בשמת, בזיליקום צריך יותר השקיה משאר הצמחים שהזכרת, וגם לעגבניה יהיה טוב עם הרבה מים.
עצים
אני אוהבת עצי פרי. גדלתי על פירות שאוכלים ישר מהעץ, זה קרוב אלי הרבה יותר מאשר ירקות (שאף פעם לא גידלנו). בבית הקודם התפרענו עם כמה עשרות עצי פרי. בבית הזה אין מקום לכל כך הרבה, אבל בהחלט אפשר להחליף חלק מגינון הנוי במשהו טעים.
במשך הזמן שאנחנו גרים כאן התגבשה לי תפיסה של איזה עצים צריך באיזה מקום, אבל לא היה לי המרץ להילחם בערערים ולחפור בורות במקומות שהאדמה דחוסה, אז לא שתלתי כלום. ואז, יום אחד בחודש מרס, סיפר השכן שהוא מביא מחפרון בשביל להעתיק כמה עצים אצלו, ורועי מיד ניצל את ההזדמנות והזמין אותו לחפור גם אצלנו. אין ברירה, נאלצתי להזיז את הישבן ולשתול.
מאחורי הבית (צפון מערב) שתלנו 3 הדרים שיסתירו את החלונות לחדרי הילדים (ממילא הם סוגרים אותם לפרטיות וכדי שמסכי המחשבים לא יסתנוורו), ורק מאחורי חלון הסלון שתלנו רימון -- בקיץ יהיה צל משמש המערב השורפת, באביב פריחה אדומה, ובחורף יכנס אור כשהרימון עומד בשלכת.
ליד פינת המרפסת רציתי עץ נשיר גדול, שיסתיר בקיץ את השמש שחודרת לחלון חדר השינה, מסנוורת מדי ומחממת הרבה יותר מדי. ובנוסף גם יצל על המרפסת והדשא. אז אחרי התלבטויות איזה מין אגוז לבחור, הלכנו על תאנה. יותר טעים.
7231786918]+תאנה בפינת המרפסת, ליד הסטיביה. c88ccf43e2 c[/po].jpg
נשאר עוד מקום אחד לעץ, מדרום, ליד החניה. רועי אוהב אפרסמון, וזה מתאים כי הוא גם נשיר (מתאים לדרום) וגם עם פריחה יפה וייצוגית (מתאים לכניסה). הנה הוא מלבלב:
7231804062]+אפרסמון מלבלב cd4544ab47 c[/po].jpg
העצים שימחו אותי עד בלי די, וכנראה גם את רועי כי הוא חיבר לי צינורות ומחשב השקיה. זה עשה לי תיאבון לעוד. הרי הצינור ממילא עובר שם בדרך כדי להגיע עד לאפרסמון, אז למה לא לנצל אותו ולנקב עוד כמה טפטפות? וזו הרי המדרכה בכניסה לבית, מקום אידיאלי לזוג עצים שייצור מעין שער לפי דפוס:
מקום אצל העץ. כל מה שאני צריכה זה שני עצים ירוקי עד (כדי שיהיה שער נעים גם בחורף), לא מאוד גבוהים, אחד מקבל השקיה והשני בשטח של השכנה, ועדיף שיהיו להם פירות טעימים.
עברתי על הרשימה באתר
http://gidul-organic.blogspot.com ובחרתי פיג׳ויה לצד עם ההשקיה, ושסק לצד של השכנה. כשהייתי במשתלה, לא התאפקתי וקניתי עוד מין של רימון. לא נורא שאין לי מקום בשבילו, אני פשוט כל כך אוהבת רימונים!
חזרתי הביתה ובמרץ רב הילדים ואנוכי התחלנו לחפור ולשתול: את הפיג׳ויה והשסק בצידי המדרכה, ואת הרימון בשטח מוזנח שמתישהו יהיה שייך למי שיגור בבית מלפנים אבל עכשיו אף אחד לא מטפל בו. לא העברתי לו השקיה; אני משקה אותו ידנית בהתחלה, ואחר כך הוא יסתדר בעצמו.
השכנה העיפה מבט בשסק ואמרה שהוא בעצם לא יפה, אז העברתי אותו לצד דרום-מערב של הבית -- אזור שאני כמעט לא עוברת בו ועד עכשיו לא עשיתי שם כלום. גם אותו אני משקה רק בהתחלה ואחר כך הוא יסתדר בעצמו.
רק מה? עכשיו כשאני עוברת כל כמה ימים להשקות את השסק (עד שאשחרר אותו או אשכח) אני חושבת שבעצם צד דרום-מערב הוא אזור מצוין ויש הרבה דברים שאפשר לעשות שם. בינתיים אני מרסנת את עצמי, כי אני מעדיפה לתת לרעיונות האלה הזדמנות להתגבש לאורך כמה עונות. מה דעתכם? אם נניח שזה אזור ללא השקיה, והשטח מצומצם, מה הייתם שמים?
וחוץ מזה, איזה עץ אשתול עכשיו שישלים את קשת הכניסה יחד עם הפיג׳ויה? הוא צריך להיות ירוק עד, יפה גם בעיני השכנה, לא גבוה מדי, לא זקוק להשקיה מעבר למה שמקבל הדשא סביבו (פעם בשבועיים-שלושה אם זוכרים), בצורת מטריה פחות או יותר, ועדיף עם פירות טעימים.
אתגר.
אני חשבתי על קטלב; עץ יפהפה בעיני. שלומית הציעה קטלב משונן -- מין אחר של קטלב שיש לו פירות גדולים ומתוקים ופריחה מרשימה. מישהו מכיר? יש דעות?
בפרק הבא: בעיות השקיה ועשבים שוטים.