (ליאת) פרופ' מייזנר הוא ראש המחלקה בביילינסון, נכנס לכל דיקור גם אם הוא לא עושה אותו בעצמו, והוא היה ממש נחמד וענה לנו על כל השאלות ודיבר איתי תוך כדי הבדיקה כדי שלא אדאג (גח). (לפרטים נוספים על פרופסור ישראל מייזנר )
- פרופ' ברי קפלן - ברי מבצע את בדיקת דיקור מי שפיר מעל 27 שנים וביצע כבר מספר אלפי דיקורי מי שפיר. מקבל במרפאות פרטיות בקרית אונו וברמת גן , עונה בטלפון 050-5200143 , או בטלפון 03-5355828 , ברי הוא סגן מנהל בי"ח לנשים מרכז רפואי רבין בלינסון, רכז רפואת נשים מחוז דן פתח תקוה מבצע דיקורי מי שפיר במרכז מדיקל הרצליה. (לעוד פרטים על ברי קפלן
- פרופ' ירון צלאל - מתפקד כרופא בכיר ביחידת האולטראסאונד למיילדות וגניקולוגיה, ומבצע דיקורי מי שפיר מזה 24 שנים. כיום פרופ' צלאל מבצע את הדיקורים באסותא שברמת החייל, ומקבל מטופלות במרפאה פרטית בת"א. (פרטים נוספים על ירון צלאל )
- ד"ר יואב פלד - משמש כרופא בכיר במחלקת נשים במרכז הרפואי רבין, בעל ניסיון רב במעקב אחר הריונות רגילים והן הריונות בסיכון גבוה, ומבצע דיקורי מי שפיר מזה 14 שנים, כולל דיקורי תאומים. (לפרטים נוספים על יואב פלד
אני עברתי בדיקת מי שפיר אצל ד"ר דרוגן בחיפה* והוא היה מצוין ומאד מקצועי. אחרי הבדיקה כאבה לי הבטן ונחתי יומיים אבל חוץ מזה לא היו בעיות. לפני 4 שנים בערך עברתי אצל אותו רופא ד"ר דרוגן בדיקת סיסי שלייה. הבדיקה נעשתה בבית חולים רמב"ם. ושוב הוא היה עדין, מתחשב ומקצועי להפליא. אני ממליצה עליו מאד למי שזקוקים לבדיקות הללו. (עוף החול, איתי שרון)
ד'ר תמרקין- מומלץ ביותר ומופלא !!! גם מהבחינה המקצועית הוא לעילא ולעילא וגם אדם מקסים ומיוחד במינו. מקבל ברמת -אביב , במרפאה לבריאות האישה בטל' - 03-6421511 בהצלחה (פיצי) שלושה הריונות עברו לי אצלו, מהם אחד שבו אבחנתו היתה משמעותית ביותר. דבר אחד לי עליו - מדהים* !!! איש עם לב רחב ורגישות מדהימה אשר נדיר ביותר לראותה אצל רופאים ואולי בגלל רגישותו יוצאת הדופן והעובדה שליבו שלו לא מאוחסן "במדף העליון" אלא נמצא כל הזמן עם מטופליו , גורמת הרבה פעמים לאנטגוניזם , אצל אנשים שקשה להם להכיל זאת. וחוצמזה , מחברות מסביבי אשר עברו אצלו סקירות , שמעתי תגובות מקסימות עליו (אמא של הלל).
המלצה חמה על פרופ' צבי ויינראוב*, רופא בכיר של בי"ח אסף הרופא ובעבר מנהל מח' אולטרסאונד שם, מנוסה מאוד מאחוריו אלפי דיקורים. היה ע ש ר מקצוען, נחמד, נקי, בקיצור כל מה שצריך. פרופ' צבי ויינראוב נמצא ברשימת הרופאים של מכבי הנותנים 3 ייעוצים בשנה ע"ח הקופה, ועבור כל ייעוץ ניתן לקבל החזר של כ 500 ש"ח. אם הוא ירשום לך בקבלה "ייעוץ" תוכלי לדרוש זאת מהקופה, אך עדיין, זה רק 500 ש"ח מתוך 2500 שעולה הבדיקה. רגוע ונחמד ומקצועי מאוד, לא הרגשתי את הדקירה בכלל, קיבלתי את כל ההסברים שהייתי צריכה. המרפאה הפרטית שלו בלונדון מיניסטור בת"א. כמו כן, הוא מזמן לבדיקת ביקורת כ 5 ימים לאחר הבדיקה, ללא תשלום נוסף (סיגל)
- ד"ר אייל שיף- נתקלתי בו לפני שנים רבות (מהצד השני של הסטטוסקופ, או שמא עליי לומר "של הספקולום"?), וכבר אז הוא היה מקצוען אמיתי ואיש נחמד. (שרון ג)
- ד"ר אילן גל - גם הוא מומחה לאולטרסאונד, אבל עליו יש לי פחות מילים טובות מנסיוני האישי איתו. ובכל זאת - רבים מדברים בשבחו. והוא גם מתנדב בעמותת רופאים לזכויות אדם, אם אני לא טועה, שזה טוב.
- ד"ר ברונשטיין ברמב"ם - חיפה ו פרופ' יגל בהדסה הר הצופים נחשבים מהשורה הראשונה בארץ. (והם גם בני אדם) (לפרטים נוספים על שמחה יגל (שרון ג)
- - לבנות אזור הדרום שהחליטו בעד רוצה להמליץ מאוד בחום על פרופ' וישניצר. אם אני אעשה מי שפיר אני אעשה רק אצלו - עשה לי בפעם הקודמת ואיזה הבדל ביחס לפעם הראשונה. מקצוען, נחמד, רציני עם המון נסיון. (ענבל)
- ד"ר יואב חצרוני ביצע בדיקות מי שפיר לשני ילדי- אני חייבת להמליץ עליו בחום רב. המקצועיות והאנושיות שהוא גילה נדירים במחוזותינו. (סמדר)
- פרופ' אריה הרמן (אסף הרופא, אמריקן מדיקל סנטר- ראשל"צ)!!! אני עשיתי את הבדיקה באופן פרטי. (ל.ל.)
- ד"ר גוהר מבאר שבע מקבל במדיקל סנטר בב"ש. טלפון: 6276640. גם אדם אנושי מאוד וגם איש מקצוע מצויין (ענן בעננים).
- ד"ר גידי פייט - רופא בכיר ביחידת האולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה בליס, בתל אביב, מבצע עשרות דיקורים בחודש ובכלל זה דיקורי מי שפיר בהריונות יחיד, דיקור מי שפיר בהריונות תאומים ואף שלישיות. (לפרטים נוספים על גידי פייט
אצל מי לא לעשות
פגשתי את עודד ענבר* בהריון הקודם בתור מומחה אולטרסאונד (לא למי שפיר). בהריון הנוכחי לא חזרתי אליו, ולא במקרה. הוא לא היה מקצועי דיו בתחום האולטרסאונד לא הכיר את המצב שרופאי ביקש שיבדוק (ולא מדובר במשהו אזוטרי), לא ידע כיצד לבדוק אם קיים ולא גילה שום רצון להבין או ללמוד במה מדובר. גם לא גילה איזה סימפטיה או אמפתיה למי ששוכבת על מיטת הבדיקות בחדרו (אני). כיוון שבדיקת מי שפיר מבוססת על אולטרסאונד, נראה לי די עקרוני שמי שעושה אותה יבין בתחום. פרט לכך, מהיחס הכללי שלו באותו מפגש, לא הייתי רוצה להיות תלויה בו במקום שדורש כל כך הרבה זהירות ואחריות כמו בדיקת מי שפיר (רינת).ד"ר עדי דוידסון* המבצע בדיקות מי שפיר ב"אסותא": הוא היה הרופא שלי לפני ובמהלך ההריון הראשון. הוא פשוט לא בנאדם. לא סימפטי בכלל. עזבתי אותו בסוף ההריון והתלוננתי עליו במכבי (אביב חדש).
למה מחכים כל כך הרבה לתוצאות?
לפעמים יש בעיות בגידול התאים במעבדה וצריך שוב לגדל מההתחלה. גם יש עניין שצריך להפסיק את החלוקה בדיוק בנקודה ספציפית על מנת לראות את הכרומוזומים. ויש גם עניין של תור - כמה בדיקות מחכות להיעשות. עיכוב בתוצאות אינו מעיד בהכרח על בעיה.האם העובר בורח מהמחט?
ע"פ המהדורה הראשונה של הספר "הריון ולידה" של עמוס בר, העובר זז כדי להתרחק מהמחט. ע"פ ד"ר שפירא, מדובר בטעות שמקורה בבדיחה. העובר לא רואה את המחט ולא יודע לברוח ממנה, והעדות לכך הם עוברים שנדקרים מהמחט ע"י רופאים לא טובים. הטעות תוקנה במהדורות חדשות יותר. עם זאת הטענה שהעובר בורח מופיעה גם בספרים אחרים.סיפורי בדיקות מי שפיר
אביב חדש
כאשר הוזמנתי לחדר על-ידי האחות אילנה מולאו הטפסים הרלוונטיים על-ידה והוכנתי לניקור. כאשר נכנס הרופא שאמור לבצע את הניקור, ד"ר פייט הוסבר לי ההליך שאמור להתבצע, וכך נעשה. בדיקת אולטראסאונד ולאחר מכן הניקור.
בזמן ניקוי אזור הניקור וחיטויו, צלצל הטלפון הסלולרי (הפרטי) של האחות, וללא היסוס נגשה לענות לשיחה. ד"ר פייט דרש ממנה לחזור לעזרתו, והיא חזרה.
מכיוון שהיו צריכים למלא 30 סמ"ק של מי שפיר מרחמי, הרופא היה זקוק להחלפת מזרקים פעמיים במהלך הניקור.
תוך כדי הניקור, בזמן שהמחט נמצאת בתוך גופי, דבר שאמור להיעשות בתשומת לב מירבית מצד הנוכחים עקב הסיכון לעובר, צלצל שוב הטלפון הסלולרי של האחות, ולמרות גערותיו של ד"ר פייט, האחות שוב ניגשה לענות. ד"ר פייט צעק על האחות וזו רק לאחר כמה שניות כיבתה את השיחה וחזרה לעזרתו.
תחושת הפחד שליוותה אותי ברגעים אלו אינה ניתנת לתיאור, בעודי נתונה בידיו של הרופא, שלדעתי טיפולו נעשה ללא דופי, אך יחסה והתנהגותה המקצועית של האחות מוטלת בספק, ונראה שאינה מבינה את סיכונו, חשיבותו ורגישותו של ההליך כולו.
באותו היום בדרכי הביתה יצרתי קשר עם דוברת בית החולים שהבטיחה לי ברור מעמיק בנושא והערה בתיקה האישי של האחות, ומכיוון שאני מעוניינת שגם מנהל המרכז הרפואי ידע על הליך לא תקין זה שנעשה בזמן ניקור מי שפיר, כתבתי גם לו מכתב.
זהו זלזול בחיי עובר, זלזול ברגישות ההליך וברגשותיה של אשה בהריון שנמצאת במצב רגיש כאשר בסוף תהליך של בדיקת מי השפיר וקבלת תוצאת הבדיקה יכול להיות שיופסק הריונה. מקומה של אחות בלתי-מקצועית כזו אינה בטיפול כה רגיש בנשים הרות.
בשמת א
מזל שיש לי ביטחון מלא ומוחלט ברופא שלנו (בגלל זה אני נוסעת שעתיים לחיפה ומשלמת המון כסף על בדיקה שמגיעה לי בחינם מפאת גילי).
בכל אופן, בלי קשר למי שפיר, הייתי מאוד מותשת וכועסת ורותחת ומוטרדת בימים ראשון-שני, ופתאום הלילה התעוררתי באמצע הלילה והרגשתי - מצויין! קלה, בלי כאבים, הרחם לא לוחץ, הלכתי לשירותים ולא היו שום בעיות (ככה, הרחם מועך לי את השלפוחית שחבל על הזמן...), בלי שום בחילה, אפילו האף הסתום נפתח בחציו, ממש הרגשתי לגמרי כמו בן אדם נורמלי!
כמו שכל אשה שהיתה אי פעם בהריון תבין מייד - קיבלתי כזה התקף חרדה שאני כבר לא בהריון, אל תשאלו!!! (לא צריך, כי אני מספרת לכם) הערתי את רני ובכיתי לו, הייתי שעות בחרדה, התפללתי לאלוהים, בבוקר צלצלתי מייד לקופ"ח ואיזה מזל - הם פתוחים. טסנו לרופא במיון, היה מזל מהשמים וכמעט לא חיכיתי (אפשר שם לשבת שעתיים כמו כלום), צ'יק צ'ק נכנסתי, צ'יק צ'ק הרופא פתח את האולטרסאונד (אמרתי לו שאני לא מסתכלת, שיגיד לי כשהוא רואה דופק), וזכיתי לראות את המתעמל הקטן שלי עומד על הראש, מעמל את רגליו במרץ למעלה, ומחזיק את ידיו כאילו הוא קורא ספר, מתוק כתמיד ועם לב פועם למהדרין.
ואז אני מדברת עם אחותי (אתם זוכרים, זאת שגם בהריון הראשון היינו בהריון יחד, כל אחת אחרי כמה שנים של השקעה בעניין ובדרכים שונות, ואח"כ גם ילדנו זו ביום ההולדת של זו, שתינו הרבה לפני התאריך המיועד ועם ירידת מים בשלב די מוקדם בצירים), שגם עכשיו היא בהריון ביחד איתי (הפעם היא הצליחה ראשונה, וגם הפעם שתינו אחרי השקעה שאפשר שוב למדוד כבר בשנים), והיא מזכירה לי שגם היא, בדיוק יומיים אחרי בדיקת מי השפיר, התעוררה באמצע הלילה עם אותה תופעה ב-ד-י-ו-ק, ורצה בהתקף חרדה בבוקר לאותה קופ"ח, כדי לראות גם היא שהכל בסדר.
היא כבר הרגיעה אותי שלמחרת היא הרגישה שוב ממש ממש רע, בדיוק כמו קודם...
כששמעה על החוויה שלי, היא אמרה ששוב מתברר שיש לנו הריונות זהים, וש"מישהו מתעתע בנו!!!"
איתי שרון
אני לא יודע אם בהריון הבא נעשה מי שפיר או לא (מעין אומרת שכן) - בכל מקרה הבדיקה היא לא כזו BIG DEAL אם עושים אותה אצל רופא טוב... מעין אומרת שהבדיקה היתה די דומה לבדיקת דם מבחינת רמת הכאב (רק שאפשר גם להסתכל על מה שקורה בתוך הגוף באותו הזמן).
מעין היתה מאוד עייפה בימים שאחרי הבדיקה (טוב שיש גימלים!).
אגב - 2 דקות לפני הבדיקה מעין הרגישה את העובר בפעם הראשונה... ביומים מנוחה שאחרי הבדיקה ובימים האחרונים הוא ממש פעיל, אתמול אפילו ראיתי את הבטן
זזה קצת באחת הסלטות שלו! הוא ממשיך לקפוץ גם עכשיו AS WE SPEAK
זוהרה ה
הסיכון של 1:200 פגיעה בעובר (0.5%) נשמע מבעית והעובדה שלא הייתי חייבת...כי אני עדיין לא בת 35
הדירו שינה מעניי.
הרופא עשה אולטרסאונד ואח"כ באמצעות המטמר (של האולטרסאונד) הוא דחף את העוברית הקטנה לחלק העליון של הבטן, כך שניתן היה לראות חלק מהשליה "מלאה" בעוברית קטנה ומעוכה וחלק עם מי שפיר בלבד ולשם הוא החדיר את המחט, מחט גדולה... עדיף פשוט להסתכל במוניטור זה הרבה יותר מעניין.
הדקירה עצמה לא נוראית בכלל וגם שאיבת הנוזל. בתום הבדיקה עושים אולטרסאונד נוסף וניתן לראות את הלב פועם באופן תקין (ללא סימני מצוקה של העובר שאמורים לבוא לידי ביטוי בשינויי דופק) .האוטרסאונד השני אמור להרגיע - שהכל עבר בשלום והסכנה חלפה, אבל את הפחד שלי קשה היה לשכנע - עד שהרגשתי אותה זזה כמה שעות טובות אח"כ ונרגעתי.
כל אותו יום ביליתי במיטה בשינה או קריאה , גם מפני שזו הייתה ההמלצה וגם כי היה לי קצת לחץ בבטן תחתונה וקצת כאבים סביב מקום הדקירה ולא היה לי נוח לשבת הרבה זמן - אבל האחות וגם חברות שלי אמרו לי שזה נורמלי לחלוטין.
ביומיים אח"כ השתדלתי לא להתאמץ, לא להיות בפעילות, לא להרים דברים כבדים וכו' וכמובן לשתות המון כדי לספק נוזלים לעוברית הקטנה שהטילה את מימיה לתוך השיליה והשלימה את כמות מי השפיר החסרה תוך יומיים שלושה.
נורא פחדתי שיקרה משהו חס וחלילה לעוברית שלי אבל היום בדיעבד אני לא מצטערת שעשיתי את הבדיקה.
קישורים
- אתר ישראלי מקיף בנושא בדיקת מי שפיר
- כתבה על מי שפיר
- http://www.pigur.co.il/search/dsinfo.htm
- http://users.tapuz.co.il/3&2/LinkPage/MeyShafir.htm
- http://www.clalit.org.il/preg/ShowMag.asp?id=110
- רשימת רופאים מומלצים למי שפיר
תרמו: ליאת, אם פי 3, אמא אינקובטור, בשמת א, מיץ פטל, אביב חדש, איתי שרון, נורית מ, עין לציון, תבשיל קדרה, מיכל, פיצי, קרוטונית מהמרק הגדול, שרון ג, הדרומית, סיגל, Pלונית אחרת, ענת שן לוי, רופא ילדים, סמדר נ, רינת, אילנית, נקודה, אמא נוגי, מונו נוקי, אמא של הלל, ענבל, חשוב מאד לכולם, יעל ג, א.ב.ש, ל.ל., סמדר, סופי ה, גח.
ערכה: תזמורת הים 13.10.2005